בפוסט הראשון בנושא זה נתתי הקדמה קצרה לספר "רפא את ריקבון השן" של רמיאל נגל, שמספר שריפוי השיניים שלנו הוא אפשרי ומאוד כדאי. מי מאיתנו לא רוצה לחסוך את הקידוחים בשיניים והחומרים הדוחים שלאחר מכן מתקינים לנו בפה?

כמו במחלות רבות אחרות, גם במקרה של עששת המניעה הרבה יותר קלה מהריפוי. לשם כך רמיאל מספר על הסיבות לעששת – הסיבות הן לא קריוס ובקטוס שניזונים משאריות מזון וממתקים בפה. החיידקים הם רק סימפטום לבעיה אחרת.

בתוך השיניים קיים חומר שנקרא דנטין, הדנטין אומנם נראה קשה כמו סלע אבל הוא שונה מסלע באופן מהותי. בתוך הדנטין של כל שן ישנן אלפי תעלות זעירות (בעובי של 1.3 עד 4.5 מיקרון) המלאות בנוזל שדומה לנוזל המוחי – שדרתי (הנוזל שממלא את פנים עמוד השדרה, ובתוכו "צף" המוח שלנו). התעלות האלה יכולות להסיע חומרים להרבדה של השן, לגדילה של תאי שן ,עצבים, ורקמות חיבור.

הדנטין נוצר מתאים שנקראים Odontoblasts.התאים האלה מעבירים חומרים שמגיעים ממערכת הלימפה שבפה לצורך גידול של השן. לתאי Odontoblasts יש מעין משאבות זעירות שמזרימות את הנוזל לתוך תעלות הדנטין. כתוצאה ישנו לחץ בתוך השן כלפי חוץ. הלחץ הזה שוטף את החלקיקים הזרים אל מחוץ לשיניים.

ראלף סטיינמן (רופא שיניים) גילה שנוזל השן נשלט ע"י בלוטות הרוק, ואלה נשלטות מאות המגיע מההיפותאלמוס.

כל עוד האוכל והמשקאות שלנו מזינים ובריאים, שרשרת הבלוטות נותנת לתאי השן פקודה להזרים את הנוזל כלפי חוץ. כאשר אנחנו אוכלים אוכל ירוד, שרשרת הבלוטות תיתן אות שונה. בתעלות הדנטין יווצר תת לחץ, המזון והחיידקים ישאבו פנימה. התוצאה הרסנית, המזונות והחיידקים שנשאבים מתחילים לגרום לעששת.

השאלה הנשאלת היא מהו מזון בריא? לדוגמא האם דגנים מלאים בריאים?

רמיאל נגל נותן תשובה בספרו. חלק מהתשובה ידוע למי שמתעניין ברפואה אלטרנטיבית – הימנעות מסוכר לבן, מוצרי מזון מעובדים-תעשיתיים, חלב מפוסטר מרפתות תעשיתיות והימנעות מחיטה. חלק אחר אולי יפתיע חלק מהאנשים – אכילת בשר של צאן ובקר שרועים בשטחים פתוחים, מוצרי חלב לא מפוסטר מבקר שאוכל עשב טרי באחו, פירות ים, דגנים וזרעים שעברו תהליך התססה מיוחד!

לפי רמיאל רוב הדגנים (אפילו המלאים) וחלק מהירקות העשביים פשוט אינם מתאימים בצורתם הגולמית למערכת העיכול האנושית. עשבים ירוקים למשל יכולים להתאים לפרה שמעבירה אותם תהליך מיוחד של התססה לפני העיכול, אבל כשאדם יאכל אותם (גולמיים) הם יביאו לנזק.

אכילת מזונות מסוימים לא רק שאינה מועילה, היא גם עלולה להזיק בכך שתמנע ספיגת מינרלים, ויטמינים וחלבונים הנמצאים במזון.

חלק גדול מהספר מדבר על הכנת המזון (התססת דגנים לדוגמא) וסוגי המזון הרצויים  לשמירה על השיניים ואף הבראה של עששת, נסיגת חניכיים, ובעיות דנטליות נוספות.

הספר נוגע גם בבעיות אורתודנטיות (יישור שייניים וכיו"ב). הדרך של משיכת השיניים לאחור לדוגמא פסולה לדעתו של רמיאל, במיוחד בגילאים מבוגרים. השן נתונה בתוך תושבת, וברגע שמושכים אותה היא מתחילה לנוע בתושבת, והתושבת מתחילה לשנות את צורתה. כמו ספינה בוקעת קרח, השן מבקיעה את התושבת מצד אחד, והתושבת מתמלאת בצד השני. התהליך הזה מזיק לשן ולשורש שלה, והנזק ארוך טווח – השן עלולה לפתח בעיות חניכיים, ואף אובדן מוקדם. רמיאל מציע הליך אחר עדין יותר כדי לשקם את הסגירה של הפה ולשנות את מיקום את הלסת התחתונה (ללא רסן). יצוין שהתורה בתחום זה עדיין אינה מגובשת לחלוטין, אולם ברור שהמצב הנוכחי בעייתי וכדאי לבדוק אלטרנטיבות לפני שמפעילים כח…

לסיכום הספר של רמיאל "רפא את ריקבון השיניים" של רמיאל נגל מבוסס על מחקר מעמיק, ומציע דרכים חדשות, לא פולשניות, זולות יחסית (לטיפולים הקיימים), לשיקום ומניעה של כמעט כל הבעיות הדנטליות שאנו נתקלים בהם בעולם המודרני בילדים ובמבוגרים. כולל טיפול במצבי חירום ובעיות דחופות.

לפני הקידוחים, העקירות, ניקוי השורש, התקנת התותבות למינהן, ועוד תהליכים פולשניים ואגרסיביים, בעלי השלכות מידיות וארוכות טווח, מומלץ ללמוד ולבדוק את הדרכים המוצעות בספר.

קישור לפוסט הבא באותו עניין: http://focus-il.org/amalgam/?p=2945