ארכיון הקטגוריה: תזונה

חייו של אלן סמית' ניצלו בזכות ויטמין C

אלן סמית' מניו-זינלנד ניקלע למצוקה נשימתית לאחר שחלה בשפעת החזירים. ההתדרדרות של אלן היתה מהירה. הוא חובר למכונת הנשמה, ונכנס למצב של קומה. הריאות של אלן התמלאו נוזלים ולא נראו בתצלום X-ray. בנוסף אבחנו לאלן סוג של לוקמיה, שניתנת לטיפול אם הוא היה בריא.

לאחר תקופה הרופאים ביקשו לנתקו מהמכונה ולאפשר לו למות.

משפחו של אלן סמית' (שהיה נשוי עם 3 ילדים) לא השלימה עם גזר-הדין. הם החליטו שאלן יקבל ויטמין C בכמויות גדולות ישירות לדם (Intravenous Vitamin C –  IVC ). הרופאים סרבו, אולם המשפחה התעקשה ועמדה על דעתה בכל הכוחות. הרופאים היו תמימי דעים שויטמין C לא יעזור, אולם הם הסכימו לתת את הויטמין במשך יומיים בשל האמונה החזקה של בני המשפחה.

הטיפול ב- IVC התחיל. אלן קיבל מספר מנות של עשרות גרמים ויטמין C ביום.  כעבור יומיים של טיפול (בלבד) הריאות החלו להראות ב- X-ray, סימן מעודד שהנוזלים מתפנים מהריאות.

הרופאים טענו שטיפול אחר שלהם גרם להטבה… בני המשפחה שאלו מדוע לא הצעתם זאת לפני שניסינו ויטמין C?

כעבור יומיים נוספים נראה שאלן שוב מתדרדר. בני המשפחה גילו שהרופאים הפסיקו את הטיפול בויטמין C. הרופאים לא הסכימו להמשיך בטיפול עם ויטמין C. בני המשפחה זעמו, ובצורה שהם לא מפרטים גרמו לרופאים להמשיך בעירוי של ויטמין C, אולם בכמויות קטנות של 2 גרם ליום. ההתאוששות של אלן הואטה מאוד.

לאחר מכן שוב הרופאים החליטו להפסיק את הויטמין C. המשפחה החליטה להילחם באמצעים משפטיים. שוב החזירו אותו לטיפול בגרמים בודדים ויטמין C.

אלן התאושש באיטיות רבה. אולם בסופו של דבר היה חזק דיו כדי לבלוע מזון. בני המשפחה נתנו לו תרכובת יעילה של ויטמין C דרך הפה. בכמויות גדולות. אלן התחיל להתאושש במהירות רבה. כעבור שבועיים יצא על רגליו מבית החולים וחזר לביתו. אלן הבריא מהשפעת.

הסיפור כולו תועד ב-60 דקות של רשת  3News:

60 דקות של רשת 3News

הנוסחא של התרכובת לויטמין C בבליעה בה השתמש אלן  מפורטת באתר הבא.

בישראל משרד הבריאות מינה וועדה לבדיקת הכמות המומלצת של ויטמין C, הוועדה הגיעה למסקנה שיש לאמץ את הנחיות ה-FDA האמריקאי. הכמות המומלצת לקשישים היא 60 מ"ג לדעת הוועדה. בערך אלפית מהכמויות שנטל אלן סמית' ישירות לתוך הווריד.

 

משחות שיניים ללא פלואוריד

פלואוריד = רעל

מאחר ורוב החברות מייצרות משחות שיניים עם פלואוריד, ועלולות לגרום לנזק חמור לילדים שלנו, אם הם בולעים את הפלואוריד בטעות, או אם יש להם רגישות לחומר.

מאחר שבעיית הפלואורוזיס שפוגעת בשיניים ונובעת ישירות מעודף פלואוריד די נפוצה.

מאחר שלהערכתי בעיית הפלואורוזיס היא רק ביטוי חיצוני לזיהום נרחב בגוף ונזקים פנימיים מפלואוריד.

החלטתי לפרסם משחות שיניים ללא פלואוריד. משחת שיניים שלא תכיל פלואוריד (ואדע עליה) תקבל פרסום חינם בעמוד זה. יצרנים שמצהירים שאין במשחה שלהם פלואוריד, והמוצרים שלהם נמצאים ביותר מחנות אחת ברחבי הארץ, ואינם מופיעים בדף מוזמנים ליצור איתי קשר ולהעביר את הפרטים.

גילוי נאות: אינני מקבל שום תמורה עבור הפרסום הזה. לא בדקתי את המשחות בעצמי.

וולדה – משחת שיניים לילדים 51 גרם. – משחת השיניים הזו די נפוצה בחנויות פארם.

וולדה – משחת שיניים מלחית 75 גרם – גם המשחה הזו די נפוצה בחנויות פארם.

משחת שיניים ללא פלואוריד באתר "עד מאה ועשרים"

תוציאו את הפלואוריד מהמשחה ותקבלו פרסום חינם באתר הצנוע הזה!

בברכת שיניים לבנות ובריאות.

סכרת סוג 2, מחלות לב ומגנזיום – הקשר הסודי

הפוסט הזה מבוסס על ספרה של קרוליין דין (ד"ר לרפואה ונטורופתית)

למעשה הייתי צריך לרשום כותרת אחרת: הקשר בין מגנזיום ל-:

אפילפסיה, סכרת סוג 1, 2 וסכרת הריונית, טרשת העורקים, מחלות במסתמי הלב, מיגרנות, שבץ מוחי, החלמה מפגיעות ראש, כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, כאבים, השמנה ו-obesity, סנדרום X, תסמונת קדם ויסתית, כאבי מחזור, בעיות בביוץ, ציסטות בשחלות, בעיות פיריון לגברים ונשים, שיתוק מוחי בילדים, מוות בעריסה, לחץ דם גבוה במהלך ההריון, הפלה עצמונית(ספונטאנית), חרדה, דיכאון, עצבנות, אלצהיימר, שיגרון, אוטיזם, ADHD, מחלות אוטואימוניות, נדודי שינה, התכווצויות שרירים, אי סדירות בבלוטת התריס, הפרעות אכילה, עצירות,  אסטמה, תשישות כרונית.

אבל הכותרת הזו היתה ארוכה מדי. גם קשה לי במסגרת הזמן להרחיב על כל נושא. בדיוק בשל כך יש את הספר של קרוליין. לצערי רק באנגלית. כדרך אגב, הרשימה הזו מזכירה את רשימת הבעיות שנובעות מחשיפה לכספית. אכן הכספית מגדילה באופן דרסטי את איבוד הסידן והמגנזיום דרך השתן בשל פגיעה בתפקוד הכליות. זו גם הסיבה שחולים רבים בהרעלת כספית כרונית (כתוצאה מסתימות אמלגם) סובלים ממחסור במגנזיום.

הרעיון שבבסיס הספר פשוט מגנזיום הוא יסוד שדרוש לבנייה ותחזוקה של הגוף. בלעדיו הגוף לא יתקיים, כשהוא חסר יכולות להתפתח אין ספור מחלות.

בימינו הבעיה כפולה:

1) לאורך המאה ה-20, העיבוד התעשייתי של הקרקעות הוביל להתדלדלות משמעותית של המגנזיום במזוננו. מעבר לזה, תהליך העיבוד של האוכל מקטין עוד יותר את כמות המגנזיום.

2) הרופאים כלל אינם מודעים לחוסר במגנזיום וממהרים לתת תרופות לדיכוי הסימפטומים שנובעים מימנו.

הקשר בין מגנזיום לסכרת:

חולי סכרת רבים נוהגים בדיוק לפי מצוות הרופאים. הם אינם אוכלים דברים שמנים, נמנעים ממרגרינה, ממעיטים בסוכר, מבצעים פעילות גופנית מתונה, ובכל זאת מצבם מתדרדר. אז מצוות הרופאים מפספסת כמה נקודות חשובות. הפיספוס הראשון שדיברתי עליו הוא חיטה (ופחמימות) כפי שניתן לקרוא בקישור. פיספוס גדול נוסף הוא מגנזיום! המגנזיום נחוץ כדי לאפשר לאינסולין לחדור לתוך תאי הגוף. האינסולין דרוש כדי לפנות את הסוכר מהדם לתוך התאים ולהפוך אותם לשומן. כשחסר מגנזיום הסוכר נשאר בדם , הלבלב (שמתפקידו להפריש אינסולין) מתחיל לעבוד קשה יותר ומפריש יותר אינסולין במאמץ לפנות את הסוכר מהדם. מאמץ מוגבר וממושך של הלבלב מוביל לקריסת היכולת שלו להפיק אינסולין, דהיינו החולה נזקק להזרקת אינסולין כדי לשמור על רמות הסוכר התקינות.

כל עוד מנסים לטפל בסכרת מבלי לטפל בחוסר במגנזיום, סיכויי ההצלחה מועטים יותר.

הקשר בין מחלות לב למגנזיום:

המגנזיום השפעה רבה על בריאות הלב. המגנזיום נחוץ כדי למנוע קרישי דם בעורקים. המגנזיום נחוץ כדי לאפשר התרחבות כלי הדם בעת מאמץ, ומניעה של התכווצות העורקים – שעלולה להוביל לאנגינה או התקף לב. המגנזיום מונע רמות גבוהות מדי של סידן בדם. סידן עודף בדם שוקע בעורקים וגורם להתקשחות וסתימה שלהם. המגנזיום נחוץ לשמירה ותפקוד תקין של שכבת האלסטין בעורקים. האלסטין (כשמו) אחראי על האלסטיות של כלי הדם. מגנזיום פועל להורדת הכולסטרול משום שהוא משפיע האנזים שמבקר את יצור הכולסטרול (HMG-CoA). על אותו אנזים בדיוק פועלים הסטאטינים למינהם (לובאליפ, ליפידל, ליפיטור, סימבאקור, סימוביל, סימבאסטטין). המגנזיום מבקר את פעולת האנזים וממתן את יצור הכולסטרול, אולם הוא משתלב בתהליכים הטבעיים של הגוף ואינו גורם לשאר תופעות הלוואי של הסטטינים (פירוק שרירים, פגיעה בכבד ובכליות, פגיעה בייצור Q10 וכתוצאה פגיעה בתפקוד התאים בגוף כולו). לבסוף המגנזיום מאפשר תקשורת עצבית תקינה, ללא רמות מספיקות של מגנזיום התקשורת העצבית משתבשת. לפיכך המגנזיום נחוץ כדי לשמור על הקצב התקין של הלב.

זהו, פורסם הקשר הסודי. פציינטים שסובלים מסכרת, בעיות לב, ובעיות אחרות שהוזכרו, מוזמנים לקרוא את הספר. הניחו לרופאים שמייעצים לכם אחרת, בדקו בעצמכם. ישנם מטפלים אלטרנטיביים שיעזרו לכם להחליט על סוג המגנזיום והמינונים הדרושים, תגובות בין תרופתיות וכיו"ב.

דבר אחרון – אני עדיין מתנגד להוספת מגנזיום למי ברז. מסיבות רבות. העיקריות שבהם – המינון של המגנזיום כלל אינו נשלט באופן זה. ישנם סוגים רבים של מגנזיום ולכל אחד מתאים סוג אחר. סיבה אחרונה שאזכיר – לא כדאי לכם לשתות מים ישר מהברז. בגלל שני הרעלים העיקריים במי הברז שמוספים באופן מלאכותי – פלואוריד וכלור.

בריאות לכולם!

פלואוריד מזיק לשיניים

מחלת הפלואורוזיס נגרמת ע"י עודף פלואוריד שנספג בגוף בעיקר בשנות הילדות המוקדמות.

מרבית הפלואוריד שאנו סופגים הוא ממערכת העיכול, כששותים מים מופלרים (כמו רוב תושבי מדינת ישראל).

המחלה גורמת לכתמים בשיניים. אולם הפגם אינו רק אסטטי. הפלואורוזיס גורם גם לשבירות – פריכות של השיניים. במרוצת השנים השיניים עלולות להתפורר בשל עודף פלואוריד בילדות.

עוד עובדה מעניינת להשלמת התמונה – מקרי הפלואורוזיס נמצאו במגמת עלייה בארה"ב בין השנים 1987 ל-2002. מקרי הפלואורזיס עלו מ-22% ל-26%  (ואולי ל-37% משום שה-CDC הכניס 11% מהאוכלוסיה לקטגוריה חדשה – פלואורוזיס בספק…). כלומר לפחות רבע מהאוכלוסיה האמריקאית סובלת מעודף פלואוריד. עדיין הרשויות משקיעות מאות מיליונים של דולרים בשנה כדי להכניס פלואוריד למים.

הפלואורוזיס הוא ביטוי חיצוני מדיד לנזקי הפלואור, אולם גם נגרם נזק לעצמות ולאיברים נוספים שאינו מדיד באותה קלות.

הפלואורוזיס אינו נתון במחלוקת. לעומת הקטנת העששת שנתונה במחלוקת ויש ספק אם כלל קיימת תועלת בין הפלואוריד לעששת.

 

האם חיטה היא מזון בריא?

ד"ר מייקל דייויס (קרדיולוג בהכשרתו) פרסם ספר שלם על הנושא הזה בדיוק.

קשה לסכם את הספר בפוסט הזה משום שהוא מכיל עובדות רבות וחשובות ואני לא בטוח מה כדאי לסנן. אבל בכל זאת חשוב שאתן סקירה קצרצרה על הספר, משום שהוא מכיל עובדות שהופכות את כל מה שחשבנו על החיטה ותרומתה לבריאות.

בדומה לדבריו של ד"ר דייויס באחד הראיונות, גם לי נדמה שהחיטה כאילו הומצאה כדי לקצר את ימיו של האדם ולגרום לו לחלות במגוון גדול של מחלות.

התגובה שלי לכזו הצהרה (לפני שקראתי את הספר) – חיטה? אתה בטוח? הרי זה מזון צמחוני לבני אדם שמשמש מזה אלפי שנים. הוא מכיל חלבונים, פחמימות, ושומן, כל אבות המזון. מה כבר יכול להיות רע בחיטה?

אז מסתבר שחייתי באשליה, החיטה של היום היא לא החיטה של פעם. למעשה היא שונה מאוד מהחיטה של פעם. בהיבט הגנטי החיטה של היום מכילה רק 14 כרומוזומים מהחיטה של אבות אבותינו. שאר הכרומוזומים (28) שייכים בכלל לעשבים אחרים. כלומר החיטה היא יותר עשבים אחרים מאשר חיטה (בהיבט הגנטי). נכון שמבחינה חיצונית יש לה קווי דימיון לחיטה ההיסטורית, אבל מה קורה מעבר לקליפה? החלבונים אחרים, הפחמימות אחרות, אפילו המבנה של זרעי החיטה שונה. זה צמח אחר. שונה באופן מהותי. אפילו 14 הכרומוזומים שלכאורה נבעו מהאיינקורן עברו מניפולציה גנטית דרך הכלאות עם זן אחר של חיטה. בכל הכלאה של שני זנים נוצרים חלבונים חדשים (שלא היו בשני הזנים המקוריים) בעלי השפעות שעלולות להיות מזיקות. מה השפעת החלבונים החדשים שנוצרו בחיטה שהוכלאה פעמים רבות עם זנים שונים? אין שום גוף שמחויב לבדוק. אם זה טעים ולא הורג באופן מידי מותר לשווק את זה.

אבל חיטה לא עברה הנדסה גנטית נכון? נכון, אבל ההגדרה של הנדסה גנטית מאוד מצומצמת, הקרנת הזרעים בקרני – X, והשרייתם בסודיום אזיד (כימיקל מאוד רעיל) לא יחשבו להנדסה גנטית אלא לשיטת הכלאה מסורתית. שיטות אלה במידה רבה גרועות יותר מהנדסה גנטית מבחינת הנזק הבלתי ידוע שנוצר לצמח.

השינויים לחיטה סוכמו בקיצור בפוסט הקודם (ושוב אני מפנה לספרו של ד"ר דייויס להרחבה).

אז מה כל כך גרוע בחיטה?

אינדקס גליקמי גבוה – גבוה יותר מסוכר לבן, גם בחיטה מלאה (למעשה האינדקס הגליקמי של קמח מחיטה מלאה גבוה יותר מקמח לבן). האינדקס הגליקמי  עומד בקורלציה למהירות עליית רמת הסוכר בדם. האינדקס הגליקמי הגבוה נובע מפחמימה דומיננטית בחיטה שנקראת אמילוצפטין איי, הפחמימה הזו מתפרקת במהירות וגורמת לעלייה חדה של הסוכר בדם. ד"ר דייויס קורא לפחמימה הזו סופר-פחמימה בשל המהירות בה היא מתפרקת.

הסוכר בדם עולה מהר, הגוף מכניס לפעולה מנגנונים לשיכוך רמת הסוכר המזיקה – הפרשת אינסולין. הגוף מפנה את הסוכר מהדם והופך אותו לשומן. שומן שמתרכז בעיקר בבטן ובאברים הפנימיים. השומן הזה גורם לתגובה דלקתית והפרשה של הורמונים וחומרים שגורמים למחלות. ההפרשה החוזרת ונשנית של האינסולין מהלבלב  גורמת לבסוף להחלשותו, ולסכרת. ד"ר דייויס מגנה את הנטייה להעביר את חולי הסכרת לדיאטת דלת שומן ועתירת פחמימות (חיטה מלאה..). הוא טוען שדיאטה כזו מחסלת את מה שעדיין מתפקד בלבלב המוכה.

לאנשים רבים יש אי סבילות למרכיבים של החיטה כגון לגלוטן. כתוצאה נגרמת מחלת הצליאק. הצליאק לדברי ד"ר דייויס היא לא מחלה נדירה ואינה קלה לזיהוי. הסמנים הגנטיים לא תמיד קיימים גם כשחולים בצליאק. כמו-כן הביטוי של הצליאק אינו בהכרח רק במערכת העיכול. במקרים מסוים החולה מגלה אי-סבילות לאבני הבניין של הגלוטן (כשהוא מתפרק במערכת העיכול), כך שבדיקת אלרגייה לגלוטן לא תגלה דבר. אי סבילות לגלוטן יכולה להתבטא באופן נוירולוגי, לדוגמא בעיות שיווי משקל, ודמנציה. כמו-כן העור, הפרקים, השרירים, כולם יכולים לסבול מתופעות לוואי הנובעות מחיטה.

אכילת החיטה והתופעות הנלוות כגון השמנה, יכולים לגרום לטרשת העורקים אצל אנשים רבים, ולבעיות לב.

למעשה החיטה הנוכחית רעילה, מומלץ לכל אחד שסובל מבעיה רצינית לבחון את האפשרות שהבעיה נובעת מחיטה. אולם ישנן 3 בעיות שמונעות מאיתנו לבדוק את הקשר של המחלות לחיטה:

1) ההשלכות בדר"כ אינן מיידיות. ההשפעות מצטברות לאורך שנים רבות ובגילאים מתקדמים יותר מתגלת מחלה. קשה לשייך אותה לטוסט שאנחנו אוכלים כל בוקר מזשה שלושים שנים.

2) מערכת הבריאות הנוכחית שוטפת אותנו בפרסומים על חיטה מלאה ובריאה, מלאה בויטמינים ומינרלים. אומנם לחיטה המלאה יש ויטמינים ומינרלים רבים. אבל יש בה עוד מרכיבים מאוד בעיתיים בשפע לדוגמא גלוטן, ואמילוצפטין איי.

3) כשמתגלת המחלה, כיום הרופאים אינה מקשרים אותה לחיטה.

לפיכך הקשר בין המחלות לחיטה נסתר מעיננו ואנחנו ממשיכים עם מחלות כרוניות.

אני בכלל הייתי מציע לקרוא לחיטה בשם אחר. בהשראת השמות שנותנים הבוטנאים בישראל לצמחים הייתי קורא לחיטה – "בן חיטה גמדי" (משום שחיטה המקורית היתה פי 2 בגובה), או "עשב דמוי חיטה", או משהו אחר. כל דבר שיסיר את האשליה שאנחנו אוכלים את אותה חיטה שהיתה חברה בשבעת המינים, החיטה מהפסוק "ארץ חיטה ושעורה גפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש".

אנחנו אוכלים משהו אחר לגמרי.

קישורים לפוסטים הקודמים באותו נושא:

1)הכלאה מסורתית, הכלאה מודרנית, והנדסה גנטית.

2) חיטה מודרנית

לפוסט הבא בנושא:

האם לחם מזון בריא? פרק 4 ואחרון על החיטה וקורותיה

http://focus-il.org/amalgam/wp-admin/post.php?post=1108&action=edit

חיטה "מודרנית"

בימי קדם האדם גידל שני זני חיטה איינקורן(האב הקדום של החיטה), ואמר (החדש יותר). אולם זנים אלה כמעט ולא בשימוש כיום. היום ישנה חיטה מודרנית שיש לה דימיון לזנים הקדומים של החיטה, אבל גם שוני רב מאוד.

לחיטה המודרנית (מכונה בשם Triticum aestivum) צופן גנטי בעל 6 סטים של כרומוזומים, לפי התיאוריה המקובלת: 2 סטים מהאיינקורן, 2 סטים מהצמח בן חיטה קטוע, ו-2 סטים מהעשב בן-חיטה גלילני (עשב זה משמש למאכל בקר ומקנה. הגנים מעשב זה היקנו לחיטה חסינות בפני קור). סה"כ לחיטה המודרנית קיימים 42 כרומוזומים לעומת 14 כרומוזומים לאיינקורן (האב הקדום).

בנוסף האגרונום נורמן בורלאוג שילב בחיטה המודרנית גנים מהחיטה מזן נורין 10, גנים אלה קיצרו את גובה החיטה במחצית (לכ-60 ס"מ). הנמכה זו היקנתה לחיטה חסינות בפני רוחות, והגדילה את תנובת החיטה המודרנית באופן משמעותי. בנוסף קיצור קומת החיטה המודרנית איפשר שימוש בדשנים כימיים שגורמים לחיטה לצמוח לגובה רב יותר מהרגיל, דבר שגרם לשבירת הקנה בזנים הקודמים.

ההכלאות הובילו לזן חיטה ששונה לחלוטין מהזן שאבותינו אכלו. מעבר לשינויים שהוזכרו:

1) גרעין החיטה ניתק בקלות מהגיבעול בחיטה המודרנית, לעומת גרעין שצמוד היטב בזני האיינקורן והאמר.

2) הקמח מהחיטה המודרנית הרבה יותר גמיש ואלסטי. ניתן ליצור מימנו צורות בקלות רבה יותר.

3) הבצק של חיטה מודרנית תופח לגובה רב יותר.

4) בחיטה המודרנית ישנם 70% פחמימות, 10% עד 15% סיבים וחלבונים, והשאר שומן. בחיטה מזן אמר ישנם 28% חלבון.

5) תנובת החיטה המודרנית יכולה להגיע לפי 8 מאשר בזנים העתיקים.

6) מולקולת גלוטן בחיטה המודרנית ארוכה פי 2 ממולקולת גלוטן בזנים הקדומים של החיטה. לכן הגלוטן "המודרני" קשה יותר לעיכול.

רבים מהשינויים הדרסטיים שחלו בחיטה הם פרי מאמץ של ה-50 שנה האחרונים. השינויים כה גדולים עד שקשה לגדל חיטה מודרנית ללא דשנים כימיים.

השיקול העיקרי בשינויים לחיטה היה מקסימום רווח. בחינת השינויים תראה איך כמעט כל אחד מהם הוביל לשיפור השורה התחתונה.

מה שהוזנח בשינויים האלה הוא הבריאות. כלומר אם נוצר זן רעיל שפוגע באופן מיידי בחלק גדול מהסועדים, כנראה שזן זה יזנח. אבל מה קורה כאשר נוצר זן שפוגע בטווח הארוך אבל בטווח הקצר משפר את הרווחיות? כנראה שזן זה ישאר איתנו.

ד"ר ויליאם דייויס הגיע למסקנה שהחיטה המודרנית פוגעת בנו, בכל אחד מאיתנו בצורה זו או אחרת. לעיתים פגיעה אנושה, ולעיתים פגיעה קלה יותר.

ד"ר דייויס נפגע בעצמו מסגנון החיים שכלל חיטה עד שחקר את הנושא ומצא את הפושע. מאז לדבריו עברו מאות חולים במרפאתו שנרפאו מתחלואים שונים ע"י הוצאת החיטה מהתפריט.

עוד על החיטה ואיך היא פוגעת בנו בפוסט עתידי.

להרחבה קיראו את ספרו של ד"ר דייויס.

לפוסט הבא בנושא: האם חיטה היא מזון בריא?

לפוסט האחרון בנושא: האם לחם מזון בריא? פרק 4 ואחרון על החיטה וקורותיה

לפוסט הקודם בנושא: הכלאה מסורתית, הכלאה מודרנית, והנדסה גנטית.

ויטמינים מזיקים? או עיתונים מזיקים?

Ynet פרסמו מחקר ענק המראה שויטמינים מזיקים.

לגמרי "במקרה" אותו מחקר ממש פורסם בעיתונים הגדולים בעולם כולו, רשימה חלקית: USA Today, ב-CTV (קנדה), ב-BBC, בסידני, בגלוב אנד מייל, ב-ABC, ב-רויטר, ביזנסוויק, וול סטריט ג'ורנל, ב-CBS, בטלגרף הבריטי, בעיתון הגדול באוסטרליה- The Australian, בניו-יורק טיימס, בטיימס מגזין, ב-האפטינגטון פוסט, ב-MSNBC, בניו-יורק פוסט, ב-CNN, ברשת פוקס.

בגוגל ניוז ניתן למצוא עוד עשרות עיתונים שיצאו עם אותה ידיעה ממש.

האם הידיעה הזו נכונה?

אז לפני שנענה לשאלה, Ynet ושאר העיתונים שבדקתי לא הביאו את גוף המחקר. זו נקודה בעייתית. הייתי מצפה שאם העניין כה חשוב, כה מהפכני, המחקר יפורסם, על מנת שכולנו נוכל לקרוא ממקור ראשון. אבל במקרה הזה הביאו לנו מסקנות לעוסות.

שנית, אני מסיק שרוב הכתבים והעורכים ניזונים מאותם צינורות אינפורמציה. אין חשיבה ביקורתית ואין בדיקה עצמאית של הנתונים.

וחזרה לשאלה – האם המסקנות המוצגות בעיתונים נכונות?

אז לתימהוניים מבינכם, שמתעקשים לבדוק כתבות בעצמם, ניתן למצוא את המחקר באינטרנט באתר הבא (תודות למגיבה "סטודנטית" בכתבה ב-Ynet).

אם תנסו לקרוא אותו בעצמכם, תתקלו בקשיים. אני הגעתי למסקנה שדרושות מספר שעות כדי להבין (לפחות חלקית) מה בדיוק הם ניסו להוכיח ומה הם מצאו. אבל…. יש כבר אנשים טובים שעשו את העבודה(יותר נכון מייק אדמס וד"ר דויד ברונסטיין).

תקציר של המימצאים:

1) בעוד העיתונים מדגישים מימצאים שליליים, במקביל ישנם מימצאים חיוביים במחקר, כגון ירידה בתמותה שנמצאת בקורלציה עם לקיחת ויטמינים ומינרלים (C, D, E, סלניום, ואבץ).

2) בעוד שהירידה בתמותה כתוצאה מלקיחת ויטמינים עמדה על 3% עד 8%. העלייה שנמצאה בתמותה כתוצאה ממולטי-ויטמין עמדה על 2%. העיתונים הגדולים בחרו להדגיש את העלייה הקטנה בתמותה כתוצאה ממולטיויטמינים, לעומת הירידה הגדולה יחסית בתמותה כתוצאה מלקיחת ויטמינים.

3) מסאז' סטטיסטי (רק על זה אפשר לייחד פוסט שלם) –

  • למחברי המחקר ישנה נוסחא מיוחדת לחישוב הסיכון. בנוסחא הם לקחו כל מיני גורמים, לדוגמא הם ספרו באופן שונה חולי סכרת, ולחץ דם גבוה… אבל יתכן והתוספים מקלים על המחלות הללו, ומאריכים את חיי החולים.
  • הם שינו את התוצאות לפי כמות הפירות והירקות שהנבדקים אכלו.
  • ישנם עוד גורמים רבים שהשפיעו על אופן ביצוע הסטטיסטיקה הינה הרשימה:

Version 2 adjusted for age; educational level; place of residence; diabetes mellitus; high blood pressure; body mass index (calculated as weight in kilograms vided by height in meters squared); waist to hip ratio; hormone replacement therapy; physical activity; smoking status; and intake of energy, alcohol, saturated fatty acids, whole grain products, fruits, and vegetables. Updated covariate data were used in the interval analyses if information was available.

היכן נוסחאות הנירמול? למה לא מפרסמים את המידע הגולמי? איך ניתן לשפוט את המחקר על בסיס כה רעוע?

4) הג'ורנל בו פורסם המחקר ממומן ע"י פרסומות של חברות תרופות.

5) אין הבחנה בין סוגי הויטמינים. ישנן איכויות שונות לויטמינים, וישנם מקורות סינטטיים ומקורות טבעיים. לכל אחד מהם יש השפעה שונה. אני מניח שישנם ויטמינים באיכות כה ירודה כך שיזיקו יותר מכפי שיועילו.

בקיצור המחקר הזה לא ראוי לציטוט, בטח שלא ראוי לצטט מימנו רק חלקים השוללים לקיחת ויטמינים.

עכשיו נשאלת השאלה מדוע כל עיתוני העולם התגייסו לקדם כזה מחקר?

 

הכלאה מסורתית, הכלאה מודרנית, והנדסה גנטית.

שרשרת המזון שלנו עוברת שינויים מואצים. נכון שמדברים על הנדסה גנטית כעל תקווה גדולה לחיסול הרעב, התגברות על מזיקים בחקלאות, ריפוי מחלות ואפילו ייצור איברים להשתלה. אבל בסופו של דבר המחקר לשם קידום המטרות הנ"ל מהווה חלק קטנטן. עיקר המחקר נתון בידי תאגידים למטרת רווח. רווח אינו עולה בקנה אחד עם ריפוי מחלות. עבור תאגידי תרופות רווח משמעו גרימת חולי.

בהנדסה גנטית המדענים מבצעים מניפולציה על הדי.נ.א. ישירות ומכניסים גנים שמעולם לא היו שם לתוך השרשרת, או מכבים גנים אחרים. באופן זה יכולים המדענים להביא לתוצאות מוזרות כמו כלבים שזוהרים בחשיכה, וכרוב שמכיל את רעל העקרב.

למרות שאיני נלהב לאכול מזון שהונדס גנטית, ובכל זאת אני אוכל עושה זאת. משום שבהמון מוצרים יש רכיבים מהונדסים גנטית, כגון שמן סויה (רוב הסויה מהונדסת גנטית) ותירס מהונדס שנמצא באין ספור מוצרים. כדרך אגב, גם אין חובת סימון בארץ על מוצרים מהונדסים גנטית.

אחד השימושים הנפוצים בהנדסה גנטית, הוא השתלת גן המקנה לצמח עמידות כנגד חומרי הדברה ספיציפיים. כך שהחברה שמייצרת את חומר ההדברה גם מייצרת את הזרעים העמידים, וכך היא מרוויחה פעמיים. הבטיחות של מזון כזה אינה ברורה. ד"ר הובר מאוניברסיטת פודרו באינדיאינה מצא פתוגן פטרייתי שמצוי בעיקר שמזןו מהונדס גנטית. הפתוגן חשוד כגורם להפלות בבעלי חיים.

אבל לא בהנדסה גנטית רציתי להתמקד, אלא בהכלאות. אולי חלק מאיתנו זוכרים את חוקי התורשה שגילה יוהן גרגור מנדל באפונים. כשמדברים על הכלאה מייד אצלי בכל אופן מייד מתעוררת התמונה של האפונים המוכלאים ע"י האבקה של מין אחד את מין אחר מאותה משפחה. אבל התמונה הזו כבר לא מתאימה לימינו.

לאחר הגילויים של מנדל גילו שיטות חדשות לעידוד המוטציות הגנטיות המתרחשות בהכלאה. לדוגמא: הקרנת הצמחים בקרינת רנטגן, קרינת גמא, ושימוש בכימיקל סודיום-אזיד. כל אלה יוצרים מוטציות גנטיות שלא היו מתרחשות באופן טבעי, וגורמים לשינויים רבים בדי.נ.א. חלק מהשינויים עולה בקנה אחד עם האינטרס הכספי של החברות המפתחות זרעים, ואותם זרעים (עם המוטציה המבוקשת) משווקים. לדוגמא זירעי חיטה בעלת עמידות כנגד חומר הדברה, את שניהם משווקת אותה החברה. מה הסיכוי שהחברה היתה משיגה כזה זרע חיטה בשיטות ההכלאה של מנדל? כנראה אפס. מה הקשר בין שיטות ההכלאה של מנדל לבין יצירת מוטציות עם סודיום אזיד? אין קשר. אבל עדיין כיום זה נחשב בארה"ב לשיטת הכלאה מסורתית שלא דורשת בדיקות מיוחדות. אני מרגיש צורך לחזור על כך שוב, הקרנה בקרני רנטגן\גמא, ושימוש בכימיקל הרעיל סודיום-אזיד לעירור המוטציות הגנטיות נחשבים לשיטות הכלאה מסורתיות "traditional breeding techniques". הצרכנים בארה"ב מקיימים מאבק כנגד הנדסה גנטית, ובצדק. אבל יש לזכור שבהנדסה גנטית מחדירים גן למיקום מדויק. ואילו בשיטות הקרנה ושיבוש הדי.נ.א. הנ"ל עלולים לגרום לנזק במוקדים רבים. לא כולם ניכרים בטעם או במבנה הצמח.

אחד המזונות שנחשבים לעמוד תווך של הדיאטה שלנו הוא חיטה. החיטה שמגודלת היום לכאורה לא עברה הנדסה גנטית, ולכן נחשבת למזון בטוח. אולם ד"ר דייויס גילה שהחיטה עברה כל כך הרבה שינויים בעזרת שיטות "הכלאה" מודרניות, עד שהיום היא מוצר שונה לחלוטין מהחיטה שסבים שלנו אכלו עד לפני 60 שנים. החיטה של היום עלולה לגרום לאלרגיות, השמנה, סכרת, צליאק, אי סבילות לגלוטן, וכל זאת בשל מוטציות גנטיות רבות ובלתי מבוקרות שהתווספו עם השנים.

עוד על החיטה בפוסטים הבאים:

חיטה "מודרנית"

האם החיטה מזון בריא

האם לחם מזון בריא? פרק 4 ואחרון על החיטה וקורותיה

העיר טקסס מפסיקה להפליר את המים

זהו. העיר טקסס המאכלסת 100000 תושבים החליטה שדי להפלרה.

מועצת העיר הצביעה נגד המשך השיטה הזו, בניגוד להמלצת המשרד הפדרלי לבריאות ומשאבי אנוש (HHS), ובניגוד להמלצת ארגון רופאי השיניים בארה"ב (ADA – אותו ארגון שממליץ להכניס כספית לסתימות שלכם).

חברי מועצת העיר טקסס אינם הולכים כעיזה עיוורת אחר המלצת משרד הבריאות האמריקאי.

העיר מצטרפת לפרברי נשוויל , ולפוטסטאון בפנסילבניה, שהפסיקו להפליר. ערים נוספות דנות בהפסקת ההפלרה בארה"ב.

עדיין כ-70% מהתושבים בארה"ב מקבלים מים מופלרים.בניגוד לרוב הארצות המפותחות בעולם שאינן מפלירות בינהן: גרמניה, אוסטריה, שוודיה, סין, הונגריה, הולנד, יפן, פינלנד, דנמרק, נורווגיה. סה"כ כ-6% בלבד מאוכלוסיית העולם מקבלת מים מופלרים.

אז מה קורה בארץ? מספר קבוצות ניסו להפסיק את ההפלרה, חבר הכנסת מגלי ווהאבה הצליח להעביר הצעת חוק להפסקת ההפלרה. אבל אז התברר שהכנסת היא לא ממש גוף מחוקק, משום שוועדת שרים לעניני חקיקה (מטעם הממשלה) ביטלה את החוק בהמלצת משרד הבריאות. רגע רגע הממשלה מחוקקת? אני לא זוכר שלמדתי על וועדת שרים לעיניני חקיקה בשיעורי האזרחות בתיכון. עיקרון הפרדת הרשויות אומר שהכנסת היא המחוקקת. יכול להיות שבעצם מה שלמדנו על הכנסת כגוף המחוקק זה ישראבלוף?

מדינת ישראל ואירלנד הן השתיים היחידות המחייבות הכנסת את רעל הפלואוריד למים.

למרות שקיווינו להקים חברה שתיהיה "אור לגויים", מסתבר שבעניין הזה אנחנו "חושך לגויים".

7.10.2011 – עידכון

מחוז פינלאס בפלורידה (700000 תושבים) החליט להפסיק להפליר את המים. בכך יחסוך המחוז 205000$ בשנה. ההפלרה התחילה במחוז זה בשנת 2004 (כנראה שהאחרונים לקפוץ על העגלה הרעועה הזו, הם הראשונים להשתחרר). מתנגדי ההפלרה טוענים שהפלואוריד פוגע ברמת המשכל, בעצמות, וגורם לסרטן.

הפעיל טוני קאסו פאלם אמר (תרגום שלי):"כל זה חלק מאג'נדה שדוחפים מי שקוראים לעצמם הגלובליסטים בממשלה שלנו ובממשלות העולם על מנת לשמר את הבורות של האנשים כדי שלא יבינו את המתרחש."

הוא הוסיף:"זוהי ארצות הברית של אמריקה, לא רוסיה הסובייטית".

25 באוקטובר 2011 – עדכון

העיר לורנסברג בטנסי החליטה להפסיק את ההפלרה. העיר הוהנוולד גם היא הפסיקה את ההפלרה.

מועצות הערים השתכנעו ממכתבו של ד"ר ג'וי הנסלי.

הפסקת ההפלרה תחסוך בלורנסברג 22000$ לשנה.

28 באוקטובר  2011 עדכון:

העיר פאלמר באלסקה החליטה להפסיק את ההפלרה.

עוד על התקפי לב ומניעתם

בפוסט הקודם התייחסתי לכלור ולפלואוריד כגורמים למשקע הטרשתי בעורקים.

אחת מצורות הפעולה של הכלור – ע"י חימצון שומנים היוצרים את מעטפת החיידקים. כלומר הכלור מחליף אטום של מימן, ובשל תכונותיו השונות גורם לאותה מולקולת שומן להשתנות, דופן תא החיידק נפרץ והחיידק מחזיר את נשמתו לבורא.

אולם אותו כלור יודע לחמצן גם את הכולסטרול (שהיא במקרה מולקולת שומן שמצויה בדופן התאים בגוף שלנו, לא רק אצל החיידקים). לפי תיאוריה שהועברה לד"ר פרייס והופיע בספרו (למרות שלהתרשמותי ד"ר פרייס לא משוכנע לחלוטין שהיא נכונה), הכולסטרול המחומצן מזוהה כגוף זר ע"י התאים הלבנים בדם. התאים הלבנים בדם בולעים את הכולסטרול המחומצן, וכשזה מצוי בתוכם בכמויות גדולות, התאים הלבנים מאבדים את כושר התנועה שהם, ונתקעים בדפנות העורקים, כשהם מלאים בכולסטרול מחומצן.

העורקים שמועמסים בכולסטרול מחומצן ותאי דם לבנים מתים, מאבדים את גמישותם. מבנה העורק מתקשה. עוד ועוד תאים נתקעים במכשול, ומתחילה להיווצר סתימה

תיאוריה אחרת אומרת שהכולסטרול הוא כלי הגנה של הגוף כנגד היסדקות העורקים. מעין טיח שהכבד שולח כדי למלא את החריצים שנובעים מהזדקנות כלי הדם.

היבט חשוב אחר להתנוונות העורקים שלנו הוא אחד מאבני הבניין של כלי הדם – הקולגן. הקולגן הוא חלבון אלסטי שמצוי ברקמות החיבור, ולמעשה "מחזיק" את כלי הדם למניעת התפרקותם.

לייצור הקולגן דרוש ויטמין C. אנחנו לכאורה מקבלים ויטמין C מהמזון. אולם בשל עיבוד המזון (ויטמין C נהרס בחימום), והגידול המתועש של הפירות והירקות, כמות ויטמין ה-C שאנו מקבלים לעומת הדורות הקודמים ירדה בצורה דרסטית. פרופ' לינוס פאולינג חקר את הנושא בהרחבה. הוא הגיע למסקנה שכדי לתחזק כלי דם בריאים דרושה כמות גדולה של ויטמין C. פרופ' פאולינג מדבר על 10 גרם ביום ויותר.

כלומר הגוף מסוגל לשקם חלק מהנזק שנגרם ע"י הכלור והפלואוריד בעזרת כמויות גדולות של ויטמין C. מסקנה זו הובילה את פרופ' לינוס פאולינג להמליץ על לקיחת כמויות גדולות של ויטמין C לשמירה על בריאות כלי הדם, ולשיקומם לאחר פגיעה.

לכן בנוסף לשיטת הצום לשיקום כלי דם טרשתיים, ישנה גם האפשרות לקחת ויטמין C בכמויות גדולות. יצוין שלויטמין C בכמויות גדולות מיוחסים יתרונות רבים אחרים כפי שכבר התייחסתי בעבר.

ויטמין C או צום, או שילוב של צום עם מיצים ירקות\פירות המכילים ויטמין C. ישנם הרבה שיטות להתמודד עם בעיות הלב. אולם סטטינים להורדת כולסטרול, נשמעת האפשרות הגרועה ביותר. גם בגלל תופעות הלוואי (שלא קיימות בנטילת ויטמין C), גם משום שזהו טיפול סימפטומטי, וגם משום שכלל לא ברור שצריך לטפל בסימפטום (האם כולסטרול גבוה מזיק?), מדוע עלה הכולסטרול? (אם בכלל עלה). הרציו מאחורי הסטטינים הוא בדיקה סטטיסטית שעשו יצרני הסטטינים. עם הסטטיסטיקה אפשר לשחק.

עוד על התקפי לב ומניעתם בפוסט  הזה.