ארכיון הקטגוריה: תעשיית התרופות

מיהו קרבס ולמה הוא מעניין אותנו?

הנס אדולף קרבס – הוא ביוכימאי יהודי, למד רפואה והתקדם במחקר המטבוליזם בגוף האדם. התרומה החשובה ביותר של הנס לאנושות היא גילוי מעגל חומצת הלימון, שקרוי גם על שמו מעגל קרבס.

למה המעגל המורכב הזה מעניין אותנו? מסיבה פשוטה – המעגל הזה הוא למעשה התהליך בו מיוצרת האנרגיה הדרושה לגוף. המעגל מייצר מולקולות ATP שהם למעשה הדלק של התאים בגוף. באנלוגיה למכונית, המעגל הזה דומה למילוי הדלק במיכל.

בכל פעם שאנחנו מניעים את הגוף, מעכלים מזון, חושבים, ואפילו נושמים, הגוף מנצל מולקולות ATP. מסיבה זאת הגוף חייב כל הזמן לייצר ATP, בייחוד בזמן מאמץ כלשהוא.

כמעט בכל שלב במעגל קרבס נדרשים ויטמינים מסוג B ונגזרות שלהם: ויטמין  B2 ו-B3, ויטמין B1, ויטמין B6, ויטמין B12. בנוסף נדרשים המינרלים הבאים: זרחן, מגנזיום, ברזל, נחושת, מנגן, אבץ, כרומיום.

קמח לבן ואורז לבן עניים מאוד בויטמינים ומינרלים (וזה כולל ויטמינים מסוג B). מדוע? משום שהויטמינים האלה נמצאים בעיקר בקליפה של הגרעין. המין הקורא לעצמו האדם הנבון, מסיר את הקליפה, ונותן אותה למאכל בעלי חיים. בסוכר לבן ניתן למצוא רק גלוקוז, אין מה לדבר על ויטמינים.

מה קורה שמזינים את הגוף בסוכר לבן, קמח לבן, ואורז לבן? מעגל קרבס ממשיך לפעול (שכן נמות אם המעגל יפסיק את פעולתו), אולם חסרים ויטמינים. הגוף חכם יותר מאיתנו ולוקח את הויטמינים הדרושים מכל מקום אפשרי בגוף. הגוף מתחיל לפעול בתנאי תת-תזונה (ללא קשר למשקל כי באותה העת הגוף יכול לצבור שומנים שסונתזו מהסוכרים העודפים שנצרכו).  למרות פעולת האכילה, נשארת הרגשת הרעב, משום שהגוף באמת רעב, אבל לא לקלוריות ריקות, אלא לויטמינים ומינרלים. בעולם "המודרני" אנשים בעלי עודף משקל משמעותי, לעיתים סובלים מתת תזונה (בעלי משקל עודף שקוראים את הטור- יתכן ותוכלו לשנות את הכיוון). המחסור בויטמינים גם משנה את הפעילות של הגוף והמוח, ומטפלים רבים טוענים שהוא עלול לגרום לתופעות של היפראקטיביות, ובעיות תקשורת.

אל תרוצו לחנויות לקנות לחם מלא, מרבית הלחמים המסחריים "הדיאטטיים" בעלי הרכב נורא ואיום. הביטו לעבר רשימת המרכיבים. לחם זה מוצר פשוט, קמח מים, שמרים, מלח וסוכר (עדיף מולסה ומלח ים ללא אלומיניום – או כפי שמכנים אותו חומר נגד התגיישות). בלחמים המסחריים יש מרכיבים שנועדים להאריך את חיי המדף, לצבוע את הלחם, לרכך אותו, ולשפר את הטעם. כל אלה מיותרים ובדר"כ גם מזיקים!

להרחבה נסו את ספרו של דולב NUTRITION AND YOUR CHILD'S SOUL: Don Quixote's Heart-Cry ,גם אם אין לכם ילדים הוא מומלץ בחום.

השוואת מנות הקרינה בטיפול נגד סרטן לקרינות בנסיבות אחרות.

להלן נתוני הקרינה האתר SmashCancer מפרט מידת הקרינה שמקבלים בנסיבות שונות:

  • אדם ממוצע סופג 10 מיקרו-סיוויריט ליום מקרינת רקע טבעית כלומר 0.00001 סיוויריט.
  • צילום חזה ברנטגן מקרין ב-100 מיקרו-סיוויריט כלומר 0.0001 סיוויריט.
  • ממוגרפיה לאישה שוות ערך ל-3000 מיקרו-סיוויריט כלומר 0.003 סיוויריט.
  • סקירת CT ממוצעת מקרינה ב-10 מילי-סיוויריט כלומר 0.01 סיוויריט.
  • כמות שנתית של קרינה היוצרת סיכון לסרטן – 100 מילי-סיוויריט כלומר 0.1 סיוויריט.
  • כמות היוצרת מחלת קרינה זמנית – 1000 מילי-סיוויריט כלומר 1 סיוויריט.
  • כמות קרינה קטלנית – 6000 מילי-סיוויריט, כלומר 6 סיוויריט.
  • כמות המשמשת להקרנה ממוקדת של גידול סרטני – 20000 מילי-סיוויריט כלומר 20 סיוויריט. כמות זו ממוקדת עד כמה שאפשר בגידול עצמו. אם כי בדרך לגידול, ובסביבות הגידול, הרקמות יספגו מנות לא מבוטלות של קרינה.

אם תלחצו על הגרף הצבעוני באתר Gizmodo תוכלו לראות את הנתונים האלה ואחרים באופן ציורי יותר.

תראו גם שה-EPA ממליץ על כמות מקסימלית שאזרח ממוצע יכול לספוג בשנה – 1000 מיקרו-סיוויראט, כלומר 0.001 סיוויראט.

על מנת לאמת את הנתונים מכיוון אחר נסתכל בערך Radiation Therapy בוויקיפדיה. בהנחה שההקרנה נעשית בעזרת X-ray, יחס ההמרה של היחידות בהן מתוארת הקרינה – Gray ל-סיוויריט הוא 1. לפי המאמר סרטן של תאי האפיתל מוקרן ב-60 עד 80 סיוויריט (אני מניח שזה מחולק לכמה מנות שזה סכומם). טיפול הקרנה מניעתי דורש מנות של 1.8-2 סיוויריט המצטברות לכמות של 45-60 סיוויריט.

 

תעשיית התרופות

אני יודע שחלק מהאנשים (והרופאים) מעוניינים לכסות את העיניים, לאטום את האוזניים, ובמקרה של תעשיית את התרופות – גם לסתום את האף.

אבל לחלק שכן מעוניין ללמוד כיצד תעשיית התרופות עובדת יש כאן מספר סרטונים שבהם סוכני התרופות מדברים בכנות מדהימה.

גווין אולסון מדברת על מניפולציה של הרופאים, ועל אדישות ה-FDA. לדעתי הקטע הכי מרתק מדבר על האימון שמקבלי סוכני התרופות באשר לסיווג הרופאים ושכנועם בהתאם (לתשומת לב הרופאים שאולי קוראים את זה):

הרופא האנליטי – גווין היתה מראה לו מחקרים,מספרים וניתוחים מדעיים של התרופה וכך משכנעת אותו.

הרופא הדומיננטי – בפגישה איתו גווין ישבה "במושב האחורי" ונתנה לו להוביל את הדיון, ונתנה לו להגיע למסקנות באשר ליעילות התרופה.

הרופא הצייתני – הרופא האידאלי מבחינת גווין, הוא מעוניין לרצות את האנשים, ולפיכך ניתן לגרום לו לעשות כל דבר – אפילו לכתוב מאמרים ולהרצות בזכות התרופה.

http://www.youtube.com/watch?v=kOW8LNU2hFE

וישנה העדות המדהימה של ג'ון רנגן המנכ"ל לשעבר של חברת תרופות גדולה בשבדיה (עם תרגום):

http://www.youtube.com/watch?v=-5uVrbH9lME&feature=player_embedded

כמו שאתם בוחנים כל בעל מקצוע שנותן שירותים בחנו את הרופאים, הטילו ספק בידע שלהם, בדקו בעצמכם, חיקרו את הרופא שלפניכם עד כמה הוא יודע על התרופה שהוא מציע  לכם, הסתכלו ברשימת תופעות הלוואי, שאלו את הרופא מה הסיבה לכל תופעת לוואי, זיכרו לכל תופעת לוואי יש סיבה, הן לא רשומות שם סתם כך, אם לרופא אין זמן להסביר לכם, או שאינו יודע, שקלו להימנע מהטיפול שלו, אל תתפתו להיכנס לפס ייצור של רפואה אינסטנט. דעו שלמרבית המחלות יש רפואה טבעית שאינה דורשת התערבות בכימקלים חדשים לגוף (תרופות פטנט שמכניסות הון לחברות התרופות). חלק גדול מהמחלות ניתן לרפא ע"י שינוי תזונה, פעילות גופנית, הוצאת הכספית מהגוף, שינוי אופן הנשימה, ושינוי אורח חיים (לחץ דם, כולסטרול, דילול הדם, באוסטאופרוזיס, אולקוס, בעיות נפשיות, ועוד), שחרור של תעוקות ובתרפיה נפשית. מרפאים אלטרנטיביים גורסים שרוב המחלות הן תוצר של חוסר איזון בגוף. לא ניתן לרפא חוסר איזון ע"י כימיקלים החדשים לגוף. ניתן רק לספק רפואה סימפטומטית.

כוונות הרופאים טובות, אבל הידע מוגבל ומצומצם. רובם אינם מסוגלים להתמודד עם שיטפון המידע, והם נאלצים להסתמך על המידע הלעוס שהם מקבלים. המקור העיקרי למידע כיום הן חברות התרופות. חברות התרופות מצויות בפשיטת רגל מוסרית, והן עושות כל דבר על מנת לקדם את הרווחים.

לעיתים קרובות מדי, אתם – הפציינטים – הפרה החולבת.  זיכרו זאת בביקורכם הבא אצל הרופא.