הטור הבא נועד למתעניינים הסובלים למכיב קיבה שאינו נובע מתרופות כגון אספירין.

לפני מספר שנים התחלתי להרגיש כאבים ברום הבטן. צריבה שהופיעה בעיקר לאחר ארוחות.

לאחר חודשים רבים שהכאבים הציקו לי, נגשתי לרופא. הרופא איבחן אולקוס והמליץ לבצע בדיקת נשיפה, ונתן לי תרופה בשם אומפרדקס. התעניינתי לגבי בדיקת הנשיפה ומצאתי שאני בר מזל. כעשר שנים לפני כן שני רופאים אוסטרליים (Dr Barry J. Marshall and Dr J. Robin Warren) גילו את ה"אשם" חיידק בשם הליקובקטר פילורי. לפני גילוי החיידק המדענים היו בטוחים לחלוטין ששום חיידק לא מסוג לחיות בסביבה החומצית של הקיבה. אולם הרופאים הפריחו את הסברה. לכאורה היתה זו בשורה לכל הסובלים מכיב קיבה. משום שהרפואה המודרנית יודעת להתמודד עם חיידקים בעזרת אנטיביוטיקה. בדיקת הנשיפה מזהה את נוכחות החיידק  בבדיקת הנשיפה הפציינט שותה משקה, גם ההליקובקטר "שותה" את המשקה מפרק אותו ויוצר מימנו גז מיוחד. בדיקת הנשיפה מנטרת את הגז וקובעת את הימצאות החיידק. ביצעתי את הבדיקה ומצאתי שהאורח הלא קרוא נמצא בקיבה.

חזרתי לרופא והוא רשם לי טיפול  אנטיביוטי. אבל יש בעיה מסוימת עם הטיפול האנטיביוטי. החיידק הזה חי בדופן של הקיבה, כדי שהאנטיביוטיקה תגיע לדופן הקיבה בריכוזים אפקטיביים צריך לקחת מינונים גבוהים של אנטיביוטיקה. הרופא רשם לי מינונים גבוהים של שני סוגי אנטיביוטיקה. בינתיים הוא רשם לי תרופה בשם אומפרדקס להקלה על הכאבים.

לקחתי את האנטיביוטיקה לפי מצוות הרופא. כעבור כחודשיים שוב ביצעתי את בדיקת הנשיפה. מתוח משהו ניגשתי לבדוק את התוצאות. לאכזבתי האורח הלא קרוא היה עקשן ונשאר בקיבה. כדרך אגב האומפרדקס לא הזיק ולא הועיל – הפסקתי לקחת אותו.

שוב ניגשתי לרופא המשפחה. הסתבר לי שהמקרה היה מסובך מדי לרופא המשפחה והוא היפנה אותי למומחה לעינייני קיבה – גסטרואנטרולוג.

הרופא המומחה מיד רשם לי אנטיביוקטיקה משני סוגים אחרי במינונים גבוהים. שוב לקחתי את האנטיביוטיקה שוב ניגשתי לבדיקת נשיפה. גם הפעם לאכזבתי הדייר בקיבה התעקש להישאר.

חזרתי לרופא המומחה. הפעם הרופא החליט להפעיל את כל התותחים. הוא רשם לי אנטיביוטיקה במינונים גבוהים משלושה סוגים שונים והוסיף כדור נגד בחילה. ניגשתי לרוקח לקנות את הכדורים, כשגיליתי שאחד הכדורים הוא נגד בחילה, שאלתי את הרוקח אם זה חלק מהטיפול או שזה רק נגד הבחילה שעושים כל כך הרבה כדורים. הרוקח אמר לי בביטחון שזה רק נגד הבחילה אני לא חייב לקחת את הכדורים נגד הבחילה. לקחתי את שלושת סוגי האנטיביוטיקה אולם נמנעתי מהכדורים נגד בחילה. כעבור חודשיים שוב עשיתי בדיקת נשיפה ושוב הופיע החיידק הסרבן….

ניגשתי לרופה המומחה – לרופא הסימפטי היו שתי בשורות רעות. האחת שהכדורים נגד בחילה היו חלק מהטיפול, והשנייה שאין לו אפשרות לעזור עוד. הקשיתי ושאלתי אם אין איזה כדור אחר? הרופא היה נחרץ ושלל את האפשרות. אולי עוד כמה שנים אוכל לקבל שוב את הטיפול שאלתי בשמץ של תיקווה? הרופא אמר אולי ספקני. באוירה מלנכולית זו הודיתי לרופא על מאמציו ועזבתי את החדר.

טוב, השלמתי עם הדייר הלא קרוא והבנתי שאצטרך לחיות עם הכאבים עד סוף ימי.

כעבור חודשים מעטים עברתי לרופא משפחה אחר וסיפרתי לו על הבעיה שאני סובל מימנה. הרופא אמר לי, "תשמע אני אתן לך טיפול שב-100% יעזור". בשלב הזה הייתי כמובן ספקן ושבע אנטיביוטיקה. אולם הרופא שכנע אותי ואמר לי שאני חייב לנסות – שוב קיבלתי שלושה סוגי אנטיביוטיקה במינונים גבוהים. לאחר חודשיים עשיתי בדיקת נשיפה ואתם בטח מנחשים שהאנטיביוטיקה לא הזיזה לדייר הסרבן.

עברו מספר חודשים והכאבים ממשיכים להציק. החלטתי לפנות לעולם הוירטואלי. חיפשתי באינטרנט חומר על הנושא. הדבר הראשון שמצאתי היה מחקר על מנגונני החיידק המופלא שחי בסביבה כה חומצית. קראתי את המחקר והוא קצת ייאש אותי, מסתבר שהחיידק מפעיל זרועות כדי להידבק לדופן הקיבה, ומפריש חומרים שסותרים את החומצה בקיבה, יש קשר בין הימצאותו למחלות לב, והוא די עקשן ולפעמים גם גורם למחלות יותר קשות. בקיצור לא נעים לקרוא. המשכתי לחפש, חיפשתי וחיפשתי ובסוף באתר נידח מצאתי "מתכון" לריפוי אולקוס (חבל שאני לא יכול להביא את כתובת האתר זה היה ממש מזמן ואין לי מושג כבר איפה הוא). המתכון היה די פשוט, אני משחזר מזכרוני ומקווה שאני לא מפספס הרבה:

1) לא לשתות בזמן הארוחות כלל (למעט מרק\מיץ מירקות ופירות טריים במידה). מותר לשתות חצי שעה לפני הארוחה או שעה לאחר הארוחה. השתייה מדללת את מיצי הקיבה ומקשה על העיכול.

2) לא לאכול בלילה כלל. הלילה הוא זמן מנוחה והתחדשות לאיברים הפנימיים.

3) לאכול ארוחות מסודרות, אפשר שלוש ארוחות, אבל לא לאכול ארוחות גדולות שהבטן תפוחה לאחר הארוחה. ארוחות גדולות מקשות על מערכת העיכול.

4) לאכול לאט – ללעוס היטב, ולאחר אכילת מנה לתת לבטן לנוח מספר דקות. למערכת העיכול קשה להתמודד עם שפע פתאומי שנובע מאכילה מהירה.

5) לא לאכול מזונות חריפים, מטוגנים, לצמצם את צריכת המלח והסוכר ככל האפשר. להימנע ממוצרי חלב. כמובן להימנע גם ממרגרינה (יש ברוב המאפים המוכנים).

6) לאכול בננות וכרוב מבושל.

7) לאכול אוכל קל לעיכול – ירקות מבושלים, פירות. אם אתם צריכים בשר אז עוף "מכובס". לא בשר בקר.

8 ) אינני זוכר אם זה היה כתוב "במתכון", אבל הימנעו מממתיקים מלאכותיים (אספרטיים נוטרה סוויט וכיו"ב), צבעי מאכל מלאכותיים, חומרים משמרים מלאכותיים, חומרים מייצבים, חומרים מתחלבים. המעיטו ככל האפשר בכל התוספים הסינטטיים שאמורים לתת למזון טעם משופר ולשמר אותו. כדאי גם להפסיק לעשן ולצרוך אלכוהול וקפה.

לאחר שראיתי את "המתכון" חשבתי מה כבר יש להפסיד. ביצעתי את "המתכון" באדיקות. הכאבים אט אט פחתו. וכעבור כחודשיים שלושה נעלמו לחלוטין. מאז ועד היום, כבר שנים לא מעטות, לא חוויתי את האולקוס. האם "המתכון" עזר לי? לא ניתן להסיק ממקרה אחד, אבל אני מאמין שכן.

היום עדיין נהוג הטיפול האנטיביוטי בכיב קיבה מתוך אמונה שהחיידק אשם. היום אני מחזיק בדעה שברוב המקרים, הבעלים הרשומים של הגוף "אשמים", גם אם הם לא יודעים את כללי אחזקת הגוף. ניתן להשליך לקיבה כל דבר, אבל אם מכניסים לשם יותר מדי מזיקים הגוף נחלש ונחלש עד שהחיידק שנמצא אצל חלק גדול מהאנשים (אולי אפילו 50%) מתחיל לעשות את תפקידו. לחיידקים יש הרבה תפקידים בעולם. התערבות הרפואה המודרנית לא תמיד תעזור.

סוף דבר – לאחר שנתקלתי בבעיה אחרת, ניגשתי לרופא האחרון שרשם לי את האנטיביוטיקה "שבטוח תעזור" לי. כדרך אגב סיפרתי לו שפתרתי את בעיית האולקוס באופן שונה, עוד לא הספקתי לספר לו מה עשיתי והרופא הפגין חוסר ענין ורק הפטיר – "טוב מאוד תמשיך לעשות מה שאתה עושה".

אם יש לכם סיפורים דומים כיצד "מתכון" כזה או אחר ריפא אתכם – אשמח לפרסם אותם.

רק בריאות!