הקשר בין הפלרה ליעלים בנחל אשלים

בתאריך 30.6.2017, נפרצה בריכה של חומצה במפעל רותם אמפרט וכמאה אלף קו"ב חומצה זרמו

צילום: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%9C#/media/File:PikiWiki_Israel_38769_Male_Ibex.jpg

צילום:
Netzach Farbiash, Ph.D Pikiwiki Israel

במורד נחל אשלים. החומצה הזו הרעילה את החי והצומח בנחל אשלים וגרמה לאסון סביבתי. הנחל סגור עד היום למטיילים בשל זיהום הקרקע והגבים, עדר היעלים באיזור זה הורעל למוות.
לרותם אמפרט יש היסטוריה של זיהום הקרקע ומקורות המים באיזורים בה היא פועלת. לפי עמותת "אדם טבע ודין", בריכות החומצה מזהמות את מי התהום וגורמות להמלחת מעיינות באיזור. הזיהום התגלה כבר ב-1980 בעין צין ובעין עקרבים.
בשל הזיהומים עלתה דרישה מרותם אמפרט לאטום את בריכות החומצה כי למנוע חלחול. flurosilicic
אכן רותם אמפרט תכננה להקים מתקן חדיש לטיפול במי החומצה בתחילת שנות ה-2000 שיקטין את הבעיה, אולם למרות זאת ב-2016 עדיין לא נאטמו הבריכות.

לפי הטיפול של רותם אמפרט בבעיית מי החומצה נדמה היה שהפיתרון היחיד שהיא מסוגלת לבצע הוא בריכות חלחול שמזהמות את מי התהום. באירוע פריצת בריכת החלחול נדמה שאפילו פיתרון זה לא החזיק מעמד והחומצה הרעילה שטפה את הנחל.
נשאלת השאלה מדוע המפעל נתקל בבעיה כה קשה עם תמיסה חומצית ללא פיתרון אקולוגי לטיפול בהם? מאחר והמפעל לא מפרט את הבעיות של עצמו, ולא מספר מה המחיר הסביבתי  של תעשיית הפוספטים נפנה למקורות אחרים…. במקרה הזה לאתר http://fluoridealert.org (וזה כבר רמז שהעניין קשור להפלרה….).
בשנות ה-50 של המאה הקודמת מפעלי הפוספטים לייצור דשנים נתקלו בבעית זיהום אויר חמורה. מסתבר שבסלע הפוספט מימנו מפרידים את הדשנים, ישנו ריכוז גבוה של רעלים – כולל כמות נכבדה של פלואור. כשהעשן נפלט בתהליך הייצור החוצה ללא סינון הוא גרם למפגע סביבתי קשה ופגיעה קשה בחי ובצומח בסביבת המפעל בשל ריכוז גבוה של פלואור באויר.
מפעלי הפוספטים שחיפשו פיתרון טכנולוגי לבעיה זו מצאו את סולקנים מיוחדים שבעזרת זרם מים מסננים את הרעלים מהאויר הנפלט מהארובות. הסולקנים האלה נכנסו לשימוש, וכיום האויר הנפלט ממפעלי הפוספטים נקי הרבה יותר. אולם נוצרו מים רעילים בתהליך סילוק הגזים הרעילים. המים האלה מכילים בעיקר חומצה פלאורוסיליצית (כ-30% עד 40%), אולם גם שורה של רעלים אחרים כגון עופרת, כספית, ארסן ואפילו אורניום. אלה מי החומצה הפלואורוסיליצית שרותם אמפרט נאלצת להזרים לבריכות חלחול באין פיתרון אחר…
או שיש פיתרון אחר… הפיתרון אבסורדי ככל שישמע הוא הזרמת החומצה למי השתיה שלנו במינון נמוך בתהליך שנקרא הפלרה.
למרות שהשכל הישר זועק לשמיים מסתבר שיש שורה של רופאי שיניים שממליצים להוסיף את החומצה הפלואורסיליצית (ללא סינון כפי שנוצרת בסולקנים של מפעלי הפוספטים) למי השתיה שלנו כפיתרון לעששת. כמו-כן ישנם רופאים שממליצים להוסיף את החומצה הפלואורוסיליצית למי השתיה וחלקם בעלי תפקידים בכירים במערכת הבריאות.
ההפלרה לא נשארה בגדר המלצה אלא הפכה לפרקטיקה מקובלת ומחויבת בישראל מסוף שנות ה-80 ועד לספטמבר 2014. בשנה זו בלחץ של שרת הבריאות יעל גרמן שינה משרד הבריאות את עמדתו והפסיק את ההפלרה בכל הארץ.
כשההפלרה היתה בתוקף עד 2012 היא סיפקה לרותם אמפרט פיתרון נוח לבעיית המים החומציים – הזרמתם למי השתיה, ואפילו קיבלו תמורתם כסף!
אולם החל מ-2012 האחים עופר שהיו בעלים של רותם אמפרט לא רצו להיות מעורבים בוויכוח שהתלהט בעניין ההפלרה ולכן הפסיקו לספק את החומצה הפלואורוסיליצית למדינה, ומשרד הבריאות קנה אותה ממקורות בחו"ל.

בהעדר פיתרון אחר למים החומציים רותם אמפרט ככל הנראה נאלצו להזרים אותם כבעבר לבריכות החלחול… אולי הפסקת מכירת החומצה לצורך הפלרה בישראל גרמה לעליית המפלס באחת הבריכות הענקיות ופריצתה ביוני 2017.

לסיכום – מחיר הפוספטים שמייצרים רותם אמפרט אינו משקף את העלות האמיתית שלהם. המחיר אינו משקף את זיהומי הקרקע, המעיינות ומי התהום באיזור הנגב. הוא אינו משקף את הפגיעה בחי בצומח ובאדם בנגב – בפרט במדינה מצומצמת בשטח ובמשאבים. לחלופין, הוא אינו משקף את עודף התחלואה הנגרם מהוספת חומצה פלואורוסיליצית למי השתיה. אומנם יש מחלוקת בעניין זה אבל מחקרים מראים על עליה דרמטית במחלות קשות עקב הפלרה כגון מחלות בבלוטת התריס וסרטן.

הפיתרון לבעית המים החומציים והרעילים אינו הזרמתם למי השתיה. הפיתרון יכול להיות טכנולוגי שלא יצור בעיה חדשה (כמו שיצרו סולקנים הקיימים), או שינוי החקלאות והתבססות על דשנים אחרים.

פורסם בקטגוריה הפלרה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

מטרת השאלה