עוד על התקפי לב ומניעתם

בפוסט הקודם התייחסתי לכלור ולפלואוריד כגורמים למשקע הטרשתי בעורקים.

אחת מצורות הפעולה של הכלור – ע"י חימצון שומנים היוצרים את מעטפת החיידקים. כלומר הכלור מחליף אטום של מימן, ובשל תכונותיו השונות גורם לאותה מולקולת שומן להשתנות, דופן תא החיידק נפרץ והחיידק מחזיר את נשמתו לבורא.

אולם אותו כלור יודע לחמצן גם את הכולסטרול (שהיא במקרה מולקולת שומן שמצויה בדופן התאים בגוף שלנו, לא רק אצל החיידקים). לפי תיאוריה שהועברה לד"ר פרייס והופיע בספרו (למרות שלהתרשמותי ד"ר פרייס לא משוכנע לחלוטין שהיא נכונה), הכולסטרול המחומצן מזוהה כגוף זר ע"י התאים הלבנים בדם. התאים הלבנים בדם בולעים את הכולסטרול המחומצן, וכשזה מצוי בתוכם בכמויות גדולות, התאים הלבנים מאבדים את כושר התנועה שהם, ונתקעים בדפנות העורקים, כשהם מלאים בכולסטרול מחומצן.

העורקים שמועמסים בכולסטרול מחומצן ותאי דם לבנים מתים, מאבדים את גמישותם. מבנה העורק מתקשה. עוד ועוד תאים נתקעים במכשול, ומתחילה להיווצר סתימה

תיאוריה אחרת אומרת שהכולסטרול הוא כלי הגנה של הגוף כנגד היסדקות העורקים. מעין טיח שהכבד שולח כדי למלא את החריצים שנובעים מהזדקנות כלי הדם.

היבט חשוב אחר להתנוונות העורקים שלנו הוא אחד מאבני הבניין של כלי הדם – הקולגן. הקולגן הוא חלבון אלסטי שמצוי ברקמות החיבור, ולמעשה "מחזיק" את כלי הדם למניעת התפרקותם.

לייצור הקולגן דרוש ויטמין C. אנחנו לכאורה מקבלים ויטמין C מהמזון. אולם בשל עיבוד המזון (ויטמין C נהרס בחימום), והגידול המתועש של הפירות והירקות, כמות ויטמין ה-C שאנו מקבלים לעומת הדורות הקודמים ירדה בצורה דרסטית. פרופ' לינוס פאולינג חקר את הנושא בהרחבה. הוא הגיע למסקנה שכדי לתחזק כלי דם בריאים דרושה כמות גדולה של ויטמין C. פרופ' פאולינג מדבר על 10 גרם ביום ויותר.

כלומר הגוף מסוגל לשקם חלק מהנזק שנגרם ע"י הכלור והפלואוריד בעזרת כמויות גדולות של ויטמין C. מסקנה זו הובילה את פרופ' לינוס פאולינג להמליץ על לקיחת כמויות גדולות של ויטמין C לשמירה על בריאות כלי הדם, ולשיקומם לאחר פגיעה.

לכן בנוסף לשיטת הצום לשיקום כלי דם טרשתיים, ישנה גם האפשרות לקחת ויטמין C בכמויות גדולות. יצוין שלויטמין C בכמויות גדולות מיוחסים יתרונות רבים אחרים כפי שכבר התייחסתי בעבר.

ויטמין C או צום, או שילוב של צום עם מיצים ירקות\פירות המכילים ויטמין C. ישנם הרבה שיטות להתמודד עם בעיות הלב. אולם סטטינים להורדת כולסטרול, נשמעת האפשרות הגרועה ביותר. גם בגלל תופעות הלוואי (שלא קיימות בנטילת ויטמין C), גם משום שזהו טיפול סימפטומטי, וגם משום שכלל לא ברור שצריך לטפל בסימפטום (האם כולסטרול גבוה מזיק?), מדוע עלה הכולסטרול? (אם בכלל עלה). הרציו מאחורי הסטטינים הוא בדיקה סטטיסטית שעשו יצרני הסטטינים. עם הסטטיסטיקה אפשר לשחק.

עוד על התקפי לב ומניעתם בפוסט  הזה.

פורסם בקטגוריה בריאות וריפוי, תזונה, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

מטרת השאלה