ארכיון תגית: פרופ' פיטר דוסברג

תעלומת האיידס – פוסט שני

בפוסט הקודם על האיידס, סקרתי בקצרה קולות אחרים בעניין אופן הריפוי מאיידס והקשר בין איידס ל-HIV.

בפוסט הנוכחי אסקור בקצרה את העבודה של פרופ' פיטר דוסברג בעניין האיידס.

פרופ' דוסברג מומחה לביולוגיה מולקולרית וכן ביולוגיית התא באונ' ברקלי בקליפורניה. פרופ' דוסברג מוערך בתחום מחקרו וזוכה פרסים והכרה בינלאומית. תחום מחקרו באופן ספציפי רלבנטי לנגיף האיידס ואופן התפשטותו.

פרופ' דוסברג הוציא ספר ששמו – "ממציאים את וירוס האיידס", וכן הוציא מספר מאמרים לאורך השנים בהם הוא מעלה תהיות קשות על וירוס האיידס.

אסקור מקצת מהתהיות שפרופ' דוסברג העלה כבר ב-1991:

1) הסיכון לחלות באיידס עבור נשאי HIV, משתנה ממדינה למדינה בצורה דרסטית. לנשא HIV בארה"ב יש סיכוי של 10% לפתח תסמיני איידס, בעוד שלנשא באוגנדה יש סיכוי של 0.8% לחלות באיידס. במילים אחרות עדיף לנשא איידס שגר בארה"ב להגר לאוגנדה כדי לא לחלות….

2) הסיכון לחלות באיידס עבור נשאים משתנה בצורה דרסטית בהתאם למין הנשא. לגברים יש סיכון גדול פי 10 לחלות באיידס מאשר נשים. התנהגות חריגה לכל וירוס.

3) פרופ' דוסברג טוען שבאותה מידה שטוענים שנגיף ה HIV גורם לתסמינים מסוימים שנחשבים לאיידס, ניתן לטעון שסיכון מסוים גורם לתסמיני האיידס, לדוגמא שימוש בסמים מסוימים. כדי לקבוע שהתסמינים המיוחסים לאיידס נובעים מנגיף ה HIV צריך לבדוק את התרחשות התסמינים באוכלוסיה נשאית HIV שאינה בקבוצת סיכון לאיידס, לעומת קבוצה שאינה נשאית באוכלוסייה שאינה בקבוצת סיכון. בדיקה כזו לא נעשתה.
במילים אחרות, כל תסמיני האיידס יכולים להיות מיוחסים ישירות לאורח חיים וגורמי סיכון באותה מידה שמייחסים אותם לאיידס היום. אין שום אינדיקציה שהתסמינים נובעים באיידס.

4) תסמיני האיידס מופיעים באוכלוסיה שאינה נושאת את נגיף האיידס. חלק משמעותי מחולי האיידס כלל אינם נשאי HIV.

5) המחלות הנחשבות לתסמיני איידס בעלות הסתברות שווה להופעה אצל נשים וגברים, אולם כאשר התסמינים נספרים כתוצאה מ- HIV השכיחות אצל הגברים בארה"ב קופצת פי 10 מאשר אצל נשים…. אולם, באפריקה שכיחות תסמיני האיידס אצל נשאי דומה בשני המינים.

6) תקופת דגירה של 10 שנים של האיידס אינה אופיינית לוירוסים מסוג רטרו (המחדירים את המטען הגנטי שלהם לדי.נ.א. של התא).

7) תסמיני האיידס שמפתחים הנשאים משתנה מקבוצת סיכון לקבוצת סיכון. למשל, נשאי HIV אמריקאים יפתחו בהסתברות גבוהה דלקת ריאות, ואילו נשאי HIV אפריקאים יפתחו שלשולים. דוגמא נוספת, נשאי איידס הומוסקסואליים יפתחו סרקומת קפוצ'י בהסתברות גבוהה פי-20 מאשר נשאי איידס מכורים לסמים וחולי המופיליה.

8) איידס אינו מתפשט באופן אקספוננציאלי כמו מחלות מדבקות.

 

מהמאמר של דוסברג מצטייר שמחלת האיידס היא אינה מחלה אלא המצאה. אוסף של תסמינים שנקראים איידס. התסמינים האלה מתרחשים כתוצאה מסיכון מסוים. כל תסמין מתרחש בהתאם לסיכון הספציפי שאופייני לו. הקשר בין HIV לתסמינים מומצא ואין לו אחיזה במציאות.

תעלומת האיידס או תעמולת האיידס

(עודכן בתאריך 17.1.2013)

-טור לחולי האיידס שמעוניינים לקחת את העניינים בידיים שלהם-

איידס היא אחת המחלות המאיימות והמפחידות ביותר ששמענו עליהן. הרפואה טוענת שחולי האיידס סובלים מהתדרדרות מתמשכת לאורך שנים עד שמתרחש הבלתי נמנע. ואולי באמת היתה זו החוויה של הרופאים שטיפלו בחולי איידס. אבל האם זה בלתי נמנע?

אבל לפני שרצים לשאול את השאלה הנ"ל צריך לשאול בכלל מה זה איידס?

איידס בעברית זוהי תסמונת הכשל החיסוני הנרכש. תסמונת מזוהה ע"י מכלול של סימפטומים. ואם עסקנין בתסמונת, תמיד נשאלת השאלה כיצד מאבחנים תסמונת?

לכאורה התשובה פשוטה – בודקים אם קיים בדם נגיף HIV. אם הוא קיים אז יש איידס. משום שלפי הלוגיקה המקובלת האיידס נגרם ע"י HIV

רוב האנשים מקבלים את הקשר בין איידס ל-HIV כעובדה. אבל לא כולם, היו מספר חוקרים בודדים ששאלו שאלה בסיסית – מה מבסס את הקשר בין איידס ל-HIV? 

אחד מהחוקרים האלה הוא ד"ר קארי מולינס (זוכה פרס נובל) שנתבקש באחת מעבודותיו למדוד את כמות הוירוס HIV בדמם של חולי איידס. כשהוא ניגש לרישום התוצאות הוא מצא לנכון לרשום את ההצהרה:"HIV הוא הסיבה הסבירה לאיידס" בתחילת העבודה שלו. עד כמה שזה נראה ברור, הוא היה צריך סימוכין לכך. אז ד"ר מוליס התחיל לחפש סימוכין ולהפתעתו הוא לא הצליח למצוא אף מחקר שיבסס כזה קשר.

לכן הוא הוא החליט לפנות לד"ר לוק מונטינייר. ד"ר לוק מונטינייר חקר שנים ארוכות את ה-HIV, ונחשב לאבי הקשר בין HIV לאיידס. הוא אפילו קיבל פרס נובל ב-2008 על גילוי הסיבה האיידס. ד"ר קארי מוליס שאל את ד"ר לוק מונטינייר על המחקרים המבססים את הקשר בין איידס ל-HIV באחד הכנסים החברתיים. ד"ר מונטינייר הפנה את ד"ר מוליס לנייר של ה-NIH. אולם ד"ר מוליס אמר שזה כלל לא מחקר. ואז ד"ר מונטינייר הפנה אותו למחקר שיצא חודש לפני השיחה… ודיבר על נגיף קטלני שחיסל קופים שנדבקו בו תוך שבוע, כלל לא דומה לאיידס. ד"ר מוליס אמר שזה לא נראה כמו איידס, זה לא משהו שהוא רוצה להתבסס עליו. ואז ד"ר מונטינייר פשוט הפנה את הגב והלך…

ראיון של קארי מוליס ביוטיוב

חוקר אחר, פרופ' פיטר דוסברג, מומחה לכימיה מולקולרית וביולוגיה של התא, טוען שההיפותזה ש-HIV גורם לאיידס אינה מבוססת. יתירה מכך היא גורמת לניסיון הרסני לחסל את ה-HIV. לדבריו ההכרזה על האיידס נעשתה מבלי שפורסם אפילו מחקר אחד שיעיד על הקשר.

ראיון של פרופ' פיטר דוסברג

אבל הרופא שדיבר על העניין באופן החד ביותר הוא ד"ר רוברט ווילנר. ד"ר ווילנר נתן הרצאה ארוכה במסיבת עיתונאים והסביר מדוע HIV אינו הגורם לאיידס. ד"ר ווילנר סיפר שאיידס היא חולשה של המערכת החיסונית, זה הכל. הוא גם יצא בהאשמות חריפות כלפי הרופאים הטוענים שה-HIV גורם לאיידס, משום שהם מסבים נזק עצום לחולים כשהם נותנים AZT – אחת התרופות הכימותרפיות הרעילות ביותר שידועות לרפואה. בסיום מסיבת העיתונאים, ד"ר ווילנר דקר את עצמו במחט מזוהמת בדמו של חולה איידס! ולא משום שהוא רופא מתאבד, אלא משום שהוא רצה להוכיח את מה שידע מעל לכל ספק – HIV אינו גורם לאיידס. ראו את ההרצאה:

מסיבת העיתונאים של ד"ר רוברט ווילנר

אז למה כולם חושבים ש-HIV גורם לאיידס? פרופ' גורדון סטיוארט מבהיר את העניין – חמשת הג'ורנלים המובילים לרפואה לא יפרסמו מאמר שמטיל ספק בכך שה-HIV הוא הסיבה לאיידס. ראו תוכנית תיעודית על האיידס החל מדקה 2:50.

אם אומנם ה-HIV אינו מוכח כגורם לאיידס, כיצד מאבחנים איידס?

נחזור לד"ר לוק מונטינייר האיש שלכאורה ביסס את הקשר בין HIV לאיידס. לפי ד"ר לוק מונטינייר אם הבחור הומו\מכור לסמים, יש לו חום, רעידות בידיים, הזעות, זה יכול להספיק, יש לחולה איידס. קדימה לקבל AZT. ובאמת בסרט התיעודי המצוין בפסקה הבאה, פרופ' דייויד רזניק מצטט את ה-CDC שטוען שקיימים בארה"ב 40000 חולי איידס שמעולם לא נמצא אצלהם HIV. אז על סמך מה האיבחון? על סמך חוות דעת הסובייקטיבית של הרופא.

קטע סרט תיעודי של House Of Number על איבחון האיידס: בקישור הזה ליוטיוב.

ושוב נחזור לד"ר לוק מונטינייר. ד"ר מונטינייר בכנות רבה ואקט של טוב לב משחרר את חולי האיידס מהמחלה שלהם – הוא אומר לחולים – ניתן להירפא מאיידס. זה תלוי במערכת החיסונית. הוא טוען שפעמים רבות אדם יחלה באיידס והמחלה תעבור תוך שבועות ספורים כשהמערכת החיסונית תגבר על הנגיף. האיידס יתבסס רק אם המערכת החיסונית חלשה. ומה מוביל למערכת חיסונית חלשה? מים מזוהמים, אוכל ירוד, תנאים סניטראיים וכן הלאה. כמו בכול מחלה, שום דבר מיוחד:

קטע מראיון של House Of Number

ואם מחפשים שיטות יותר קונקרטיות – יש לי להציע שתי שיטות:

1) השיטה של ד"ר בוב סי. בק. בוב היה חולה קשה בעצמו והצליח לרפא את עצמו בעזרת שלושה אמצעים: מי כסף  קולואידיים, מכשיר blood electrifier, ומכשיר magnetic pulsar, מי אוזון. בעתיד אייחד פוסט לד"ר בוב סי. בק והשיטות המפליאות שפיתח. לעת עתה כל החומר נמצא באנגלית בסיכום הבא: BOB BECK LECTURE ובספר הבא:THE PROTOCOL BECK. בסרטים הבאים ישנן עדויות רבות לחולים שרפאו את עצמם:

The Bob Beck Protocol – Part I: An Introductionon
 The Bob Beck Protocol – Part 2: How To Do the Beck Protocol

המכשירים של ד"ר בק ניתנים לבנייה די בזול, מי שלא מבין באלקטרוניקה יכול לרכוש אותם בכמה מאות דולרים מספקים ברחבי העולם.

2) הספר המדהים של ד"ר הולדה קלארק מ-1993 בו היא תעדה כיצד ריפאה 68 מקרי איידס, חלקם עברו ממצב של HIV POSITIVE ל- HIV NEGATIVE. כמו-כן היא נתנה מרשמים לריפוי עצמי, והסברים רבים על מהלך המחלה וסיבותיה. הצהרות ומכתבי תודה של חולי איידס שנרפאו או שמצבם הוטב בעזרת הפרוטוקולים של ד"ר קלארק בקישור הבאבתחילת הספר ד"ר הולדה קלארק הצהירה: HIV זה וירוס, איידס זה מצב, לפעמים הם מתרחשים ביחד, לפעמים הם מתרחשים בנפרד.  ראוי לזכור זאת. משום שההצהרה הזו שמגובה ע"י חוקרים רבים ממוטטת את כל התאוריה של הרפואה המודרנית על האיידס.

הערה חשובה לסיום – הטור הזה לא נועד להצדיק יחסי מין לא מוגנים עם בני זוג רבים (הטרו או הומוסקסואליים). לעניות דעתי יחסים מסוג זה חושפים את בני הזוג לשלל פתוגנים ועלולים לקדם מחלות.

קישור לפוסט השני בעניין האיידס.