ארכיון תגית: סרטן

שאלת הכימותרפיה מאמר ראשון – סרטן השד

ספרו של ראלף וו. מוס שאלת הכימותרפיה:

Questioning Chemotherapy

ראלף התחיל את דרכו ככתב מדעי במכון Memorial Sloan-Kettering Cancer center. במסגרת תפקידו הוא כתב כתבות חיוביות על טיפולי הסרטן המקובלים והפיתוחים האחרונים בשנות ה-70 של המאה הקודמת. אולם במהלך עבודתו הוא נתקל בספקות באשר ליכולת הכימותרפיה לרפא גידולים מוצקים במבוגרים. למרות הספקות המנקרים הוא המשיך בעבודתו.

במהלך עבודתו המשרד בו עבד החליף מקום. במסגרת העברת החפצים נתקל ראף בערימה גדולה של ירחונים ישנים על הטיפול בסרטן. מתוך סקרנות הוא התחיל לקרוא וגילה, שהוא לא הראשון שכותב על הגילויים ופריצות הדרך בטיפול בסרטן. התהליך כבר התרחש שנים קודם לכן. למרות זאת הטיפול בסרטן נשאר באותה הנקודה. הגילוי הזה הוביל את ראלף למחקר רב שנים על הכימותרפיה. הגילויים שלו סוכמו בספר הנ"ל. הספר מרתק ומלא עובדות על הכימותרפיה והתפתחות הענף הזה לטיפול בסרטן.

הטענות המועלות בספר מרחיקות לכת – לדוגמא עבור כ-90% מסוגי הסרטן לא הוכח שיש יתרון כלשהוא לטיפול כימותרפי, אבל תופעות הלוואי ידועות, כי הן כל כך חריגות שלא ניתן להתעלם מהן. טענה מסוג זה נשמעת כל כך מהפכנית שנטיית הלב הראשונה היא להתעלם מימנה. לפיכך אני אתמקד בפוסט זה בנושא הרבה יותר מצומצם – טיפול כימותרפי בסרטן השד. הטיפול הזה מקובל וידוע עבור מקרי סרטן שד המסווגים מעל רמה 0. מיליוני נשים חולות סרטן שד ברחבי העולם "זוכות" לטיפול כימותרפי. על מה הוא מבוסס?

אחת הדרכים המדעיות לבדיקת יעילות טיפולים רפואיים היא ניסוי שנקרא double blinded placebo. כמה מילים על אפקט הפלאצבו – האמונה של החולה והרופא בתרופת תורמת להתרחשות הריפוי (כשניתנת לחולה תרופת דמי ללא כל השפעה פיסיקאלית על המחלה, עדיין לעיתים קרובות מתרחש ריפוי – רק בשל האמונה של החולה והרופא בתרופה). בניסוי שמוגדר כ- double blinded placebo מנסים לנטרל את אפקט הפלאצבו. לוקחים קבוצת חולים בעלת מאפיינים דומים (סוג מחלה, חומרת המחלה, הרגלי תזונה וכיו"ב). מחלקים את הקבוצה לשתי קבוצות באופן אקראי: קבוצה מטופלת וקבוצת פלאצבו. קבוצת הפלאצבו מקבלת טיפול דמי (לדוגמא במקום תרופה מוזרק לחולה מי מלח), וקבוצה שמקבלת את התרופה האמיתית. במסגרת הניסוי גם לרופא וגם לחולים אסור לדעת מי מקבל את התרופה האמיתית ומי את תרופת הדמי. כך מנטרלים את אפקט הפלאצבו.

אולם בניסוי לבדיקת כימותרפיה – לא ניתן לנטרל את אפקט הפלאצבו, משום שתופעות הלוואי של הכימותרפיה כה חריפות (הקאות, איבוד שיער, כאבי ראש, פגיעה במערכת החיסונית וכיו"ב), כך שמיד גם החולה וגם הרופא יודעים מיד מי קיבל את התרופה ומי קיבל תרופת דמי.

כלומר בניסוי לבדיקת יעילות כימותרפיה יש הטייה מובנית דרך אפקט הפלאצבו, כנראה שלטובת הכימותרפיה.

אז איך ניתן לבדוק את יעילות הכימותרפיה? הרפואה המודרנית דוגלת בניסוי מבוקר אקראי. לוקחים קבוצה בעלת מאפיינים דומים מחלקים אותה באופן אקראי לשתי קבוצות, לאחת נותנים כימותרפיה ולשנייה לא נותנים טיפול למיגור הסרטן.

האם ניסויים כאלה נעשים היום? התשובה כנראה שלילית. למה? משום שלפי הסטנדרט המקובל ברפואה זה לא אתי לא לתת כימותרפיה, כי היא נחשבת לתרופה יעילה. הימנעות מכימותרפיה, לכאורה, עלולה להעמיד את החולה בסיכון. אז לפי מה החליטו לתת כימותרפיה? לשם כך צריך לחזור להיסטוריה ולבדוק כיצד הוחלט לתת כימותרפיה בהתחלה.

אם נחזור בזמן לניסוי הראשון בו ניתנה כימותרפיה  נגיע ל- 1957 – השנה בה בוצע הניסוי המבוקר הראשון במתן כימותרפיה לחולות סרטן שד. הניסוי בוצע ע"י ד"ר ברנארד פישר. ברנארד פישר לימים הוביל קבוצות מחקר ב-NCI (מכון הסרטן הארצי בארה"ב) במשך למעלה מ-30 שנים. ב-1994 ד"ר ברנארד פישר הואשם בהטיית תוצאות מחקרים וסולק מה-NCI, כך שאמינות המחקרים של פישר עומדים בספק, למרות זאת נסקור אותם.

פישר ניסה במחקרו תרופה בשם ט'יוטפה (Thiotepa). לאחר ניתוח להסרת גידול בשד, הנבדקים קיבלו סדרה קצרה של מנות ט'יוטפה. מהספר של מוס לא ברור מה עלה במחקרים אלה. אולם הארגון האירופי למחקר וטיפול בסרטן EORTC (שדוגל בטיפול כימותרפי) מצוטט באחד מהסקרים שלו (תרגום שלי):"לט'יוטפה אין השפעה על מספר הכשלונות הטיפוליים או התמותה לאחר 5 או 10 שנים….". כלומר המחקר של ד"ר ברנארד פישר לא מהווה אינדיקציה ליעילות הכימותרפיה.

מה המחקר הבא שכביכול מהווה אינדיקציה חזקה ליעילות הכימותרפיה? המחקר נערך ע"י ארגון NSABP בשנים 1972-1975(הארגון הארצי לניתוחים וטיפול תומך בפרויקט השד והמעי). הפעם נבדק פרוטוקול בשם B-05 (במהלכו נותנים תרופה בשם L-PAM) ב-379 חולות בעלות סרטן שד שכבר התפשט לבלוטת הלימפה. לאחר שנתיים מתחילת הטיפול ניכר שיפור של 10% בהישרדות לפי קריטריון שנקרא "disease free survival" (או בתרגום שלי – שרידה ללא מחלה). בתת הקבוצה של חולות מעל גיל 50 ניכר יתרון של 22% בהישרדות החולות לפי אותו הקריטריון. אבל השטן מתחבא בפרטים הקטנים. מהו הקריטריון הזה? הקריטריון בודק כמה חולים ללא גידול שרדו בקבוצה שקיבלה כימותרפיה לעומת כמות החולים ששרדו ללא גידול בקבוצה שלא קיבלה כימותרפיה. אולם הקריטריון הזה מטעה משום שהוא פחות חשוב מהשאלות הבאות: (1) כמה זמן חולים שרדו? (2) מה היתה איכות החיים של השורדים?

מדוע השאלות שאני מציין יותר חשובות? נדגים את זה על מקרה פשוט. נניח שאחת החולות שקיבלה כימותרפיה ולכאורה נרפאה מהסרטן בשנתיים הראשונות, כלומר הכימותרפיה צימצמה את הגידול לאפס. אולם כעבור שנתיים הסרטן חזר בגדול, הפעם הוא לא הגיב לכימותרפיה, והחולה מתה כעבור מספר חודשים. מקרה שני – החולה לא קיבלה כימותרפיה, הגידול נשאר סטטי, החולה לא סבלה סימפטומים מיוחדים. כך זה נמשך במשך 20 שנים והחולה מתה בשיבה טובה. אם המקרים האלה היו חלק מהמחקר, היתה נרשמת בו עדיפות לטיפול הכימותרפי.

מעבר לזאת במחקר של NASBP נרשמו "אי-סדירות". לדוגמא 22 "נזרקו" מהמחקר במהלכו…

ואם כל זה לא הספיק, בבריטניה נערך מחקר אחר בשם Guy's Manchester Trial בשנים 1975-1979, בו נבדקה "התרופה" L-PAM. המסקנה של המחקר היתה שלתרופה הזו אין מקום כטיפול תומך לאחר כריתת שד.

אז מה בכל זאת תומך לכאורה בטיפול כימותרפי בסרטן השד?

ב-1976 הארגון המקומי של NCI במילאנו יצא בהצהרה, שהתגלתה פריצת דרך בטיפול בסרטן השד בעזרת שילוב של כמה תרופות כימותרפיות.  הניסוי הוא יוזמה של ד"ר Gianni Bonadonna.  הוא בדק בניסוי 391 חולות סרטן שד מפושט לבלוטת לימפה אחת לפחות. חלק קיבלו "קוקטייל" כימותרפי שיכונה CMF (לפי ראשי תיבות של התרופות), וחלק לא קיבלו. הדיווחים הראשונים היו מבטיחים – הכפלת אחוז השורדים. כעבור תשע שנים ההתלהבות שכחה. דובר כבר על יתרון של 12% יתרון "בשרידה ללא מחלה", ו-11% בשרידה. כל היתרון נרשם רק בנשים לפני גיל המעבר.

עדיין יש יתרון מסוים לכימותרפיה, האומנם? מתברר שבמהלך המחקר "נזרקו" 29 חולים. ולא סתם חולים – חולים שלא הצליחו לסיים את הפרוטוקול של התרופה הכימותרפית פשוט הוצאו מהמחקר. כלומר הקבוצה שכללה חולים שקיבלו טיפול כימותרפי הכילה תת קבוצה מהקבוצה המקורית – החולים החזקים ביותר… בעוד שהקבוצה שלא קיבלה טיפול כימותרפי הכילה גם את החולים החלשים יותר.

כלומר המחקר הוטה בצורה מאוד משמעותית לטובת הכימותרפיה.

באופן מוזר למדי (במבט לאחור), מחקר מילאנו נחשב לאבן פינה בטיפול הכימותרפי לסרטן שד. למרות שלא נמצא מחקר אמין שמוכיח את יעילות הכימותרפיה, לאחר מחקר מילנו זה נחשב לא אתי לערוך המחקרים כשקבוצת הבקרה אינה מקבלת כימותרפיה.

בשנת 1988 נרשמה התפתחות דרמטית נוספת בעולם האונקולוגיה. ה-NCI הפיץ מכתב דחוף לאלפי מומחים לאונקולגיה ברחבי ארה"ב. המכתב טען שללא טיפול כימותרפי 15 עד 20 אחוזים מהנשים שעוברות כריתת שד, יחלו שוב בסרטן. יצוין שהמכתב עצמו לא גיבה את המימצא במחקרים שמבוקרים ע"י עמיתים.

מאחר שה-NCI נתפס כמכון בר-סמכא בענייני סרטן, האונקולגים שנמנעים מטיפול כימותרפי עלולים להימצא בבעיות משפטיות אם החולים יתבעו אותם.

בשנה לאחר הוצאת המכתב התפרסמו 4 מחקרים ב- New England Journal שתמכו בטיפול הכימותרפי. פרופ' מוס בחן את המחקרים שגרמו להוצאת המכתב הדחוף הזה. מה הוא מצא?

המחקרים בדקו ארבע תרופות כימותרפיות שונות בקבוצת מטופלים לעומת קבוצות שקיבלו פלאצבו. לאחר 4 שנים נבדק הקריטריון (הידוע לשימצה) – "הישרדות ללא מחלה" ונמצא יתרון קל למטופלים לפי הקריטריון הזה. אולם לפי קריטריון של אורך חיים לא היה לתרופות הכימותרפיות יתרון באף אחד מהמחקרים!

בברכת בריאות קורנת.

חולי סרטן שנרפאו מודים למרפאים שלהם

שרלוט גרסון חוגגת 90 והחולים שלה אסירי תודה –

רנה קייס חוגגת יום הולדת 90, והחולים שנרפאו באים להודות לה –

הרשת מלאה בעדויות חולים שנרפאו מסרטן ללא כימותרפיה ניתוחים או הקרנות.

זו לא עדות מדעית, אבל אולי בכל זאת מעיד על משהו נכון וטוב.

סרט תעודי – "קונספירציית הסרטן"

ב-1971 נשיא ארה"ב רי'צארד ניקסון הכריז על מאמץ מחקרי עצום למיגור הסרטן. צפו בטקס המרשים, ההצהרות המכובדות, לחיצות הידיים, והצילום המשותף של חברי הקונגרס, סנאט, רופאים, ואנשי הבית הלבן:

מה קרה מאז? נשפכו טריליוני דולרים על טיפול בסרטן ומחקר. התפתחה תעשייה של מאות מיליארדי דולרים. אך האם נמצאה תרופה?

הסרט התיעודי הבא ממחיש את המצב העגום אליה נקלעה רפואת הסרטן:

דרכים אלטרנטיביות לריפוי סרטן.

הרפואה האורתומולקולרית – ד"ר קלנר

ד"ר פרדריק רוברט קלנר

מהי הרפואה האורתומלקולרית – הרפואה האורתומולקולרית דוגלת באיזון הגוף. השלמת חוסרים בעזרת ויטמינים, מינרלים, ומרכיבי מזון שמהווים חלק רגיל מהמזון של הגוף. הרפואה הזו פועלת בדר"כ בשיטות שונות מהרפואה האלופטית שיש במערכת הרגילה. הרפואה האלופטית דוגלת פעמים רבות בשינוי המטבוליזם של הגוף ע"י שימוש ברעלים. הרעלים אמורים להביא לריפוי ע"י דיכוי תהליכים שיצאו מכלל שליטה.

ההבדל הוא מהותי, למעשה הרפואה האורתומולקולרית מנסה לסייע לגוף עצמו להחזיר את האיזון, והרפואה האלופטית מנסה "לאנוס" אותו לאיזון. אולם תהליך ריפוי כוחני יכול להוביל לאיזון במדד אחד, בעוד שמספר מדדים אחרים יוצאים מאיזון.

ד"ר פרדריק רוברט קלנר הוא דוגמא לאומץ. הוא גילה שויטמין C במינונים שנחשבים למינוני ענק בעל השפעה מרפאת כמעט לכל בעיה, הצטננויות, שפעות, גידולים סרטניים, כולסטרול גבוה, מחלות בקטריוליות וויראליות, הרעלת מתכות כבדות, מיתון תסמיני העישון, מחלות ניווניות כגון טרשת נפוצה.

ד"ר קלנר ייחס את התפשטות הלוקמיה בארה"ב לחיסונים מזוהמים ואמר:

"Many here voice a silent view that the Salk and Sabin Polio Vaccines, being made from monkey kidney tissue, has been directly responsible for the major increase in leukaemia in this country."

 

התרופה נגד סרטן של חנן אלרז

רון נחמן, ראש עירית אריאל, נרפא מסרטן בעזרת הפורמולה של חנן אלרז. ענת גוב, מחזאית מפורסמת, התחזקה ומצבה השתפר.

חנן אלרז מצא פורמולה צמחית שמרפאת סרטן ברוב המקרים. ראו בקישור הבא.

הרופאה שמרואיינת בסרטון, ד"ר נועה ברוך מציינת ש"האונקולוגים רק ישמחו לתת תרופות שרק יעזרו, אבל אנחנו צריכים להיות משוכנעים שהם שאכן הן עובדות, וכאן… זו נקודת השבר בין הרפואה האלטרנטיבית לבין לרפואה היותר קונבנציונאלית או מבוססת ראיות".

אז הבה ננסה לחבר את השבר. כדי לחבר את נקודת השבר האונקולגים צריכים לשאול את עצמם את השאלות הבאות:

1) מה הקריטריון להצלחת טיפול אנטי סרטני? האם זה אורך חיי הפציינט או הצטמקות הגידול? כי פרופ' ראלף וו. מוס טוען שהקריטריון הוא הצטמקות הגידול והארכת זמן הרמיסיה אבל לא הארכת זמן החיים. יתירה מכך התרופות הקונבנציונאליות לדעתו לעיתים רחוקות מאוד מאריכות את זמן החיים.

2) היכן המחקרים שמראים את יעילות הטיפול הכימותרפי והקרנות למול חולים שלא מקבלים שום טיפול? קשה למצוא אותם משום שלפי אמנת הלסינקי אסור לבצע אותם.

3) כמה כסף מגלגלת תעשיית הסרטן? 200 מיליארד דולר בשנה! חולה סרטן "שווה" עשרות אלפי דולרים לתעשייה.

עוד חומר רב בכתבה המצוינת של עידן סער.

עידכון 4.7.2012

חברים יקרים שחלו בסרטן. לי אין קשר עם חנן אלרז, ואני לא מכיר אותו מעבר לכתבה. אני מניח שעכשיו הוא מוצף בפניות רבות, ולא מקנא בו.

אולם רציתי לומר לכם, שישנן עוד שיטות רבות לרפא סרטן. המטפלים שרפאו סרטן בעבר, לעיתים מזומנות רשמו בפירוט ובפומבי כיצד הם עשו זאת, משום שהם רצו שכמה שיותר אנשים יהנו מהידע שלהם. ברור שהמצב שלכם מקשה על הלימוד ודרוש לכם מישהו שיעזור לכם, נסו למצוא אדם כזה, וללמוד ביחד כיצד מרפאים סרטן. הידע קיים, והיכולת נמצאת אצלכם.

ספציפית ברשומה המקושרת, ניסיתי לקבץ את כל השיטות הידועות לי לריפוי סרטן.  מהחומר שאני נחשפתי אליו השיטות האלה עולות בקנה אחד עם ריפוי. תופעות הלוואי קטנות, ובדר"כ לא קיימות. הן לא הורסות את תאי הגוף, ומשבשות את פעילותו כפי שנגרם בשיטות אחרת.

בהצלחה ורפואה שלמה מכל הלב!

הרעלת המזון בהורמונים נשיים

סרטה של אורנה בן דור שעושה עבודה מדהימה!! בערוץ 10 –

השימוש בהורמונים בירקות פירות ומשק החי – מתגבר.

סרטן וספציפית סרטן שד אצל גברים – תופעה מתגברת.

בנות מתבגרות כבר בגיל 6-7, ומרגע שמתחיל תהליך ההתבגרות קשה לעצור את כדור השלג.

ניכרת ירידה בספירת הזרע הגברית.

רפי רודמן מדריך לחקלאות אורגנית מספר שההורמונים וחומרי ההדברה לא נבדקו לבטיחות מעולם.

הטענה שהימנעות משימוש בחומרי הדברה והורמונים תיצור מחסור במזון אינה נכונה. הכל תלוי בהרגלי צריכה. הקטנת צריכת הבשר תגדיל את תפוקת הצומח פי כמה. מסאנובו פוקואוקה הוכיח את זה ביפן. החקלאים בארץ מוזמנים להרים את הכפפה. הם ירוויחו ראשונים מהשינוי.

 

פרופסור אנגוס דלגליש, מומחה לאונקולגיה, סבור שלעיתים ויטמין D יותר יעיל מתרופות נגד סרטן בעלות של עשרות אלפי דולרים

אחד מהמתנות של הטבע לבני אדם הוא ויטמין D. ויטמין D נוצר בכמויות גדולות באופן טבעי בעת חשיפת העור לשמש. אולם בעולמנו המודרני אנחנו ממעטים להיחשף, ורמות הויטמין יורדות לערכים מאוד נמוכים.

הויטמין הכרחי לתפקוד הגוף, ורמות נמוכות יוצרות מצוקה בגוף שמעודדת מחלות רבות, סכרת, דלקות, פסוריאזיס, אסטמה, מחלות חניכיים, מחלות לב,  מחלות נפשיות, סרטן, ובעיות נוספות.

לשמחתי הקשר בין ויטמין D למחלות מתחיל לזכות בהכרה מצד הממסד הרפואי.

פרופסור אנגוס דלגליש, רופא מומחה לאונקולגיה מפרבר של לונדון, הבחין שכל חולי המלנומה שהגיעו למרפאתו היו בעלי רמות נמוכות מאוד של ויטמין D. פרופסור דלגליש חקר במשך עשור תרופות "מקובלות" כנגד סרטן כגון אינטרפרון, תרופות שעולות כ- 60000 ש"ח בשנה לחולה. מצד שני פרופסור דלגליש רשם ויטמין D לכל חולי הסרטן שלו (לא רק לחולי מלנומה). המסקנה במילים שלו (ובתרגום שלי):"לדעתי בסבירות גבוה ויטמין D יועיל יותר".

מחקר באוניברסיטת לידס שבדק את הקשר בין מלנומה לויטמין D מצא, שהחולים בעלי הרמה הנמוכה ביותר של ויטמין D, היו בעלי הסיכוי הנמוך ביותר להירפא. כך גם מצא ג'והן לפה, פרופסור לרפואה, מאוניברסיטת נברסקה.

רמות דרושות של ויטמין D –

חשיפה של הגוף לשמש למשך 20-30 דקות יכולה יוצרת ויטמין בכמות של 10000 IU. כמה רושמים הרופאים היום? 1000IU ? 2000IU? חלק קטנטן מכפי שהיינו מקבלים אילו היינו נחשפים לשמש.

למה הרופאים לא נותנים ויטמין D בנדיבות? למה הקמצנות הזו? מה הסכנות של ויטמין D?

אם אני מחפש באיזה רמות הויטמין רעיל אני מקבל מחקרים שלאחר שלוקחים 50000 IU כל יום במשך מספר חודשים, או שתינוק קיבל 10000 IU במשך חודש יום יום, עלולים לפתח תסמיני רעילות.

לפי המחקרים, האינדיקציות מראות שהמינונים של הרופאים היום מאוד נמוכים, וההשפעה צפויה להיות בהתאם.

ספציפית לעניין המלנומה. נניח שאדם בעל עור בהיר, ובעל היסטוריה משפחתית של מלנומה (אצל ההורים) מגיע לרופא עור לבדיקה שיגרתית. הרופא לא מוצא שום דבר חשוד, אולם לא מתעניין בויטמין D. בסוף הפגישה הרופא מסביר: "תראה, כרגע הכל בסדר, אבל אתה צריך להיזהר. תמנע משיזוף, ומרח קרם הגנה כדי שהעור לא ישרף ולא יגרם נזק שעלול להוביל לסרטן".

הפציינט מקפיד על הוראות הרופא, נמנע משיזוף, רמות ויטמין D יורדות אצלו. במשך הקיץ הוא הולך לים ומורח קרם הגנה עם  SPF גבוה, שמונע את יצור ויטמין D, אך מונע חלקית את נזקי ה-UVA שגורמים לסרטן, ולא מונע כלל את נזקי ה-IR שגם הם גורמים לסרטן. מעבר לזה, חלקיקי הננו שמצויים בקרם ההגנה נבלעים בעור ובגוף ויוצרים נזק שבעצמו עלול לגרום סרטן. מה קיבלנו? שהפציינט התמים עלול לחזור לרופא עם מלנומה כעבור כמה שנים. הרושם שהגנטיקה והעור הבהיר אשמים יתחזק. אבל ה"אשמים" העיקריים יוצאים ללא פגע: קרם ההגנה, ומחסור באור שמש.

 

הערה: בחשיפה לשמש אני לא מתכוון שדרוש לשבת שעות ולצלות את העור, זה באמת עלול לגרום לסרטן. החשיפה צריכה להעשות בשעות הערב והבוקר, ובצורה הדרגתית. חשיפה שגורמת לכוויות (כפי שקורה ללא קרם הגנה), היא חשיפה מוגזמת. לגוף שלנו יש מנגנוני הגנה ואזהרה, לא צריך לכבות אותם עם קרם הגנה, צריך להקשיב להם.

האוכל משנה!

סרט תיעודי על התפקיד המרכזי שמשחקת התזונה בבריאות, על העיוורון של המערכת הרפואית לתזונה, על הטיפול האבסורדי בסרטן, על הטיפול האגרסיבי במחלות לב, על ויטמין C, על ההטייה הגדולה של מדע הרפואה לכיוון של "מדעי הרווח", על הפרסומות בטלוויזיה, מקדמי המכירות, על ההרעלה של שרשרת המזון, על הערבוב בין יצרני התרופות – מדע – רופאים – רגולטורים הכל הפך לעיסה דביקה שמכוונת לרווח. על הדבר החשוב ביותר – לקיחת אחריות מלאה על החיים והבריאות שלנו.

סרטם של ג'יימס קולקהום ולורנטין תן בוש. תורגם בידי חבר הפורום אמת אחרת.

קישור לסרט המתורגם ביוטיוב

הערה: לחצו על כפתור CC ביוטיוב כדי לראות את התרגום.

מסנני קרינה – אסון אקולוגי ומפגע בריאותי

פרופ' אליזבט' פלורדי, סיימה תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני בפסיכולוגיה, ופרופסורה שעשתה על הורמונים והשפעתם על גוף האדם. אליזבט' פרסמה ספר מדהים שלוקח אותנו בנבכי תעשיית מסנני הקרינה. ומראה לנו כיצד בעיה פשוטה לפיתרון מסתבכת גדלה ובסופו של דבר הופכת לאסון אקולוגי ולגורם מחלות. ההתמחות שבהורמונים אותה רכשה אליזבט' ב-20 שנות מחקר עזרו לה במיוחד להבין את השפעת מסנני הקרינה על האדם והסביבה. אליזבט' הסיקה שמסנני הקרינה למעשה פועלים באופן הפוך לאמונת המשתמשים – הם מעודדים סרטן והזדקנות מהירה של העור. הם גורמים לנזק עצום לעולם החי והצומח באוקיינוסים, בין היתר הם גורמים לפגיעה נרחבת בפלנקטון באוקינוסים שמייצרים חלק גדול מהחמצן על פני כדור הארץ.

מטרתם המקורית  של יצרני מסנני הקרינה היתה למנוע כוויות שמש הנגרמות ע"י חלק מהקרינה אולטרא סגולית המכונה UVB. קרני UVB גורמים לעור לפתח כוויה, כאב ואדמומיות. קרני ה-UVB למעשה מרימים דגל אדום בעור שאומר לנו חד משמעית: "עברת את מידת הקרינה שהעור מסוגל לספוג, הימנע מחשיפה נוספת לשמש".

אולם קרינת השמש המזיקה מורכבת גם מקרינת UVA ואינפרא אדום (IR). קרינת ה-UVA חודרת עמוק יותר לשכבות העור יוצרת נזקים, גורמת לקמטים הזדקנות העור ולסרטן. היא אף יותר מסוכנת מקרינת ה-UVB. קרינת ה-IR  נחקרה באופן חלקי, אולם מתברר שגם היא אחראית לנזקי עור.

יצרני מסנני הקרינה הבינו את הבעיה וחיפשו מסנן קרינה גם ל-UVA. אבל מכאן העניינים רק הלכו והסתבכו… מסתבר שמעט מאוד חומרים מתאימים למשימה, לפיכך היצרנים פנו לחומרים אנאורגניים – תרכובות אבץ-דו חמצן וטיטניום-דו חמצן. אולם התרכובות האלה משאירות שכבה עבה ולבנה על העור, כלל לא נעים. לפיכך יצרני המסננים הקטינו את חלקיקי התרכובות לגודלי נאנו. למרות שלא נמצאו מחקרים המוכיחים את בטיחות החומר, ב-1999 ה-FDA אישר את הקטנת חלקיקי התחמוצות לגודלי נאנו. כמעט כל יצרני המסננים בעולם אימצו את הפרקטיקה ומייצרים כיום מסנני קרינה עם תחמוצות טיטאניום ואבץ בגודלי נאנו. עם הזמן הצטברו מחקרים שמעידים שלתחמוצות בגודלי נאנו רעילות לעולם החי והצומח בימים ובאוקיינוסים. אולי זה לא מוחשי ביום יום, אבל המין האנושי קשור קשר הדוק לעולם הצומח והחי בים. רוב החמצן שאנו נושמים מגיע מהפלנטון בים! הפלנקטון באוקיינוסים במגמת ירידה כבר שנים רבות. לפי מחקר ישנה ירידה של 40% בכמות הפלנקטון החל מ-1950. מסנני הקרינה נשטפים לאוקיינוסים וגורמים לפגיעה נוספת ביצורים אלה, שממילא נפגעו מחומרי הדברה דשנים ושפכים. יצוין שגם החומרים שמסננים קרינת UVB רעילים לפלנקטון.

חלקיקי הנאנו מציבים אתגר בריאותי לבני האדם. מחקרים הראו שהחלקיקים חודרים את העור ונספגים בגוף. החלקיקים גורמים להזדקנות מואצת של העור ויוצרים תרכובות מחמצנות. חלקיקי טיטאניום דו חמצני חודרים בקלות את קרום התא ויוצרים נזקים בתוכו. בנוסף החוקרים סוברים שחלקיקי טיטאניום דו חמצני חודרים את מחסום דם-מוח, נכננסים למוח ויוצרים שם נזקי חמצון.

אליזבט' מזכירה לנו שקרינת ה-IR המצויה באור השמש מזיקה במידה משמעותית ועלול לגרום להזדקנות העור, סרטן, ורדיקלים חופשיים. אולם, אין כיום חומר שקוף בעל יכולת לחסום את קרינת ה-IR. לפיכך כל מסנני הקרינה מעבירים את ה-IR. אומנם חלק קטן מיצרני המסננים שילבו חומרים שאמורים לסייע לגוף בהתמודדות עם נזקי ה-IR. אולם מרבית מסנני הקרינה כלל לא כוללים כזה חומר. כך שמריחת מסנן קרינה משאיר את האנשים חשופים לקרינה IR מזיקה.

עוד אפקט שלילי של מסנני הקרינה – דיכוי יצור ויטמין D. ויטמין D נוצר בעור בכמויות גדולות כשהוא נחשף לשמש. ויטמין D עוזר לגוף להתמודד ולרפא מגוון עצום של מחלות, סכרת, סרטן, בעיות בצפיפות עצם, דלקות, ועוד.

כלומר מריחת העור במסנן קרינה גורם לכמה התרחשויות מקבילות שכולם מעודדות סרטן:

1) חסימה גבוהה של קרני ה-UVB שגורמת לאפקט האדמומיות והכאב – כלומר הורדת הדגל האדום שנוצר ע"י קרינת השמש. לפיכך החשיפה עלולה להתארך פי כמה מכפי שהעור מסוגל לספוג.

2) חסימה חלקית של קרני ה-UVA שגורמות לנזקים בשכבות העמוקות של העור וסרטן.

3) חדירת חלקיקי נאנו לעור לגוף ולתאי הגוף, ולפיכך יצירת נזקים בתאי הגוף, והגדלת הסיכוי לסרטן.

4) מעבר חופשי לקרני ה- IR שגורמים לנזקים בכל שכבות העור ולסרטן.

5) דיכוי יצור ויטמין D שהוא בעל תפקיד חשוב בהגנה מפני סרטן.

אז כשמביאים בחשבון את כל הגורמים הללו ובודקים האם מסנני הקרינה עוזרים למנוע סרטן עור מה מקבלים? שמסנני הקרינה מעודדים סרטן! אליזבט' בדקה את הסטטיסטיקה של סרטן העור לאורך עשרות השנים האחרונות. שכיחות סרטן העור (מסוג מלנומה) עבור בהירי עור בארה"ב עלתה פי  עבור גברים 5 ופי 4 עבור נשים מאז תחילת השימוש במסנני קרינה (מ-1973 עד ל-2008). ואם  חשבתם שהעליה במלנומה היא חלק מהמגמה הכללית לעלייה במקרי הסרטן, אז אליזבט' מביאה מחקר המראה שסרטן מלנומה היווה חלק גדול יותר מכלל מקרי הסרטן ב-2008 מאשר ב-1992.

יצוין שרשימת הדרישות ממסנני קרינה ארוכות ומורכבות, והדבר גורם ליצרנים להכניס עוד ועוד כימיקלים כדי ליצור את "המרק" שיגן עלינו. האם השימוש בחומרים האלה נבדק ונמצא כבטוח? פרופ' פלורדי טוענת שלא. אחת הסיבות המרכזיות, שלא ניתן לבדוק את בטיחות החומרים בניסוי עם קבוצת בקרה. לא ניתן לחשוף קבוצת אנשים לשמש לכמה שעות ללא מגן קרינה ולהשוות את התוצאות לאנשים שכן השתמשו במגני קרינה.

אז כיצד בוחנים את הבטיחות? בעיקרון משתמשים במשפחות כימקלים שהראו בטיחות מסוימת בעבר. אולם השיטה הזו כה רעועה שקשה לקרוא לה בדיקת בטיחות – השילובים של הכימיקלים משתנים ממוצר למוצר. הבדיקה של השילובים הספציפיים לאורך שנים בלתי אפשרית. החשיפה לשמש גורמת להתפרקות של חלק מהחומרים, השפעת החומרים המשניים אינה ברורה. חלק מהחומרים עלולים להשרות השפעה דומה להשפעת הורמונים.

סימון המוצרים כיום מטעה. מדד SPF מתייחס ל- UVB בלבד. אולם למרבה הצער, הקרינה המזיקה יותר היא UVA. מדד ל- UVA לא ניתן משום שמדידת הנזק של קרני UVA הרבה יותר קשה מאשר הנזק של קרני UVB (הנזק ברקמות העור העמוקות). כך שקרם שטוען להגנת UVA + UVB ומתהדר ב SPF גבוה, יכול לתת הגנה נמוכה במפני קרני UVA (הקרניים שיותר מזיקות) והגנה גבוהה מפני קרני UVB.  כלומר אנשים שישהו בשמש יספגו קרינה רבה ומזיקה ולא יחושו בכך, משום שדווקא הקרניים שגורמות לעור להאדים מסוננות.

לדעת אליזבט' רק איסור מוחלט על מכירת מסנני קרינה בא בחשבון.

אז מה עושים? בקווים כלליים: קרינת שמש בכמות סבירה היא מאוד בריאה. כשהקרינה גבוהה מדי מתגוננים בביגוד וכובע. בדיוק כמו שהבדוואים עושים כבר מאות שנים. אליזבט' מפרטת על הבגדים ומידת ההגנה שהם מספקים, וסכנות שקיימות בבגדים עצמם, כגון חומרים מונעי בעירה או שילוב חלקיקי נאנו לחסימת קרינה בבגדים.

בארץ שטופת שמש כמו ישראל, מומלץ בחום לקרוא את הספר של אליבזט' פלורדי, על מנת לקבל סקירה מליאה וברורה על הסכנות, היתרונות ודרכי ההתגוננות הנכונים מפני קרינת השמש, כולל מזונות המכילים נוגדי חימצון שיוצרים הגנה טבעית מפני קרינת השמש. הספר מבוסס על מחקר עדכני, מביא מקורות רבים לאישוש הטענות, ומוסבר בצורה פשוטה שאינה דורשת ידע מוקדם בביולוגיה או בכימיה. (לחצו על התמונה כדי לקבל את כתובת הספר באמזון).

כמו-כן ניתן לרכוש את הספר במהדורה דיגיטלית תמורת 10$בלבד בכתובת הבאה.