פסטר וביצ'אמפ – האם הגיעה העת לשנות את התפיסה?

לפני כ-150 שנה, התלהט דיון בין שני רופאים בצרפת. האחד ידוע לכולנו – לואי פסטר, והשני נשכח וכמעט נמחק מדפי ההיסטוריה – פייר ז'אק אנטון ביצ'אמפ.

בין חסידי פסטר לחסידי ביצ'אמפ ניטש וויכוח עז לגבי הגילויים המרכזיים שמיוחסים לפאסטר. לטענת חסידי ביצ'אמפ, רוב הגילויים של פאסטר התגלו על ידי ביצ'אמפ שנים קודם לכן. אולם הקרידיט המדעי פחות מעניין משאלת הגישה. בעוד שפאסטר וביצ'אמפ הסכימו על רוב הניסויים ותוצאותיהם, המסקנות שהסיקו לגבי אופן הטיפול היו שונות בתכלית.

הגישה של פאסטר היא הגישה השולטת עד היום בטיפולים רפואיים. התאוריה שאומרת כי החיידקים גורמים למחלות, לפיכך צריך למקד את מאמצי הריפוי בהשמדת החיידקים. הגישה הזו מוכרת וידועה. לפיכך נתמקד במאמר הזה בגישתו של ביצ'אמפ.

פייר ז'אק אנטון ביצ'אמפ, אדם בעל ידע עצום – עם תארים מתקדמים ברפואה, ביולוגיה, ביוכימיה, כימיה, פיסיקה, ורוקחות, שגם חקר ולימד בכל התחומים הללו.

אנטון ביצ'אמפ היה מפורסם מאוד בזמנו. בין היתר פיתח את תיאוריית הפליאומורפיזם. הפליאומורפיזם גרס שהפיטריות, והחיידקים משנים את צורתם. הם יכולים להתחיל ממעין נבג קטנטן שאנטון קרא לו  מיקרוזימאס. המיקרוזימאס נמצא בכל האורגניזמים החיים, מרגע לידתם. כל עוד האורגניזמים בריא הוא נוסע סמוי. ברגע שנפגעת בריאות האורגניזם, והרקמות חולות מאוד, או אפילו מתות, המיקרוזימאס מתעורר לחיים, מתחיל לאכול את הרקמות החולות עד שנגמר האוכל. בשלב הזה הופך המיקרוזימאס (בהתאם לסוגו) לחיידק, פטריה או וירוס פעיל. כשנגמר האוכל, אוכל החיידק\פטרייה את עצמו וחוזר למצב מיקרוזימאס.

היום המדע יודע לפחות לגבי חלק מהחיידקים והפטריות שיש להם מצב "נבג". החיידקים מזהים מתי הסביבה מתחיל להיות עויינת ומייצרים מעטה קשיח סביב הדי.נ.א. שלהם ועוד כמה אברונים הדרושים להתאוששות, והולכים לישון. הם יכולים לישון אלפי שנים (ויש הטוענים שגם מיליוני שנים) במצב זה. גם הפטריות מייצרות נבגים על מנת להתרבות.

אולם המדע כיום בעיקרון שולל את התאוריה של הפלאומורפיזם. הטענה היא שהחיידקים לא קיימים במצב ווירוס (או אפילו קטן מווירוס), בו למעשה יש רק די.נ.א., כמה חלבונים ומעטפת. אולם בנקודה הזאת נכנס רויאל ריימונד רייף עם המיקרוסקופ המדהים שלו.

רויאל ריימונד רייף הדגים עם המיקרוסקופ שלו כיצד חיידקי טיפוס משנים את צורתם מווירוס לחיידק, ולמעשה הוכיח את התאוריה של ביצ'אמפ.

אז מה המשמעות של העניין הזה חוץ מהערך המדעי?

המשמעות שלפחות חלק מהחיידקים, הפטריות, והווירוסים, נמצאים בתוכנו במצב רדום. כשאתם חולים בדר"כ הרפואה ה"קונבנציונאלית"  מייחסת את זה להידבקות. ביצ'אמפ אומר שאין צורך להידבק. אנחנו כבר נדבקנו. השאלה היא האם הגוף נחלש או שהוא חזק דיו. לכן כדי להיות בריאים צריך לחזק את הגוף במזונות טבעיים נטולי רעלים, אויר ומים נקיים, שינה טובה, וגישה נפשית רוגעת לחיים. זה הכל, אין צורך להילחם בחיידקים משום שהם חלק בלתי נפרד מאיתנו.

פאסטר אומר – אם נדבקתם כנראה שנחשפתם לחיידק ממקור חיצוני, תלכו לרופא כדי לתת לחיידק נבוט בראש.

ביצ'אמפ אומר – אם נדבקתם כנראה שהגוף או חלק מימנו נחלש. חזקו את הגוף והמחלה תימנע מכם.

המדע והרפואה בחרו בגישה של פאסטר.

במה אתם תבחרו?

עוד מקור מעניין:

http://www.healthtruthrevealed.com/full-page.php?page=article&&id=11421316206

פורסם בקטגוריה בריאות וריפוי, פליאומורפיזם, שונות, תזונה, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

מטרת השאלה