חג החירות

חג החירות מתקרב. כולנו רוצים להיות בני-חורין, אבל לעיתים יש לנו הרושם שהמערכת שאנו נמצאים בה מאוד מגבילה. אילו רק היינו עושים כמה שינויים, משפרים את שירותי הבריאות, משפרים את התחבורה, את הממשל וכיו"ב, הייתה לנו חירות הרבה יותר גדולה.

הרושם הזה נכון ברמה מסוימת. אבל רק ברמה מסוימת. ברמה אחרת, אנחנו כבר ממילא חופשיים, לא חשוב באיזה מסגרת אנחנו חיים, הרוח האנושית חופשיה. אולם כדי לחוות את החופש הזה צריך לקחת אחריות. הדבר מתחדד בנושאי בריאות ורפואה.

כשאנחנו מתמודדים עם בעיה בריאותית, קשה לנו לחקור מאות ואלפי מחקרים כפי שנעשה באקדמיה. הרי הפרופסורים בודקים כל מולקולה בחלבון וההשפעות ההדדיות שלה. לכן יש נטייה ללכת למומחים שיגידו לנו מה לעשות. הנטייה הזו היא בעצם העברת האחריות על בריאותנו לאחרים. לעיתים רחוקות זה מעשה נכון להעביר את האחריות על גופנו למישהו אחר, בדר"כ אנחנו יכולים לקבל חוות דעות מרופאים שונים, לסקור שיטות שונות, ולהחליט החלטה מבוססת על ידע ואינטואיציה.

חג שמח לכולם!