x`
טום ווארן מחבר הספר "לנצח את האלצהיימר" פרץ את הדרך עבור חולי האלצהיימר. הסימפטומים ותמונת הרנטגן של מוחו לא השאירו מקום לספק. הוא לקה באלצהיימר. זו גם היתה הדיאגנוזה של מיטב המומחים לעניין שטיפלו בו .
למרות המצב המנטלי המדורדר, בעיות הזיכרון, וחוסר היכולת להתרכז, העייפות, חוסר הידע שלו בעינייני רפואה (הוא היה בכלל סוכן ביטוח), והתחזית המדכאת של הרופאים ברי הסמכא, טום החליט שהוא יעשה כל מאמץ כדי להבריא מהמחלה הקשה הזו.
בתקופתו של טום לא היה תקדים לריפוי אלצהיימר. יתכן והתפילה של טום סייעה לו, יתכן שגישת הריפוי הרב-תחומית בה נקט, יתכן שאישתו המסורה סייעה לו, לא ברור כיצד טום הצליח במשימה האדירה שלקח על עצמו, אבל לאחר שנים של מאמץ – טום נרפא. גם בזה אין שום ספק. התסמינים המנטליים נעלמו יחד עם העייפות הבלבול והדיכאון, הוא חזר לעבוד במשנה מרץ, הזיכרון שב אליו, אפילו תמונת הרנטגן העידה על מוח שמתפקד בצורה תקינה.
כיצד נרפא טום? על כך הוא סיפר בספרו. יש שם תיאור מדויק של הליך ההרפאות שלו, באיזה אמצעים נקט, מה בדיוק הוא עשה, מה היה יעיל ומה לא. למרות מחלתו הצליח טום לבצע מחקר עצום ולגעת בנושאים רבים שגם היום – 21 שנים אחרי, לא ידועים למרבית האנשים. נושאים כגון פליאומורפיזם, אלרגיות לחיטה ומוצרי חלב, רעילות חומרי השחזור לשיניים (כספית, ניקל נחושת לדוגמא), הזרמים החשמליים שנוצרים בפה עקב שילוב של מתכות, הבעייתיות בטיפולי שורש ו- cavitation, הרעילות של חומרי הניקוי והקוסמטיקה, ועוד נושאים רבים שמשפיעים על חולי האלצהיימר. לצורך הריפוי נעזר טום במומחה לרפואת שיניים (ד"ר האל האגינס) שחקר את רעילות האמלגם ובעיות שיניים אחרות, השפעתן על בריאות הגוף, ודרכים לנטרל את ההשפעות השליליות. הוא נעזר בהומיאופט שסייע לו לשקם את בהירות המחשבה שלו. במומחים לתזונה, מומחים לאלרגיה ונטורופאתים.
טום מביא את דימוי הגוף לדלי מים, ניתן לשפוך לדלי רעלים עד שהוא מתמלא, לאחר מכן הרעלים מתחילים לנזול החוצה בצורה של אלרגיות ורגישויות. חולי האלצהיימר שחקו את יכולת הגוף להתמודד עם שפע הרעלים לאורך השנים, ולפיכך מתחיל תהליך ניווני במוח.
טום מצא שאותן רפואות שפעלו עבור חולי האלצהיימר פעלו עבור חולי סכיזופרניה.
מספר ציטוטים מהספר (בתרגום שלי):
- "אם יש לך רק חמש דקות של בהירות המחשבה, ניתן לרפא את האלצהיימר" – ד"ר אברם הופר.
- "ככל שאני מנסה לזכור את התגובה שלי לאבחון האלצהיימר… הרושם היחידי שזכור לי הוא הכאב שבידיעה, הפחד של חתול, והצער על האכזבה העצומה שהמחלה תגרום למשפחתי".
- "התפללתי למותי, אולם הבנתי שאצטרך לעבור את כל הדרך, כולל השלבים הסופיים של המחלה. בוקר אחד, כשהרגשתי אומלל באופן מיוחד, ביקשתי מהאל שאם אצטרך למות בצורה כזו, שיעזור לי כך שהדרך שלי תעזור למצוא מרפא לאלצהיימר. בחסדו וחמלתו האינסופיים, האל ענה על בקשותי."
- "חיפשתי דרך מגוון גדול של מומחים לרפואה. קראתי בשקיקה על הנושא, בלעתי ספרים, עלונים, ומחקרים, את רובם שכחתי מיד. אולם למרות שהמוח שלי תפקד בקושי, ואני שכחתי כמעט כל דבר שקראתי בתוך 30 שניות, איכשהוא הצלחתי לקלוט קטע קצרצר פה ועניין קטן שם. כשהיה לי רגש אינטואיטיבי או כששמעתי את לחישת התקווה, סימנתי את הספר, ודיברתי על כך עם לואיז (אישתו – המתרגם) כשהיא חזרה מעבודתה בבית המרקחת. הדבר החשוב ביותר שלמדתי הוא לקחת אחריות על הבריאות שלי – ללמוד, לקרוא, ולחשוב בעצמי. כל אדם שפגשתי ונרפא ממחלה כרונית היה שותף לאותה גישה."
- "כשהבנתי לראשונה בכמה פעולות אצטרך לנקוט, כמה אינפורמיה אצטרך לספוג, כמה שינויים אצטרך לעשות בהרגלי החיים שלי, כדי להבריא הייתי המום, כמו כל חולי האלרגיות השפוגעות במוח. יש כל כך הרבה הרגלים שצריך לשנות, ודברים שצריך לוותר עליהם. אולם, האמינו לי, באותה שנה תרגישו כזה שיפור כך שתתפלאו כיצד החשבתם את השינויים האלה לאתגר. פשוט עשו דבר אחד בזמנו, עדיף להתחיל בחדר נקי."
- "זיכרו שהמילה פציינט היא תחליף נפוח למילה לקוח. המילה פציינט ולקוח הופכים את הרופא ובעלי מקצוע פארא-רפואי להישמע אציליים יותר. אולם אם תחשוב על עצמך כלקוח, אתה מקבל שליטה, על הרופא, על העו"ד, או על כל בעל מקצוע אחר – ספק שמשווק לך את שירותיו. לא משנה עד כמה מתוחכם ומקצועי נדמה הרופא, אתה שופט טוב יותר מה הדבר הטוב ביותר עבורך, ועד כמה טיפול מסוים יעיל, לא הרופא שלפניך."
- "לפני שנים רבות, חבר על ערש דווי נתן לי עצה על רפואה שהיתה בעלת ערך רב עבורי. למעשה היא חסכה לי די הרבה הוצאות וכנראה הצילה את חיי. ועצתו? כאשר אתה מבין שהחלמה אינה מתרחשת לטובתך, זה הזמן לשנות רופאים וגישות."
