לאחר שסקרתי את טענות שני הצדדים אני מגיע למסקנות הבאות:

1) השימוש כיום באמלגם נעשה ללא ביסוס מדעי, ללא התחשבות בהשפעותיו על מערכות הגוף, ללא סקרים אפידמיולוגיים מספיקים (בתחומים מסוימים ללא סקרים כלל).

2) הכספית הטהורה נפלטת לחלל הפה ומשם נשאפת לריאות. הספיגה של כספית טהורה בריאות היא גבוהה ביותר (עומדת על 80%), משם היא מועברת לאיברים הפנימיים והמוח. אחת שאטומי הכספית חוצים את קרום התא הם מתחמצנים ונתקעים בתא לזמן ממושך, במוח הם עלולים להתקע שנים רבות.

3) כמות הכספית הנפלטת הנפגת מאמלגם היא כמות משמעותית, שעוברת ספים לחשיפה מתמדת שהוגדרו ע"י ארגוני בריאות רשמיים. סתימות האמלגם (כשהן מותקנות) הם המקור העיקרי לחשיפה לכספית אצל רוב האנשים.

4) באופן כללי יש מעט סקרים אפידמיולוגיים המראים את הקשר בין אמלגם למחלות שונות. אולם רוב הסקרים שראיתי מראים שהכספית (שבמקרים רבים מקורה באמלגם) משפיע לרעה ועלול להוביל לאלצהיימר, מחלות אוטואימוניות, ירידה בתפקודי כליות, ועוד.

לרוב המסקנות הנ"ל ניתן להגיע מבלי לקרוא את דברי המתנגדים לסתימות אמלגם, הם כתובים בפרסומים של ADA.

בשורה התחתונה המסקנה שלי – כן – האמלגם מסוכן, הוא פולט כספית בכמות משמעותית ועלול לגרום לשורה של מחלות חלקם קשות. הכספית מצטברת באיברים פנימיים בעיקר בכליות ובפרט במוח, וקשה להוציאה מהגוף. קיים פער זמנים בין מועד החשיפה לכספית עד שמתחילות הבעיות. פער זה יכול להימשך גם עשרות שנים.

האם כדאי להשתמש בחומרים אחרים לשחזור השן? האם כדאי להוציא את האמלגם מהפה?זאת אבחן בפוסטים הבאים.