ארכיון תגית: סכרת

מנתח הלב ד"ר דוויט לינדל שינה את דעתו!

ד"ר דוויט לינדל הוא מומחה למחלות לב, ומומחה לניתוחי לב שאותם ביצע במשך 25 שנים! תחת ידיו נותחו למעלה מ-5000 לבבות אנושיים.הוא היה מנתח ראשי בב"ח באנר במסה אריזונה.

המספרים שמביא ד"ר לינדל על מחלות הלב פשוט מדהימים:

* בארה"ב העלות של מחלות הלב בשנה הוא 500 מיליארד דולר!!!

* 81 מיליון מאזרחי ארה"ב סובלים ממחלות לב.

* 79 מיליון ביקורים שנתיים אצל רופאים נעשים בגין מחלות לב.

ד"ר לינדל הגיע למסקנה שהניסיון למנוע מחלות לב בהמלצות הקיימות נכשל לחלוטין. ד"ר דוויט ניסה לשנות את המלצות המערכת, אך נתקל במתקפה כלפיו. לפיכך ד"ר לינדל החליט פשוט לפרסם את מימצאיו, מי שירצה יקח את עצותיו, מי שלא ירצה ימשיך לקחת את התרופות של מערכת הרפואה הרשמית.

ד"ר דוויט הקים אתר אינטרנט. באתר הוא מודה שחלק גדול (וכנראה העיקרי) של הפרקטיקות הנהוגות לריפוי מחלות לב שגויות!!!

ד"ר לינדל טוען שרוב המחקרים הרפואיים בנושא שגויים ומוטים. הוא טוען שהניסיון להוריד את הכולסטרול בעזרת תרופות סטאטנים שגוי ושקרי, ועלול ליצור יותר נזק מתועלת.

דיאטת דלת השומן היא שגויה ומעלה את הסיכוי למחלות לב וסוכרת. משום שהגוף סובל ממחסור בכולסטרול והנזק שנגרם לדפנות של כלי הדם גורם לדלקת מתמדת שבסופו של דבר מובילה להתקפי לב, שבץ מוחי, סוכרת, והשמנת יתר. ללא כמות מספקת של כולסטרול כלי הדם נשחקים שוב ושוב, ונוצרת דלקת כרונית.

ד"ר לינדל דוגל בדיאטה המורכבת מפירות וירקות ואוכל לא מעובד שכולל שומן מסוג אומגה 3.

עוד על השיטה של ד"ר לינדל בכתבה הבאה. ובאתר של ד"ר לינדל.

ריפוי סוכרת סוג 2 בשיטת דווין מקולי

דווין מקולי חלה בסוכרת סוג 2 חריפה. הוא נכנס לקומה וכמעט מת מהמחלה. הסוכרת שלו יצאה משליטה לחלוטין.

הרופאים הציעו לדווין לקטוע את הרגל. אבל הוא העדיף לנסות לרפא את הסוכרת.

דווין פיתח תזונה לפיה רוב הקלוריות מגיעות משומנים וחלבונים, וחלק קטן מגיע מפחמימות מהצומח (עדיף צומח ירוק). ללא אוכל מעובד, ממתיקים מלאכותיים, ללא חיטה או דגנים אחרים.

דווין מקולי הבריא לחלוטין ונגמל מזריקות האינסולין.

דווין מתאר בערץ היוטיוב הבא את הדיאטה ואת המקרה שלו בפרוטרוט.

בין היתר הוא מתאר כיצד ארגון התמיכה בסוכרתיים, רצה לפטר את מקולי משום שהוא הקטין את מכירות התרופות… אבל בתור מתנדב לא ניתן לפטר אותו.

הוא לא היחיד שטוען שהדיאטה המומלצת שגויה. בנוסף לד"ר דיוויס שממליץ על דיאטה "פליאוליטית", גם ד"ר ברנשטיין ממליץ על הוצאת הדגנים מהתפריט של חולי הסוכרת.

ריפוי סרטן לפי השיטה של ד"ר קלי

ד"ר ויליאם דונלד קלי ז"ל (ד"ר לרפואת שיניים), חלה בסרטן הלבלב בעצמו, בשלב מסוים במחלתו הרופאים הרימו ידיים וקצבו לו חודשים ספורים. ד"ר קלי ניסה דיאטה מיוחדת והצליח לרפא את עצמו . לאחר מכן הוא פיתח את הדיאטה שלו לשיטה לריפוי סרטן יחד פרופ' קרול א. מוריסון (ד"ר לרפואה,מומחית לרפואה פנימית, מומחית לרפואת כלי דם לבביים, ומרצה באוניברסיטה).

החלטתי לסקור בקיצור נמרץ את שיטתו של ד"ר קלי משום שהשיטה מנסה לטפל בחוסר איזון בגוף. אני לא נחרץ כמו ד"ר קלי באשר לסיכויי ההחלמה משום שלא ראיתי מקרוב חולים שהבריאו בשיטת הד"ר קלי, אולם אינטואיטיבית, השיטה הזו נראית הרבה יותר מוצלחת ממרבית השיטות המתורגלות בבתי החולים, משום שהיא מנסה לאזן את הגוף, ולא "להכות" בגידולים כפי שהשיטה ה"קונבנציונאלית" מנסה.

אם הרפואה הקונבציונאלית תשלול את השיטה של ד"ר קלי, ותביא מחקרים לצורך כך, לדעתי אין להתרשם יתר על המידה. הסרטן היא תעשייה בהיקף גדול. אני חס וחלילה לא מאשים אף גורם שהוא באופן מכוון משתמש בשיטות לא יעילות, אבל מצד שני למערכות גדולות יש את הדינמיקה שלהן. כל בורג במערכת עושה באמונה את העבודה הצרה שלו מבלי להרים את הראש ולהביט לצדדים. כשדחף מניע לכל אורך המערכת העצומה הזו הוא הרווח, בסוף אנחנו מקבלים שרשרת אנושית גדולה שמחטיאה את המטרה לשמה קמה.

לפני שתתחילו לקרוא, דעו כי הספר של ד"ר קלי מפורסם במלואו חינם, ומפרט את עקרונות השיטה שלו באופן הברור ביותר. כך שעדיף לגשת ישר לספר במקום לקרוא את הדברים דרך סיכום מצומצם שמוטה, מסונן, ומובן דרכי.

לשיטתו של ד"ר קלי, סרטן הוא למעשה תאי מסוג Ectopic Germ Cell שמתרבים ללא שליטה. בעת התחלת הריון, תאי Ectopic Germ Cell, מתפתחים לשיליה שקושרת את העובר לרחם ומספקת לו את המזון. כשהלבלב של העובר מתפתח, הוא מפיק אנזימים שעוצרים את התפתחות השיליה. תאי Ectopic Germ Cell נמצאים בכל מקום בגוף שלנו. כשישנם עודף הורמוני מין נשיים, הם נכנסים לפעולה ומנסים לפתח שיליה, אבל במקום שיליה מתפתח סרטן.

מצד שני הלבלב מייצר אנזימים שמפרקים את Ectopic Germ Cell שיצאו מכלל שליטה, כל העת. אותם אנזימים גם מפרקים מזון, כך שאותם אנזימים נאלצים להתמודד גם עם האוכל שלנו וגם עם פירוק תאים שיצאו מכלל שליטה. באורח החיים המודרני לעיתים הלבלב מתעייף. לעייפות הזו יכולים להיות סיבות רבות – חוסר במזון ללבלב עקב בעיות עיכול, או בעיות סירקולציה של הדם. התעייפות של הלבלב בשל חוסר שינה (הדרושה לרענון אברי הגוף), מתחים כעסים וחרדות, שמשפיעים על כל הגוף.אכילה מוגזמת לאורך מרבית שעות היום שמנצלת את האנזימים לצורך פירוק המזון בלבד, כך שלא נשארים אנזימים לפירוק התאים הסרטניים.

כשהגידול הסרטני מתפתח מבלי שהגוף מסוגל לעצור אותו, מצד אחד הגוף צובר רעלים, ומצד שני הוא הוא הולך ונחלש. בנקודה כל שהיא קשה מאוד, ואולי בלתי אפשרי להפוך את הכיוון של הדינמיקה. גם כשתתורגל הפרקטיקה של ד"ר קלי, הגוף כבר לא יעמוד בטלטלה. אולם לטענתו של ד"ר קלי, גם כשהמצב נראה נואש פעמים רבות השיטה שלו יכולה להציל את החולה.

אז מה מציע ד"ר קלי לריפוי הסרטן? קודם כל הוא מציע (כמו שיטות אלטרנטיביות רבות אחרות) לשנות את אורח החיים והתזונה. לדוגמא הוא מציע להמעיט באוכל בארוחת ערב (בפרט לוותר על חלבונים שדורשים את אנזימי הלבלב). הרמב"ם כבר אמר אכול ארוחת בוקר כמו בן מלך, ארוחת צהריים כמו נסיך וארוחת ערב כמו עני תוספת שלי – אם מצבכם מאפשר זאת עדיף לוותר על ארוחת ערב. ד"ר קלי מציע להימנע מכל תוספי התזונה המודרניים שנועדו לשמר, לשפר טעם, לצבוע, או לשנות את מרקם המזון.

מדוע מציע הד"ר קלי לוותר על ארוחת ערב? אנזימי הלבלב משמשים לפירוק המזון, אולם לפי ד"ר קלי, יש להם תפקיד חשוב בגוף שלנו. בעת מנוחת מערכת העיכול, אנזימי הלבלב יוצאים לרחבי הגוף, מפרקים רקמות צלקתיות, מפרקים שומנים וחלבונים שהצטברו במקומות הלא נכונים, כמו בעורקים שלנו, וכן אפילו מפרקים את המעטפת של הגידולים הסרטניים. כלומר אנשים בריאים יכולים להינות מההשפעה החיובית של אנזימי הלבלב בתנאי שהם נותנים מנוחה למערכת העיכול. מהי הדרך הטובה ביותר לתת מנוחה למערכת העיכול? להקטין מאוד ואף לוותר על ארוחת ערב. אם נוותר על ארוחת ערב, לאחר העיכול של המזון – כ-6 שעות בבמוצע, עדיין נותרות 8 שעות מנוחה למערכת העיכול. ב-8 השעות האלה הלבלב ידאג לניקיון הגוף מפסולת מזיקה שהצטברה בו. אנשים בריאים יכולים להינות מההשפעה המיטיבה אנזימי הלבלב בקלות, הרבה יותר קל לשמור על הבריאות מאשר לבנות אותה מחדש…

אז מה מציע ד"ר קלי  לאנשים שהלבלב שלהם כבר עייף, ואינו מסוגל לייצר את האנזימים שכה דרושים בסביבה המורעלת בה אנו חיים. ד"ר קלי מציע תוספי תזונה – שילוב של אנזימים שהלבלב מפיק בשם פנקראטין, כדי למלא את תפקיד הלבלב שהתעייף. הוא גם מציע שורה של ויטמינים ומינרלים ומצביע על מזונות שמכילים אותם.

ד"ר קלי מציע תוכנית דיטוקס (טיהור רעלים) לאיברים הפנימיים – הכבד, כיס המרה (שיטה לשטיפת אבני מרה), המעי הדק1, המעי הגס, הכליות, הריאות, וכן הוא מציע שיטות ניקוי לדרכי הנשימה ולעור.

ד"ר קלי מציע טיפול לעצבים ומניעת מצבים הגורמים לגירוי עצבי (TMJ).

בנוסף ד"ר קלי מדגיש התאמה של טיפול מטבולי לפי סיווג האופי של הפציינט.

ההיבט הרוחני גם הוא קריטי להבראה. אדם שאיבד את האמון שלו ביכולתו להרפא מקטין מאוד את הסיכויים שלו להרפאץ לפיכך אחד הצעדים הראשונים הוא להאמין בריפוי בכל הלב ולהתקדם עם האמונה הזו.

יצוין שחלק מהשיטות של ד"ר קלי לדיטוקס, כגון שטיפת כבד, מומלצות בואריאציות דומות ע"י מטפלים אלטרנטיביים כחלק מהריפוי של תסמונת התשישות הכרונית. למשל ד"ר אליסון אדאמס ממליצה גם היא על סוג דומה של שטיפת כבד. לדברי אליסון חזרה על השטיפה מספר פעמים משחררת את הכבד וכיס המרה מאבנים רבות שמעיקות על התפקוד שלו.

הספר גם מכיל מידע רב על סכרת מנקודת זוית שונה מהזוית של הרפואה המערבית.

ד"ר קלי טוען שהשיטה שלו יעילה מאוד ומביא עדויות של אנשים שנרפאו לפיה. הוא גם טוען שהוא נרדף ע"י הממסד הרפואי ונעשו לו מעשים איומים ונוראיים משום שהוא מצא תרופה לסרטן, וגם ביקש לפרסם אותה. לשמחתי ה"מימסד" לא הצליח להשמיד את הפרקטיקה, והיא פתוחה לכל אדם בהתאם לרצונו.

ד"ר ניקולס גונזלס חקר את שיטתו של ד"ר קלי עוד בהיותו בחיים, וערך מחקרים וצבר ניסיון בשיטה זו. ד"ר גונזלס ממשיך לטפל עד עצם היום הזה בשיטת ד"רג קלי. אתר האינטרנט של ד"ר גונזלס.

  1. ע"י שימוש ב-Okra-Pepsin-E3 לניקוי משקעים על המעי הדק []

סכרת סוג 2, מחלות לב ומגנזיום – הקשר הסודי

הפוסט הזה מבוסס על ספרה של קרוליין דין (ד"ר לרפואה ונטורופתית)

למעשה הייתי צריך לרשום כותרת אחרת: הקשר בין מגנזיום ל-:

אפילפסיה, סכרת סוג 1, 2 וסכרת הריונית, טרשת העורקים, מחלות במסתמי הלב, מיגרנות, שבץ מוחי, החלמה מפגיעות ראש, כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, כאבים, השמנה ו-obesity, סנדרום X, תסמונת קדם ויסתית, כאבי מחזור, בעיות בביוץ, ציסטות בשחלות, בעיות פיריון לגברים ונשים, שיתוק מוחי בילדים, מוות בעריסה, לחץ דם גבוה במהלך ההריון, הפלה עצמונית(ספונטאנית), חרדה, דיכאון, עצבנות, אלצהיימר, שיגרון, אוטיזם, ADHD, מחלות אוטואימוניות, נדודי שינה, התכווצויות שרירים, אי סדירות בבלוטת התריס, הפרעות אכילה, עצירות,  אסטמה, תשישות כרונית.

אבל הכותרת הזו היתה ארוכה מדי. גם קשה לי במסגרת הזמן להרחיב על כל נושא. בדיוק בשל כך יש את הספר של קרוליין. לצערי רק באנגלית. כדרך אגב, הרשימה הזו מזכירה את רשימת הבעיות שנובעות מחשיפה לכספית. אכן הכספית מגדילה באופן דרסטי את איבוד הסידן והמגנזיום דרך השתן בשל פגיעה בתפקוד הכליות. זו גם הסיבה שחולים רבים בהרעלת כספית כרונית (כתוצאה מסתימות אמלגם) סובלים ממחסור במגנזיום.

הרעיון שבבסיס הספר פשוט מגנזיום הוא יסוד שדרוש לבנייה ותחזוקה של הגוף. בלעדיו הגוף לא יתקיים, כשהוא חסר יכולות להתפתח אין ספור מחלות.

בימינו הבעיה כפולה:

1) לאורך המאה ה-20, העיבוד התעשייתי של הקרקעות הוביל להתדלדלות משמעותית של המגנזיום במזוננו. מעבר לזה, תהליך העיבוד של האוכל מקטין עוד יותר את כמות המגנזיום.

2) הרופאים כלל אינם מודעים לחוסר במגנזיום וממהרים לתת תרופות לדיכוי הסימפטומים שנובעים מימנו.

הקשר בין מגנזיום לסכרת:

חולי סכרת רבים נוהגים בדיוק לפי מצוות הרופאים. הם אינם אוכלים דברים שמנים, נמנעים ממרגרינה, ממעיטים בסוכר, מבצעים פעילות גופנית מתונה, ובכל זאת מצבם מתדרדר. אז מצוות הרופאים מפספסת כמה נקודות חשובות. הפיספוס הראשון שדיברתי עליו הוא חיטה (ופחמימות) כפי שניתן לקרוא בקישור. פיספוס גדול נוסף הוא מגנזיום! המגנזיום נחוץ כדי לאפשר לאינסולין לחדור לתוך תאי הגוף. האינסולין דרוש כדי לפנות את הסוכר מהדם לתוך התאים ולהפוך אותם לשומן. כשחסר מגנזיום הסוכר נשאר בדם , הלבלב (שמתפקידו להפריש אינסולין) מתחיל לעבוד קשה יותר ומפריש יותר אינסולין במאמץ לפנות את הסוכר מהדם. מאמץ מוגבר וממושך של הלבלב מוביל לקריסת היכולת שלו להפיק אינסולין, דהיינו החולה נזקק להזרקת אינסולין כדי לשמור על רמות הסוכר התקינות.

כל עוד מנסים לטפל בסכרת מבלי לטפל בחוסר במגנזיום, סיכויי ההצלחה מועטים יותר.

הקשר בין מחלות לב למגנזיום:

המגנזיום השפעה רבה על בריאות הלב. המגנזיום נחוץ כדי למנוע קרישי דם בעורקים. המגנזיום נחוץ כדי לאפשר התרחבות כלי הדם בעת מאמץ, ומניעה של התכווצות העורקים – שעלולה להוביל לאנגינה או התקף לב. המגנזיום מונע רמות גבוהות מדי של סידן בדם. סידן עודף בדם שוקע בעורקים וגורם להתקשחות וסתימה שלהם. המגנזיום נחוץ לשמירה ותפקוד תקין של שכבת האלסטין בעורקים. האלסטין (כשמו) אחראי על האלסטיות של כלי הדם. מגנזיום פועל להורדת הכולסטרול משום שהוא משפיע האנזים שמבקר את יצור הכולסטרול (HMG-CoA). על אותו אנזים בדיוק פועלים הסטאטינים למינהם (לובאליפ, ליפידל, ליפיטור, סימבאקור, סימוביל, סימבאסטטין). המגנזיום מבקר את פעולת האנזים וממתן את יצור הכולסטרול, אולם הוא משתלב בתהליכים הטבעיים של הגוף ואינו גורם לשאר תופעות הלוואי של הסטטינים (פירוק שרירים, פגיעה בכבד ובכליות, פגיעה בייצור Q10 וכתוצאה פגיעה בתפקוד התאים בגוף כולו). לבסוף המגנזיום מאפשר תקשורת עצבית תקינה, ללא רמות מספיקות של מגנזיום התקשורת העצבית משתבשת. לפיכך המגנזיום נחוץ כדי לשמור על הקצב התקין של הלב.

זהו, פורסם הקשר הסודי. פציינטים שסובלים מסכרת, בעיות לב, ובעיות אחרות שהוזכרו, מוזמנים לקרוא את הספר. הניחו לרופאים שמייעצים לכם אחרת, בדקו בעצמכם. ישנם מטפלים אלטרנטיביים שיעזרו לכם להחליט על סוג המגנזיום והמינונים הדרושים, תגובות בין תרופתיות וכיו"ב.

דבר אחרון – אני עדיין מתנגד להוספת מגנזיום למי ברז. מסיבות רבות. העיקריות שבהם – המינון של המגנזיום כלל אינו נשלט באופן זה. ישנם סוגים רבים של מגנזיום ולכל אחד מתאים סוג אחר. סיבה אחרונה שאזכיר – לא כדאי לכם לשתות מים ישר מהברז. בגלל שני הרעלים העיקריים במי הברז שמוספים באופן מלאכותי – פלואוריד וכלור.

בריאות לכולם!

האם חיטה היא מזון בריא?

ד"ר מייקל דייויס (קרדיולוג בהכשרתו) פרסם ספר שלם על הנושא הזה בדיוק.

קשה לסכם את הספר בפוסט הזה משום שהוא מכיל עובדות רבות וחשובות ואני לא בטוח מה כדאי לסנן. אבל בכל זאת חשוב שאתן סקירה קצרצרה על הספר, משום שהוא מכיל עובדות שהופכות את כל מה שחשבנו על החיטה ותרומתה לבריאות.

בדומה לדבריו של ד"ר דייויס באחד הראיונות, גם לי נדמה שהחיטה כאילו הומצאה כדי לקצר את ימיו של האדם ולגרום לו לחלות במגוון גדול של מחלות.

התגובה שלי לכזו הצהרה (לפני שקראתי את הספר) – חיטה? אתה בטוח? הרי זה מזון צמחוני לבני אדם שמשמש מזה אלפי שנים. הוא מכיל חלבונים, פחמימות, ושומן, כל אבות המזון. מה כבר יכול להיות רע בחיטה?

אז מסתבר שחייתי באשליה, החיטה של היום היא לא החיטה של פעם. למעשה היא שונה מאוד מהחיטה של פעם. בהיבט הגנטי החיטה של היום מכילה רק 14 כרומוזומים מהחיטה של אבות אבותינו. שאר הכרומוזומים (28) שייכים בכלל לעשבים אחרים. כלומר החיטה היא יותר עשבים אחרים מאשר חיטה (בהיבט הגנטי). נכון שמבחינה חיצונית יש לה קווי דימיון לחיטה ההיסטורית, אבל מה קורה מעבר לקליפה? החלבונים אחרים, הפחמימות אחרות, אפילו המבנה של זרעי החיטה שונה. זה צמח אחר. שונה באופן מהותי. אפילו 14 הכרומוזומים שלכאורה נבעו מהאיינקורן עברו מניפולציה גנטית דרך הכלאות עם זן אחר של חיטה. בכל הכלאה של שני זנים נוצרים חלבונים חדשים (שלא היו בשני הזנים המקוריים) בעלי השפעות שעלולות להיות מזיקות. מה השפעת החלבונים החדשים שנוצרו בחיטה שהוכלאה פעמים רבות עם זנים שונים? אין שום גוף שמחויב לבדוק. אם זה טעים ולא הורג באופן מידי מותר לשווק את זה.

אבל חיטה לא עברה הנדסה גנטית נכון? נכון, אבל ההגדרה של הנדסה גנטית מאוד מצומצמת, הקרנת הזרעים בקרני – X, והשרייתם בסודיום אזיד (כימיקל מאוד רעיל) לא יחשבו להנדסה גנטית אלא לשיטת הכלאה מסורתית. שיטות אלה במידה רבה גרועות יותר מהנדסה גנטית מבחינת הנזק הבלתי ידוע שנוצר לצמח.

השינויים לחיטה סוכמו בקיצור בפוסט הקודם (ושוב אני מפנה לספרו של ד"ר דייויס להרחבה).

אז מה כל כך גרוע בחיטה?

אינדקס גליקמי גבוה – גבוה יותר מסוכר לבן, גם בחיטה מלאה (למעשה האינדקס הגליקמי של קמח מחיטה מלאה גבוה יותר מקמח לבן). האינדקס הגליקמי  עומד בקורלציה למהירות עליית רמת הסוכר בדם. האינדקס הגליקמי הגבוה נובע מפחמימה דומיננטית בחיטה שנקראת אמילוצפטין איי, הפחמימה הזו מתפרקת במהירות וגורמת לעלייה חדה של הסוכר בדם. ד"ר דייויס קורא לפחמימה הזו סופר-פחמימה בשל המהירות בה היא מתפרקת.

הסוכר בדם עולה מהר, הגוף מכניס לפעולה מנגנונים לשיכוך רמת הסוכר המזיקה – הפרשת אינסולין. הגוף מפנה את הסוכר מהדם והופך אותו לשומן. שומן שמתרכז בעיקר בבטן ובאברים הפנימיים. השומן הזה גורם לתגובה דלקתית והפרשה של הורמונים וחומרים שגורמים למחלות. ההפרשה החוזרת ונשנית של האינסולין מהלבלב  גורמת לבסוף להחלשותו, ולסכרת. ד"ר דייויס מגנה את הנטייה להעביר את חולי הסכרת לדיאטת דלת שומן ועתירת פחמימות (חיטה מלאה..). הוא טוען שדיאטה כזו מחסלת את מה שעדיין מתפקד בלבלב המוכה.

לאנשים רבים יש אי סבילות למרכיבים של החיטה כגון לגלוטן. כתוצאה נגרמת מחלת הצליאק. הצליאק לדברי ד"ר דייויס היא לא מחלה נדירה ואינה קלה לזיהוי. הסמנים הגנטיים לא תמיד קיימים גם כשחולים בצליאק. כמו-כן הביטוי של הצליאק אינו בהכרח רק במערכת העיכול. במקרים מסוים החולה מגלה אי-סבילות לאבני הבניין של הגלוטן (כשהוא מתפרק במערכת העיכול), כך שבדיקת אלרגייה לגלוטן לא תגלה דבר. אי סבילות לגלוטן יכולה להתבטא באופן נוירולוגי, לדוגמא בעיות שיווי משקל, ודמנציה. כמו-כן העור, הפרקים, השרירים, כולם יכולים לסבול מתופעות לוואי הנובעות מחיטה.

אכילת החיטה והתופעות הנלוות כגון השמנה, יכולים לגרום לטרשת העורקים אצל אנשים רבים, ולבעיות לב.

למעשה החיטה הנוכחית רעילה, מומלץ לכל אחד שסובל מבעיה רצינית לבחון את האפשרות שהבעיה נובעת מחיטה. אולם ישנן 3 בעיות שמונעות מאיתנו לבדוק את הקשר של המחלות לחיטה:

1) ההשלכות בדר"כ אינן מיידיות. ההשפעות מצטברות לאורך שנים רבות ובגילאים מתקדמים יותר מתגלת מחלה. קשה לשייך אותה לטוסט שאנחנו אוכלים כל בוקר מזשה שלושים שנים.

2) מערכת הבריאות הנוכחית שוטפת אותנו בפרסומים על חיטה מלאה ובריאה, מלאה בויטמינים ומינרלים. אומנם לחיטה המלאה יש ויטמינים ומינרלים רבים. אבל יש בה עוד מרכיבים מאוד בעיתיים בשפע לדוגמא גלוטן, ואמילוצפטין איי.

3) כשמתגלת המחלה, כיום הרופאים אינה מקשרים אותה לחיטה.

לפיכך הקשר בין המחלות לחיטה נסתר מעיננו ואנחנו ממשיכים עם מחלות כרוניות.

אני בכלל הייתי מציע לקרוא לחיטה בשם אחר. בהשראת השמות שנותנים הבוטנאים בישראל לצמחים הייתי קורא לחיטה – "בן חיטה גמדי" (משום שחיטה המקורית היתה פי 2 בגובה), או "עשב דמוי חיטה", או משהו אחר. כל דבר שיסיר את האשליה שאנחנו אוכלים את אותה חיטה שהיתה חברה בשבעת המינים, החיטה מהפסוק "ארץ חיטה ושעורה גפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש".

אנחנו אוכלים משהו אחר לגמרי.

קישורים לפוסטים הקודמים באותו נושא:

1)הכלאה מסורתית, הכלאה מודרנית, והנדסה גנטית.

2) חיטה מודרנית

לפוסט הבא בנושא:

האם לחם מזון בריא? פרק 4 ואחרון על החיטה וקורותיה

http://focus-il.org/amalgam/wp-admin/post.php?post=1108&action=edit

החלפת האמלגם = הסרת מחלות?

ארגון אמריקאי  שהחליט לפעול לסיום השימוש באמלגם (Consumers for Dental Choice) מרכז מחקרים על שורה עצומה של מחלות שנחלשו או נעלמו כליל לאחר החלפת האמלגם.

צ'ארלס בראון יועץ לארגון הנ"ל, מספר בראיון לאתר http://www.naturalnews.com שרפואת השיניים (שצמחה בשל השימוש באמלגם) מנותקת מהרפואה הכללית. הטענה הזו מאוד משמעותית. להדגמת הטענה נניח שהכספית המופרשת מהסתימות גורמת לדיכאון (מאחר והכספית יכולה לגרום לכל בעיה, במיוחד כשהמינונים הנובעים מסתימות עוברים לפחות חלק מהספים ה"בטוחים"). אם מגיע חולה לרופא המשפחה או לרופא מומחה ומתלונן על דיכאון, הרופא הכללי לא יבדוק אם זה נגרם כתוצאה מזליגה של כספית למוח. סביר שהחולה יקבל ציפרלקס וישוחרר לביתו. כשאותו חולה יסבול מריקבון בשיניו, ויגיע לרופא השיניים, הרופא לא ישאל אותו אם הוא סובל מדיכאון, ויתקין לו סתימת אמלגם נוספת. כעת החולה ישאר תלוי עד סוף ימיו ברפואה ה"קונבציונאלית" בחברת שלושת מחלותיו שכל אחת גורמת לבאה בתור זליגת כספית, דיכאון, וציפרלקס. את הציפרלקס גם רשמתי כמחלה, משום שההתערבות המתמדת בביוכימיה של המוח בעלת תופעות לוואי למשל מחשבות אובדניות. הסרת הגורם הראשוני תרפה את שלושת המחלות.

לפי מחקרים לאחר הסרת האמלגם רמת החשיפה בכספית עולה למשך כשבועיים (בתלות באמצעי ההגנה שננקטו, אבל בכל מקרה יש לצפות לעליה). בטווח הארוך יותר עומס הכספית יורד דרמטית ועצם הירידה יכולה להביא לשיפור במחלות. לאחר החלפת אמלגם, קלציה (ניקוי חלק\מרבית הכספית מהגוף) יכולה להביא לשיפור דרמטי נוסף ואף ריפוי מחלות רבות.

המחלות שיכולות להירפא\להיחלש לאחר החלפת האמלגם שרוכזו בידי הארגון הנ"ל (הסימוכין נמצאים בקישור זה וזה):

  • אובדן שיער (אלפוציה)
  • אובדן עצם (אוסטאופרזיס)
  • אי-פוריות
  • איידס
  • אלרגיות
  • אלצהיימר
  • אנדומטריוזיס
  • אסטמה
  • אפילפסיה
  • אקזמה
  • בחילות
  • בילבול ובעיות זיכרון
  • בעיות במערכת העיכול
  • בעיות בסינוסים
  • בעיות במערכת השתן והפרוסטטה
  • בעיות עור
  • בעיות שמיעה
  • דיכאון
  • דלקת מפרקים (אריטריטיס)
  • הרפס
  • התפרצויות זעם
  • הפרעות בראיה
  • זאבת
  • זיהומים, וזיהומים חסיני אנטיביוטיקה
  • טינטון
  • טעם מתכתי
  • טרומבוציטופניה
  • טרשת נפוצה
  • יבלות בפה (Oral lichenoid lesions)
  • ירידה בתפקוד המערכת החיסונית (זיהומים תכופים)
  • כאבי שרירים \ כאבי מפרקים
  • כאבי מחזור (PMS)
  • כאבי ראש
  • כלימידה טרכומטיס
  • כעס ועצבנות
  • לוקמיה
  • מגרנות
  • מחלות במערכת העיכול
  • מחלות לב
  • מחלת קרוהן
  • נדודי שינה
  • ניוון שרירים
  • סכרת
  • סרפדת (orticaria)
  • סחרחורות
  • סכיזופרניה
  • עייפות כרונית
  • עצבנות ובלבול
  • פיברומיאלגיה
  • פרקינסון
  • קנדידה
  • רגישות לחומרים כימיים
  • רעד
  • תחושת נימול הירדמות באיברים
  • ועוד מחלות…

יצוין שהכספית גורמת להתדלדלות מינרלים חשובים כמו מגנזיום, לפיכך כל הסימפטומים של מחסור במגנזיום עלולים להופיע בהרעלת כספית.

הסימפטומים הנפוצים יותר הנובעים מהרעלת כספית הם בעיות נפשיות למינהן. כולל בעיות שהן לא ממש נחשבות למחלה כמו רגזנות\עצבנות, אדישות, עייפות (כולל עייפות כרונית), בעיות ריכוז ובעיות זיכרון. כאבי ראש גם אופיניים. וכן בעיות בעור ובפה. הרפואה הקונבנציונאלית תעמוד בדר"כ חסרת אונים מול הבעיות האלה.  ומה סביר שיעשו הרופאים? כנראה ידחפו גלולה לטיפול סימפטומטי.  לעיתים הרופא יטען שהבעיה היא פסיכוסומטית. אני מציע לא לנסות להתמודד עם טענה כזו, פשוט לכו לרופא אחר. קשה להוכיח שהבעיה אינה פסיכוסומטית כשהרופא שלכם חושב שהיא כן כזו ולכן לא יעשה דבר על מנת לברר מה מקורה.

האמלגם אינו תמיד הסיבה להיווצרות המחלות הנ"ל, אולם לדעתי לפני שפונים לפתרונות סימפטומטיים, כדאי לבחון את האפשרות להחלפת האמלגם.

לסיום ארגון IAOMT אסף הצהרות של אזרחים ובעלי מקצוע בנושא האמלגם ותחלואיו על מנת לשכנע את ה-FDA לסווג את האמלגם כהתקן מסוכן. ניתן ללמוד הרבה מתוך סיפורי האנשים, לפעמים יותר מאשר לומדים ממחקרים. קישור להצהרות.

אפילפסיה