ארכיון תגית: מלנומה

פרופסור אנגוס דלגליש, מומחה לאונקולגיה, סבור שלעיתים ויטמין D יותר יעיל מתרופות נגד סרטן בעלות של עשרות אלפי דולרים

אחד מהמתנות של הטבע לבני אדם הוא ויטמין D. ויטמין D נוצר בכמויות גדולות באופן טבעי בעת חשיפת העור לשמש. אולם בעולמנו המודרני אנחנו ממעטים להיחשף, ורמות הויטמין יורדות לערכים מאוד נמוכים.

הויטמין הכרחי לתפקוד הגוף, ורמות נמוכות יוצרות מצוקה בגוף שמעודדת מחלות רבות, סכרת, דלקות, פסוריאזיס, אסטמה, מחלות חניכיים, מחלות לב,  מחלות נפשיות, סרטן, ובעיות נוספות.

לשמחתי הקשר בין ויטמין D למחלות מתחיל לזכות בהכרה מצד הממסד הרפואי.

פרופסור אנגוס דלגליש, רופא מומחה לאונקולגיה מפרבר של לונדון, הבחין שכל חולי המלנומה שהגיעו למרפאתו היו בעלי רמות נמוכות מאוד של ויטמין D. פרופסור דלגליש חקר במשך עשור תרופות "מקובלות" כנגד סרטן כגון אינטרפרון, תרופות שעולות כ- 60000 ש"ח בשנה לחולה. מצד שני פרופסור דלגליש רשם ויטמין D לכל חולי הסרטן שלו (לא רק לחולי מלנומה). המסקנה במילים שלו (ובתרגום שלי):"לדעתי בסבירות גבוה ויטמין D יועיל יותר".

מחקר באוניברסיטת לידס שבדק את הקשר בין מלנומה לויטמין D מצא, שהחולים בעלי הרמה הנמוכה ביותר של ויטמין D, היו בעלי הסיכוי הנמוך ביותר להירפא. כך גם מצא ג'והן לפה, פרופסור לרפואה, מאוניברסיטת נברסקה.

רמות דרושות של ויטמין D –

חשיפה של הגוף לשמש למשך 20-30 דקות יכולה יוצרת ויטמין בכמות של 10000 IU. כמה רושמים הרופאים היום? 1000IU ? 2000IU? חלק קטנטן מכפי שהיינו מקבלים אילו היינו נחשפים לשמש.

למה הרופאים לא נותנים ויטמין D בנדיבות? למה הקמצנות הזו? מה הסכנות של ויטמין D?

אם אני מחפש באיזה רמות הויטמין רעיל אני מקבל מחקרים שלאחר שלוקחים 50000 IU כל יום במשך מספר חודשים, או שתינוק קיבל 10000 IU במשך חודש יום יום, עלולים לפתח תסמיני רעילות.

לפי המחקרים, האינדיקציות מראות שהמינונים של הרופאים היום מאוד נמוכים, וההשפעה צפויה להיות בהתאם.

ספציפית לעניין המלנומה. נניח שאדם בעל עור בהיר, ובעל היסטוריה משפחתית של מלנומה (אצל ההורים) מגיע לרופא עור לבדיקה שיגרתית. הרופא לא מוצא שום דבר חשוד, אולם לא מתעניין בויטמין D. בסוף הפגישה הרופא מסביר: "תראה, כרגע הכל בסדר, אבל אתה צריך להיזהר. תמנע משיזוף, ומרח קרם הגנה כדי שהעור לא ישרף ולא יגרם נזק שעלול להוביל לסרטן".

הפציינט מקפיד על הוראות הרופא, נמנע משיזוף, רמות ויטמין D יורדות אצלו. במשך הקיץ הוא הולך לים ומורח קרם הגנה עם  SPF גבוה, שמונע את יצור ויטמין D, אך מונע חלקית את נזקי ה-UVA שגורמים לסרטן, ולא מונע כלל את נזקי ה-IR שגם הם גורמים לסרטן. מעבר לזה, חלקיקי הננו שמצויים בקרם ההגנה נבלעים בעור ובגוף ויוצרים נזק שבעצמו עלול לגרום סרטן. מה קיבלנו? שהפציינט התמים עלול לחזור לרופא עם מלנומה כעבור כמה שנים. הרושם שהגנטיקה והעור הבהיר אשמים יתחזק. אבל ה"אשמים" העיקריים יוצאים ללא פגע: קרם ההגנה, ומחסור באור שמש.

 

הערה: בחשיפה לשמש אני לא מתכוון שדרוש לשבת שעות ולצלות את העור, זה באמת עלול לגרום לסרטן. החשיפה צריכה להעשות בשעות הערב והבוקר, ובצורה הדרגתית. חשיפה שגורמת לכוויות (כפי שקורה ללא קרם הגנה), היא חשיפה מוגזמת. לגוף שלנו יש מנגנוני הגנה ואזהרה, לא צריך לכבות אותם עם קרם הגנה, צריך להקשיב להם.

מסנני קרינה – אסון אקולוגי ומפגע בריאותי

פרופ' אליזבט' פלורדי, סיימה תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני בפסיכולוגיה, ופרופסורה שעשתה על הורמונים והשפעתם על גוף האדם. אליזבט' פרסמה ספר מדהים שלוקח אותנו בנבכי תעשיית מסנני הקרינה. ומראה לנו כיצד בעיה פשוטה לפיתרון מסתבכת גדלה ובסופו של דבר הופכת לאסון אקולוגי ולגורם מחלות. ההתמחות שבהורמונים אותה רכשה אליזבט' ב-20 שנות מחקר עזרו לה במיוחד להבין את השפעת מסנני הקרינה על האדם והסביבה. אליזבט' הסיקה שמסנני הקרינה למעשה פועלים באופן הפוך לאמונת המשתמשים – הם מעודדים סרטן והזדקנות מהירה של העור. הם גורמים לנזק עצום לעולם החי והצומח באוקיינוסים, בין היתר הם גורמים לפגיעה נרחבת בפלנקטון באוקינוסים שמייצרים חלק גדול מהחמצן על פני כדור הארץ.

מטרתם המקורית  של יצרני מסנני הקרינה היתה למנוע כוויות שמש הנגרמות ע"י חלק מהקרינה אולטרא סגולית המכונה UVB. קרני UVB גורמים לעור לפתח כוויה, כאב ואדמומיות. קרני ה-UVB למעשה מרימים דגל אדום בעור שאומר לנו חד משמעית: "עברת את מידת הקרינה שהעור מסוגל לספוג, הימנע מחשיפה נוספת לשמש".

אולם קרינת השמש המזיקה מורכבת גם מקרינת UVA ואינפרא אדום (IR). קרינת ה-UVA חודרת עמוק יותר לשכבות העור יוצרת נזקים, גורמת לקמטים הזדקנות העור ולסרטן. היא אף יותר מסוכנת מקרינת ה-UVB. קרינת ה-IR  נחקרה באופן חלקי, אולם מתברר שגם היא אחראית לנזקי עור.

יצרני מסנני הקרינה הבינו את הבעיה וחיפשו מסנן קרינה גם ל-UVA. אבל מכאן העניינים רק הלכו והסתבכו… מסתבר שמעט מאוד חומרים מתאימים למשימה, לפיכך היצרנים פנו לחומרים אנאורגניים – תרכובות אבץ-דו חמצן וטיטניום-דו חמצן. אולם התרכובות האלה משאירות שכבה עבה ולבנה על העור, כלל לא נעים. לפיכך יצרני המסננים הקטינו את חלקיקי התרכובות לגודלי נאנו. למרות שלא נמצאו מחקרים המוכיחים את בטיחות החומר, ב-1999 ה-FDA אישר את הקטנת חלקיקי התחמוצות לגודלי נאנו. כמעט כל יצרני המסננים בעולם אימצו את הפרקטיקה ומייצרים כיום מסנני קרינה עם תחמוצות טיטאניום ואבץ בגודלי נאנו. עם הזמן הצטברו מחקרים שמעידים שלתחמוצות בגודלי נאנו רעילות לעולם החי והצומח בימים ובאוקיינוסים. אולי זה לא מוחשי ביום יום, אבל המין האנושי קשור קשר הדוק לעולם הצומח והחי בים. רוב החמצן שאנו נושמים מגיע מהפלנטון בים! הפלנקטון באוקיינוסים במגמת ירידה כבר שנים רבות. לפי מחקר ישנה ירידה של 40% בכמות הפלנקטון החל מ-1950. מסנני הקרינה נשטפים לאוקיינוסים וגורמים לפגיעה נוספת ביצורים אלה, שממילא נפגעו מחומרי הדברה דשנים ושפכים. יצוין שגם החומרים שמסננים קרינת UVB רעילים לפלנקטון.

חלקיקי הנאנו מציבים אתגר בריאותי לבני האדם. מחקרים הראו שהחלקיקים חודרים את העור ונספגים בגוף. החלקיקים גורמים להזדקנות מואצת של העור ויוצרים תרכובות מחמצנות. חלקיקי טיטאניום דו חמצני חודרים בקלות את קרום התא ויוצרים נזקים בתוכו. בנוסף החוקרים סוברים שחלקיקי טיטאניום דו חמצני חודרים את מחסום דם-מוח, נכננסים למוח ויוצרים שם נזקי חמצון.

אליזבט' מזכירה לנו שקרינת ה-IR המצויה באור השמש מזיקה במידה משמעותית ועלול לגרום להזדקנות העור, סרטן, ורדיקלים חופשיים. אולם, אין כיום חומר שקוף בעל יכולת לחסום את קרינת ה-IR. לפיכך כל מסנני הקרינה מעבירים את ה-IR. אומנם חלק קטן מיצרני המסננים שילבו חומרים שאמורים לסייע לגוף בהתמודדות עם נזקי ה-IR. אולם מרבית מסנני הקרינה כלל לא כוללים כזה חומר. כך שמריחת מסנן קרינה משאיר את האנשים חשופים לקרינה IR מזיקה.

עוד אפקט שלילי של מסנני הקרינה – דיכוי יצור ויטמין D. ויטמין D נוצר בעור בכמויות גדולות כשהוא נחשף לשמש. ויטמין D עוזר לגוף להתמודד ולרפא מגוון עצום של מחלות, סכרת, סרטן, בעיות בצפיפות עצם, דלקות, ועוד.

כלומר מריחת העור במסנן קרינה גורם לכמה התרחשויות מקבילות שכולם מעודדות סרטן:

1) חסימה גבוהה של קרני ה-UVB שגורמת לאפקט האדמומיות והכאב – כלומר הורדת הדגל האדום שנוצר ע"י קרינת השמש. לפיכך החשיפה עלולה להתארך פי כמה מכפי שהעור מסוגל לספוג.

2) חסימה חלקית של קרני ה-UVA שגורמות לנזקים בשכבות העמוקות של העור וסרטן.

3) חדירת חלקיקי נאנו לעור לגוף ולתאי הגוף, ולפיכך יצירת נזקים בתאי הגוף, והגדלת הסיכוי לסרטן.

4) מעבר חופשי לקרני ה- IR שגורמים לנזקים בכל שכבות העור ולסרטן.

5) דיכוי יצור ויטמין D שהוא בעל תפקיד חשוב בהגנה מפני סרטן.

אז כשמביאים בחשבון את כל הגורמים הללו ובודקים האם מסנני הקרינה עוזרים למנוע סרטן עור מה מקבלים? שמסנני הקרינה מעודדים סרטן! אליזבט' בדקה את הסטטיסטיקה של סרטן העור לאורך עשרות השנים האחרונות. שכיחות סרטן העור (מסוג מלנומה) עבור בהירי עור בארה"ב עלתה פי  עבור גברים 5 ופי 4 עבור נשים מאז תחילת השימוש במסנני קרינה (מ-1973 עד ל-2008). ואם  חשבתם שהעליה במלנומה היא חלק מהמגמה הכללית לעלייה במקרי הסרטן, אז אליזבט' מביאה מחקר המראה שסרטן מלנומה היווה חלק גדול יותר מכלל מקרי הסרטן ב-2008 מאשר ב-1992.

יצוין שרשימת הדרישות ממסנני קרינה ארוכות ומורכבות, והדבר גורם ליצרנים להכניס עוד ועוד כימיקלים כדי ליצור את "המרק" שיגן עלינו. האם השימוש בחומרים האלה נבדק ונמצא כבטוח? פרופ' פלורדי טוענת שלא. אחת הסיבות המרכזיות, שלא ניתן לבדוק את בטיחות החומרים בניסוי עם קבוצת בקרה. לא ניתן לחשוף קבוצת אנשים לשמש לכמה שעות ללא מגן קרינה ולהשוות את התוצאות לאנשים שכן השתמשו במגני קרינה.

אז כיצד בוחנים את הבטיחות? בעיקרון משתמשים במשפחות כימקלים שהראו בטיחות מסוימת בעבר. אולם השיטה הזו כה רעועה שקשה לקרוא לה בדיקת בטיחות – השילובים של הכימיקלים משתנים ממוצר למוצר. הבדיקה של השילובים הספציפיים לאורך שנים בלתי אפשרית. החשיפה לשמש גורמת להתפרקות של חלק מהחומרים, השפעת החומרים המשניים אינה ברורה. חלק מהחומרים עלולים להשרות השפעה דומה להשפעת הורמונים.

סימון המוצרים כיום מטעה. מדד SPF מתייחס ל- UVB בלבד. אולם למרבה הצער, הקרינה המזיקה יותר היא UVA. מדד ל- UVA לא ניתן משום שמדידת הנזק של קרני UVA הרבה יותר קשה מאשר הנזק של קרני UVB (הנזק ברקמות העור העמוקות). כך שקרם שטוען להגנת UVA + UVB ומתהדר ב SPF גבוה, יכול לתת הגנה נמוכה במפני קרני UVA (הקרניים שיותר מזיקות) והגנה גבוהה מפני קרני UVB.  כלומר אנשים שישהו בשמש יספגו קרינה רבה ומזיקה ולא יחושו בכך, משום שדווקא הקרניים שגורמות לעור להאדים מסוננות.

לדעת אליזבט' רק איסור מוחלט על מכירת מסנני קרינה בא בחשבון.

אז מה עושים? בקווים כלליים: קרינת שמש בכמות סבירה היא מאוד בריאה. כשהקרינה גבוהה מדי מתגוננים בביגוד וכובע. בדיוק כמו שהבדוואים עושים כבר מאות שנים. אליזבט' מפרטת על הבגדים ומידת ההגנה שהם מספקים, וסכנות שקיימות בבגדים עצמם, כגון חומרים מונעי בעירה או שילוב חלקיקי נאנו לחסימת קרינה בבגדים.

בארץ שטופת שמש כמו ישראל, מומלץ בחום לקרוא את הספר של אליבזט' פלורדי, על מנת לקבל סקירה מליאה וברורה על הסכנות, היתרונות ודרכי ההתגוננות הנכונים מפני קרינת השמש, כולל מזונות המכילים נוגדי חימצון שיוצרים הגנה טבעית מפני קרינת השמש. הספר מבוסס על מחקר עדכני, מביא מקורות רבים לאישוש הטענות, ומוסבר בצורה פשוטה שאינה דורשת ידע מוקדם בביולוגיה או בכימיה. (לחצו על התמונה כדי לקבל את כתובת הספר באמזון).

כמו-כן ניתן לרכוש את הספר במהדורה דיגיטלית תמורת 10$בלבד בכתובת הבאה.

המפ (קנבוס)

קנבוס(המפ) הוא אחד הצמחים המדהימים שקיימים. הוא גודל בכל אקלים בדרישות מים מינימליות. הקנבוס משמש לייצור זול של מוצרים רבים: נייר, בדים, שמן, מזון. אולם הבלוג הזה מתמקד בשימושים הרפואיים של המפ. המפ שימש למטרות רפואיות בתחילת המאה ה-20.

ריק סימפסון חקר את שמן ההמפ והגיע מסקנה שהוא יכול לשמש כתרופה למצבים רפואיים רבים: בעיות עור, מלנומה, גלאוקומה, כאבים כרוניים, כוויות, פצעים, מיגרנות, נדודי שינה, עצבנות, דיכאון, בעיות משקל, בעיות הקשורות בתאים מוטנטיים, עידוד איברים פנימיים.

ריק סימפסון ריפא את עצמו מסרטן עור, ופגיעת ראש בעזרת שמן המפ. המימסד הרפואי סירב לבחון את העניין וכיצד רופא ריק.

ריק סימפסון מביא עדויות לכוח הריפוי של שמן קנבוס. הסרט כולל  מקרים של סרטן שהוגדר טרמינלי ורופאו ע"י שמן המפ.

(עידכון 21.11.2011 – יוטיוב החליטו שהסרט של ריק סימפסון מתאים רק לגיל 18 ומעלה… רק בגלל שהוא סרט על יתרונות על החשיש. אז עדכנתי את הקישור לסרט אחר שלא צריך הרשאה. אני מקווה שהם לא ידרשו הרשאה גם לעותק הזה ).

פרופ' מנואל גוזמן (מומחה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית) באוניברסיטת מדריד, חקר את ההמפ . הוא מצא לקנבוס השפעה מרגיעה בעת קבלת טיפול כימותרפי, וכן הוא מדכא תאים סרטניים משום שהוא מסדיר תקשורת בין תאית, באופן שגורם לגידולים להיעצר. פרופ' גוזמן לא מצא תופעות לוואי לקנבוס.

פרופ' לסטר גרינספון (מאוניברסיטת לרפואה של הרווארד) החל לחקור את המריחואנה בשנת 1967. הוא ביקש לכתוב ספר על המריחואנה הנוראית שמדרדרת את הנוער. הוא ביקש להוכיח מדעית שהחומר ממכר ומזיק. למרבה ההפתעה הוא סיים עם ספר שונה שטען שהמריחואנה מזיקה פחות מאלכוהול וטבק. מעבר לכך הוא הגיע למסקנה שלמריחואנה סגולות רפואיות חשובות, והוא פרסם ספר שני באשר לסגולות הרפואיות של המריחואנה. בסופו של דבר פרופ' לסטר עצמו החל משתמש במריחואנה משום שהוא השתכנע שיש לחומר השפעה חיובית על הנפש. http://marijuana-uses.com/learn/

קבוצת מדענים מאיטליה, צרפת,  וספרד שחקרה את שמן הקנביס הגיע למסקנה שהשמן יכול לרפא סוגים מסוימים של סרטן מוח.

 

למרות יחסי הציבור הנוראיים ששלטונות בריאות למינהם יצרו לקנבוס, שמן ההמפ מותר לשיווק בישראל. אולם השמן שמשווק בישראל עשוי מזרעי המפ בכבישה קרה. השמן של ריק סימפסון, עשוי מהעלווה בעזרת חימום וזיקוק. יתירה מכך השמן שמשרד הבריאות מאשר ליבוא אינו כולל THC , השמן של ריק כולל THC בכמות גבוהה ולדבריו ל-THC השפעה קריטית בריפוי מחלות קשות. בקיצור השמן בחנויות בישראל הוא לא אותו השמן.

בנוסף ריק סימפסון מזהיר כי לעת עתה, לא ניתן לסמוך על איכות השמנים המשווקים. ריק טוען שהטיפול בשמן היה יעיל כשבוצע עם השמן האיכותי שנעשה על פי שיטת הזיקוק שהציע,  מעלוות הצמח המצוין. שמן מאיכות נמוכה לא ישיג את האפקט. לפיכך הוא מציע שאנשים שזקוקים נואשות לשמן הזה, יקבלו אותו מייצור עצמי. גידול המריחואנה מותר תחת אישורים ופיקוח למטרות רפואיות בארץ. אולם מצד שני, נראה לי שלא יהיה קל להשיגו מגידול מקומי.

חתימה על עצומות לליגליזציה של המריחואנה\המפ מהווה צעד בכיוון הנכון:

עצומה לליגליזציה לגידול עצמי: http://www.atzuma.co.il/democratlegalization

עצומה לליגליזציה לשימוש בבעיות נפשיות:http://www.atzuma.co.il/petition/eymau11/1

בריאות לכולם.