ארכיון הקטגוריה: רופאים?

לקראת החורף – חיסוני שפעת

משרד הבריאות השנה ממליץ לכל האוכלוסיה להתחסן נגד שפעת, כולל נשים הרות.

משרד הבריאות מוסר "שהחיסון יעיל ובטוח בכל קבוצות הגיל".

אז מה מפריע לי, ומה כדאי לכם לשאול לפני שתקחו את מנת החיסון:

1) משרד הבריאות טוען שהחיסון בטוח. האם משרד הבריאות עורך מעקב אחרי תופעות הלוואי של החיסון? ואם כן איפה תוצאות המעקבים של מאות סוגי החיסונים שנתנו בעבר? למרות התענינותי בנושא מעולם לא ראיתי דו"ח מעקב אחר תופעות לוואי.  מקרי מוות לאחר חיסון אינם מיוחסים לחיסונים.

2) האם משרד הבריאות בודק את האפקטיביות של חיסוני השפעת? בעבר חברים שאני מכיר, התחסנו נגד שפעת, ומיד אחר החיסון קבלו שפעת קשה! השפעת כמובן לא נזקפה כתופעת לוואי של החיסון. כמה אנשים בישראל קיבלו שפעת אחרי שהתחסנו נגדה? חפשו את הנתונים באינטנרט, בעיתונים, בכל מקום. אני  לא מצאתי. אני מסיק שהמשרד או שמסתיר את הנתונים, או שבכל לא אוסף אותם (כנראה שהאופציה שנייה נכונה). אז על  מה הוא מתבסס כשהוא אומר שהחיסון יעיל? על ה-FDA\CDC, ועל מה הם מתבססים? על המחקר של חברות התרופות. כמה אנשים נבדקים במחקר?

3) האם חיסוני השפעת נבדקים לבחינת תופעות לוואי בניסוי פשוט למול קבוצת בקרה שמקבלת מי מלח? כלומר האם לוקחים שתי קבוצות אקראיות, האחת מקבל את החיסון, השנייה מקבלת מי מלח, ובודקים את בטיחות החיסון בשתי הקבוצות? זוהי שאלה מצוינת. משום שמשרד הבריאות לא מפרט את הנתונים האלה. גם משרד הבריאות האמריקאי לא מפרט פעמים רבות את הנקודה הזו. לפעמים נחשף אופי הבדיקות שנעשות על החיסונים, ואז מתגלה שאין כזה ניסוי. החיסונים נבדקים לעיתים למול חיסון אחר, או מול כל מרכיבי החיסון (כולל חומרי השימור המסוכנים) ללא האנטיגן. כלומר משרדי הבריאות (הישראלי והאמריקאי) לא מספרים לכם האם בוצע הניסוי הבסיסי ביותר שנועד לבדוק את בטיחות החיסונים?

4) תימרסול – חומר שימור שמצוי בחיסוני שפעת – מאוד אפקטיבי נגד חיידקים. למה הוא אפקטיבי, כנראה בגלל הכספית שיש בו. כספית??? כן כספית המתכת הכי רעילה לאחר אורניום. האם יש תימרסול בחיסון המומלץ לילדים השנה? לא ברור לי עדיין, משרד הבריאות אינו מתייחס לעניין.

בברכת שנה טובה לכולם. שנת צמיחה והתפתחות.

שביתת המתמחים – קרן אור במערכת הרפואה

התפטרות 1067 המתמחים עומדת להיכנס לתוקף. ציבור שלם של רופאים עומד על דעתו ונחוש להביא לסיום המצב האבסורדי שרופא שלא ישן 30 שעות אמור לטפל בחולים. נהגים מקצועיים מקבלים תנאים הרבה יותר טובים מרופאים ראו תקנה 168, למעשה אם היו תופסים נהג שעובד 30 שעות רצוף היו שוללים לו את הרישיון ומעמידים לדין את המעסיק. שלא יהיו לכם ספקות, במיקרים רבים המתמחים השחוקים נכנסים לאוטו לאחר המשמרת הארוכה ונוהגים הביתה.

אבל ברפואה לא רק שזה מותר, זה הנוהג. משרד הבריאות מנהיג שיטה שמסכנת את החולים והרופאים. בפעמים שלצערי ליוויתי קרובי משפחה בבתי החולים ליבי נכמר על המתמחים שפעלו בנחישות בתנאים בלתי אפשריים.

המתמחים הרימו דגל אדום ולא מוכנים לקפלו. משרד הבריאות מגיב בדרך כוחנית. המשרד הפעיל את פרקליטות המדינה. הפרקליטת טוענת שההתפטרות אינה חוקית. הם טוענים שהאיגוד של המתמחים מרש"ם אינו חוקי. הם מבקשים להוציא צווי מניעה. לא ברור כיצד ניתן להוציא צו מניעה להתפטרות.

המתמחים עד כה לא נרתעים וממשיכים הלאה במאבק שצודק ב-100%. תנאי העבודה שלהם לא מאפשרים לעשות את מלאכתם.

ממליץ על התגובה השנייה של "המומחית להרגעת אזרחים" בדף הבא. היא מתארת בבירור את הזילזול של  מערכת הבריאות בחולים, תוך שחיקת המתמחים במערכת בלתי אפשרית.

אני מצטרף למחאת הרופאים!

אני מזדהה עם חלק מהמסרים של הרופאים:

ד"ר רומן סקורז'ינסקי, גם הוא רופא משפחה, הוסיף: "תנאי העבודה של הרופאים נהיו בלתי נסבלים. הרופאים משתדלים לתת את הטיפול הטוב ביותר למטופלים אבל בזמן המועט שאפשר להקדיש לכל מטופל זה בלתי אפשרי".

שלטי הרופאים המפגינים:"עשר דקות = רפואה שלמה"

נציגות הרופאים הצעירים הגיבה בחריפות על מכתבו של גמזו: "מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור רוני גמזו התגלה כלא פחות מ'בריון הכפר' המאיים בכוחנות על הרופאים הצעירים במערכת", נמסר בהודעה מטעם המתמחים. "אינך מאיים עלינו".

ד"ר דנה קנטרל, רופאת משפחה בשכונת קריית משה ברחובות, סיפרה לכתבים כי במרפאה שבה היא מועסקת מטפלות שלוש רופאות משפחה ורופאת ילדים אחת בלבד, המועסקת בחצי משרה, ב-6,000 מטופלים.

הרופאים נשאו שלטים רבים בהם נכתב בין היתר: "הזמן קצר והרפואה מרובה", "5 דקות? אני רופא, לא קוסם"

"פרופ' גמזו, אתה לא מאייים עלינו! האיום הכי גדול עלינו הוא שבתנאים הקיימים איננו יכולים לתת טיפול ראוי לחולים שלנו", אמרו המתמחים.

"זו מערכת שעובדת באי ספיקה. אנחנו עובדים בשעות לא הגיוניות, בעומסים אדירים, בלי מנוחה" – כך אמר היום (שלישי) מתמחה בבית החולים תל השומר

 

לא להיחרד מהחרדה

חרדה – אותו רגש שתוקף אותנו, ומכניס אותנו בספירלה יורדת לקושי הולך וגובר. קשה להתמודד, קשה גם להרפות. החרדה אוחזת בחוזקה, גורמת למחשבות טורדניות ותסמינים גופניים.

אז מה עושים? נחלק את התשובה לשניים. מה קורה היום, ומה ניתן לעשות.

מה קורה היום? בדרך כלל הולכים לרופא והוא נותן גלולה. פשוט וקל. אפילו רופא המשפחה יכול לרשום תרופות פסיכיאטריות.

הגלולות משפיעות באופנים שונים על המוח.לדוגמא הכדור המאוד מפורסם ציפרלקס (פרוזאק). הציפרלקס מעלה את רמת הסרוטונין במוח. בהנחה ורופא המשפחה החליט להעלות את רמת הסרוטונין, נשאלת השאלה האם רמת הסרוטונין נמוכה מדי במוח? האם הרופא בודק את רמת הסרוטונין לפני שהוא מעלה אותה? האם בכלל יש בעיית סרוטונין במוח?

גישות אחרות לטיפול בחרדה:

דבר ראשון זכרו שחרדה היא תופעה טבעית היא לא בהכרח מחלה שדורשת גלולה. התקפי חרדה יכולים להגיע ולעבור כפי שבאו. לעיתים קרובות זוהי התנסות נוספת שלנו בחיים, אין צורך לעשות דבר.

אם ההתקפים חוזרים ומציקים יש שיטות אחרות לטיפול בהם. ראשית אני חוזר ומציע את השינויים הדרושים לריפוי חלק גדול מהמחלות.

מעבר לכך ישן טכניקות רבות שמשפרות את השליטה על האנרגיות בגוף: יוגה, טאיי צ'י, צ'י קונג, ביו-פידבק, שיטות בודהיסטיות עתיקות מהמזרח, ולמעשה כל שיטה אחרת שעוזרת לנו לנתב את החיוניות שלנו למחוז חפצנו.

לדוברי אנגלית הרצאה נפלאה של ג'ק קורנפילד על חרדה – אהבו את החרדה:

http://bipolarblast.wordpress.com/2010/08/19/lovefear/