About

האתר הזה נכתב כפרוייקט אישי שלי (עמית הילדסהיים), לאחר במהלך השנים גיליתי עוד ועוד עובדות מטרידות על הרפואה שבחרנו להשתמש בה. על הקמת האתר וגילגוליו תוכלו לקרוא בעמ' זה. עודכן ב-6.12.2012.

אמלגם - החומר האפור שסותם את החורים בשיניים של רובנו.

אין ספק שהוא מכוער, אבל על כך ניתן לסלוח (לפחות מצידי). אבל האם הוא מסוכן?

מדי פעם מופרחת אמירה על כספית, מדי פעם אומר רופא או מטפל שאינו ב"מיין סטרים", שזה מסוכן ומזיק.

בדר"כ אנחנו מבטלים את הרופאים האלה בהינף יד, הרי בכל זאת הרפואה המערבית המתקדמת לא היתה משתמשת בחומר מזיק, נכון? וודאי לפחות היו מתריעים על הסכנות. אבל בכל זאת מתגנב ספק קטן ללב, אולי הוא כן מסוכן?אולי בכל זאת רופאי השיניים מעדיפים לטמון את הראש בחול? אולי "ה"מערכת" מעדיפה שלא להודות בטעות? יש מצב? כדי לדעת את האמת,יש לבחון עשרות מחקרים, דיעות רבות, ידע ברפואה, זמן ורצון.

באתר זה אני מתכוון לפזר את המעטה האפור שמסתיר המצב ככל יכולתי.

מאחר ואין לי השכלה פורמלית ברפואה, אתמקד בהבאת פריטי המידע המעניינים, ופחות בפרשנויות והמלצות, אולם בסופו של דבר אביע את דעתי האישית ותבוסס על עובדות ומחקרים. אציין גם שמדובר בבלוג אישי שלי ולכן אני פטור מלתת משקל שווה למתנגדים ולתומכים. אני פטור מאינטרסים כספיים בנושא. החובה היחידה שלי היא כלפי האינטגריטי האישי.

אין מטרת האתר לפרסם או להמליץ על קליניקה מסוימת, וכותב האתר לא יקבל תמורה מקליניקה/רופא (למעט יחסי רופא-פציינט רגילים). באתר זה גם לא יהיו פרסומות גלויות או סמויות כך שלא תוכלו לחשוד שאני נהנה משירותיו/תמיכתו של רופא כזה או אחר. לעיתים לא תיהיה לי ברירה אלא להזכיר מטפל כזה או אחר, אבל אני מצהיר – אני לא מקבל מאף מטפל תמורה עבור האיזכור. ההוצאות הכספיות על האתר הן מינוריות כך שאין צורך לפרסם כדי להחזיק אותו. לא תהיה לי שום הכנסה כספית מאתר זה, ואני גם לא מבקש תרומות. אם האתר סייע לכם, תוכלו לכתוב מכתב תודה. אם האתר לא סייע לכם או אפילו הטעה אתכם – גם זאת אעדיף לקבל מכם כדי להשתפר. שלחו פידבק!

אני מודע לכך שאנשים הסובלים ממחלות שונות יכנסו לאתר ויקראו את הכתוב בו. אנא קחו בחשבון שהאתר נועד רק לפתוח חלון למידע, הוא לא נועד להמליץ לכם על טיפולים משום שטיפולים צריכים להתאים למצב הרפואי והכלכלי הספציפי. מאחר והמצב הרפואי והיכולות הכלכליות שונות מאדם לאדם, וכן אין בידי הסמכה רפואית כלשהיא, אין באתר זה שום יומרה לספק המלצות/ייעוץ ספציפיים אלא רק דעה אישית לגבי נושאים כלליים.

כשתגבשו דעתכם בנושא (וכמעט כל אחד נדרש לכך במהלך חייו) אני ממליץ לכם לחקור את הנושא בעצמכם ולבחור את המומחים בהתאם להשקפת עולמכם.

אשמח לקבל פידבקים, הערות והארות שישפרו את האתר. אני אעשה כמיטב יכולתי לשפר את האתר ולדייק את העובדות בו לאורך זמן. זאת הסיבה שהכתוב בו יכול להתעדכן.

באופן אישי, בשל הזנחה בצבא, ובילדות, גם את החלק הפנימי של פי מעטרות (או מכערות) סתימות אפורות רבות ונרחבות.

כשהתחלתי לכתוב את האתר, גם לי לא היה מושג לאיזה מסקנה אגיע, כך שלמעשה כתבתי את האתר הזה בעבורי, ואני משתף את רעי מהמין הקורא לעצמו הומו-סאפיינס סאפיינס (או בתרגום לעיברית האדם הנבון!!!) במימצאים בתקווה שיעשה בו שימוש ראוי.

האתר יבנה ויתרחב במשך החדשים הקרובים. בנקודת זמן מסוימת בעתיד, הוא יגיע לגודלו הסופי, כשאמצה את הנושא. לשם נוחות אחלק את בניית הבלוג לכמה פאזות בינהם אקח אתנחתא קצרה:

פאזה ראשונה – מה אומר הממסד הרפואי של רופאי השיניים?

פאזה שנייה – מה אומרים המתנגדים לאמלגם?

פאזה שלישית – מה ניתן/כדאי לעשות.

אם אסיק שהאמלגם אינו מסוכן, הפאזה השלישית תיהיה קצרה – אפשר להמשיך בחיים כסדרם.

אציין שהמחקר שלי יתבסס בעיקר על מקורות גלויים באינטרנט, אין לי כוונה לטוס לספריות על מנת לעיין בעשרות כתבי עת או לשלם עשרות דולרים כדי לקנות מחקרים. גם יש גבול לזמן שאני יכול להשקיע בנושא. עם זאת אני בהחלט מאמין שהאמת תתגלה במהירות. מאחר שהוויכוח נמשך בלהט שנים רבות, אני מניח שכל צד כבר "ירה" את התחמושת שלו במרחבים הווירטואליים.

הזכויות לתוכן בבלוג זה אינן שמורות. ניתן להפיץ, לצטט, ולהעתיקיש לי רק בקשה להוסיף את כתובת הבלוג אם החלטתם להעתיק, או לצטט ממנו. למען הסר ספק ומתח, אני מצהיר שלא אתבע אדם שהחליט לא להוסיף את כתובת האתר למרות שעשה בו שימוש.

הערת אגב – לתמונה של הבלוג אין קשר לענייני האמלגם. זאת היתה ברירת המחדל של וורדפרס. אם למי מהקוראים יש תמונה טובה יותר – שיש לו עליה זכויות יוצרים – אשמח לקבל (אבל שלא תהיה תמונה של פה מלא סתימות אפורות!).

דבר אחרון, איני חושד ברופאי שיניים שמא הם מחזיקים בדעות כאלה או אחרות בחוסר תום לב, איני מאשים אף גוף מפקח בעבודה רשלנית באופן מכוון. אין לי טענות לאף אחד גם לא לעצמי. בתחילת העבודה החלטתי שאם אמצא שהאמלגם אינו מסוכן- חסכתי כסף ומאמצים להחליפו. לעומת זאת אם אמצא שהאמלגם מסוכן, אני אודה לממציאיו ולרופאי השיניים שלי לדורותיהם, על שנתנו לי הזדמנות לתרום להבהרת הסוגיה (והשיניים) לעם הסגולה.

23.5.2011 עידכון –

מאז שהתחלתי לכתוב את הבלוג חלפו חמישה חודשים. מסקנותיי על האמלגם ברורות וכתובות בבלוג. במהלך התעניינותי בעולם רפואת השיניים גיליתי שהוא כל כך משונה שקשה להאמין. משם הדרך קצרה לראות שגם הרפואה הקרויה מודרנית מאוד משונה. הרופאים המקצועיים מומחים בתחום צר ביותר בגוף האדם. לנפרולוג (מומחה לכיליה) יש מושג כללי ביותר על היחסים ההדדים של דיכאון ולחץ דם. לפסיכיאטר אין מושג שסתימות בשיניים עלולת לגרום להפרעה הנפשית. האונקולוג מכריז מלחמת חורמה בגידול מבלי שיהיה לו מושג מה גרם לגידול. הרופא הכללי נותן אנטיביוטיקה לכל זיהום מבלי לחשוב מדוע הזיהום התפשט מלכתחילה. כל רופא נובר עמוק באיבר הספיציפי שהוא אמור לרפא בלי שיחקור את היחסים ההדדיים לשאר האיברים ולנפש. שיטות כאלה נידונו לכישלון. למעשה ריפוי אמיתי צריך לשלב שולחן עגול של מומחים רבים שידונו במקרה הספיציפי ויחשבו יחד מה גרם להתדרדרות הבריאות. אולם כאן נכנסת השורה התחתונה לפעילות. לרופא אין זמן – יש לו עוד עשרים חולים בחדר המתנה, כך שההתייעצות היא אפשרות שכלל לא באה בחשבון.

אז מה כן בא בחשבון? רפואה אינסטנט -נכנס החולה, הרופא מקשיב מספר דקות לדבריו, מסתכל בבדיקת דם או צילום ומיד מוצא את הפיתרון, גלולה לשיכוך הסימפטום. לכל סימפטום יש גלולה\משחה\הקרנה\כימותרפיה\ניתוח. לכאורה הכל פתיר בזמן קצר. אבל האמת מורכבת יותר. הרופאים ברוב המיקרים אינם מוצאים את סיבת המחלה, הם מוצאים פיתרון אד-הוק לסימפטום.

לפיכך החלטתי להמשיך לכתוב. מי שמעוניין יקרא ויפנים. מי שלא מעוניין, מוזמן לעבור לג'ורנלים רפואיים מכובדים, יש הרבה כאלה עם כריכה מהודרת, המכילים מחקרים חשובים שנעשו בידי רופאים מכובדים, וערוכים בידי בעלי תארים גבוהים. רק אל תשכחו לבדוק פרט אחד קטן – מי מימן את המחקר, שמא זו אותה חברה שמוכרת את התרופה שנמצאה באותו מחקר (ובאופן מדעי לחלוטין) יעילה פלאים.

3.10.2011 – עדכון

מעולם לא התלהבתי מהסתימות האפורות שלי. מהמראה העגמומי שלהם הצלחתי להתעלם שנים רבות. אבל ההשפעות הרפואיות של הרעל הזה כבר הטרידו אותי. למרות שלא היו לי סימפטומים אקוטיים,עדיין במשך השנים סבלתי ממספר בעיות שהיום נראה לי סביר שנבעו מחשיפה לכספית – בעיקר בעיות זיכרון ואוריינטציה. מה גם שהעתיד עם כזה רעל בפה לא נראה לי מבטיח.

לפיכך החלטתי להחליף אותם. את כולם – כל 21 הסתימות שהצלחתי לצבור בפה שלי החל מגיל שנתיים.

חשבתי את עצמי לחכם (כי כבר קראתי די הרבה באינטנרט), וניגשתי לרופא שיניים שמאושר לפי הפרוטוקולים IAOMT. התחלתי בתהליך ללא יעוץ של מומחה לקלציה. יום לאחר ההסרה הראשונה הסתבר לי הרגשתי שאולי טעיתי. כנראה החשיפה לכספית גרמה לי הרגשה מעט לא טובה. אולם גרוע מכך השינה שלי נפגעה. והמצב הלך והחמיר, השינה הלכה והתקצרה.

כעבור מספר ימים זה התחיל להראות כמו עסק ביש, לא הצלחתי לישון יותר מ-3 שעות וגם שינה זאת היתה רדודה. פעילות גופנית לא הועילה. די בלחץ ניגשתי למומחית לקלציה שעובדת בשיטה של אנדי קטלר, ולמזלי היא היתה מאוד מקצועית וסייעה לי עם חבילת תוספי תזונה שהשפיעה תוך זמן קצר. המשכתי עוד מספר חודשים עם תוספי התזונה וסיימתי את החלפת האמלגם בהצלחה. לאחר הסרת האמלגם הרגשתי שיפור משמעותי באיכות החיים.

השינה טובה יותר. בנוסף לפני ההחלפה היתה לי תופעה של מעין ערפל, הרגשה לא נעימה שאפפה אותי אם לא בצעתי פעילות גופנית פעמיים בשבוע. היום אין לי צורך לבצע פעילות גופנית כדי להרגיש סביר. אני מייחס זאת להפסקת הזיהום המתמיד מכספית.

אז למה אני מספר כל זאת, לא משום שאני אקסהיביציוניסט, אין לי אפילו חשבון Facebook. אני מספר זאת מהסיבה הפשוטה שקשה למצוא ניסיון של אחרים בתחום בעברית, למרות שלדעתי המונים סובלים מהבעיה הזו.

מאחר והגעתי עד לנקודה הזו אני אמשיך לחלק של הקלציה שאני כרגע מבצע. בעתיד אעדכן.

אז זוהי לבינתיים התרומה הקטנה שלי למי שרוצה לעבור את התהליך.

עדכון 3.4.2012

ביצעתי 6 מחזורי קלציה בשיטת אנדי קטלר בעזרת DMSA (לא עובר את מחסום דם-מוח). ועוד 3 מחזורי קלציה הכולל ALA (עובר את מחסום דם-מוח). האמת שאני מבצע את הקלציה די לאט משום שהתהליך די מתיש (לקום כל 4 שעות בלילה) ובמשך היום לקחת כל 3 שעות כדורים.

הקלציה הזכירה לי שתי תופעות שמלוות אותי שנים רבות ולא ייחסתי להן חשיבות. או יותר נכון חשבתי שככה העסק "צריך לפעול":

1) טינטון – אני לא זוכר מתי הוא התחיל. אבל זה היה לפני הרבה הרבה זמן. הרחש הדקיק הזה שמלווה אותי תמיד. לפעמים הוא גם עולה ויורד, ולפעמים זה גם כמה הרמוניות ביחד. התרגלתי אליו, כמובן שהייתי מאוד שמח להיפטר מימנו, אבל למדתי לחיות איתו. הסתבר לי שיש קורלציה בין הקלציות לטינטון. בעת הקלציה הוא נחלש, ולאחר יום יומיים הוא מתחזק. לפעמים הוא התחזק כששכחתי לקחת את מנת הקלציה. הטינטון עדיין מלווה אותי, אפילו כשאני כותב את השורות האלה. אני לא בטוח שזה רק כספית, יכול להיות שיש שם שילוב של כמה גורמים. אני גם לא מצפה שרעלים שצברתי במשך עשרות שנים יתפוגגו במשך חודשים ספורים.

2) בעבר כשעה לאחר ההרדמות הייתי מתעורר בהרגשה של קצר מפושט במוח. קשה לי להגדיר זאת טוב יותר. מעין פעילות משובשת שאני מרגיש כשאני מעתיק את תשומת הלב ממקום למקום. הרגשה לא נעימה, אם כי חולפת בדר"כ כשאני התעוררתי לגמרי, ויכולתי להמשיך לישון בצורה נורמלית. הדבר קרה לי עשרות ואולי מאות פעמים בעבר. קיבלתי את זה כחלק מהדפיקויות של הגוף (כמו הברך שכואבת לפעמים). לאחר הקלציה הסתבר לי שזה חלק מתופעות הלוואי של הכספית. משום שהתופעה הזו כמעט נעלמה. כשהיא חזרה לבקר התחלתי שוב מחזור קלציה והיא שוב דעכה. בקיצור כנראה שיש לי מספיק מהרעל הזה במוח, ולמרות חוסר החשק ואי הנעימות, אני מתכוון להמשיך בתהליך.

3) בעיות זיכרון, נראה שיש שיפור קל בזיכרון שלי. הוא עובד מעט טוב יותר. כנראה שאף פעם זאת תיהיה הצלחה גדולה, כי קשה לתקן נזק שנעשה כבר בזמן שהמוח מתעצב.

בכל אופן מה שיש מספיק טוב בשבילי לפחות וזה מה שחשוב!

:-)

15 תגובות “About

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הי עמית,
    מצטרפת לתגובה שמעלי, ואשמח אם תגיב גם אלי למייל :)
    כבר קבעתי פגישה עם רופא, שאמור להיות מומחה בהסרת סתימות כספית. ובכלזאת, אשמח להמלצות.. ומה עוד כדאי לעשות? האם אתה מכיר את ד"ר עדיאל תל אורן? מומלץ לקרוא באתר שלו.
    אני סובלת במשך שנים מדיכאון, ואני תוהה אם זה קשור להרעלה. יש לי ארבע סתימות בפה.
    תודה

    1. admin

      הי, אני לא ממליץ על בעלי מקצוע ספציפיים במסגרת הבלוג.
      שמעתי על ד"ר עדיאל תל אורן, אבל טרם הספקתי ללמוד על הדרך שהוא מציע.
      לגבי סתימות ודיכאון, יכול להיות שזה קשור אבל לא בהכרח, ישנם המון גורמים לדיכאון, וקשה לומר.
      כל טוב!

  2. עידית

    תודה רבה על תרומתך המשמעותית. כירופרקט המליץ להחליף לבת שלי בת השש וחצי שלוש סתימות, זאת אחרי ששמתי לב שיש לה לאחרונה כאבי ראש וחום נמוך לעיתים קרובות…
    האתר עוזר לי להחליט האם ואיך כדאי להחליף את הסתימות.
    אבל, גם נתקלתי בכתבה על הסתימות הלבנות הרגילות שמכילות Bספינול מסוכן שגורם לסרטן ולסרטן השד בכלל.
    מאוד מסובך.
    תודה רבה!

  3. א.א.

    עמית שלום! ראשית , תודה רבה ויישר כוח על השיתוף בנסיונך האישי.
    מזה מספר שנים ברצוני להחליף הסתימות שבפי עקב קשיים שונים (הפרעות זיכרון, קשב, ריכוז ועוד). פניתי לרופא בת"א המתמחה בתחום, אך אני חוששת מאד מתופעות הלוואי של הdmsa
    האם ידוע לך על תחליף טבעי יותר? האם ניתן לקבל ממך המלצות ספציפיות יותר?אודה לך מאד מאד על עזרתך…במידה וניתן לקבל המלצות שלא דרך הבלוג, אודה אם תודיעני כיצד…

  4. רן

    שלום עמית,

    לאחרונה אני חש סימפטומים דומים לאלו שתיארת שסבלת מהם, ושינוי הרגלים מסויימים לאחרונה גרם לי להבין שסיכוי טוב שהמקור שלהם הוא הרעלת כספית.
    החלטתי להחליף בהקדם את סתימות האמלגם בסתימות לבנות.
    אני מעוניין גם לעבור קלציה, ואודה לך מאוד אם תוכל להשיב לי במייל היכן אתה עברת את התהליך, מי ייעץ לך ומה העלות הכספית של תהליך כזה, בהתאם לניסיונך.

    תודה מראש

  5. יניב אליה

    היי אני בן 37 סובל מטינטון של דופק באוזן שמאל .זה התחיל לפני 8 חודשים לאחר טיפול שורש ומלווה אותי מאז כל החום וכל הזמן .לאחרונה התחלתי להתרגל קצת כי הבנתי שאין ברירה אתה חושב שאם אחליף את כל סתימות האמלגם ייתכן והטינטון יפסיק? תודה מראש

  6. נוית

    הי,

    תודה רבה עמית על כל המידע!

    אני שומעת על הנושא לאורך שנים, אבל עוד לא יצא לי לדבר/ לקרוא מישהו שעבר את התהליך ויכול להעיד על השינויים שחלו בו לאחר הוצאת הסתימות וניקוי המתכות מהגוף, והאם באמת הרגיש שינוי משמעותי…?
    למי שקורה את זה ויש לו מידע מתאים, אשמח. תודה!

  7. שיר ארז

    שלום
    רופא כירורג חושב שיש לי קעקוע אמלגם בלחי
    יש לי תור להסרתו בהדסה מהרירית של הלחי הפנימית
    האם עלי לוודא שזה נעשה באופן מיוחד עם מיכשור או אמצעי בטיחות מיוחדים?
    אני יודעת בדיוק מתי זה קרה- במהלך הסרת סתימת אמלגם משן טוחנת והרגשתי כאב חזק מאוד בלחי כאילו היא נקראת
    כשנתנו לי לשטוף ירקתי הרבה חתיכות של סתימה שחורה כך שפינוי האמלגם מהפה שלי לא היה טוב בלשון המעטה.
    כמו כן לא ננקטו שום אמצעים מיוחדים

    אשמח גם להמלצתך לרופא בירושלים שנוהג לפנות את האמלגם לפי הפרוטוקול המומלץ כדי שאוכל להפטר מסתימות נוספות
    תודה רבה

כתיבת תגובה