פליאומורפיזם תיאוריה חדשה-ישנה שמשליכה על התפיסה שלנו על מחלות, חיידקים, ווירוסים.
אנטון ביצ'אמפ (1816-1908) שכבר הוזכר בפוסט הקודם, המציא ודגל בתיאוריית הפליאומורפיזם.
לפי תאוריית הפליאומורפיזם, בכל גוף חי, וגם בגופים דוממים, קיימת צורת חיים זעירה עד כדי אנגסטרמים ספורים. להשוואה גודלו של תא דם אדום הוא בין 60000 ל-80000 אנגסטרם. הגודל של וירוס הוא בין 200 ל-3000 אנגסטרם.
צורת החיים הזעירה הזו (נקרא לה מיקרוזימאס כפי שביצ'אמפ קרא לה), יכולה להתפתח לפטריה, לחיידק או וירוס.
פליאומורפיזם היה מוקד לוויכוח בעולם הרפואה בתחילת המאה ה-20.
קצת מדהים שאדם שחי את רוב חייו במאה ה-18 יגלה צורת חיים כל כך קטנה. בימיו של ביצ'אמפ בקושי ראו תאי דם בשל המיקרוסקופים הפרימיטיביים. אבל כשמדובר בענק רוח בעל כישרון יוצא מהכלל וידע עצום, יש לקחת את הטענות ברצינות!
על חלק מההשלכות של הגילוי הזה כבר כתבתי בפוסט הקודם.
בפוסט הנוכחי אני מעדיף להתמקד בראיות. שכן כבר עברו למעלה מ-100 שנים מאז שביצ'אמפ נפטר, לבטח כבר היה צריך לאמת את התאוריה של ביצ'אמפ.
אז אומנם יש חדשות שהטובות – התאוריה נתמכת ע"י טובי המדענים בשלל תצפיות וניסויים
נתחיל מענק אחר – רויאל ריימונד רייף. המיקרוסקופ של רייף הגדיל פי 60000.
רייף שיתף פעולה עם ד"ר ארתור אייזק קנדל מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת נורת'ווסט. אייזק קנדל הגה ניסוי שהוכיח את תאוריית הפליאומורפיזם. הניסוי בקווים כלליים (וגסים משהו) – קנדל לקח תמיסה עם חיידקי טיפוס (BACILLUS TYPHOSUS) והעביר אותם דרך פילטרים מאוד עדינים, דרכם החיידקים לא מסוגלים לעבור.הוא בדק את התמיסה המסוננת במיקרוסקופ רגיל ולא ראה דבר. קנדל הוסיף מזון לתמיסה המסוננת, הניח לה לגדול משך כמה ימים, ומצא – חיידקי טיפוס…
רייף הצטרף לניסוי עם המקרסוקופ האדיר שלו. והשניים צפו תחילה בחיידקי הטיפוס, לאחר מכן סיננו את התמיסה בפילטר העדין. חיידקי הטיפוס נעלמו, אבל נראו גופיפים זעירים ורוטטים (המיקרוזימאס של ביצ'אמפ). תמיסת הגופיפים הזעירים הושארה לצמוח במשך 4 ימים – ואז כבר נצפו גופים יותר גדולים. כשהוסיפו לתמיסה הזו תמיסה מעוקרת של בשר – שוב גדלו חיידקי הטיפוס.
ד"ר אדוארד סי רוזנאו ממוסד מאיו אימת את המימצאים.
אם זה נשמע כמו מדע בידיוני, אז כל מה שכתוב זה סיכום קצרצר (ומצ'וקמק למדי) של מאמר המכון הסמית'סוניאני המפורסם והמכובד קראו בעצמכם, אני מניח שרובכם תבינו אפילו טוב מימני את המאמר.
במהלך השנים מדענים נוספים פתחו את אותה תיאוריה של ביצ'אמפ – כגון גינתאר אנדרליין שקרא למיקרוזימאס – פרוטיטס, או וילהאלם רייך שקרא למיקרוזימאס – ביונס. כל אחד מהמדענים שגילה את הפליאומורפיזם ראוי ללימוד יסודי, אלה הגאונים של האנושות שנשכחו בדפי ההיסטוריה, אולם דווקא הם נושאים את הבשורה של רפואה אינטגרטיבית, שמביאה בחשבון היבטים נרחבים של הקיום, מעבר לאינטראקציות החומריות, והמבנים התלת-מימדיים.
היום המיקרוסקופים האלקטרוניים בעלי הגדלה רבה יותר מאשר המיקרוסקופ של רייף. היום במיקרוסקופ אלקטרוני ניתן להגיע להגדלה של 100000. אולם בניגוד למיקרוסקופ של רייף, דרך ההכנה של הדגימות (צביעה) במיקרוסקופ האלקטרוני מדוממת את הגופים החיים.
הגאולוג רוברט פולק סרק פיסת סלע עם המיקרוסקופ האלקטרוני בהגדלה של 100000 . להפתעתו בפיסת סלע נראו כדורים זעירים דוממים. פולק, כדרכם מדענים גדולים, לא התעלם מהמימצאים והחל לחקור את הכדורים. הוא גילה שביולוגים מכירים במכירים (במידה מסוימת) תופעה של חיידקים בגודל של נאנו- ultramicrobacteria. בחקירה נוספת לתדהמתו הוא גילה שבאמת החלקיקים האלה הם חיידקים. הוא אף הצליח לגדל מהם חיידקי סטרפטקוקוס, סטפילוקוקוס ועוד. ראו סרטון קצר של המדען החביב הזה.
אם נחזור לביולוגים, בוויקיפדיה הערך על נאנובקטריה מבולבל. מצד אחד הערך טוען שהמבנה של נאנו בקטריה נצפה בסלע, מצד שני הוא טוען שהרעיון שהחלקיקים האלה חיים נדחה.
המיקרסקופ של רויאל ריימונד רייף, הלך לעולמו יחד עם רייף ב-1971. אומנם נשארו מספר מיקרוסקופים של רייף עד היום, אך אף אחד מהם לא עובד. חבל שהעולם המדעי וויתר על כזו הזדמנות. כנראה שרייף הקדים את זמנו.
אבל…. הגיע כשרונות צעירים… גסטון נאיסנס כבר לא כל כך צעיר. גסטון המציא מיקרוסקופ שהוא קרא לו סומאטוסקופ. בעל הגדלה של 30000 , מבלי להרוג את הדגימה. כשהוא צפה בדגימות עם המיקרוסוקופ שלו הוא גילה את ה… מיקרוזימאס של ביצ'אמפ. הוא תעד את מחזור החיים של החיידקים. החל מחלקיקים זעירים בגודל של אנגסטרמים ספורים דרך 16 שלבי חיים. בינהם צורות של פטריה וחידקים בצורות שונות.
ד"ר דיויד ג'וב חקר את המיקרוזימאס (הוא קרא להם חלקיקים קולואידים). הוא גילה שלא ניתן לעקר את החלקיקים בחום, או בקרינה עצומה. הוא מצא שהחלקיקים האלה הם הגרעין הקטן ביותר של החיים. או כפי שהוא כינה אותם – שלב המעבר בין הרוח לחומר.
לסיום הפוסט אביא סרטון מדהים מהמיקרוסקופ של גסטון נאיסנס. בסרטון ניתן לראות את המיקרוזימאס (גסטון קרא להם סומטאידים), והוא מצא שהם מופיעים בכל גוף חי.