ארכיון הקטגוריה: פה ולסת

האם ההפלרה עומדת לשוב?

578332_359455840836108_511771898_nההפלרה היא שיטה לפיה מוסיפים למים שפכים רעילים של תעשיית הפוספטים המכילים חומצה
פלואורוסיליצית (חומצה שמתפרקת במים ליונים של פלואוריד).
הרעיון הוא שהפלואוריד ייצר שכבת הגנה על השיניים וימנע עששת. אולם חוקרים גילו ששכבת הפלואוריד על השן היא ננומטרים ספורים… שכבה כה דקה מתפרקת במגע עם אוכל, שפשוף של הלשון, ואולי אפילו משקה.
מחקרים מראים שאין הבדל בעששת בין מדינות שמפלירות לכאלה שאינן מפלירות. לפיכך התועלת שבהפלרה מוטלת בספק.

הנזק שבהפלרה התגלה שוב ושוב במחקרים רבים. נוזל הפלרה מכיל רעלים כגון ארסן ועופרת וככל הנראה גם אורניום. אין פלא שד"ר דין בורק מצא שהפלואוריד מסרטן מובהק!

מחר וועדת הפנים והגנת הסביבה עומדת לדון בהחזרת ההפלרה. לא נותר אלא לקוות שהוועדה תיבחר במים נקיים ובריאים.

 

 

הצעה של ה-FDA לצמצם באופן דרסטי שימוש בסתימות אמלגם

מסמך מודלףFilling_amalgam של ה-FDA הציע לאסור שימוש בסתימות אמלגם אצל נשים הרות ומניקות, ילדים תחת גיל 6, וחולי מחלות עצביות, כליות, ואלרגיות.

כמו-כן הומלץ לרופאי השיניים להימנע בשימוש באמלגם ככל הניתן.

ההצעה בעקבות המידע שהצטבר על הנזקים הרבים של המתכות באמלגם ובפרט הכספית שמשתחררת לגוף.

המסמך מתוארך ל-2012.

לפי דיווחים המסמך נגנז בעקבות לחצים של הממשל הפדרלי.

לא כל רופאי השיניים תומכים בהפלרת המים!

בימים אלה גורמים שונים מנסים לקדם את החזרת ההפלרה של מי השתייה.

בניגוד לרושם שמנסים לצייר לא כל רופאי השיניים תומכים בהפלרה.

להלן ד"ר גרשון הורוביץ מסביר מדוע הוא מתנגד להפלרה(באדיבות עמותת "איזון חוזר"):

ההפלרה מסתיימת בספטמבר 2014

גרמן

השרה יעל גרמן

בתחילת חודש ספטמבר הקרוב ההפלרה תגיע לסיומה בכל הארץ על פי הנחיית משרד הבריאות.

זוהי בשורה נפלאה לתושבי ישראל. ההפלרה גורמת לשורה של בעיות בריאותיות ואחת הבולטות שבינהן היא סרטן. ד"ר דין בורק חוקר בכיר וראש מחלקה בבמכון מחקר הסרטן הלאומי בארה"ב, הגיע למסקנה שההפלרה גורמת לעלייה חדה בסרטן. ראו פוסט.

בנוסף ישנן שורה ארוכה מאוד של מחלות כולל ירידת איי קיו בילדים שהודגמו במחקרים כתוצאה מהוספת נוזל ההפלרה.

הדמות שאחראית לצעד המבורך הזה היא שרת הבריאות הגברת יעל גרמן שעמדה בגבורה מול לחצים מצד רופאים להמשיך בזיהום המים בנוזל ההפלרה (שמכיל רעלים חזקים כולל אורניום ככל הנראה).

להלן תגובת משרד הבריאות בעניין ההפלרה באתר DoctorsOnly:
"שרת הבריאות קיימה דיון בראשותה עם הגורמים המקצועיים במשרד. בסופו של הדיון הוחלט שלא לקדם את האפשרות להפלרה, בשל העובדה שקיימות עדויות מדעיות לפיהן פלואוריד בכמויות גדולות עלול להביא לפגיעה בריאותית. אספקת פלואוריד באמצעות מי השתייה, בין שברמה ארצית ובין שברמה מקומית, עלולה להביא לצריכת יתר ולחשיפה לכמות גבוהה, בשל העובדה שאין כל בקרה לגבי כל כמות הפלואוריד הנצרך בפועל. עם זאת משרד הבריאות פועל לתת מענה לאוכלוסיות הזקוקות לכך (באמצעות אפליקציה מקומית של פלואוריד, שהמינון שלו נשלט). כן, מתקיימת פעילות נרחבת כדי להגביר את ההסברה והחינוך לצחצוח שיניים ותזונה נכונה, שהן חשובות לא פחות במניעת עששת".

 

פעילים חברתיים רבים בראשם הזוג שירי ויעקב גורמן (שהגיש את העתירה נגד ההפלרה לפני כשנה וחצי)יכולים לזקוף לזכותם שיפור עצום באיכות החיים ובבריאות התושבים.

גורמן

מר יעקב גורמן

כיצד לרפא מחלות דנטליות (פוסט שלישי)

לורן לוקמן פיתח בנערותו חורים בתוך שנה בה זלל ג'אנק פוד ומשקאות ממותקים, ונאלץ לסתום אותם באמלגם. שנים רבות לאחר מכן הוא עבר לדיאטת מזון טבעוני ושמר עליה באדיקות. כעבור כ-8 שנים שלורן חי על דיאטה טבעונית של מזון גולמי (Raw vegan diet), הוא הלך לרופא שיניים כדי להוציא את סתימות האמלגם. להפתעתו הרבה כמחצית מהסתימות (כ-6) פשוט נעלמו והשיניים התמלאו והחלימו. ראו את סיפורו של לורן (תורגם ע"י KnowYourFood):

 

 

פוסטים נוספים על ריפוי מחלות שיניים ללא רופא שיניים:
http://focus-il.org/amalgam/?p=2287
http://focus-il.org/amalgam/?p=2176

מדוע נהרסו השיניים של העולים מאתיופיה?

מבצע שלמה

מבצע שלמה – באדיבות סוכנות העיתונות הממשלתית

ב-1984 מדינת ישראל הוציאה לפועל את "מבצע משה". במסגרתו הועלו לארץ כ-8000 עולים מאתיופיה.

העולים הגיעו מארץ נחשלת לארץ מודרנית מצוידת במיטב הרפואה, ובפרט רפואת השיניים של התקופה.

ד"ר דוידי פרץ שבדק את העולים החדשים הופתע מאוד. לעולים לא היו סתימות ולא היתה עששת. היו להם שיניים בריאות. לעומת בני הארץ שסבלו מעששת דרך כלל (ראו מאמר).

באתיופיה העולים לא השתמשו במשחות שיניים שמכילות פלואוריד, ליתר דיוק הם בכלל לא צחצחו שיניים, שלא לדבר על חוט דנטלי או שטיפות פה.

כעבור שנתיים הוא בדק את אותם עולים כששרתו בצבא. אז שוב הופתע ד"ר פרץ, הפעם לחיילים האתיופיים, היה ריבוי עששת, גם לחיילים שסגלו את מנהג צחצוח השיניים…

העובדות הנ"ל (שבמקרה של ד"ר פרץ) לא נבדקו במחקר מדעי, אולם אושרו בידי רופאי שיניים אחרים.

המסקנה של ד"ר פרץ מאוד נכונה, הגורם העיקרי לעששת זוהי התזונה. (ראו את הפוסטים הקודמים בנושא על ספרו של רמיאל נאגל – פוסט ראשון, פוסט שני). הצחצוח והחוט הדנטלי הם גורמים משניים, וקטנים בהשפעתם לעומת התזונה הנכונה. לעיתים צחצוח לא נכון יכול להביא יותר נזק מתועלת (כשמשתמשים במברשת קשה מדי ושורטים את החניכיים למשל).

לא ברור לי מה בדיוק אכלו העולים מאתיופיה באתיופיה, אבל ברור שהם לא אכלו את האוכל המודרני המזוקק והמעובד שהוא מנת חלקנו.

ריפוי עששת ובעיות דנטליות – פוסט שני

בפוסט הראשון בנושא זה נתתי הקדמה קצרה לספר "רפא את ריקבון השן" של רמיאל נגל, שמספר שריפוי השיניים שלנו הוא אפשרי ומאוד כדאי. מי מאיתנו לא רוצה לחסוך את הקידוחים בשיניים והחומרים הדוחים שלאחר מכן מתקינים לנו בפה?

כמו במחלות רבות אחרות, גם במקרה של עששת המניעה הרבה יותר קלה מהריפוי. לשם כך רמיאל מספר על הסיבות לעששת – הסיבות הן לא קריוס ובקטוס שניזונים משאריות מזון וממתקים בפה. החיידקים הם רק סימפטום לבעיה אחרת.

בתוך השיניים קיים חומר שנקרא דנטין, הדנטין אומנם נראה קשה כמו סלע אבל הוא שונה מסלע באופן מהותי. בתוך הדנטין של כל שן ישנן אלפי תעלות זעירות (בעובי של 1.3 עד 4.5 מיקרון) המלאות בנוזל שדומה לנוזל המוחי – שדרתי (הנוזל שממלא את פנים עמוד השדרה, ובתוכו "צף" המוח שלנו). התעלות האלה יכולות להסיע חומרים להרבדה של השן, לגדילה של תאי שן ,עצבים, ורקמות חיבור.

הדנטין נוצר מתאים שנקראים Odontoblasts.התאים האלה מעבירים חומרים שמגיעים ממערכת הלימפה שבפה לצורך גידול של השן. לתאי Odontoblasts יש מעין משאבות זעירות שמזרימות את הנוזל לתוך תעלות הדנטין. כתוצאה ישנו לחץ בתוך השן כלפי חוץ. הלחץ הזה שוטף את החלקיקים הזרים אל מחוץ לשיניים.

ראלף סטיינמן (רופא שיניים) גילה שנוזל השן נשלט ע"י בלוטות הרוק, ואלה נשלטות מאות המגיע מההיפותאלמוס.

כל עוד האוכל והמשקאות שלנו מזינים ובריאים, שרשרת הבלוטות נותנת לתאי השן פקודה להזרים את הנוזל כלפי חוץ. כאשר אנחנו אוכלים אוכל ירוד, שרשרת הבלוטות תיתן אות שונה. בתעלות הדנטין יווצר תת לחץ, המזון והחיידקים ישאבו פנימה. התוצאה הרסנית, המזונות והחיידקים שנשאבים מתחילים לגרום לעששת.

השאלה הנשאלת היא מהו מזון בריא? לדוגמא האם דגנים מלאים בריאים?

רמיאל נגל נותן תשובה בספרו. חלק מהתשובה ידוע למי שמתעניין ברפואה אלטרנטיבית – הימנעות מסוכר לבן, מוצרי מזון מעובדים-תעשיתיים, חלב מפוסטר מרפתות תעשיתיות והימנעות מחיטה. חלק אחר אולי יפתיע חלק מהאנשים – אכילת בשר של צאן ובקר שרועים בשטחים פתוחים, מוצרי חלב לא מפוסטר מבקר שאוכל עשב טרי באחו, פירות ים, דגנים וזרעים שעברו תהליך התססה מיוחד!

לפי רמיאל רוב הדגנים (אפילו המלאים) וחלק מהירקות העשביים פשוט אינם מתאימים בצורתם הגולמית למערכת העיכול האנושית. עשבים ירוקים למשל יכולים להתאים לפרה שמעבירה אותם תהליך מיוחד של התססה לפני העיכול, אבל כשאדם יאכל אותם (גולמיים) הם יביאו לנזק.

אכילת מזונות מסוימים לא רק שאינה מועילה, היא גם עלולה להזיק בכך שתמנע ספיגת מינרלים, ויטמינים וחלבונים הנמצאים במזון.

חלק גדול מהספר מדבר על הכנת המזון (התססת דגנים לדוגמא) וסוגי המזון הרצויים  לשמירה על השיניים ואף הבראה של עששת, נסיגת חניכיים, ובעיות דנטליות נוספות.

הספר נוגע גם בבעיות אורתודנטיות (יישור שייניים וכיו"ב). הדרך של משיכת השיניים לאחור לדוגמא פסולה לדעתו של רמיאל, במיוחד בגילאים מבוגרים. השן נתונה בתוך תושבת, וברגע שמושכים אותה היא מתחילה לנוע בתושבת, והתושבת מתחילה לשנות את צורתה. כמו ספינה בוקעת קרח, השן מבקיעה את התושבת מצד אחד, והתושבת מתמלאת בצד השני. התהליך הזה מזיק לשן ולשורש שלה, והנזק ארוך טווח – השן עלולה לפתח בעיות חניכיים, ואף אובדן מוקדם. רמיאל מציע הליך אחר עדין יותר כדי לשקם את הסגירה של הפה ולשנות את מיקום את הלסת התחתונה (ללא רסן). יצוין שהתורה בתחום זה עדיין אינה מגובשת לחלוטין, אולם ברור שהמצב הנוכחי בעייתי וכדאי לבדוק אלטרנטיבות לפני שמפעילים כח…

לסיכום הספר של רמיאל "רפא את ריקבון השיניים" של רמיאל נגל מבוסס על מחקר מעמיק, ומציע דרכים חדשות, לא פולשניות, זולות יחסית (לטיפולים הקיימים), לשיקום ומניעה של כמעט כל הבעיות הדנטליות שאנו נתקלים בהם בעולם המודרני בילדים ובמבוגרים. כולל טיפול במצבי חירום ובעיות דחופות.

לפני הקידוחים, העקירות, ניקוי השורש, התקנת התותבות למינהן, ועוד תהליכים פולשניים ואגרסיביים, בעלי השלכות מידיות וארוכות טווח, מומלץ ללמוד ולבדוק את הדרכים המוצעות בספר.

קישור לפוסט הבא באותו עניין: http://focus-il.org/amalgam/?p=2945

ריפוי עששת

לפי האמונות שלנו, ריקבון בשיניים, נסיגת חניכיים ובעיות נוספות הם בלתי הפיכות. הם דורשות טיפול אגרסיבי של ניקוי, מילוי, השתלה, או החלפה של הריקמה הטבעית בסוג של תותב.

אולם מצד שני כשחושבים על הגוף שלנו, קצת מוזר, שפצע יכול להרפא, עצם יכולה להתאחות, ציפורן יכולה לצמוח, אולם מצב השיניים שלנו תמיד בכיוון של שחיקה וריקבון.

למה אנחנו מאמינים שהשיניים שלנו לא מסוגלות להתחדש?

ככה סיפרו לנו מהילדות. אבל השאלה האם זה נכון?

השיניים שלנו הן ריקמה חיה וגדלה, דם זורם בהם, יש בהם עצבים, תאי שן שצומחים מהבסיס כלפי מעלה לאורך כל חיינו, תעלות קטנטנות בתוך הדנטין שמובילות חומרי מזון ונוגדנים. עד כאן אין שום מחלוקת, גם רופאי השיניים יודעים זאת.

המחלוקת מתחילה כשיש מחלה בשן, בעיקר נסיגת חניכיים, וריקבון. אלה נחשבים למצבים סופניים שהדרך היחידה להתמודד איתם היא הוצאת החלק הפגום, ומילוי או תותב.

רמיאל נגל טוען שהאמונות שלנו שגויות. הוא למד את המחקר של ד"ר ווסטון א. פרייס שמצא, שקהילות מבודדות שחיו על מזון גולמי נהנו משיניים בריאות בלי לצחצח שיניים ולהעביר חוט דנטלי. קהילות סמוכות שאכלו מזון מעובד מודרני, סבלו סבל רב כתוצאה מריקבון שיניים. מומלץ מאוד להסתכל בתמונות המצורפות המשוות בין השיניים הבריאות לשיניים החולות בלינק הבא. התיאוריה המודרנית שחיידקים גורמים לריקבון שיניים מתפוגגת כאויר חם. החיידקים לא מעדיפים קהילה אחת על רעותה. החיידקים הם לא הסיבה לריקבון השיניים, הם התוצאה של המחלה שלנו. המחלה שלנו, נובעת מתנאים לא נאותים – מתזונה שגויה ורעלים במזון ובמים. התזונה המודרנית אשמה, ענייה בויטמינים מינרלים, ועמוסה בתוספי מזון וקלוריות ריקות שאין להם כל ערך בריאותי. אבל הם בהחלט פוגעים בשל הזיהום שהם סופחים בעת העיבוד והיצור שלהם.

רמיאל טוען שאם נתקן את התזונה – נוכל לרפא, ממש לרפא את השיניים. הוא גם מציע דיאטה מתאימה לכך.

יתירה מכך הוא טוען שהשיטה שהוא מציע נוסתה פעמים רבות בהצלחה, חורים נרפאו, הצורך בטיפול שורש נעלם, חניכיים יכולים לצמוח. הכל תלוי בתנאי הסביבה שאנחנו נותנים לגוף ולשיניים.

הרצאה מרתקת של רמיאל נגל:

ספרו של רמיאל נגל:

http://www.amazon.com/Cure-Tooth-Decay-Cavities-Nutrition/dp/1434810607/ref=sr_1_2?ie=UTF8&qid=1344322714&sr=8-2&keywords=ramiel

טיפולי שורש = שורש המחלה?

טיפול שורש באדיבות Jeremy Kemp דרך וויקימדיה.

האל האגינס, רופא שיניים וותיק, ובעל תואר שני בתחום רפואת השיניים. למעשה את התואר השני הוא עשה על רעילות האמלגם. ה-FDA הטריד את האל האגינס לאורך השנים, על כך שהוא טען שסתימות אמלגם רעילות. אבל את החוויות של האל האגינס הקשורות לעינייני האמלגם נשאיר לפעם אחרת. הפעם נתמקד בדעתו על טיפולי שורש. אתמקד על תובנות נוספות שהאל מביא מעבר לאלה שסקרתי בפוסטים הקודמים.

לדברי האל, היום, בבדיקות מוצאים בשיניים שעברו טיפול שורש כ-63 סוגים שונים של חיידקים!

28 סוגי חיידקים מתוך ה-63 מעורבים ישירות במחלות לב. חיידקים אחרים מהקבוצה יוצרים קרישי דם. יחד עם מתכות כבדות שמוכנסות בסתימות ומבנים בשיניים, טיפול השורש יוצר שילוב הרסני שבא לידי ביטוי במחלות שלא נודעו לפני 200 שנים ויותר. האגינס מעריך שטיפולי שורש תורמים למחלות רבות שנחשבות חשוכות מרפא כגון: ניוון שרירים (ALS), טרשת נפוצה (MS), זאבת , לוקמיה, סוכרת, שיגרון, ומחלות אוטו-אימוניות.

לאחר עקירת השן הבעייתית והסרת החומרים הרעילים בשיניים (כספית ומתכות נוספות) נצפה שיפור בבריאות החולים וכן באינדיקטורים בדם החולה.

ד"ר האל האגינס טוען שהפרדת רפואת השיניים מהרפואה הכללית בעוכרי הפציינטים שבסופו של יום נופלים בין הכסאות, משום שרופאי השיניים אינם מטפלים במחלות הנובעות מהשיניים, והרופאים הכלליים לא מחפשים את הבעיה בשיניים.

בנוסף ד"ר האגינס טוען שישנו בארה"ב מסע הפחדה ואיומים בביטול הרישיון כלפי רופאי שיניים שטוענים שטיפולי שורש מסוכנים לבריאות. לדבריו הסיבה שאיגוד רופאי השיניים האמריקאי (ADA) תומך ומקדם טיפולי שורש, היא לא בריאותית או מדעית אלא כספית. לראיה אין מחקרים התומכים בעמדת האיגוד.

"תעשיית" טיפולי השורש נרחבת ביותר בארה"ב – 60 מיליון טיפולי שורש נעשים בארה"ב בשנה. מדובר על ביזנס של מיליארדי דולרים!!!

המומחה לטיפולי שורש טוען שהם גורמים למחלות רבות

באדיבות Thomas Wohlgemuth דרך וויקימדיה

ד"ר ג'ורג' מייניג, רופא שיניים מוסמך, ממייסדי האגודה של המומחים לטיפולי שורש, ביצע במשך עשרות שנים טיפולי שורש, ולימד במשך שנים רבות דורות של מומחים כיצד לבצע טיפולי השורש. אין ספק שמדובר בבר-סמכה בתחום.

לאחר 47 שנים שד"ר מייניג עסק בתחום, הוא נתקל במחקר של ד"ר ווסטון א. פרייס, שחקר במשך 25 שנים את רפואת הפה וספציפית טיפולי שיניים.

ד"ר פרייס חקר את טיפולי השורש בבעלי חיים ובבני אדם בצורה מאוד יסודית, והוא הסיק שאפילו אם השן עברה טיפול הכי יסודי והמעולה ביותר שניתן, ואפילו אם לאחר הטיפול השן נראית מצוין, ואין סימפטומים של דלקת, עדיין השן דלקתית. הדלקת תמיד התגלתה בדנטין. שן שעברה טיפול שורש תמיד תאכלס חיידקים.

מבחינת ד"ר ג'ורג' מייניג  היתה זו הפתעה לא קטנה. משום שהדנטין עושה רושם של אבן קשה, שאינה חדירה לחיידקים. אולם הדנטין עשוי מאלפי תעלות קטנטנות.  בעת עששת שמגיעה עד לשורש, החיידקים מתפשטים לכל התעלות.

טיפול השורש – החיטוי והסתימה של תעלות השורש, אינן משמידות את החיידקים האלה. לאחר הסתימה של התעלה, נוצר להם מבצר קטן. שום תא דם, נוגדן, או אנטיביוטיקה מסוגלים לחדור ולהשמיד אותם.

גם אם ההחיטוי והסתימה היו יעילים ב-100% בזמן הטיפול, לאחר הטיפול החומר הסותם מתכווץ במידה זעירה. אולם הרווח הקטנטנן מאפשר לחיידקים להסתנן לתוך תעלות הדנטין. משום שהחיידקים יכולים לעבור שינוי, להצטמצם במימדים, וליצור אנרגיה ללא חמצן.

לאחר מכן החיידקים עלולים להתפשט לתושבת של השן, ומשם לחלל של שורש השן בעצם הלסת, ומשם דרך זרם הדם הם יכולים להגיע לגוף כולו.

המערכת החיסונית מסוגלת להתמודד עם הזיהום פעמים רבות. אולם, ד"ר פרייס מצא שבעת שהגוף מותקף במחלה אחרת, במצב נפשי קשה, תאונת דרכים, או סיבה אחרת, החיידקים מהשן עלולים להשתכן במקום חדש, כגון הלב הכבד או הכליות, בלוטה, ולגרום לחולי כרוני.

עבור ד"ר מייניג הספר של ד"ר פרייס גרם לשוק, כל הפרקטיקה המקצועית שלו הועמדה באור שלילי. אולם במקום להתעלם ולהמשיך הלאה, הוא שינה את דרך הטיפול בפציינטים. הוא שכנע חולים שסבלו מבעיות כרוניות לעקור את טיפולי השורש. העקירה לוותה בהסרת התושבת של השן, משום שהתושבת של השן תמיד מזוהמת בחיידקים. ד"ר מייניג מעריך גם שהשיניים אכן מהוות את קצה מסלול המרידיאנים בגוף, ובצורה כזו הם משפיעים על איברים רבים אחרים.

מה העצה של ד"ר מיינינג למניעת עששת ובעיות שיניים? דיאטה בריאה ומאוזנת. ד"ר פרייס בדק קהילות רבות של שבטים מבודדים וגילה שיניים בריאות אצל כולם למרות שהם לא צחצחו שיניים, לא השתמשו במשחת שיניים בעלת שלוש צבעים,  ולא העבירו חוט דנטלי. מה היה הסוד שלהם? הם אכלו מזון לא מעובד ישירות מהטבע. במיוחד הם נמנעו מסוכר לבן וקמח לבן. ברגע שהאדם "המודרני" מביא את המזון שלו לשבטים האלה, המחלות המודרניות מופיעות, כולל מחלות שיניים.

ברוב המקרים ההטבה במצב החולה שעקר את טיפול השורש היתה מיידית. לעיתים לקח זמן רב יותר עד שהאיזור התנקה, ולעיתים חלק מהזיהום נותר. ד"ר מייניג החליט לחשוף את העניין, הוא מתראיין ומספר את הסיפור האישי שלו בכלי תקשורת רבים.

מקורות:

לורה לי מראיינת את ד"ר ג'ורג' מייניג

ד"ר ג'וזף מרקולה מראיין את ד"ר ג'ורג' מייניג

עוד על טיפולי שורש בבלוג.