בהתייחסות למחקר מ-2008 שהוא המקיף והמעודכן ביותר, אנסה לסכם את התוצאות בטבלה שתראה מה נבדק על מנת להוכיח בטיחות השימוש באמלגם:

בעיות במערכת החיסונית לא הכללתי כי זה נושא רחב מדי.

מסקנותי:

1. עורכי הדו"ח במקרים רבים ומשמעותיים לא שללו או איששו קשר בין אמלגם למחלות רבות משום שלדברי עורכי הדו"ח לאחר 150 שנות שמוש באמלגם עדיין לא נעשו מחקרים…
2. גם כשלכאורה נשלל קשר בין אמלגם למחלה , השלילה התבססה על לא יותר מ-2 מחקרים.
3. עורכי הדו"ח התעלמו ממחקרים שכן מראים קשר בין אמלגם למחלות.
4. ספציפית עורכי הדו"ח כלל לא בדקו את הקשר לבעיות במערכת השתן במבוגרים למרות רמזים עבים על בעיות אפשריות.

בזאת גם נסכם את הסקירה שלי על עמדתה של ADA: לפי מיטב הבנתי העמדה של ADA המציגה את האמלגם כחומר בטוח לשימוש אינה מבוססת. בחלק מהנושאים אין אפילו מחקר אחד לרפואה השולל קשר בין סתימות אפורות לבעיות אפשריות (גם בנושאים קרדינליים כמו השפעה על הכליות במבוגרים). בחלק מהנושאים יש מחקר יחיד, שקשה לבסס עליו עמדה. ובחלק מהנושאים יש מחקרים ספורים. כמו-כן למרות שאין הדבר רשום במפורש, ניתן להבין שהחשיפה הנובעת מסתימות אמלגם, במקרים רבים (בתלות בכמות הסתימות) תעבור את הכמות המקסימלית של כספית, שהומלצה ע"י גופי תקינה בארה"ב.