המשך סקירת המקורות של ADA המורים על בטיחות השימוש באמלגם.

המקור השלישי
מדבר על הקשר בין אלצהיימר לסתימות אמלגם. זהו מחקר שמצא שאין קשר כזה. Saxe SR et al. משנת 1999.

הייתי מוכן להתעודד שאלצהיימר כתוצאה מאמלגם לא אקבל. אבל גם בעניין הזה יש חילוקי דעות לדוגמא מחקר מ-1998:

Increased blood mercury levels in patients with Alzheimer's disease

המקור הרביעי

The Potential Adverse Health Effects of Dental Amalgam

לצערי לא הצלחתי למצוא על הרשת. כך שקשה לבדוק אותו.המאמר החמישי קיים ברשת

המקור החמישי

Bellinger DC, Daniel D, Trachtenberg F, Tavares M, KcKinlay. Dental Amalgam Restorations and Children’s Neuropsychological Function: The New England Children’s Amalgam Trial. Environ Health Perspect (online 30 October 2006).

המאמר בודק את תפקודי הכליה ותפקודי נוירופסיכולוגיים בילדים ללא סתימות אמלגם ובילדים עם סתימות אמלגם. לגבי התיפקודים הנוירו-פסיכולוגיים, הרזלוציה של התוצאות נמוכה מאוד. לדוגמא במבחן הנקרא WISC-III F FULL SCALE IQ. התוצאה בתחילת התקופה היתה 95-96 ובסוף התקופה 98-99. בנוסף כבר לפני טיפול השיניים היתה שונות של נקודה שלמה בין הקבוצות. עם רגישות כל כך נמוכה לשינויים קשה לי להבין כיצד ניתן להוכיח משהו.

לגבי תפקודי הכליה, נבחנה הימצאות אלבומין בשתן,ולא נמצא שינוי משמעותי במשך השנים. אני לא מתווכח על העובדות. אבל התפקוד התקין של הכליה לא מספר מה יקרה לאותם ילדים עם אמלגם כעבור 15 ו-30 שנים, לאחר שהכליות יעסקו באופן מתמשך בהתמודדות עם כספית.

לסיכום המאמר הנ"ל תומך חלקית בשימוש באמלגם, אבל בילתי ניתן לבסס טיפול על מידע מיזערי הנוגע לתקופה כל כך קצרה ופרמטר אחד בלבד.

המקור השישי

המאמר עוסק בבחינת השפעות האמלגם בילדים ושוב בודק את התפקוד הנוירו-פסיכולוגי ותפקודי הכליה. לא אסקור את המאמר הזה משום שאני מוכן להניח שאכן אין בעיה בתפקודי כליה או נוירו-פסיכולוגית לילדים עם סתימות אפורות לאחר שנים מעטות.

המקור השביעי

המאמר עוסק בילדים שוב בהיבטים התנהגותיים. שוב לא אסקור אותו.
-המשך בפוסט הבא..