ארכיון תגית: איידס

תעלומת האיידס – פוסט שני

בפוסט הקודם על האיידס, סקרתי בקצרה קולות אחרים בעניין אופן הריפוי מאיידס והקשר בין איידס ל-HIV.

בפוסט הנוכחי אסקור בקצרה את העבודה של פרופ' פיטר דוסברג בעניין האיידס.

פרופ' דוסברג מומחה לביולוגיה מולקולרית וכן ביולוגיית התא באונ' ברקלי בקליפורניה. פרופ' דוסברג מוערך בתחום מחקרו וזוכה פרסים והכרה בינלאומית. תחום מחקרו באופן ספציפי רלבנטי לנגיף האיידס ואופן התפשטותו.

פרופ' דוסברג הוציא ספר ששמו – "ממציאים את וירוס האיידס", וכן הוציא מספר מאמרים לאורך השנים בהם הוא מעלה תהיות קשות על וירוס האיידס.

אסקור מקצת מהתהיות שפרופ' דוסברג העלה כבר ב-1991:

1) הסיכון לחלות באיידס עבור נשאי HIV, משתנה ממדינה למדינה בצורה דרסטית. לנשא HIV בארה"ב יש סיכוי של 10% לפתח תסמיני איידס, בעוד שלנשא באוגנדה יש סיכוי של 0.8% לחלות באיידס. במילים אחרות עדיף לנשא איידס שגר בארה"ב להגר לאוגנדה כדי לא לחלות….

2) הסיכון לחלות באיידס עבור נשאים משתנה בצורה דרסטית בהתאם למין הנשא. לגברים יש סיכון גדול פי 10 לחלות באיידס מאשר נשים. התנהגות חריגה לכל וירוס.

3) פרופ' דוסברג טוען שבאותה מידה שטוענים שנגיף ה HIV גורם לתסמינים מסוימים שנחשבים לאיידס, ניתן לטעון שסיכון מסוים גורם לתסמיני האיידס, לדוגמא שימוש בסמים מסוימים. כדי לקבוע שהתסמינים המיוחסים לאיידס נובעים מנגיף ה HIV צריך לבדוק את התרחשות התסמינים באוכלוסיה נשאית HIV שאינה בקבוצת סיכון לאיידס, לעומת קבוצה שאינה נשאית באוכלוסייה שאינה בקבוצת סיכון. בדיקה כזו לא נעשתה.
במילים אחרות, כל תסמיני האיידס יכולים להיות מיוחסים ישירות לאורח חיים וגורמי סיכון באותה מידה שמייחסים אותם לאיידס היום. אין שום אינדיקציה שהתסמינים נובעים באיידס.

4) תסמיני האיידס מופיעים באוכלוסיה שאינה נושאת את נגיף האיידס. חלק משמעותי מחולי האיידס כלל אינם נשאי HIV.

5) המחלות הנחשבות לתסמיני איידס בעלות הסתברות שווה להופעה אצל נשים וגברים, אולם כאשר התסמינים נספרים כתוצאה מ- HIV השכיחות אצל הגברים בארה"ב קופצת פי 10 מאשר אצל נשים…. אולם, באפריקה שכיחות תסמיני האיידס אצל נשאי דומה בשני המינים.

6) תקופת דגירה של 10 שנים של האיידס אינה אופיינית לוירוסים מסוג רטרו (המחדירים את המטען הגנטי שלהם לדי.נ.א. של התא).

7) תסמיני האיידס שמפתחים הנשאים משתנה מקבוצת סיכון לקבוצת סיכון. למשל, נשאי HIV אמריקאים יפתחו בהסתברות גבוהה דלקת ריאות, ואילו נשאי HIV אפריקאים יפתחו שלשולים. דוגמא נוספת, נשאי איידס הומוסקסואליים יפתחו סרקומת קפוצ'י בהסתברות גבוהה פי-20 מאשר נשאי איידס מכורים לסמים וחולי המופיליה.

8) איידס אינו מתפשט באופן אקספוננציאלי כמו מחלות מדבקות.

 

מהמאמר של דוסברג מצטייר שמחלת האיידס היא אינה מחלה אלא המצאה. אוסף של תסמינים שנקראים איידס. התסמינים האלה מתרחשים כתוצאה מסיכון מסוים. כל תסמין מתרחש בהתאם לסיכון הספציפי שאופייני לו. הקשר בין HIV לתסמינים מומצא ואין לו אחיזה במציאות.

תעלומת האיידס או תעמולת האיידס

(עודכן בתאריך 17.1.2013)

-טור לחולי האיידס שמעוניינים לקחת את העניינים בידיים שלהם-

איידס היא אחת המחלות המאיימות והמפחידות ביותר ששמענו עליהן. הרפואה טוענת שחולי האיידס סובלים מהתדרדרות מתמשכת לאורך שנים עד שמתרחש הבלתי נמנע. ואולי באמת היתה זו החוויה של הרופאים שטיפלו בחולי איידס. אבל האם זה בלתי נמנע?

אבל לפני שרצים לשאול את השאלה הנ"ל צריך לשאול בכלל מה זה איידס?

איידס בעברית זוהי תסמונת הכשל החיסוני הנרכש. תסמונת מזוהה ע"י מכלול של סימפטומים. ואם עסקנין בתסמונת, תמיד נשאלת השאלה כיצד מאבחנים תסמונת?

לכאורה התשובה פשוטה – בודקים אם קיים בדם נגיף HIV. אם הוא קיים אז יש איידס. משום שלפי הלוגיקה המקובלת האיידס נגרם ע"י HIV

רוב האנשים מקבלים את הקשר בין איידס ל-HIV כעובדה. אבל לא כולם, היו מספר חוקרים בודדים ששאלו שאלה בסיסית – מה מבסס את הקשר בין איידס ל-HIV? 

אחד מהחוקרים האלה הוא ד"ר קארי מולינס (זוכה פרס נובל) שנתבקש באחת מעבודותיו למדוד את כמות הוירוס HIV בדמם של חולי איידס. כשהוא ניגש לרישום התוצאות הוא מצא לנכון לרשום את ההצהרה:"HIV הוא הסיבה הסבירה לאיידס" בתחילת העבודה שלו. עד כמה שזה נראה ברור, הוא היה צריך סימוכין לכך. אז ד"ר מוליס התחיל לחפש סימוכין ולהפתעתו הוא לא הצליח למצוא אף מחקר שיבסס כזה קשר.

לכן הוא הוא החליט לפנות לד"ר לוק מונטינייר. ד"ר לוק מונטינייר חקר שנים ארוכות את ה-HIV, ונחשב לאבי הקשר בין HIV לאיידס. הוא אפילו קיבל פרס נובל ב-2008 על גילוי הסיבה האיידס. ד"ר קארי מוליס שאל את ד"ר לוק מונטינייר על המחקרים המבססים את הקשר בין איידס ל-HIV באחד הכנסים החברתיים. ד"ר מונטינייר הפנה את ד"ר מוליס לנייר של ה-NIH. אולם ד"ר מוליס אמר שזה כלל לא מחקר. ואז ד"ר מונטינייר הפנה אותו למחקר שיצא חודש לפני השיחה… ודיבר על נגיף קטלני שחיסל קופים שנדבקו בו תוך שבוע, כלל לא דומה לאיידס. ד"ר מוליס אמר שזה לא נראה כמו איידס, זה לא משהו שהוא רוצה להתבסס עליו. ואז ד"ר מונטינייר פשוט הפנה את הגב והלך…

ראיון של קארי מוליס ביוטיוב

חוקר אחר, פרופ' פיטר דוסברג, מומחה לכימיה מולקולרית וביולוגיה של התא, טוען שההיפותזה ש-HIV גורם לאיידס אינה מבוססת. יתירה מכך היא גורמת לניסיון הרסני לחסל את ה-HIV. לדבריו ההכרזה על האיידס נעשתה מבלי שפורסם אפילו מחקר אחד שיעיד על הקשר.

ראיון של פרופ' פיטר דוסברג

אבל הרופא שדיבר על העניין באופן החד ביותר הוא ד"ר רוברט ווילנר. ד"ר ווילנר נתן הרצאה ארוכה במסיבת עיתונאים והסביר מדוע HIV אינו הגורם לאיידס. ד"ר ווילנר סיפר שאיידס היא חולשה של המערכת החיסונית, זה הכל. הוא גם יצא בהאשמות חריפות כלפי הרופאים הטוענים שה-HIV גורם לאיידס, משום שהם מסבים נזק עצום לחולים כשהם נותנים AZT – אחת התרופות הכימותרפיות הרעילות ביותר שידועות לרפואה. בסיום מסיבת העיתונאים, ד"ר ווילנר דקר את עצמו במחט מזוהמת בדמו של חולה איידס! ולא משום שהוא רופא מתאבד, אלא משום שהוא רצה להוכיח את מה שידע מעל לכל ספק – HIV אינו גורם לאיידס. ראו את ההרצאה:

מסיבת העיתונאים של ד"ר רוברט ווילנר

אז למה כולם חושבים ש-HIV גורם לאיידס? פרופ' גורדון סטיוארט מבהיר את העניין – חמשת הג'ורנלים המובילים לרפואה לא יפרסמו מאמר שמטיל ספק בכך שה-HIV הוא הסיבה לאיידס. ראו תוכנית תיעודית על האיידס החל מדקה 2:50.

אם אומנם ה-HIV אינו מוכח כגורם לאיידס, כיצד מאבחנים איידס?

נחזור לד"ר לוק מונטינייר האיש שלכאורה ביסס את הקשר בין HIV לאיידס. לפי ד"ר לוק מונטינייר אם הבחור הומו\מכור לסמים, יש לו חום, רעידות בידיים, הזעות, זה יכול להספיק, יש לחולה איידס. קדימה לקבל AZT. ובאמת בסרט התיעודי המצוין בפסקה הבאה, פרופ' דייויד רזניק מצטט את ה-CDC שטוען שקיימים בארה"ב 40000 חולי איידס שמעולם לא נמצא אצלהם HIV. אז על סמך מה האיבחון? על סמך חוות דעת הסובייקטיבית של הרופא.

קטע סרט תיעודי של House Of Number על איבחון האיידס: בקישור הזה ליוטיוב.

ושוב נחזור לד"ר לוק מונטינייר. ד"ר מונטינייר בכנות רבה ואקט של טוב לב משחרר את חולי האיידס מהמחלה שלהם – הוא אומר לחולים – ניתן להירפא מאיידס. זה תלוי במערכת החיסונית. הוא טוען שפעמים רבות אדם יחלה באיידס והמחלה תעבור תוך שבועות ספורים כשהמערכת החיסונית תגבר על הנגיף. האיידס יתבסס רק אם המערכת החיסונית חלשה. ומה מוביל למערכת חיסונית חלשה? מים מזוהמים, אוכל ירוד, תנאים סניטראיים וכן הלאה. כמו בכול מחלה, שום דבר מיוחד:

קטע מראיון של House Of Number

ואם מחפשים שיטות יותר קונקרטיות – יש לי להציע שתי שיטות:

1) השיטה של ד"ר בוב סי. בק. בוב היה חולה קשה בעצמו והצליח לרפא את עצמו בעזרת שלושה אמצעים: מי כסף  קולואידיים, מכשיר blood electrifier, ומכשיר magnetic pulsar, מי אוזון. בעתיד אייחד פוסט לד"ר בוב סי. בק והשיטות המפליאות שפיתח. לעת עתה כל החומר נמצא באנגלית בסיכום הבא: BOB BECK LECTURE ובספר הבא:THE PROTOCOL BECK. בסרטים הבאים ישנן עדויות רבות לחולים שרפאו את עצמם:

The Bob Beck Protocol – Part I: An Introductionon
 The Bob Beck Protocol – Part 2: How To Do the Beck Protocol

המכשירים של ד"ר בק ניתנים לבנייה די בזול, מי שלא מבין באלקטרוניקה יכול לרכוש אותם בכמה מאות דולרים מספקים ברחבי העולם.

2) הספר המדהים של ד"ר הולדה קלארק מ-1993 בו היא תעדה כיצד ריפאה 68 מקרי איידס, חלקם עברו ממצב של HIV POSITIVE ל- HIV NEGATIVE. כמו-כן היא נתנה מרשמים לריפוי עצמי, והסברים רבים על מהלך המחלה וסיבותיה. הצהרות ומכתבי תודה של חולי איידס שנרפאו או שמצבם הוטב בעזרת הפרוטוקולים של ד"ר קלארק בקישור הבאבתחילת הספר ד"ר הולדה קלארק הצהירה: HIV זה וירוס, איידס זה מצב, לפעמים הם מתרחשים ביחד, לפעמים הם מתרחשים בנפרד.  ראוי לזכור זאת. משום שההצהרה הזו שמגובה ע"י חוקרים רבים ממוטטת את כל התאוריה של הרפואה המודרנית על האיידס.

הערה חשובה לסיום – הטור הזה לא נועד להצדיק יחסי מין לא מוגנים עם בני זוג רבים (הטרו או הומוסקסואליים). לעניות דעתי יחסים מסוג זה חושפים את בני הזוג לשלל פתוגנים ועלולים לקדם מחלות.

קישור לפוסט השני בעניין האיידס.

פיתוח חיסונים – לא לפירסום.

תמלול של שיחה עם ד"ר מוריס הילמן. שיחה שגורמת לחשוב מה מזריקים לנו היום בחיסונים, ואיזה בסיס יש לנו לחשוב שהמצב השתפר מאז אותם ימים של "מדע גס" כפי שמכנה אותו ד"ר מוריס הילמן.

הערה: הכתב המוטה הוא תוספת של המתמלל והמתרגם. יצוין שכשכתוב (צחוק) הצחוק לא היה של ד"ר הילמן, אלא של נוכחים אחרים בשיחה, למעט בבדיחה על הרוסים.

לראיון המוקלט ביוטיוב.

תמלול (מאנגלית באדיבות http://www.naturalnews.com/033584_Dr_Maurice_Hilleman_SV40.html וגוגל translate שתוקן על ידי):

ד"ר לן הורוביץ: הקשיבו למומחה החיסונים העולמי ד"ר מוריס הילמן, ראש מחלקת החיסונים של ענק התרופות חברת מרק, פורש את הבעיות שנתקל בהם ביבוא קופים, וההסבר הטוב ביותר שיש לו לגבי מקור האיידס. מה שאתה עומד לשמוע צונזר מכל גילוי הציבור.

ד"ר מוריס הילמן: ואני חושב חיסונים צריכים להחשב כטכנולוגיה שהיא ממש "מציאה" במאה ה -20.

קריין: לפני 50 שנה כאשר מוריס הילמן היה תלמיד תיכון מיילס בעיר מונטנה, הוא קיווה שיוכל להתאים כמנהל מתמחה לחנות המקומית של ג'יי סי פני. במקום זאת הוא המשיך והוביל פריצות דרך במחקר ופיתוח חיסונים יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה של הרפואה האמריקני. בין הפיתוחים שהוא אחראי להם בבית מרק, הם חיסונים נגד אדמת, חזרת חצבת

ד"ר אדוארד שורטר: תגיד לי איך מצאת את ה-SV40 (סוג של וירוס) וחיסון הפוליו.

ד"ר מוריס הילמן: ובכן, זה היה במרק. כן, הגעתי למרק. וגם אה, באתי  לפתח חיסונים. והיו לנו וירוסים פראיים באותם ימים. אתה זוכר את וירוס כליית הקוף הפראי וכן הלאה? ואני סוף סוף אחרי 6 חודשים ויתרתי ואמרתי כי לא ניתן לפתח חיסונים על הקופים לעזאזל, ולכן אנחנו גמורים, ואם אני לא יכול לעשות משהו אני הולך לפרוש, אני לא הולך לנסות את זה. אז הלכתי לראות את ביל מאן בגן החיות בוושינגטון וסיפרתי לביל מאן, אמרתי "תראה, יש לי בעיה ואני לא יודע מה לעזאזל לעשות". ביל מאן הוא בחור מבריק ממש. אמרתי כי אלו הם קופים גרועים, הם תופסים אותו (את הוירוס) בעת איחסונם בשדות התעופה, במעבר, טעינה ופריקה. הוא אמר, מאוד פשוט, אתה הולך קדימה ומקבל את הקופים שלך במערב אפריקה ומקבל את הקופים הירוקים, מביא אותם מדריד פורק אותם, שם אין תנועה אחרת (של) בעלי חיים, מטיס אותם לתוך פילדלפיה ואוסף אותם. או מטיס אותם לתוך ניו יורק לאסוף אותם, מיד מהמטוס. אז הבאנו הירוקים מאפריקה ואני לא ידעתי שאנחנו ייבאנו את נגיף האיידס באותו זמן.

קולות רקע שונים: … (צחוק) … אתה ייבאת את נגיף האיידס למדינה. עכשיו אנחנו יודעים! (צחוק) זהו סיפור אמיתי! (צחוק) מה מרק לא יעשו כדי לפתח חיסון! (צחוק)

ד"ר מוריס הילמן: אז מה הוא עשה, הוא הביא, אני מתכוון הבאנו את הקופים האלה, רק אלה פתרו את הבעיה, כי לקופים הללו לא היה וירוסים פראיים אבל אנחנו

ד"ר אדוארד שורטר: רגע, למה לא, האם לירוקים אין וירוסים פראיים בטבע באפריקה?

ד"ר מוריס הילמן: … כי הם לא היו, הם לא היו, לא היו וירוסים שידביקו אותם כשהם בקבוצה שיש לה דברים כאלה עם 40 וירוסים אחרים שונים

ד"ר אדוארד שורטר: אבל הם (הקבוצה) היו אלה שהובאו מהג'ונגל

ד"ר מוריס הילמן: … כן, הם היו אלה, אבל אלה היו מעטים יחסית, מה שאתה עושה כשיש לך דיור (בקבוצה) מתרחש שידור מדבק של (מחוללי) דלקת בחלל מצומצם. אז בכל מקרה, הירוקים הגיעו ועכשיו יש לנו אותם אז נטלנו אתו הכלים שלנו כדי לנקות אותם ואלוהים עכשיו אני מגלה וירוסים חדשים. אז אמרתי כהן יהודה(כינוי לישו) . טוב, קיבלתי הזמנה ממוסד אחיות הקיני שהיו בראש המתנגדים כאשר דובר על וירוס חי (לשימוש בחיסון) …

ד"ר אדוארד שורטר: אה, נכון

ד"ר מוריס הילמן: כן, הם קפצו על עגלת הלהקה של סאבין והם ביקשו ממני להרצות בכינוס קרן אחיות הקיני וראיתי שזה היה מפגש בינלאומי, אלוהים, מה על מה אני הולך לדבר? אני יודע מה אני הולך לעשות, אני הולך לדבר על זיהוי של וירוסים שלא ניתנים לזיהוי כנושא.

ד"ר אלברט סאבין: … היו כאלה שלא רצו חיסון בשימוש עם נגיף חי … (לא ברור) … ריכזו את כל המאמצים לגרום ליותר ויותר אנשים להשתמש בחיסון העשוי מוירוס מומת, בו בזמן שהם תומכים בי למחקר על וירוסים חיים.

ד"ר מוריס הילמן: אז עכשיו אני צריך לומר משהו (צחוק), אתה יודע, שעומד למשוך תשומת לב. ואז gee, חשבתי SV40 לעזאזל, אני מתכוון לחומר (שמשרה תהליך) ממאיר לעזאזל שיש לנו, אני רק הולך לברור אותו במיוחד, כי הנגיף חייב להיות בחיסונים, זה חייב להיות בחיסונים של סאבין אז ביצעתי בדיקה מהירה להימצאותו (צחוק) ובאמת הוא היה שם.

ד"ר אדוארד שורטר: שככה יהיה לי טוב

ד"ר מוריס הילמן: … אז עכשיו

ד"ר אדוארד שורטר: … אז אתה פשוט לקחת אצוות של חיסונים של סאבין מהמדף כאן במרק

ד"ר מוריס הילמן: … כן, זה נעשה, זה נעשה במרק

ד"ר אדוארד שורטר: האם עשית את זה בשביל סאבין בשלב זה?

ד"ר מוריס הילמן: … כן, זה נעשה עוד לפני שהגעתי

ד"ר אדוארד שורטר: כן, אבל בנקודה זו סאבין פשוט עשה ניסויים גדולים בתחום

ד"ר מוריס הילמן: … אה הא

ד"ר אדוארד שורטר: בסדר,

ד"ר מוריס הילמן: … ברוסיה וכן הלאה (הניסויים נעשו). אז הלכתי דיברתי על זיהוי של וירוסים בלתי ניתנים לזיהוי ואמרתי לאלברט, הקשב אלברט, אתה יודע שאתה ואני חברים טובים, אבל אני מתכוון לנסוע לשם ואתה הולך להתעצבן. אני הולך לדבר על הנגיף בחיסון שלך. אתה הולך להיפטר מהוירוס, אל תדאג בקשר לזה, אתה הולך להיפטר ממנו אבל אממ, אלברט היה נסער מאוד כמובן

ד"ר אדוארד שורטר: מה הוא אמר?

ד"ר מוריס הילמן: … טוב בעצם הוא אמר, שזה רק עוד ערפול וזה הולך להטיל רפש בחיסונים. אמרתי אתה יודע, אתה צודק לחלוטין, אבל יש לנו כאן עידן חדש, העיקר להיפטר מוירוסים אלה.

ד"ר אדוארד שורטר: למה הוא היה קורא לזה ערפול אם וירוס זה זיהם את החיסון?

ד"ר מוריס הילמן: … גם יש 40 וירוסים שונים בחיסונים האלה בכל מקרה שאנחנו ניטרלנו ו.. אה,

ד"ר אדוארד שורטר: אבל למרות זאת לא נטרלתם את שלו

ד"ר מוריס הילמן: … לא, זה נכון, אבל בחיסון קדחת צהובה היה נגיף לוקמיה  ואתה יודע זה היה בימים של מדע גס מאוד. אז בכל מקרה הלכתי ודיברתי איתו ואמרתי לו טוב, למה אתה מודאג בקשר לזה? אמרתי "אני אגיד לך מה, אני מרגיש בעצמותי שהוירוס הזה שונה, אני לא יודע לספר למה אבל אני … (לא ברור) … אני פשוט חושב שחלק מהשפעות הוירוס הזה יהיו לטווח ארוך". והוא אמר מה? ואני אמרתי "סרטן". (צחוק) אמרתי אלברט, אתה בטח חושב שאני משוגע, אבל משום מה יש לי את ההרגשה הזו. ובכן, בינתיים לקחנו את הווירוס הזה והכניס אותו קופים ולאוגרים. אז היה לנו את המפגש הזה, וזה היה מעין נושא היום, הסתובבו שם בדיחות כדוגמת "וואו, אנחנו עומדים לזכות באולימפיאדה כי הרוסים יהיו מלאי גידולים(ממאירים)." (צחוק) באותו זמן החיסון נבדק, זה היה שם כן, אהה, וזה באמת הרס את הפגישה זה היה באמת הנושא. טוב, בכל אופן

ד"ר אדוארד שורטר: האם זה הרופאים … (לא ברור) … המפגש בניו יורק?

ד"ר מוריס הילמן טוב לא, זה היה בכינוס של האחיות קיני

ד"ר אדוארד שורטר: האחיות קיני, נכון

ד"ר מוריס הילמן: … ודל בקו (SP) קם, הוא צפה בעיות עם סוגים כאלה של חומרים.

ד"ר אדוארד שורטר: מדוע לא יצאת עם העניין לתקשורת?

ד"ר מוריס הילמן: … טוב, אני מניח שעשינו, לא אני לא זוכר. לא היתה לנו שום הודעה לעיתונות על זה. ברור שאתה לא יוצא, זה עניין מדעי בתוך הקהילה המדעית

קול של כתבת חדשות: … ניצחון היסטורי על מחלה איומה אשר נפרש באופן דרמטי באוניבסיטה של מישיגן. המדענים יצאו בגילוי רפואי חדש עם דוחות מונומנטליים המוכיחים כי חיסון סאלק נגד מחלת פוליו המשתקת עומד להיות הצלחה סנסציונית. זה יום של ניצחון עבור המפתח של החיסון ד"ר יונה סאלק בן ה-40. הוא מגיע לכאן עם בזיל אוקונור ראש הקרן הלאומית לחולים בשיתוק ילדים אשר מימנה את הבדיקות. מאות עיתונאים ומדענים שנאספו מכל רחבי המדינה התכנסו להכרזה רבת החשיבות ….

ד"ר אלברט סאבין: … זה היה יותר מדי נוצץ, זה היה יותר מדי הוליווד.היתה הגזמה, יותר מדי רושם בשנת 1957, לא (בעצם) בשנת 1954 שהבעיה נפתרה, הפוליו נכבש.

ד"ר מוריס הילמן: … אבל בכל מקרה, ידענו שזו נקודת המוצא שלנו בעשותינו חיסונים. הוירוס שאתה רואה, הוא אחד מתוך 10,000 חלקיקים אינו מופעל … (לא ברור) … זה היה מדע טוב באותו זמן כי זה מה שעשית. לא דאגת לגבי וירוסים הפראיים האלה.

ד"ר אדוארד שורטר: אז גילית, שזה לא היה מבוטל בחיסון סאלק?

ד"ר מוריס הילמן: … נכון. אז הדבר הבא שאתה יודע, 3- 4 שבועות לאחר מכן מצאנו שצצו גידולים על אוגרים אלה.

ד"ר לן הורוביץ: למרות שאיידס ולוקמיה פתאום הפכו למגיפה מוירוסים פראיים כאלה הילמן אמר, זה היה "מדע טוב" באותו זמן.

החלפת האמלגם = הסרת מחלות?

ארגון אמריקאי  שהחליט לפעול לסיום השימוש באמלגם (Consumers for Dental Choice) מרכז מחקרים על שורה עצומה של מחלות שנחלשו או נעלמו כליל לאחר החלפת האמלגם.

צ'ארלס בראון יועץ לארגון הנ"ל, מספר בראיון לאתר http://www.naturalnews.com שרפואת השיניים (שצמחה בשל השימוש באמלגם) מנותקת מהרפואה הכללית. הטענה הזו מאוד משמעותית. להדגמת הטענה נניח שהכספית המופרשת מהסתימות גורמת לדיכאון (מאחר והכספית יכולה לגרום לכל בעיה, במיוחד כשהמינונים הנובעים מסתימות עוברים לפחות חלק מהספים ה"בטוחים"). אם מגיע חולה לרופא המשפחה או לרופא מומחה ומתלונן על דיכאון, הרופא הכללי לא יבדוק אם זה נגרם כתוצאה מזליגה של כספית למוח. סביר שהחולה יקבל ציפרלקס וישוחרר לביתו. כשאותו חולה יסבול מריקבון בשיניו, ויגיע לרופא השיניים, הרופא לא ישאל אותו אם הוא סובל מדיכאון, ויתקין לו סתימת אמלגם נוספת. כעת החולה ישאר תלוי עד סוף ימיו ברפואה ה"קונבציונאלית" בחברת שלושת מחלותיו שכל אחת גורמת לבאה בתור זליגת כספית, דיכאון, וציפרלקס. את הציפרלקס גם רשמתי כמחלה, משום שההתערבות המתמדת בביוכימיה של המוח בעלת תופעות לוואי למשל מחשבות אובדניות. הסרת הגורם הראשוני תרפה את שלושת המחלות.

לפי מחקרים לאחר הסרת האמלגם רמת החשיפה בכספית עולה למשך כשבועיים (בתלות באמצעי ההגנה שננקטו, אבל בכל מקרה יש לצפות לעליה). בטווח הארוך יותר עומס הכספית יורד דרמטית ועצם הירידה יכולה להביא לשיפור במחלות. לאחר החלפת אמלגם, קלציה (ניקוי חלק\מרבית הכספית מהגוף) יכולה להביא לשיפור דרמטי נוסף ואף ריפוי מחלות רבות.

המחלות שיכולות להירפא\להיחלש לאחר החלפת האמלגם שרוכזו בידי הארגון הנ"ל (הסימוכין נמצאים בקישור זה וזה):

  • אובדן שיער (אלפוציה)
  • אובדן עצם (אוסטאופרזיס)
  • אי-פוריות
  • איידס
  • אלרגיות
  • אלצהיימר
  • אנדומטריוזיס
  • אסטמה
  • אפילפסיה
  • אקזמה
  • בחילות
  • בילבול ובעיות זיכרון
  • בעיות במערכת העיכול
  • בעיות בסינוסים
  • בעיות במערכת השתן והפרוסטטה
  • בעיות עור
  • בעיות שמיעה
  • דיכאון
  • דלקת מפרקים (אריטריטיס)
  • הרפס
  • התפרצויות זעם
  • הפרעות בראיה
  • זאבת
  • זיהומים, וזיהומים חסיני אנטיביוטיקה
  • טינטון
  • טעם מתכתי
  • טרומבוציטופניה
  • טרשת נפוצה
  • יבלות בפה (Oral lichenoid lesions)
  • ירידה בתפקוד המערכת החיסונית (זיהומים תכופים)
  • כאבי שרירים \ כאבי מפרקים
  • כאבי מחזור (PMS)
  • כאבי ראש
  • כלימידה טרכומטיס
  • כעס ועצבנות
  • לוקמיה
  • מגרנות
  • מחלות במערכת העיכול
  • מחלות לב
  • מחלת קרוהן
  • נדודי שינה
  • ניוון שרירים
  • סכרת
  • סרפדת (orticaria)
  • סחרחורות
  • סכיזופרניה
  • עייפות כרונית
  • עצבנות ובלבול
  • פיברומיאלגיה
  • פרקינסון
  • קנדידה
  • רגישות לחומרים כימיים
  • רעד
  • תחושת נימול הירדמות באיברים
  • ועוד מחלות…

יצוין שהכספית גורמת להתדלדלות מינרלים חשובים כמו מגנזיום, לפיכך כל הסימפטומים של מחסור במגנזיום עלולים להופיע בהרעלת כספית.

הסימפטומים הנפוצים יותר הנובעים מהרעלת כספית הם בעיות נפשיות למינהן. כולל בעיות שהן לא ממש נחשבות למחלה כמו רגזנות\עצבנות, אדישות, עייפות (כולל עייפות כרונית), בעיות ריכוז ובעיות זיכרון. כאבי ראש גם אופיניים. וכן בעיות בעור ובפה. הרפואה הקונבנציונאלית תעמוד בדר"כ חסרת אונים מול הבעיות האלה.  ומה סביר שיעשו הרופאים? כנראה ידחפו גלולה לטיפול סימפטומטי.  לעיתים הרופא יטען שהבעיה היא פסיכוסומטית. אני מציע לא לנסות להתמודד עם טענה כזו, פשוט לכו לרופא אחר. קשה להוכיח שהבעיה אינה פסיכוסומטית כשהרופא שלכם חושב שהיא כן כזו ולכן לא יעשה דבר על מנת לברר מה מקורה.

האמלגם אינו תמיד הסיבה להיווצרות המחלות הנ"ל, אולם לדעתי לפני שפונים לפתרונות סימפטומטיים, כדאי לבחון את האפשרות להחלפת האמלגם.

לסיום ארגון IAOMT אסף הצהרות של אזרחים ובעלי מקצוע בנושא האמלגם ותחלואיו על מנת לשכנע את ה-FDA לסווג את האמלגם כהתקן מסוכן. ניתן ללמוד הרבה מתוך סיפורי האנשים, לפעמים יותר מאשר לומדים ממחקרים. קישור להצהרות.

אפילפסיה