בפוסט הקודם על האיידס, סקרתי בקצרה קולות אחרים בעניין אופן הריפוי מאיידס והקשר בין איידס ל-HIV.

בפוסט הנוכחי אסקור בקצרה את העבודה של פרופ' פיטר דוסברג בעניין האיידס.

פרופ' דוסברג מומחה לביולוגיה מולקולרית וכן ביולוגיית התא באונ' ברקלי בקליפורניה. פרופ' דוסברג מוערך בתחום מחקרו וזוכה פרסים והכרה בינלאומית. תחום מחקרו באופן ספציפי רלבנטי לנגיף האיידס ואופן התפשטותו.

פרופ' דוסברג הוציא ספר ששמו – "ממציאים את וירוס האיידס", וכן הוציא מספר מאמרים לאורך השנים בהם הוא מעלה תהיות קשות על וירוס האיידס.

אסקור מקצת מהתהיות שפרופ' דוסברג העלה כבר ב-1991:

1) הסיכון לחלות באיידס עבור נשאי HIV, משתנה ממדינה למדינה בצורה דרסטית. לנשא HIV בארה"ב יש סיכוי של 10% לפתח תסמיני איידס, בעוד שלנשא באוגנדה יש סיכוי של 0.8% לחלות באיידס. במילים אחרות עדיף לנשא איידס שגר בארה"ב להגר לאוגנדה כדי לא לחלות….

2) הסיכון לחלות באיידס עבור נשאים משתנה בצורה דרסטית בהתאם למין הנשא. לגברים יש סיכון גדול פי 10 לחלות באיידס מאשר נשים. התנהגות חריגה לכל וירוס.

3) פרופ' דוסברג טוען שבאותה מידה שטוענים שנגיף ה HIV גורם לתסמינים מסוימים שנחשבים לאיידס, ניתן לטעון שסיכון מסוים גורם לתסמיני האיידס, לדוגמא שימוש בסמים מסוימים. כדי לקבוע שהתסמינים המיוחסים לאיידס נובעים מנגיף ה HIV צריך לבדוק את התרחשות התסמינים באוכלוסיה נשאית HIV שאינה בקבוצת סיכון לאיידס, לעומת קבוצה שאינה נשאית באוכלוסייה שאינה בקבוצת סיכון. בדיקה כזו לא נעשתה.
במילים אחרות, כל תסמיני האיידס יכולים להיות מיוחסים ישירות לאורח חיים וגורמי סיכון באותה מידה שמייחסים אותם לאיידס היום. אין שום אינדיקציה שהתסמינים נובעים באיידס.

4) תסמיני האיידס מופיעים באוכלוסיה שאינה נושאת את נגיף האיידס. חלק משמעותי מחולי האיידס כלל אינם נשאי HIV.

5) המחלות הנחשבות לתסמיני איידס בעלות הסתברות שווה להופעה אצל נשים וגברים, אולם כאשר התסמינים נספרים כתוצאה מ- HIV השכיחות אצל הגברים בארה"ב קופצת פי 10 מאשר אצל נשים…. אולם, באפריקה שכיחות תסמיני האיידס אצל נשאי דומה בשני המינים.

6) תקופת דגירה של 10 שנים של האיידס אינה אופיינית לוירוסים מסוג רטרו (המחדירים את המטען הגנטי שלהם לדי.נ.א. של התא).

7) תסמיני האיידס שמפתחים הנשאים משתנה מקבוצת סיכון לקבוצת סיכון. למשל, נשאי HIV אמריקאים יפתחו בהסתברות גבוהה דלקת ריאות, ואילו נשאי HIV אפריקאים יפתחו שלשולים. דוגמא נוספת, נשאי איידס הומוסקסואליים יפתחו סרקומת קפוצ'י בהסתברות גבוהה פי-20 מאשר נשאי איידס מכורים לסמים וחולי המופיליה.

8) איידס אינו מתפשט באופן אקספוננציאלי כמו מחלות מדבקות.

מהמאמר של דוסברג מצטייר שמחלת האיידס היא אינה מחלה אלא המצאה. אוסף של תסמינים שנקראים איידס. התסמינים האלה מתרחשים כתוצאה מסיכון מסוים. כל תסמין מתרחש בהתאם לסיכון הספציפי שאופייני לו. הקשר בין HIV לתסמינים מומצא ואין לו אחיזה במציאות.