ארכיון תגית: קולואידיים

מדעני הפליאומורפיזם – גינתאר אנדרליין

File:Pleomorphism.jpg

תיעוד תהליכים פליאומורפיים ע"י רוברט או. יאנג באדיבות וויקימדיה.

גינתאר אנדרליין ( 1968- 1872), זאולוג, מומחה לחרקים, וממציא תרופות.

גינתאר הוא פרופסור לזאולוגיה שפעל בגרמניה. הוא עבד במוזיאון הגרמני להיסטוריית הטבע כעוזר. במלחמת העולם הראשונה הוא שימש כמנתח ראשי למרות היותו ביולוג, בשל המחסור ברופאים.

ב-1933 הוא שימש כמנהל יצור במפעל תרופות קטן בשם Sanum.

גינתאר צבר מוניטין רב כזואולוג, וגילה מינים רבים של חרקים שעד היום נקראים על שמו. אולם להשקפתי גולת הכותרת של העבודה שלו היא פיתוח תיאוריית הפליאומורפיזם.

בתקופתו של גינתאר תיאורית הפליאומורפיזם כבר פותחה ע"י ביצ'אמפ. אולם נותר עבודה רבה בהמשך החקירה והרתימה של התיאוריה ליצירת אורח חיים בריא, ולריפוי מחלות. גינתאר חקר במשך שנים ארוכות את התהליך הפליאומורפי. לצורך חקירותיו (ומשום שחסרו לו מונחים בסיסיים לתיאור המימצאים) הוא המציא טרמינולוגיה שלמה ומורכבת. בפוסט הזה ניסיתי להימנע מהטרמינולוגיה המורכבת, משום שקל לאבד בה את הידיים והרגליים. את החלקיקים הבסיסיים שמהווים אבני ביניין לאורגניזמים מפותחים יותר כיניתי חלקיקים קולואידיים. יש בזה חטא לתורה של אנרדליין משום שלחלקיקים שאני קראתי קולואידיים יש מספר שמות שונים שמדברים על דרגות שונות של התפתחות.

מימצאיו של גינתאר מהפכניים בעולם הביולוגיה ומשנים לחלוטין את ההסתכלות על עולם החיידקים והפטריות:

1) חיידקים ללא גרעין יכולים לפתח גרעין, והפוך. (טרנספורמציה בין יוקריוטי לפרוקריוטי). מימצא זה עומד בניגוד מוחלט לדעה הרווחת לפיה שתי משפחות החיידקים נפרדו זו מזו לפני זמן רב.  יתירה מכך, אנדרליין טען שהוא הצליח ליצור מקבוצה של 10 חיידקים  כל פתוגן ידוע, או לפחות ליצור פתוגן שמחקה בדיוק את התנהגות הפתוגן (שהוא ניסה ליצור). כלומר, מקורו של כל חיידק הוא החלקיקים קולואידיים. גינתאר למעשה ראה תחת מקרוסקופ שדה אפל, כיצד החלקיקים הקולואידיים מסתדרים כספירה שמהווה את הקרום של התא, ובהמשך יוצרים תא-חיידק מחלקיקים יסודיים יותר. אין מדובר על חלוקה תא (מיטוזה), אלא ממש יצירה של תא מחלקיקים אלמנטריים.

2) החלקיקים הקולואידיים יכולים לתרום להתפתחות וקיום הגוף ע"י היטמעות במבני הגוף, לדוגמא במקרה של קרישה (בפצעים), החלקיקים הקולואידיים תורמים לקרישה, לבניית השלד ורקמות החיבור. מצד שני אותם חלקיקים יכולים להתפתח לפתוגנים מזיקים כגון חיידקים ופטריות. כלומר בגופנו מתקיימת סוג של אבולוציה המושפעת מהתנאים השוררים בגוף. כאשר  החלקיקים הקולואידיים מתפתחים לפתוגנים, הם משתמשים בחלבונים, חומצות אמינו ושאר המרכיבים של תאי הגוף לבניית הפתוגנים. (הערה שלי – זה נראה כאילו החלקיקים הקולואידיים הם שירות ניקיון built in שנמצא בגוף שלנו ונכנס לפעולה כשהתנאים מעידים שבריאות הגוף מתחילה להתערער).

3) THE ANARTATIC LAW – גינתאר גילה שרמת החומציות של הדם משפיעה על מסלול ההתפתחות של החלקיקים הקולואידיים. חומציות יתר גורמת להתפתחות של פתוגנים, בעוד שבסיסיות דרושה להתפתחות תקינה של הרקמות והדם. אנדרליין מצא בתצפיות שלו שזהו חוק יסוד וכינה אותו הכלל האנארטטיק (THE ANARTATIC LAW). נקודה מעניינת בחוק הזה שיצירת חומציות מלאכותית ע"י הוספת חומצה לתמיסה אינה מעודדת היווצרות פתוגנים. רק עלייית חומציות הנובעת מההפרשות החומציות של הפתוגנים המתפתחים מעודדת את המשך התפתחותם.  מצד שני העלאת ה-PH (אלקילאציה של התמיסה), גורמת לשינוי מידי בפתוגנים והם מתחילים את ההתפרקות לחלקיקים קולואידיים. הערה – ואולי זה הסוד של מספר שיטות של ריפוי סרטן.

4) אנדרליין מצא קורלציה בין דרגת ההתפתחות של החלקיקים הקולואידיים בדם של חולים (לחלקיקים היו שלבים רבים של התפתחות בעלי מבנה מרחבי שונה), לבין חומרת המחלה.

5) אנדרליין תעד את מנגנוני הבקרה וההכוונה של התפתחות החלקיקים הקולאודיים. הוא קרא למערכת זו רגרסיה איזופטית. למעשה מעבר למילים המפחידות מסתתר תהליך סקסואלי הפוך לתהליך שאנו מכירים. חלקיקים קולואידיים מרכיבים פתוגנים מורכבים (חיידק או בקטריה). לאחר מכן חלקיקים קולואידיים אחרים מרכיבים "משהו" (זה לא תא ולא וירוס), שאנדרליין קרא לו ספארמיט מלשון ספארם – זרע. לספארמיט יש שוטון כמו לזרע. הספארמיט נצמד לפתוגן (כמו זרע לביצית) וכעבור זמן מה הפתוגן מתפרק ונעלם! אנרדרליין פיתח תרופות על סמך התכונה הזו, המנסות לבודד את הספארמיטים ולגרום להיווצרותם אצל החולה.

העולם הזעיר שגילה אנדרליין לפני 100 שנים בעזרת מיקרוסקופ שדה-אפל, מדהים ופותח שאלות רבות: אם החלקיקים הקולואידיים בונים צורות חיים מורכבות כגון חיידקים ופטריות, היכן מצויה תוכנית הבנייה וההרכבה (באנגלית the blue print)? באיזה תהליכים משתמש תהליך הבנייה? האם התהליכים האלה דומים לבנייה של תא רגיל? כיצד נבנה הדי.נ.א.? היכן מצויים חלקיקים קולואידיים? האם ישנם כמה סוגם של חלקיקים? האם קיים חלקיק קולואידי יסודי זעיר אחד שמרכיב את שאר החלקיקים? או אולי ישנה סדרה של חלקיקי יסוד? ואולי  כל חלקיק הקולואידי בנוי מחלקיקים קטנים יותר, כך שהשרשרת נמשכת ללא סוף?

אין ספק שיש פה כר מאוד פורה למחקר.

מקורות:

http://www.pnf.org/compendium/An_Open_Letter_On_Pleomorphic_Microbiology.pdf

http://findarticles.com/p/articles/mi_m0ISW/is_2003_May/ai_100767864/

http://www.life-enthusiast.com/index/Articles/Myers/Gunther_Enderlein