ארכיון הקטגוריה: רופאים?

סרט תיעודי: "הכסף מדבר: רווח לפני בטיחות החולים"

סקירה של הסרט התיעודי:

הסרט צולל למעמקים האפלים של הרפואה בימינו. הוא מראה כיצד החזות הנייטרלית של הרופאים המטפלים בנו, מסתירה עולם שלם של אינטרסים כספיים, מעורבות עמוקה מאוד של חברות התרופות בכל שלבי הרפואה, בתי-חולים, קליניקות, ממשלה, בתי-ספר לרפואה, ירחונים מקצועיים, ואפילו גישה ישירה לחולים דרך פרסומות.

חלק מהרופאים כבר התעוררו, ונדהמו לגלות שחלק גדול מהתרופות שלהם גורמות יותר נזק מאשר תועלת.

חלק מהרופאים הגיעו למסקנה שהג'ורנלים הכי מכובדים בתחום הרפואה (כגון JAMA) אינם אמינים, בשל המעורבות הגסה והמאסיבית של חברות התרופות במחקרים דרך מימון. חלק מהמדענים שמפרסמים את המאמרים לא מקבלים גישה לכל המידע, אלא למידע מסונן בלבד!!! קשרים בין חוקרים לחברות התרופות נחשפים, ההשפעה של חברות התרופות על הרופאים ברורה.

על מערכת יחסי הציבור והמכירות של חברות התרופות: לרופאים מוצעים תמורות יקרי ערך כגון: טיולים, נופשונים, כנסים מהודרים, ודברים קטני ערך: ארוחה מוכנה, ספל קפה חינם, פריסבי. הנציגים נראים טוב, רהוטים, מחמיאים לאגו של הרופאים. הכמות של מוכרני התרופות מדהימה, לכל 4 רופאים יש נציג תרופות בארה"ב!

ה-FDA מכור… חלק גדול מהתקציב והמחקר שלו ממומן ע"י חברות התרופות.

חברות התרופות משקיעות פי 2 בקידום מכירות התרופות מאשר במחקר… (זה הרבה יותר רווחי). עלות המכירות מוטלת על החולים. הטענה שהתרופות יקרות בשל עלות הפיתוח מטעה. התרופות יקרות בשל עלות קידום המכירות. בעיקר. חברות התרופות מקדמות תרופות רווחיות, לאו דווקא יעילות.

חלק גדול מקידום המכירות הוא מתן דוגמאות של תרופות, ולעיתים מהתרופות היקרות ביותר. הרופאים מרגישים כמו "רובין הוד" כשהם נותנים את התרופה לאדם נזקק. אבל הם בעצם כלי. משום שהם  לומדים את התרופה, מתרגלים לתת אותה, ולמעשה מחדירים אותה לשוק. חברות התרופות לעולם לא יתנו דוגמא מאספירין…

סרט תיעודי של ג'והן אניס וקתלין סלטרי-מושקו:

מדעני הפליאומורפיזם – גינתאר אנדרליין

File:Pleomorphism.jpg

תיעוד תהליכים פליאומורפיים ע"י רוברט או. יאנג באדיבות וויקימדיה.

גינתאר אנדרליין ( 1968- 1872), זאולוג, מומחה לחרקים, וממציא תרופות.

גינתאר הוא פרופסור לזאולוגיה שפעל בגרמניה. הוא עבד במוזיאון הגרמני להיסטוריית הטבע כעוזר. במלחמת העולם הראשונה הוא שימש כמנתח ראשי למרות היותו ביולוג, בשל המחסור ברופאים.

ב-1933 הוא שימש כמנהל יצור במפעל תרופות קטן בשם Sanum.

גינתאר צבר מוניטין רב כזואולוג, וגילה מינים רבים של חרקים שעד היום נקראים על שמו. אולם להשקפתי גולת הכותרת של העבודה שלו היא פיתוח תיאוריית הפליאומורפיזם.

בתקופתו של גינתאר תיאורית הפליאומורפיזם כבר פותחה ע"י ביצ'אמפ. אולם נותר עבודה רבה בהמשך החקירה והרתימה של התיאוריה ליצירת אורח חיים בריא, ולריפוי מחלות. גינתאר חקר במשך שנים ארוכות את התהליך הפליאומורפי. לצורך חקירותיו (ומשום שחסרו לו מונחים בסיסיים לתיאור המימצאים) הוא המציא טרמינולוגיה שלמה ומורכבת. בפוסט הזה ניסיתי להימנע מהטרמינולוגיה המורכבת, משום שקל לאבד בה את הידיים והרגליים. את החלקיקים הבסיסיים שמהווים אבני ביניין לאורגניזמים מפותחים יותר כיניתי חלקיקים קולואידיים. יש בזה חטא לתורה של אנרדליין משום שלחלקיקים שאני קראתי קולואידיים יש מספר שמות שונים שמדברים על דרגות שונות של התפתחות.

מימצאיו של גינתאר מהפכניים בעולם הביולוגיה ומשנים לחלוטין את ההסתכלות על עולם החיידקים והפטריות:

1) חיידקים ללא גרעין יכולים לפתח גרעין, והפוך. (טרנספורמציה בין יוקריוטי לפרוקריוטי). מימצא זה עומד בניגוד מוחלט לדעה הרווחת לפיה שתי משפחות החיידקים נפרדו זו מזו לפני זמן רב.  יתירה מכך, אנדרליין טען שהוא הצליח ליצור מקבוצה של 10 חיידקים  כל פתוגן ידוע, או לפחות ליצור פתוגן שמחקה בדיוק את התנהגות הפתוגן (שהוא ניסה ליצור). כלומר, מקורו של כל חיידק הוא החלקיקים קולואידיים. גינתאר למעשה ראה תחת מקרוסקופ שדה אפל, כיצד החלקיקים הקולואידיים מסתדרים כספירה שמהווה את הקרום של התא, ובהמשך יוצרים תא-חיידק מחלקיקים יסודיים יותר. אין מדובר על חלוקה תא (מיטוזה), אלא ממש יצירה של תא מחלקיקים אלמנטריים.

2) החלקיקים הקולואידיים יכולים לתרום להתפתחות וקיום הגוף ע"י היטמעות במבני הגוף, לדוגמא במקרה של קרישה (בפצעים), החלקיקים הקולואידיים תורמים לקרישה, לבניית השלד ורקמות החיבור. מצד שני אותם חלקיקים יכולים להתפתח לפתוגנים מזיקים כגון חיידקים ופטריות. כלומר בגופנו מתקיימת סוג של אבולוציה המושפעת מהתנאים השוררים בגוף. כאשר  החלקיקים הקולואידיים מתפתחים לפתוגנים, הם משתמשים בחלבונים, חומצות אמינו ושאר המרכיבים של תאי הגוף לבניית הפתוגנים. (הערה שלי – זה נראה כאילו החלקיקים הקולואידיים הם שירות ניקיון built in שנמצא בגוף שלנו ונכנס לפעולה כשהתנאים מעידים שבריאות הגוף מתחילה להתערער).

3) THE ANARTATIC LAW – גינתאר גילה שרמת החומציות של הדם משפיעה על מסלול ההתפתחות של החלקיקים הקולואידיים. חומציות יתר גורמת להתפתחות של פתוגנים, בעוד שבסיסיות דרושה להתפתחות תקינה של הרקמות והדם. אנדרליין מצא בתצפיות שלו שזהו חוק יסוד וכינה אותו הכלל האנארטטיק (THE ANARTATIC LAW). נקודה מעניינת בחוק הזה שיצירת חומציות מלאכותית ע"י הוספת חומצה לתמיסה אינה מעודדת היווצרות פתוגנים. רק עלייית חומציות הנובעת מההפרשות החומציות של הפתוגנים המתפתחים מעודדת את המשך התפתחותם.  מצד שני העלאת ה-PH (אלקילאציה של התמיסה), גורמת לשינוי מידי בפתוגנים והם מתחילים את ההתפרקות לחלקיקים קולואידיים. הערה – ואולי זה הסוד של מספר שיטות של ריפוי סרטן.

4) אנדרליין מצא קורלציה בין דרגת ההתפתחות של החלקיקים הקולואידיים בדם של חולים (לחלקיקים היו שלבים רבים של התפתחות בעלי מבנה מרחבי שונה), לבין חומרת המחלה.

5) אנדרליין תעד את מנגנוני הבקרה וההכוונה של התפתחות החלקיקים הקולאודיים. הוא קרא למערכת זו רגרסיה איזופטית. למעשה מעבר למילים המפחידות מסתתר תהליך סקסואלי הפוך לתהליך שאנו מכירים. חלקיקים קולואידיים מרכיבים פתוגנים מורכבים (חיידק או בקטריה). לאחר מכן חלקיקים קולואידיים אחרים מרכיבים "משהו" (זה לא תא ולא וירוס), שאנדרליין קרא לו ספארמיט מלשון ספארם – זרע. לספארמיט יש שוטון כמו לזרע. הספארמיט נצמד לפתוגן (כמו זרע לביצית) וכעבור זמן מה הפתוגן מתפרק ונעלם! אנרדרליין פיתח תרופות על סמך התכונה הזו, המנסות לבודד את הספארמיטים ולגרום להיווצרותם אצל החולה.

העולם הזעיר שגילה אנדרליין לפני 100 שנים בעזרת מיקרוסקופ שדה-אפל, מדהים ופותח שאלות רבות: אם החלקיקים הקולואידיים בונים צורות חיים מורכבות כגון חיידקים ופטריות, היכן מצויה תוכנית הבנייה וההרכבה (באנגלית the blue print)? באיזה תהליכים משתמש תהליך הבנייה? האם התהליכים האלה דומים לבנייה של תא רגיל? כיצד נבנה הדי.נ.א.? היכן מצויים חלקיקים קולואידיים? האם ישנם כמה סוגם של חלקיקים? האם קיים חלקיק קולואידי יסודי זעיר אחד שמרכיב את שאר החלקיקים? או אולי ישנה סדרה של חלקיקי יסוד? ואולי  כל חלקיק הקולואידי בנוי מחלקיקים קטנים יותר, כך שהשרשרת נמשכת ללא סוף?

אין ספק שיש פה כר מאוד פורה למחקר.

מקורות:

http://www.pnf.org/compendium/An_Open_Letter_On_Pleomorphic_Microbiology.pdf

http://findarticles.com/p/articles/mi_m0ISW/is_2003_May/ai_100767864/

http://www.life-enthusiast.com/index/Articles/Myers/Gunther_Enderlein

פרופסור אנגוס דלגליש, מומחה לאונקולגיה, סבור שלעיתים ויטמין D יותר יעיל מתרופות נגד סרטן בעלות של עשרות אלפי דולרים

אחד מהמתנות של הטבע לבני אדם הוא ויטמין D. ויטמין D נוצר בכמויות גדולות באופן טבעי בעת חשיפת העור לשמש. אולם בעולמנו המודרני אנחנו ממעטים להיחשף, ורמות הויטמין יורדות לערכים מאוד נמוכים.

הויטמין הכרחי לתפקוד הגוף, ורמות נמוכות יוצרות מצוקה בגוף שמעודדת מחלות רבות, סכרת, דלקות, פסוריאזיס, אסטמה, מחלות חניכיים, מחלות לב,  מחלות נפשיות, סרטן, ובעיות נוספות.

לשמחתי הקשר בין ויטמין D למחלות מתחיל לזכות בהכרה מצד הממסד הרפואי.

פרופסור אנגוס דלגליש, רופא מומחה לאונקולגיה מפרבר של לונדון, הבחין שכל חולי המלנומה שהגיעו למרפאתו היו בעלי רמות נמוכות מאוד של ויטמין D. פרופסור דלגליש חקר במשך עשור תרופות "מקובלות" כנגד סרטן כגון אינטרפרון, תרופות שעולות כ- 60000 ש"ח בשנה לחולה. מצד שני פרופסור דלגליש רשם ויטמין D לכל חולי הסרטן שלו (לא רק לחולי מלנומה). המסקנה במילים שלו (ובתרגום שלי):"לדעתי בסבירות גבוה ויטמין D יועיל יותר".

מחקר באוניברסיטת לידס שבדק את הקשר בין מלנומה לויטמין D מצא, שהחולים בעלי הרמה הנמוכה ביותר של ויטמין D, היו בעלי הסיכוי הנמוך ביותר להירפא. כך גם מצא ג'והן לפה, פרופסור לרפואה, מאוניברסיטת נברסקה.

רמות דרושות של ויטמין D –

חשיפה של הגוף לשמש למשך 20-30 דקות יכולה יוצרת ויטמין בכמות של 10000 IU. כמה רושמים הרופאים היום? 1000IU ? 2000IU? חלק קטנטן מכפי שהיינו מקבלים אילו היינו נחשפים לשמש.

למה הרופאים לא נותנים ויטמין D בנדיבות? למה הקמצנות הזו? מה הסכנות של ויטמין D?

אם אני מחפש באיזה רמות הויטמין רעיל אני מקבל מחקרים שלאחר שלוקחים 50000 IU כל יום במשך מספר חודשים, או שתינוק קיבל 10000 IU במשך חודש יום יום, עלולים לפתח תסמיני רעילות.

לפי המחקרים, האינדיקציות מראות שהמינונים של הרופאים היום מאוד נמוכים, וההשפעה צפויה להיות בהתאם.

ספציפית לעניין המלנומה. נניח שאדם בעל עור בהיר, ובעל היסטוריה משפחתית של מלנומה (אצל ההורים) מגיע לרופא עור לבדיקה שיגרתית. הרופא לא מוצא שום דבר חשוד, אולם לא מתעניין בויטמין D. בסוף הפגישה הרופא מסביר: "תראה, כרגע הכל בסדר, אבל אתה צריך להיזהר. תמנע משיזוף, ומרח קרם הגנה כדי שהעור לא ישרף ולא יגרם נזק שעלול להוביל לסרטן".

הפציינט מקפיד על הוראות הרופא, נמנע משיזוף, רמות ויטמין D יורדות אצלו. במשך הקיץ הוא הולך לים ומורח קרם הגנה עם  SPF גבוה, שמונע את יצור ויטמין D, אך מונע חלקית את נזקי ה-UVA שגורמים לסרטן, ולא מונע כלל את נזקי ה-IR שגם הם גורמים לסרטן. מעבר לזה, חלקיקי הננו שמצויים בקרם ההגנה נבלעים בעור ובגוף ויוצרים נזק שבעצמו עלול לגרום סרטן. מה קיבלנו? שהפציינט התמים עלול לחזור לרופא עם מלנומה כעבור כמה שנים. הרושם שהגנטיקה והעור הבהיר אשמים יתחזק. אבל ה"אשמים" העיקריים יוצאים ללא פגע: קרם ההגנה, ומחסור באור שמש.

 

הערה: בחשיפה לשמש אני לא מתכוון שדרוש לשבת שעות ולצלות את העור, זה באמת עלול לגרום לסרטן. החשיפה צריכה להעשות בשעות הערב והבוקר, ובצורה הדרגתית. חשיפה שגורמת לכוויות (כפי שקורה ללא קרם הגנה), היא חשיפה מוגזמת. לגוף שלנו יש מנגנוני הגנה ואזהרה, לא צריך לכבות אותם עם קרם הגנה, צריך להקשיב להם.

בדיקת דם חי

פרופ' אוגוסט קוהלר, מומחה לאופטיקה שחי בשנים 1866-1948, המציא המצאות רבות ומגוונות ותרם רבות לשיטות הצפייה במיקרוסקופ. אחת ההמצאות הנפלאות שלו היא מיקרוסקופ שדה אפל. המצאה גאונית בפשטותה. בקווים כלליים, מיקרוסקופ אור רגיל מעביר את האור שפוגע באובייקט הנצפה וכן את האור ישירות מהמקור. האור המגיע מהמקור מקשה את הצפייה באובייקט ואינו תורם מידע מועיל. אוגוסט קוהלר הוסיף דיסקה קטנה שחוסמת את האור שמגיע מהמקור ומאפשר רק לאור שפגע באובייקט ושינה את כיוונו להגיע לעין. באופן זה התמונה המתקבלת מגיע רק מהאובייקטים, והאור הישיר מהמקור שמטשטש את התמונה, מסונן.

במיקרוסקופ אור רגיל האור הצפייה באובייקטים הרבה יותר קשה לפיכך נדרש לעיתים לצבוע את האובייקטים. ספציפית כשמעוניינים לצפות בדגימת דם, נהוג לצבוע את הדם כדי לראות את הגופים השונים. הצביעה הורגת את תאי הדם, ומתקבלת תמונה סטאטית שחסרה פרטים רבים.

File:Plasmodium falciparum in Red Blood Cells.jpg

תמונה דם צבוע במקרוסקופ אור. עבודתו של ארנסט המפלמן באדיבות וויקימדיה

אולם במיקרוסקופ שדה אפל, אין צורך לצבוע את הדם, אפשר להשאירו חי ונוזלי ולראות תכונות רבות וחשובות כגון: הצמיגות של הדם, המרחק בין תאי הדם, הצורה של תאי הדם, השדה סביב תאי הדם,  הצורות הגיאומטריות שיוצרים תאי הדם האדומים, הצורה המקורית של תאי הדם הלבנים ועוד.

הרפואה הקונבנציונאלית כמעט ואינה משתמשת בכלי רב העוצמה הזה שיכול לגלות לנו צפונות רבות על הבריאות. אולם ישנם רופאים אלטרנטיביים שכן משתמשים בכלי הזה. התוצאות מדהימות. תמונת הדם של חולי תשישות כרונית, מיגרנות, תסמונת המעי הרגיז, ומחלות נוספות,  נראית שונה לחלוטין מתמונת דם של אנשים בריאים. גם התמונה של חולים ששיפרו את מצבם משתנה לחלוטין.

מומלץ לצפות בסרטון הבא שמדגים כיצד מיקרוסקופ שדה אפל מראה את השינוי העצום בדם של חולים שהבריאו:

באדיבות פרופ' קים א. ג'ובסט, מר פיטר אוהרה, ומר דונלד צ'יסהולם. חברת S.A.F.E remedeis and functional shift LTD

הנקודה המפתיעה בכל הסיפור שמחירו של מיקרוסקופ שדה אפל הוא קטן יחסית, 1000-2000 דולר.

סריקת CT של בלוטת התריס עלולה לפגוע בה

מקור: מדור בריאות של רויטרס

ד"ר סטיבן ברונלי אומר שכמות צבע היודיד המשמש לצביעת בלוטת התירואיד, גדולה פי כמה מאות מאשר החשיפה היומית הרגילה לחומר.

במחקר שערך ד"ר ברונלי על נשים בב"ח בבוסטון (ופורסם בארכיב הרפואה הפנימית), נמצא קשר בין החשיפה לצבע היודיד (שמשמש בסריקת ה-CT), לבין שכיחות פעילות יתר וכן תת-פעילות של בלוטת המגן.

לפי המחקר, אם אכן היודיד הוא הסיבה להפרעות, אז מתוך 33 נשים שיעברו סריקת CT של בלוטת המגן, אחת תחלה ביתר פעילות של בלוטת המגן. מתוך 36 נשים שיעברו סריקה CT, אחת תחלה בתת פעילות של בלוטת המגן. בעוד שמצב הנשים שלקו ביתר פעילות כתוצאה מהסריקה צפוי להשתפר, מצבן של הנשים שלקו בתת פעילות לא צפוי להשתפר.

ד"ר בקי נטרג'אן מומחית לגסטרואנטרולוגיה שינתה את דעתה

במשך שנים ד"ר בקי נטרג'אן, מומחית לגסטרואנטרולוגיה (מומחית למערכת העיכול), טיפלה בפציינטים לפי הרפואה האלופטית (של קופת חולים). גיל החולים שהגיעו אליה בשל בעיות עיכול הלך ופחת עם השנים. אבל הדבר שיותר הציק לה – שהטיפולים והתרופות שהיא נתנה פשוט לא עזרו. הפצייניטים חזרו אליה שוב ושוב כשמצבם הולך ומחמיר. תופעות לוואי מהתרופות התווספו לבעיה הראשונית, ובקי היתה חסרת אונים. בקי נתנה את התרופות שמוכרני חברות התרופות נתנו לה. מוכרנים שהיו מבקרים אותה 5-6 פעמים ביום!

יום אחד פציינטית שהייתה חולה קשה עם בעיות עיכול, כאבי ראש, השמנה, עייפות עמדה להיכנס לחדרה. הפציינטית לא ביקרה אצל בקי מזה שנה, אבל ד"ר בקי זכרה אותה מהביקורים הקודמים, ביקורים בהם היא נתנה לה את התרופות הסטנדרטיות שכמובן לא עזרו. בקי רצתה להתחבא מתחת לשולחן, היא ידעה שידיה ריקות, אין לה מזור.

הפציינטית נכנסה ובקי נדהמה. הפציינטית היתה רזה, ספורטיבית, קורנת בריאות, ומלאת חיות.

בקי שאלה אותה מה קרה? והפציינטית ענתה שהיא נטשה את התרופות של החברות התרופות והתחילה בדיאטה חדשה, ולקחה תוספי מזון מסוימים. היא הבריאה לחלוטין.הפציינטית לא חזרה כדי לקבל טיפול, אלא רק להסביר לד"ר בקי על השיטה. היא הרופאה היחידה שהיא חזרה להסביר לה. וזאת משום שהיא היתה היחידה שהקשיבה לה!

בקי התעניינה בשיטה ולמדה. לא היתה זו שיטת פלאים, אלא אותם שינויים שמומלצים באתרים רבים בתזונה ובאורחות החיים.

מאז בקי התחילה הדריכה את הפציינטים שהגיעו אליה כיצד לרפא את עצמם. העמיתים (רופאי המשפחה) ששלחו אליה חולים קצת חששו, שכן "דר בקי השתמשה בשיטות משונות. גם התחילו להסתובב שמועות על הרופאה שמשתמשת ב"וודו". אבל התוצאות דברו בעד עצמם. הפציינטים התחילו להבריא!!!

ד"ר בקי פרסמה את קורותייה בספר שפרסמה.

ד"ר בקי לא ערכה מחקרים מתישים על יעילות הדיאטה, ועל חוסר יעילות התרופות. היא לא הסתמכה על ג'ורנלים מהודרים, ועל מחקרים מטעם חברות התרופות.  היא פשוט התבוננה בהתרחשות במרפאה שלה, הסתמכה על ההיגיון הפשוט ועל נטיית הלב. ד"ר בקי  לא יכלה לראות את הפציינטים חוזרים שוב ושוב לקבל את המרשמים לתרופות שלא ממש עזרו להם, ולעיתים קרובות סבכו אותם עם תופעות לוואי.

קבוצת מדענים בדקה ומצאה שעישון סיגריות צ'סטרפילד אינו מזיק

"ארגון אחראי מדווח על המחקר הזה שנערך בידי רופאים בעלי מוניטין והצוות שלהם: קבוצת אנשים עישנו סיגריות צ'סטרפילד בלבד במשך 6 חודשים בכמות הנורמלית שלהם 10-40 ליום, 45% מהנבדקים עשנו צ'סטרפילד בין שנה אחת ל-30 שנה. בתחילת ובסוף תקופת המחקר כל הנבדקים עברו בדיקה מקיפה  שכללה צילומי X-ray, הבדיקה כללה את הסינוסים, האף, אוזניים, וגרון. לאחר הבדיקה המקיפה שכללה את כל אחד מחברי הקבוצה, הרופאים הצהירו:"זו חוות דעתי שהאוזניים, גרון, ושאר האיברים של המשתתפים שנבדקו על ידי לא נפגעו בששת החודשים של המחקר ע"י הסיגריות שנתנו."

http://www.youtube.com/watch?v=cz8EQT2LB-w&feature=related

כפי שאתם רואים זו לא המצאה שלי. אכן לפני 60 שנה היו מחקרים שהראו שאין נזקים מהסיגריות. המחקרים פורסמו בכלי תקשורת המוניים.

כן התקדמנו מאז בעניין הסיגריות. אף אחד לא יעלה על דעתו לשדר כאלה מחקרים בטלוויזיה היום. אבל האם התקדמנו בנושאים אחרים?

 

פיתוח חיסונים – לא לפירסום.

תמלול של שיחה עם ד"ר מוריס הילמן. שיחה שגורמת לחשוב מה מזריקים לנו היום בחיסונים, ואיזה בסיס יש לנו לחשוב שהמצב השתפר מאז אותם ימים של "מדע גס" כפי שמכנה אותו ד"ר מוריס הילמן.

הערה: הכתב המוטה הוא תוספת של המתמלל והמתרגם. יצוין שכשכתוב (צחוק) הצחוק לא היה של ד"ר הילמן, אלא של נוכחים אחרים בשיחה, למעט בבדיחה על הרוסים.

לראיון המוקלט ביוטיוב.

תמלול (מאנגלית באדיבות http://www.naturalnews.com/033584_Dr_Maurice_Hilleman_SV40.html וגוגל translate שתוקן על ידי):

ד"ר לן הורוביץ: הקשיבו למומחה החיסונים העולמי ד"ר מוריס הילמן, ראש מחלקת החיסונים של ענק התרופות חברת מרק, פורש את הבעיות שנתקל בהם ביבוא קופים, וההסבר הטוב ביותר שיש לו לגבי מקור האיידס. מה שאתה עומד לשמוע צונזר מכל גילוי הציבור.

ד"ר מוריס הילמן: ואני חושב חיסונים צריכים להחשב כטכנולוגיה שהיא ממש "מציאה" במאה ה -20.

קריין: לפני 50 שנה כאשר מוריס הילמן היה תלמיד תיכון מיילס בעיר מונטנה, הוא קיווה שיוכל להתאים כמנהל מתמחה לחנות המקומית של ג'יי סי פני. במקום זאת הוא המשיך והוביל פריצות דרך במחקר ופיתוח חיסונים יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה של הרפואה האמריקני. בין הפיתוחים שהוא אחראי להם בבית מרק, הם חיסונים נגד אדמת, חזרת חצבת

ד"ר אדוארד שורטר: תגיד לי איך מצאת את ה-SV40 (סוג של וירוס) וחיסון הפוליו.

ד"ר מוריס הילמן: ובכן, זה היה במרק. כן, הגעתי למרק. וגם אה, באתי  לפתח חיסונים. והיו לנו וירוסים פראיים באותם ימים. אתה זוכר את וירוס כליית הקוף הפראי וכן הלאה? ואני סוף סוף אחרי 6 חודשים ויתרתי ואמרתי כי לא ניתן לפתח חיסונים על הקופים לעזאזל, ולכן אנחנו גמורים, ואם אני לא יכול לעשות משהו אני הולך לפרוש, אני לא הולך לנסות את זה. אז הלכתי לראות את ביל מאן בגן החיות בוושינגטון וסיפרתי לביל מאן, אמרתי "תראה, יש לי בעיה ואני לא יודע מה לעזאזל לעשות". ביל מאן הוא בחור מבריק ממש. אמרתי כי אלו הם קופים גרועים, הם תופסים אותו (את הוירוס) בעת איחסונם בשדות התעופה, במעבר, טעינה ופריקה. הוא אמר, מאוד פשוט, אתה הולך קדימה ומקבל את הקופים שלך במערב אפריקה ומקבל את הקופים הירוקים, מביא אותם מדריד פורק אותם, שם אין תנועה אחרת (של) בעלי חיים, מטיס אותם לתוך פילדלפיה ואוסף אותם. או מטיס אותם לתוך ניו יורק לאסוף אותם, מיד מהמטוס. אז הבאנו הירוקים מאפריקה ואני לא ידעתי שאנחנו ייבאנו את נגיף האיידס באותו זמן.

קולות רקע שונים: … (צחוק) … אתה ייבאת את נגיף האיידס למדינה. עכשיו אנחנו יודעים! (צחוק) זהו סיפור אמיתי! (צחוק) מה מרק לא יעשו כדי לפתח חיסון! (צחוק)

ד"ר מוריס הילמן: אז מה הוא עשה, הוא הביא, אני מתכוון הבאנו את הקופים האלה, רק אלה פתרו את הבעיה, כי לקופים הללו לא היה וירוסים פראיים אבל אנחנו

ד"ר אדוארד שורטר: רגע, למה לא, האם לירוקים אין וירוסים פראיים בטבע באפריקה?

ד"ר מוריס הילמן: … כי הם לא היו, הם לא היו, לא היו וירוסים שידביקו אותם כשהם בקבוצה שיש לה דברים כאלה עם 40 וירוסים אחרים שונים

ד"ר אדוארד שורטר: אבל הם (הקבוצה) היו אלה שהובאו מהג'ונגל

ד"ר מוריס הילמן: … כן, הם היו אלה, אבל אלה היו מעטים יחסית, מה שאתה עושה כשיש לך דיור (בקבוצה) מתרחש שידור מדבק של (מחוללי) דלקת בחלל מצומצם. אז בכל מקרה, הירוקים הגיעו ועכשיו יש לנו אותם אז נטלנו אתו הכלים שלנו כדי לנקות אותם ואלוהים עכשיו אני מגלה וירוסים חדשים. אז אמרתי כהן יהודה(כינוי לישו) . טוב, קיבלתי הזמנה ממוסד אחיות הקיני שהיו בראש המתנגדים כאשר דובר על וירוס חי (לשימוש בחיסון) …

ד"ר אדוארד שורטר: אה, נכון

ד"ר מוריס הילמן: כן, הם קפצו על עגלת הלהקה של סאבין והם ביקשו ממני להרצות בכינוס קרן אחיות הקיני וראיתי שזה היה מפגש בינלאומי, אלוהים, מה על מה אני הולך לדבר? אני יודע מה אני הולך לעשות, אני הולך לדבר על זיהוי של וירוסים שלא ניתנים לזיהוי כנושא.

ד"ר אלברט סאבין: … היו כאלה שלא רצו חיסון בשימוש עם נגיף חי … (לא ברור) … ריכזו את כל המאמצים לגרום ליותר ויותר אנשים להשתמש בחיסון העשוי מוירוס מומת, בו בזמן שהם תומכים בי למחקר על וירוסים חיים.

ד"ר מוריס הילמן: אז עכשיו אני צריך לומר משהו (צחוק), אתה יודע, שעומד למשוך תשומת לב. ואז gee, חשבתי SV40 לעזאזל, אני מתכוון לחומר (שמשרה תהליך) ממאיר לעזאזל שיש לנו, אני רק הולך לברור אותו במיוחד, כי הנגיף חייב להיות בחיסונים, זה חייב להיות בחיסונים של סאבין אז ביצעתי בדיקה מהירה להימצאותו (צחוק) ובאמת הוא היה שם.

ד"ר אדוארד שורטר: שככה יהיה לי טוב

ד"ר מוריס הילמן: … אז עכשיו

ד"ר אדוארד שורטר: … אז אתה פשוט לקחת אצוות של חיסונים של סאבין מהמדף כאן במרק

ד"ר מוריס הילמן: … כן, זה נעשה, זה נעשה במרק

ד"ר אדוארד שורטר: האם עשית את זה בשביל סאבין בשלב זה?

ד"ר מוריס הילמן: … כן, זה נעשה עוד לפני שהגעתי

ד"ר אדוארד שורטר: כן, אבל בנקודה זו סאבין פשוט עשה ניסויים גדולים בתחום

ד"ר מוריס הילמן: … אה הא

ד"ר אדוארד שורטר: בסדר,

ד"ר מוריס הילמן: … ברוסיה וכן הלאה (הניסויים נעשו). אז הלכתי דיברתי על זיהוי של וירוסים בלתי ניתנים לזיהוי ואמרתי לאלברט, הקשב אלברט, אתה יודע שאתה ואני חברים טובים, אבל אני מתכוון לנסוע לשם ואתה הולך להתעצבן. אני הולך לדבר על הנגיף בחיסון שלך. אתה הולך להיפטר מהוירוס, אל תדאג בקשר לזה, אתה הולך להיפטר ממנו אבל אממ, אלברט היה נסער מאוד כמובן

ד"ר אדוארד שורטר: מה הוא אמר?

ד"ר מוריס הילמן: … טוב בעצם הוא אמר, שזה רק עוד ערפול וזה הולך להטיל רפש בחיסונים. אמרתי אתה יודע, אתה צודק לחלוטין, אבל יש לנו כאן עידן חדש, העיקר להיפטר מוירוסים אלה.

ד"ר אדוארד שורטר: למה הוא היה קורא לזה ערפול אם וירוס זה זיהם את החיסון?

ד"ר מוריס הילמן: … גם יש 40 וירוסים שונים בחיסונים האלה בכל מקרה שאנחנו ניטרלנו ו.. אה,

ד"ר אדוארד שורטר: אבל למרות זאת לא נטרלתם את שלו

ד"ר מוריס הילמן: … לא, זה נכון, אבל בחיסון קדחת צהובה היה נגיף לוקמיה  ואתה יודע זה היה בימים של מדע גס מאוד. אז בכל מקרה הלכתי ודיברתי איתו ואמרתי לו טוב, למה אתה מודאג בקשר לזה? אמרתי "אני אגיד לך מה, אני מרגיש בעצמותי שהוירוס הזה שונה, אני לא יודע לספר למה אבל אני … (לא ברור) … אני פשוט חושב שחלק מהשפעות הוירוס הזה יהיו לטווח ארוך". והוא אמר מה? ואני אמרתי "סרטן". (צחוק) אמרתי אלברט, אתה בטח חושב שאני משוגע, אבל משום מה יש לי את ההרגשה הזו. ובכן, בינתיים לקחנו את הווירוס הזה והכניס אותו קופים ולאוגרים. אז היה לנו את המפגש הזה, וזה היה מעין נושא היום, הסתובבו שם בדיחות כדוגמת "וואו, אנחנו עומדים לזכות באולימפיאדה כי הרוסים יהיו מלאי גידולים(ממאירים)." (צחוק) באותו זמן החיסון נבדק, זה היה שם כן, אהה, וזה באמת הרס את הפגישה זה היה באמת הנושא. טוב, בכל אופן

ד"ר אדוארד שורטר: האם זה הרופאים … (לא ברור) … המפגש בניו יורק?

ד"ר מוריס הילמן טוב לא, זה היה בכינוס של האחיות קיני

ד"ר אדוארד שורטר: האחיות קיני, נכון

ד"ר מוריס הילמן: … ודל בקו (SP) קם, הוא צפה בעיות עם סוגים כאלה של חומרים.

ד"ר אדוארד שורטר: מדוע לא יצאת עם העניין לתקשורת?

ד"ר מוריס הילמן: … טוב, אני מניח שעשינו, לא אני לא זוכר. לא היתה לנו שום הודעה לעיתונות על זה. ברור שאתה לא יוצא, זה עניין מדעי בתוך הקהילה המדעית

קול של כתבת חדשות: … ניצחון היסטורי על מחלה איומה אשר נפרש באופן דרמטי באוניבסיטה של מישיגן. המדענים יצאו בגילוי רפואי חדש עם דוחות מונומנטליים המוכיחים כי חיסון סאלק נגד מחלת פוליו המשתקת עומד להיות הצלחה סנסציונית. זה יום של ניצחון עבור המפתח של החיסון ד"ר יונה סאלק בן ה-40. הוא מגיע לכאן עם בזיל אוקונור ראש הקרן הלאומית לחולים בשיתוק ילדים אשר מימנה את הבדיקות. מאות עיתונאים ומדענים שנאספו מכל רחבי המדינה התכנסו להכרזה רבת החשיבות ….

ד"ר אלברט סאבין: … זה היה יותר מדי נוצץ, זה היה יותר מדי הוליווד.היתה הגזמה, יותר מדי רושם בשנת 1957, לא (בעצם) בשנת 1954 שהבעיה נפתרה, הפוליו נכבש.

ד"ר מוריס הילמן: … אבל בכל מקרה, ידענו שזו נקודת המוצא שלנו בעשותינו חיסונים. הוירוס שאתה רואה, הוא אחד מתוך 10,000 חלקיקים אינו מופעל … (לא ברור) … זה היה מדע טוב באותו זמן כי זה מה שעשית. לא דאגת לגבי וירוסים הפראיים האלה.

ד"ר אדוארד שורטר: אז גילית, שזה לא היה מבוטל בחיסון סאלק?

ד"ר מוריס הילמן: … נכון. אז הדבר הבא שאתה יודע, 3- 4 שבועות לאחר מכן מצאנו שצצו גידולים על אוגרים אלה.

ד"ר לן הורוביץ: למרות שאיידס ולוקמיה פתאום הפכו למגיפה מוירוסים פראיים כאלה הילמן אמר, זה היה "מדע טוב" באותו זמן.

רופאים מעשנים

אם תתלוו לרופא, תמצאו עצמכם עסוקים עד מעל לראש. הפסקה אצל רופאים כאלה נמשכת בדיוק כאורך הזמן הדרוש לעשן סיגריה נהדרת, ומשום שהם יודעים איזה עונג העישון, הם בוררים באופן קפדני את המותג שהם בוחרים ….

לא המצאתי את הקטע הנ"ל פשוט חזרתי 62 שנים אחורה בזמן והבאתי פרסומת מאותה תקופה:

http://www.youtube.com/watch?v=gCMzjJjuxQI

כן קוראים יקרים, באותה התקופה הרופאים עישנו קאמל… חברת קאמל גילתה זאת בסקר שעשתה.

 

כספית והורמונים

ד"ר דן לאק חקר את שכיחות הכספית בדמם של האמריקאים, ואת ההשלכות ההפשרות של הימצאות הכספית.

חלק מהמימצאים:

1) החשיפה הכרונית לכספית (נמדדה בכספית אנאורגנית) עלתה פי 10 בשנים 1999 ל-2006 ל-30% מהאוכלוסיה. הכספית האנאורגנית נשארת באיברים הפנימיים לשנים.

2) חשיפה כרונית לכספית עמדה בקורלציה לתגובה ביולוגית בגוף באברים הרגישים לרעילות הכספית: בעיקר המערכת האנדוקרינית, המערכת החיסונית, בכבד.

3) זיהוי החשיפה לכספית עומדת בקורלציה לגיל הנבדקים.

4) החשיפה לכספית עמדה בקרולציה לירידה בהורמון הלוטרופין (LH). הד"ר חקר את מבנה הלוטרופין והגיע למסקנה שלהורמון מבנה מיוחד שמאפשר את היקשרות הכספית באופן כמעט בלתי הפיך. ד"ר דן מעריך שהיקשרות הכספית להורמון משנה את תפקודו וגורמת לבעיות בריאות.

לראיון:

http://www.youtube.com/watch?v=aFc-sjNFgxY&feature=player_embedded