ארכיון תגית: תזונה

מגדלי דבורים בקנדה הגישו תביעה נגד סינגנטה ובאייר על שימוש בחומרי הדברה רעילים לדבורים

בספטמבר 2014 מגדלי דבורים במחוז אונטריו שבקנדה הגישו תביעת נזיקין כנגד שני תאגידים

באדיבות וויקימדיה

באדיבות וויקימדיה

(באייר וסינגנטה) המייצרים חומרי הדברה מסוג ניאוניקוטינואידים. חומרי ההדברה האלה ידועים כרעילים לדבורים.

מגדלי הדבורים ראו ירידה מתמשכת ביבול הדבש, התדלדלות של אוכלוסיית הדבורים ואף מוות של כוורות. הם מצאו קורלציה בין מידת השימוש בחומרי הדברה מסוג ניאוניקוטינואידים, לבין הידלדלות אוכלוסיית הדבורים. לפיכך החליטו מכוורות וותיקות להגיש תביעת נזיקין כנגד  התאגידים שמשווקים את חומרי ההדברה מסוג זה בקנדה על סך 450 מיליון דולר קנדי.

בדצמבר האחרון האיחוד האירופי אסר שימוש בחומרי הדברה מסוג ניאוניקוטינואידים בשטחו. במדינת ישראל מתקיים שימוש נרחב ביותר בחומרי הדברה מסוג זה (לדוגמא חומרי ההדברה הידועים בשמות המסחריים: קונפידור, קונפידנס, קלאץ', אקטרה ודוריבו).
מועצת הדבש בישראל יצאה בקריאה ללכת בעקבות האיחוד האירופאי ולאסור את השימוש בניאוניקוטינואידים.

הקשר בין קשב וריכוז לג'אנק פוד

How Food Affects Behavior. Think it doesn't? You need to read this post.
ניסוי בהשפעת האוכל על התנהגות הילדים (לחצו על התמונה כדי להגיע לכתבה על הניסוי).
לקחו שתי קבוצות ילדים, האחת קיבלה מזון בריא כגון תפוחי עץ, רצועות גזר, סנוויצ'ים, חומוס ועוד… קבוצה שנייה קיבלה ג'אנק פוד כגון תפוצ'יפס, ממתקים, משקאות ממותקים, חטיפים עם סוכר, צבעי מאכל ותוספים לטעם.
יכולות הילדים נבדקה בקפדנות בפרמטרים של אלימות, ריכוז, זיכרון, ונרשמה בעת שהילדים שיחקו וביצעו משימות.

התוצאה – בקבוצה שקיבלה ג'אנק פוד נרשמו – 69 אירועים של התנהגות גסה, 63 מקרי אלימות פיזית, ו- 163 מקרים של התנהגות היפר אקטיבית.
בקבוצה שקיבלה מזון בריא נרשמו – 0 מקרים של התנהגות גסה, 8 מקרים של אלימות פיזית, ו-30 מקרים של התנהגות היפר אקטיבית.

האוכל משנה!

סרט תיעודי על התפקיד המרכזי שמשחקת התזונה בבריאות, על העיוורון של המערכת הרפואית לתזונה, על הטיפול האבסורדי בסרטן, על הטיפול האגרסיבי במחלות לב, על ויטמין C, על ההטייה הגדולה של מדע הרפואה לכיוון של "מדעי הרווח", על הפרסומות בטלוויזיה, מקדמי המכירות, על ההרעלה של שרשרת המזון, על הערבוב בין יצרני התרופות – מדע – רופאים – רגולטורים הכל הפך לעיסה דביקה שמכוונת לרווח. על הדבר החשוב ביותר – לקיחת אחריות מלאה על החיים והבריאות שלנו.

סרטם של ג'יימס קולקהום ולורנטין תן בוש. תורגם בידי חבר הפורום אמת אחרת.

קישור לסרט המתורגם ביוטיוב

הערה: לחצו על כפתור CC ביוטיוב כדי לראות את התרגום.

פרק 2: נדידת הקנדידה

File:Candida albicans PHIL 3192 lores.jpg

(תמונה של פטריית קנדידה על צלחת פטרי, עבודתו של וויליאם קפלן במסגרת ה-CDC באדיבות וויקימדיה).

בידיעות אחרונות מפורסמת כתבה על קנדידה ואיך נפטרים מימנה. העצות שניתנו בכתבה מצוינות. אולם הכתבה מתעלמת מכמה נקודות בסיסיות בתופעת הקנדידה. במקרה (או שלא) כל הנקודות החשובות מהן מתעלמת הכתבה, אינן ידועות לרפואה "הקונבנציונאלית". לעיתים קרובות הרפואה "הקונבנציונאלית" אף גורמת ישירות לקנדידה. להשלמת התמונה, במידת האפשר, אני מביא את הפוסט הבא.

קנדידה היא פיטריה שנמצאת אצל כל אחד מאיתנו. כשאנחנו בריאים, הקנדידה פועלת במעיים על אש קטנה. החיידקים הטובים והקנדידה חולקים את המזון במעיים, ומתקיים שיווי משקל ללא תופעות לוואי מיוחדות.

לעיתים מופר שיווי המשקל, והקנדידה מתחילה להתפשט. הקנדידה גודלת על המזון שבמעיים, שולחת קורים לתוך דפנות המעי. הקורים האלה מערערים את דופן המעי, ותופעת המעי הדליף עלולה להתרחש. חלקי אוכל בלתי מעוכלים נכנסים למחזור הדם, מעסיקים את התאים הלבנים וגורמים לתופעות לוואי רבות: נפיחות, שלשול או עצירות, דיכאון, ערפול מנטלי, בעיות בזיכרון, שינוי מצב רוח, כאבי שרירים ופרקים, אלרגיות, אובדן שיער, דלקות בסינוסים ובאוזניים, פטרת בציפורניים, פטרת בעור, תשישות כרונית, שיעול, היפר-אקטיביות, צרבת, רגישויות לחומרים כימיים, תשוקה למזונות מסוימים כמו סוכר פחמימות (מאפים) או חומץ, שיעול מתמשך, בעיות בבלוטת התריס, ואפילו סרטן, ועוד..

ווינט פירסם עוד כתבות על הקנדידה, זו בהחלט התקדמות, משום שהרופאים בקופ"ח בקושי מכירים את הבעיה. מצד שני, אחד הדברים הבולטים שכמעט ולא נוגעים בכתבה, הוא מדוע הקנדידה פתאום משגשגת?

לקנדידה יכולות להיות סיבות רבות בינהן שלוש סיבות בולטות:

1) תזונה לקויה – מזון מעובד שטעון בסוכרים, פחמימות, שומנים מעובדים ותוספי מזון, מחליש מאוד את אוכלוסיית החיידקים הטובים, ומקשה על העיכול. המעי מתמלא במזון לא מעוכל, וזוהי בדיוק סביבת הגידול הרצויה של הקנדידה. הסוכרים הפשוטים משנים את סביבת המעי לחומצי והקנדידה מעדיפה סביבה חומצית. חיטה מודרנית, וחלב בעלי מולקולות ארוכות וקשות לפירוק (גלוטן וקזאין). לעיתים קרובות היכולת לפרק את המולקולות בעזרת מיצי העיכול מתנוונת (כספית יכולה לתרום לבעיה). המולקולות האלה ממשיכות במעי ומזינות את הקנדידה.

2) רעלים ומתכות – כספית מנטרלת חלק מהאנזימים במעיים שמתפקידם לפרק את האוכל. הקנדידה יכולה להתרבות בשל מזון לא מעוכל. הכספית נמצאת בשפע בסתימות אמלגם ומופרשת למערכת העיכול כל העת, האנזימים מוחלשים, והקנדידה יכולה לפרוח. הכספית והאלומיניום פוגעים במערכת החיסון כתוצאה הגוף מתקשה להתמודד עם הקנדידה.

3) אנטיביוטיקה – האנטיביוטיקה אינה פוגעת רק בחיידקים "הרעים" שגורמים לדלקת. אלא גם בחיידקים הטובים של המעי. כתוצאה לקנדידה אין "תחרות" והיא יכולה לפרוח ולשלוח קורים.

על פי מטפלים אלטרנטיביים שלושת הגורמים הנ"ל משחקים תפקיד חשוב, אם לא מרכזי, בהתפרצות הקנדידה. אבל משום מה, חלקם מוזכר בדרך אגב בווינט, וחלקם כלל לא מוזכר.

בכתבת המשך, אספר על שיטות לריפוי.

האם חיטה היא מזון בריא?

ד"ר מייקל דייויס (קרדיולוג בהכשרתו) פרסם ספר שלם על הנושא הזה בדיוק.

קשה לסכם את הספר בפוסט הזה משום שהוא מכיל עובדות רבות וחשובות ואני לא בטוח מה כדאי לסנן. אבל בכל זאת חשוב שאתן סקירה קצרצרה על הספר, משום שהוא מכיל עובדות שהופכות את כל מה שחשבנו על החיטה ותרומתה לבריאות.

בדומה לדבריו של ד"ר דייויס באחד הראיונות, גם לי נדמה שהחיטה כאילו הומצאה כדי לקצר את ימיו של האדם ולגרום לו לחלות במגוון גדול של מחלות.

התגובה שלי לכזו הצהרה (לפני שקראתי את הספר) – חיטה? אתה בטוח? הרי זה מזון צמחוני לבני אדם שמשמש מזה אלפי שנים. הוא מכיל חלבונים, פחמימות, ושומן, כל אבות המזון. מה כבר יכול להיות רע בחיטה?

אז מסתבר שחייתי באשליה, החיטה של היום היא לא החיטה של פעם. למעשה היא שונה מאוד מהחיטה של פעם. בהיבט הגנטי החיטה של היום מכילה רק 14 כרומוזומים מהחיטה של אבות אבותינו. שאר הכרומוזומים (28) שייכים בכלל לעשבים אחרים. כלומר החיטה היא יותר עשבים אחרים מאשר חיטה (בהיבט הגנטי). נכון שמבחינה חיצונית יש לה קווי דימיון לחיטה ההיסטורית, אבל מה קורה מעבר לקליפה? החלבונים אחרים, הפחמימות אחרות, אפילו המבנה של זרעי החיטה שונה. זה צמח אחר. שונה באופן מהותי. אפילו 14 הכרומוזומים שלכאורה נבעו מהאיינקורן עברו מניפולציה גנטית דרך הכלאות עם זן אחר של חיטה. בכל הכלאה של שני זנים נוצרים חלבונים חדשים (שלא היו בשני הזנים המקוריים) בעלי השפעות שעלולות להיות מזיקות. מה השפעת החלבונים החדשים שנוצרו בחיטה שהוכלאה פעמים רבות עם זנים שונים? אין שום גוף שמחויב לבדוק. אם זה טעים ולא הורג באופן מידי מותר לשווק את זה.

אבל חיטה לא עברה הנדסה גנטית נכון? נכון, אבל ההגדרה של הנדסה גנטית מאוד מצומצמת, הקרנת הזרעים בקרני – X, והשרייתם בסודיום אזיד (כימיקל מאוד רעיל) לא יחשבו להנדסה גנטית אלא לשיטת הכלאה מסורתית. שיטות אלה במידה רבה גרועות יותר מהנדסה גנטית מבחינת הנזק הבלתי ידוע שנוצר לצמח.

השינויים לחיטה סוכמו בקיצור בפוסט הקודם (ושוב אני מפנה לספרו של ד"ר דייויס להרחבה).

אז מה כל כך גרוע בחיטה?

אינדקס גליקמי גבוה – גבוה יותר מסוכר לבן, גם בחיטה מלאה (למעשה האינדקס הגליקמי של קמח מחיטה מלאה גבוה יותר מקמח לבן). האינדקס הגליקמי  עומד בקורלציה למהירות עליית רמת הסוכר בדם. האינדקס הגליקמי הגבוה נובע מפחמימה דומיננטית בחיטה שנקראת אמילוצפטין איי, הפחמימה הזו מתפרקת במהירות וגורמת לעלייה חדה של הסוכר בדם. ד"ר דייויס קורא לפחמימה הזו סופר-פחמימה בשל המהירות בה היא מתפרקת.

הסוכר בדם עולה מהר, הגוף מכניס לפעולה מנגנונים לשיכוך רמת הסוכר המזיקה – הפרשת אינסולין. הגוף מפנה את הסוכר מהדם והופך אותו לשומן. שומן שמתרכז בעיקר בבטן ובאברים הפנימיים. השומן הזה גורם לתגובה דלקתית והפרשה של הורמונים וחומרים שגורמים למחלות. ההפרשה החוזרת ונשנית של האינסולין מהלבלב  גורמת לבסוף להחלשותו, ולסכרת. ד"ר דייויס מגנה את הנטייה להעביר את חולי הסכרת לדיאטת דלת שומן ועתירת פחמימות (חיטה מלאה..). הוא טוען שדיאטה כזו מחסלת את מה שעדיין מתפקד בלבלב המוכה.

לאנשים רבים יש אי סבילות למרכיבים של החיטה כגון לגלוטן. כתוצאה נגרמת מחלת הצליאק. הצליאק לדברי ד"ר דייויס היא לא מחלה נדירה ואינה קלה לזיהוי. הסמנים הגנטיים לא תמיד קיימים גם כשחולים בצליאק. כמו-כן הביטוי של הצליאק אינו בהכרח רק במערכת העיכול. במקרים מסוים החולה מגלה אי-סבילות לאבני הבניין של הגלוטן (כשהוא מתפרק במערכת העיכול), כך שבדיקת אלרגייה לגלוטן לא תגלה דבר. אי סבילות לגלוטן יכולה להתבטא באופן נוירולוגי, לדוגמא בעיות שיווי משקל, ודמנציה. כמו-כן העור, הפרקים, השרירים, כולם יכולים לסבול מתופעות לוואי הנובעות מחיטה.

אכילת החיטה והתופעות הנלוות כגון השמנה, יכולים לגרום לטרשת העורקים אצל אנשים רבים, ולבעיות לב.

למעשה החיטה הנוכחית רעילה, מומלץ לכל אחד שסובל מבעיה רצינית לבחון את האפשרות שהבעיה נובעת מחיטה. אולם ישנן 3 בעיות שמונעות מאיתנו לבדוק את הקשר של המחלות לחיטה:

1) ההשלכות בדר"כ אינן מיידיות. ההשפעות מצטברות לאורך שנים רבות ובגילאים מתקדמים יותר מתגלת מחלה. קשה לשייך אותה לטוסט שאנחנו אוכלים כל בוקר מזשה שלושים שנים.

2) מערכת הבריאות הנוכחית שוטפת אותנו בפרסומים על חיטה מלאה ובריאה, מלאה בויטמינים ומינרלים. אומנם לחיטה המלאה יש ויטמינים ומינרלים רבים. אבל יש בה עוד מרכיבים מאוד בעיתיים בשפע לדוגמא גלוטן, ואמילוצפטין איי.

3) כשמתגלת המחלה, כיום הרופאים אינה מקשרים אותה לחיטה.

לפיכך הקשר בין המחלות לחיטה נסתר מעיננו ואנחנו ממשיכים עם מחלות כרוניות.

אני בכלל הייתי מציע לקרוא לחיטה בשם אחר. בהשראת השמות שנותנים הבוטנאים בישראל לצמחים הייתי קורא לחיטה – "בן חיטה גמדי" (משום שחיטה המקורית היתה פי 2 בגובה), או "עשב דמוי חיטה", או משהו אחר. כל דבר שיסיר את האשליה שאנחנו אוכלים את אותה חיטה שהיתה חברה בשבעת המינים, החיטה מהפסוק "ארץ חיטה ושעורה גפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש".

אנחנו אוכלים משהו אחר לגמרי.

קישורים לפוסטים הקודמים באותו נושא:

1)הכלאה מסורתית, הכלאה מודרנית, והנדסה גנטית.

2) חיטה מודרנית

לפוסט הבא בנושא:

האם לחם מזון בריא? פרק 4 ואחרון על החיטה וקורותיה

http://focus-il.org/amalgam/wp-admin/post.php?post=1108&action=edit

חיטה "מודרנית"

בימי קדם האדם גידל שני זני חיטה איינקורן(האב הקדום של החיטה), ואמר (החדש יותר). אולם זנים אלה כמעט ולא בשימוש כיום. היום ישנה חיטה מודרנית שיש לה דימיון לזנים הקדומים של החיטה, אבל גם שוני רב מאוד.

לחיטה המודרנית (מכונה בשם Triticum aestivum) צופן גנטי בעל 6 סטים של כרומוזומים, לפי התיאוריה המקובלת: 2 סטים מהאיינקורן, 2 סטים מהצמח בן חיטה קטוע, ו-2 סטים מהעשב בן-חיטה גלילני (עשב זה משמש למאכל בקר ומקנה. הגנים מעשב זה היקנו לחיטה חסינות בפני קור). סה"כ לחיטה המודרנית קיימים 42 כרומוזומים לעומת 14 כרומוזומים לאיינקורן (האב הקדום).

בנוסף האגרונום נורמן בורלאוג שילב בחיטה המודרנית גנים מהחיטה מזן נורין 10, גנים אלה קיצרו את גובה החיטה במחצית (לכ-60 ס"מ). הנמכה זו היקנתה לחיטה חסינות בפני רוחות, והגדילה את תנובת החיטה המודרנית באופן משמעותי. בנוסף קיצור קומת החיטה המודרנית איפשר שימוש בדשנים כימיים שגורמים לחיטה לצמוח לגובה רב יותר מהרגיל, דבר שגרם לשבירת הקנה בזנים הקודמים.

ההכלאות הובילו לזן חיטה ששונה לחלוטין מהזן שאבותינו אכלו. מעבר לשינויים שהוזכרו:

1) גרעין החיטה ניתק בקלות מהגיבעול בחיטה המודרנית, לעומת גרעין שצמוד היטב בזני האיינקורן והאמר.

2) הקמח מהחיטה המודרנית הרבה יותר גמיש ואלסטי. ניתן ליצור מימנו צורות בקלות רבה יותר.

3) הבצק של חיטה מודרנית תופח לגובה רב יותר.

4) בחיטה המודרנית ישנם 70% פחמימות, 10% עד 15% סיבים וחלבונים, והשאר שומן. בחיטה מזן אמר ישנם 28% חלבון.

5) תנובת החיטה המודרנית יכולה להגיע לפי 8 מאשר בזנים העתיקים.

6) מולקולת גלוטן בחיטה המודרנית ארוכה פי 2 ממולקולת גלוטן בזנים הקדומים של החיטה. לכן הגלוטן "המודרני" קשה יותר לעיכול.

רבים מהשינויים הדרסטיים שחלו בחיטה הם פרי מאמץ של ה-50 שנה האחרונים. השינויים כה גדולים עד שקשה לגדל חיטה מודרנית ללא דשנים כימיים.

השיקול העיקרי בשינויים לחיטה היה מקסימום רווח. בחינת השינויים תראה איך כמעט כל אחד מהם הוביל לשיפור השורה התחתונה.

מה שהוזנח בשינויים האלה הוא הבריאות. כלומר אם נוצר זן רעיל שפוגע באופן מיידי בחלק גדול מהסועדים, כנראה שזן זה יזנח. אבל מה קורה כאשר נוצר זן שפוגע בטווח הארוך אבל בטווח הקצר משפר את הרווחיות? כנראה שזן זה ישאר איתנו.

ד"ר ויליאם דייויס הגיע למסקנה שהחיטה המודרנית פוגעת בנו, בכל אחד מאיתנו בצורה זו או אחרת. לעיתים פגיעה אנושה, ולעיתים פגיעה קלה יותר.

ד"ר דייויס נפגע בעצמו מסגנון החיים שכלל חיטה עד שחקר את הנושא ומצא את הפושע. מאז לדבריו עברו מאות חולים במרפאתו שנרפאו מתחלואים שונים ע"י הוצאת החיטה מהתפריט.

עוד על החיטה ואיך היא פוגעת בנו בפוסט עתידי.

להרחבה קיראו את ספרו של ד"ר דייויס.

לפוסט הבא בנושא: האם חיטה היא מזון בריא?

לפוסט האחרון בנושא: האם לחם מזון בריא? פרק 4 ואחרון על החיטה וקורותיה

לפוסט הקודם בנושא: הכלאה מסורתית, הכלאה מודרנית, והנדסה גנטית.

עוד על התקפי לב ומניעתם

בפוסט הקודם התייחסתי לכלור ולפלואוריד כגורמים למשקע הטרשתי בעורקים.

אחת מצורות הפעולה של הכלור – ע"י חימצון שומנים היוצרים את מעטפת החיידקים. כלומר הכלור מחליף אטום של מימן, ובשל תכונותיו השונות גורם לאותה מולקולת שומן להשתנות, דופן תא החיידק נפרץ והחיידק מחזיר את נשמתו לבורא.

אולם אותו כלור יודע לחמצן גם את הכולסטרול (שהיא במקרה מולקולת שומן שמצויה בדופן התאים בגוף שלנו, לא רק אצל החיידקים). לפי תיאוריה שהועברה לד"ר פרייס והופיע בספרו (למרות שלהתרשמותי ד"ר פרייס לא משוכנע לחלוטין שהיא נכונה), הכולסטרול המחומצן מזוהה כגוף זר ע"י התאים הלבנים בדם. התאים הלבנים בדם בולעים את הכולסטרול המחומצן, וכשזה מצוי בתוכם בכמויות גדולות, התאים הלבנים מאבדים את כושר התנועה שהם, ונתקעים בדפנות העורקים, כשהם מלאים בכולסטרול מחומצן.

העורקים שמועמסים בכולסטרול מחומצן ותאי דם לבנים מתים, מאבדים את גמישותם. מבנה העורק מתקשה. עוד ועוד תאים נתקעים במכשול, ומתחילה להיווצר סתימה

תיאוריה אחרת אומרת שהכולסטרול הוא כלי הגנה של הגוף כנגד היסדקות העורקים. מעין טיח שהכבד שולח כדי למלא את החריצים שנובעים מהזדקנות כלי הדם.

היבט חשוב אחר להתנוונות העורקים שלנו הוא אחד מאבני הבניין של כלי הדם – הקולגן. הקולגן הוא חלבון אלסטי שמצוי ברקמות החיבור, ולמעשה "מחזיק" את כלי הדם למניעת התפרקותם.

לייצור הקולגן דרוש ויטמין C. אנחנו לכאורה מקבלים ויטמין C מהמזון. אולם בשל עיבוד המזון (ויטמין C נהרס בחימום), והגידול המתועש של הפירות והירקות, כמות ויטמין ה-C שאנו מקבלים לעומת הדורות הקודמים ירדה בצורה דרסטית. פרופ' לינוס פאולינג חקר את הנושא בהרחבה. הוא הגיע למסקנה שכדי לתחזק כלי דם בריאים דרושה כמות גדולה של ויטמין C. פרופ' פאולינג מדבר על 10 גרם ביום ויותר.

כלומר הגוף מסוגל לשקם חלק מהנזק שנגרם ע"י הכלור והפלואוריד בעזרת כמויות גדולות של ויטמין C. מסקנה זו הובילה את פרופ' לינוס פאולינג להמליץ על לקיחת כמויות גדולות של ויטמין C לשמירה על בריאות כלי הדם, ולשיקומם לאחר פגיעה.

לכן בנוסף לשיטת הצום לשיקום כלי דם טרשתיים, ישנה גם האפשרות לקחת ויטמין C בכמויות גדולות. יצוין שלויטמין C בכמויות גדולות מיוחסים יתרונות רבים אחרים כפי שכבר התייחסתי בעבר.

ויטמין C או צום, או שילוב של צום עם מיצים ירקות\פירות המכילים ויטמין C. ישנם הרבה שיטות להתמודד עם בעיות הלב. אולם סטטינים להורדת כולסטרול, נשמעת האפשרות הגרועה ביותר. גם בגלל תופעות הלוואי (שלא קיימות בנטילת ויטמין C), גם משום שזהו טיפול סימפטומטי, וגם משום שכלל לא ברור שצריך לטפל בסימפטום (האם כולסטרול גבוה מזיק?), מדוע עלה הכולסטרול? (אם בכלל עלה). הרציו מאחורי הסטטינים הוא בדיקה סטטיסטית שעשו יצרני הסטטינים. עם הסטטיסטיקה אפשר לשחק.

עוד על התקפי לב ומניעתם בפוסט  הזה.

האם חלב לא מפוסטר מסוכן?

ליתר דיוק השאלה האם הפיסטור הופך את החלב לבטוח יותר? שכן דעתי שהחלב המשווק היום אינו בריא בכל מקרה (בתנאי הגידול והתזונה של הפרות היום).

לימדו אותנו שהתהליך שהמציא לואי פסטר הסיר איום חיידקי גדול מהחלב, ואפשר לנו להינות מחלב איכותי ונקי מחיידקים.

אבל עד כמה זה נכון? עד כמה החיידקים בחלב מסוכנים? ארגון  The Weston A.Price Foundation טוען שהמנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA), וההמרכז לבקרה על תרופות (CDC), נכשלו להוכיח החלב הלא מפוסטר מסוכן.

יתירה מכך פנייה של הארגון ל-FDA לצורך הבהרות לא נענתה.

האם יש בסיס סטטיסטי לטענה שחלב גולמי (לא מפוסטר) מסוכן יותר?  WAPF לא מצאו שום עדות לכך. אז מה יש נגד החלב ההגולמי? תומכי הפיסטור מנופפים בחיידקים איומים שנמצאים בחלב הלא מפוסטר. לדוגמא חיידק הברוצילוזיס. החיידק גורם למחלה ממושכת וקשה לאיבחון. מצד שני ארגון WAPF טוען שהחיידק אחראי לאחוז מזערי מהרעלות המזון המתרחשות בארה"ב וגם אז רוב ההדבקות ארעו מחוץ לארה"ב.

WAPF הגיע למסקנה שאין תימוכין לטענה שהפיסטור מונע מחלות.

מצד שני תומכי החלב הגולמי טוענים שהחלב המפוסטר מסוכן יותר. משום שהפיסטור הורס את המרכיבים האנטי-בקטריאליים שמהווים חלק מהחלב הגולמי, הוא הופך פגיע יותר לזיהומים. לדוגמא התפרצות מחלה שפגעה בכ-200000 איש ב-1984-5.

בארה"ב ישנה תנועה גוברת והולכת לרכישת חלב גולמי. מדוע? משום שאותם אנשים שוכנעו שהחלב הלא מפוסטר, מרכיבים אנטי-בקטריאליים ואנזימים שמיטיבים עם הבריאות.החלב הגולמי לא עבר תהליך הימגון (פיצוץ בועות שומן החלב), חלב מהומגן הראה קורלציה למחלות לב. אזרחים רבים חושבים שהחלב הגולמי הרבה יותר בריא מחלב מפוסטר ומהומגן.

באופן אישי אני מתרשם שהחלב הגולמי יותר בריא מהחלב המהומגן והמפוסטר שמוכרים לנו היום בחנויות. הטענות בעד החלב הגולמי ונגד החלב המפוסטר מפורטות היטב באתר הבא.

חלק חושבים שהפיסטור מזיק, חלק חושבים שהוא מועיל, איש באמונתו יחיה. לא בדיוק, היום משרד הבריאות כופה שיווק של חלב מפוסטר בלבד.

 

בעיות חניכיים

אייל כהן פרסם ספר על בעיות חניכיים טיפול ומניעה. בספר זוית רעננה למניעת נסיגת חניכיים וכל הצרות שבאות לאחר מכן – איבוד שיניים, השתלות, ניתוחי חניכיים. השיטה מאפשרת גם שיקום חניכיים שכבר נפגעו. אולי תופתעו לשמוע שהשיטה דורשת שינוי הרגלי תזונה בעיקר, היא לא עולה כסף, והספר פורסם חינם באתר הבא:

דברים שלא תשמע מהרופא שלך\אייל כהן

אייל פרסם את הספר שלו כתרומה לכם ועל מנת למנוע כריתת עצים לצורך הדפסת הספר. הוא יעריך תרומה שלכם לעידוד הפרוייקטים שלו.

בשר ודם

בשר מהווה חלק מחשוב בתפריט של רוב בני האדם בחברה המערבית. גם אצלי הוא היווה את מרכז ארוחת הצהריים במשך שנים רבות עד ש…. לאט לאט הבנתי שזה ממש לא בסדר. אל דאגה אני לא מתכוון להטיף מוסר בטור הזה, גם לא להתמקד בחלק הפלסטי והתמונות הקשות של תעשיית הבשר (כמו שעשתה רות ל. אוזקי בספר הנהדר שלה שנת הבשרים שלי). אבל כן להאיר כמה נקודות.

נניח שאתם רואים נער מתעלל באכזריות בגור-חתולים. מיד יעלו בכם רגשי כעס, רחמנות, אכזבה. אתם תרצו לללמד את הנער לקח לכל חייו, נכון? תעשיית הבשר גורמת להתעללות הרבה יותר אכזרית מכפי שנער מסוגל לגרום, ובקנה מידה נרחב. אנחנו כבני אדם בעלי תכונה שלפעמים נהדרת ולפעמים זוועתית. אנחנו מסוגלים להתעלם מהמציאות. אנחנו מסוגלים לגרום להתעללות שלדעתי ממש פושעת בבעלי חיים ואפילו לאכול את התוצרים שלה בהנאה!

אבל יש לנו לכאורה הרבה סיבות: כבני אדם אנחנו אוכלי כל ולכן זה טבעי שנאכל גם בשר כמו הדובים. אנחנו זקוקים לחלבונים, לויטמינים. וכנזר היצירה של הטבע  מותר לנו לאכול את שאר בעלי החיים, אפילו התורה מרשה לנו.

בעיני כל הסיבות שגויות:

1) אנחנו לא אוכלי כל אלא צמחוניים – כל הגוף שלנו מותאם לצמחונות החל מהלסת והשיניים, וכלה במעי הגס:

* הפה שלנו לא נפתח כמו פה של אוכלי בשר – כל מי שראה כלב מפהק יודע למה אני מתכוון.

* השיניים שלנו אינן בנויות לגזירה אלא לטחינה.

* מבנה הלסת מאפשר טחינה אופקית, בעוד אוכלי בשר יכולים לבצע רק תנועה אנכית.

* אורך המעי אופייני לצמחוניים.

וכן הלאה, כל מאפיין מתאים לגמרי לחיה צמחונית, הוא לא דומה לאוכלי כל ולא לאוכלי בשר. אנחנו צמחוניים. לכן גם מעולם לא ראיתם מישהו אוכל נתח בשר חי ומדמם. אבל חתולות וכלבים כן יאכלו כזה בשר. כשלאסקימוסים לא היתה ברירה אז הם אכלו בשר חי, אבל הם לא נהנו מבריאות טובה עם כזאת דיאטה. לסיכום אני מציע לעיין בטבלאות של ד"ר מילטון ר. מילס שהישווה בין אוכלי כל, אוכלי בשר, וצמחוניים, בכל קטגוריה וקטגוריה אנחנו מתאימים לחיות צמחוניות.

2) כל הויטמינים המינרלים וחומצות האמינו ניתן לקבל מהצומח! אם כי לעשות זאת נדרשת בריאות טובה ומקורות מזון מתאימים. בכל מקרה ניתן לקחת תוספי מזון, או מזון ספציפי כדי להשלים מרכיב חסר.

3) כנזר הבריאה אנחנו אמורים להגן על שאר היצורים – לא להרוס את בתי הגידול שלהם, לצוד אותם, לגדל אותם בתנאים מחפירים ובסוף לאכול אותם.

4) לגבי התורה – הדבר נתון לפרשנות. בעוד רוב הפרשנים בעד אכילת בשר. מצאתי גם צדיק רבי יוסף אלבו כותב בספר העיקרים (ההדגשה שלי):

"מלבד מה שיש בהריגת הבעלי חיים אכזריות חמה, ושטף אף, ולימוד תכונה רעה אל האדם לשפוך דם חינם, עוד יוליד אכילת בשר קצת הבעלי חיים עובי ועכירות ואטימות בנפש. … ובעבור זה, אף על פי שבשר קצת הבעלי חיים מזון טוב ונאות אל האדם, רצה השם להסיר ממנו הטוב המועט הזה שיש באכילת הבשר, בעבור הרע וההיזק המרובה שאפשר שימשך מזה אליו. ולזה אסר אכילת הבעלי חיים לאדם."

ישנם הטוענים שגם אכילת צומח אינה מוסרית משום שהיא "הורגת" את הצמחים. אז במישור מסוים הטענה נכונה, אולם אני בספק אם מישהו יתווכח על כך שהצמחים בעלי דרגת תודעה נמוכה מבעלי החיים, ולפיכך, אינם חווים את הסבל שחווים בעלי החיים באותה דרגת מודעות. אנחנו כנזר הבריאה צריכים להביא מינימום נזק לסביבה שלנו.

אז מה התכוונתי כשאמרתי שאנו משלמים מחיר אכילת בשר? לפחות הפרות יענישו אותנו כשנאכל בשר בקר. הבשר האדום אינו בריא והגוף מתקשה להתמודד עם השומנים שבו.

לסיום אצטט מסיפרו של מסאנובו פוקואקה "One straw revolution" (מיקרוביולוג וחקלאי יפני שגידל יבולים גדולים – לפעמים יותר גדולים מאשר בחקלאות קונבנציונאלית, בשיטה אורגנית המשתלבת עם הטבע), מסאנובו מדבר על גידול אורז בעיקר, אבל אני בטוח שגם בארץ ניתן לפעול בדרך דומה (ההדגשה שלי):

"585 ק"ג אורז ביבול קיץ, ו-585 ק"ג דגנים ביבול חורף, נקטפים מדונם אחד כזה (גידול בשיטה של מסאנובו – הערה שלי), לפיכך דונם כזה יזין 5 עד 10 אנשים, כל אחד מהם ישקיע פחות משעה ביום בעיבוד השדה. אולם אם  נהפוך את השדה לאדמת מרעה, רק אדם אחד יוכל להתקיים. בשר הופך למזון מותרות כשהייצור שלו דורש אדמה שיכולה לספק את מזונם של בני אדם באופן ישיר. זה הוכח באופן ברור ומוחלט. ראוי שכל אדם יברר כמה קשיים הוא יוצר כשהוא מבקש מזון כה יקר."

נקודה נוספת שכדאי להרהר בה – כמה שעות אנחנו עובדים היום? לפי השיטה של מסאנובו, אנחנו צריכים לעבוד כשעה ביום על מנת להרוויח את לחמנו. יתירה מזאת לפי השיטה שלו, היינו נהנים ממזון טרי, אורגני, עשיר באבות המזון, מינרלים,  והויטמינים הדרושים לנו. לעומת המזון הסינטטי הכולל מרק כימיקלים זרים, שאנחנו נאלצים לאכול היום.

מלבד מה שיש בהריגת הבעלי חיים אכזריות חמה, ושטף אף, ולימוד תכונה רעה אל האדם לשפוך דם חינם, עוד יוליד אכילת בשר קצת הבעלי חיים עובי ועכירות ואטימות בנפש. … ובעבור זה, אף על פי שבשר קצת הבעלי חיים מזון טוב ונאות אל האדם, רצה השם להסיר ממנו הטוב המועט הזה שיש באכילת הבשר, בעבור הרע וההיזק המרובה שאפשר שימשך מזה אליו. ולזה אסר אכילת הבעלי חיים לאדם. Cquote1.svg
– ספר העיקרים, מאמר שלישי, פרק ט"ו