ארכיון תגית: חקלאות

מגדלי דבורים בקנדה הגישו תביעה נגד סינגנטה ובאייר על שימוש בחומרי הדברה רעילים לדבורים

בספטמבר 2014 מגדלי דבורים במחוז אונטריו שבקנדה הגישו תביעת נזיקין כנגד שני תאגידים

באדיבות וויקימדיה

באדיבות וויקימדיה

(באייר וסינגנטה) המייצרים חומרי הדברה מסוג ניאוניקוטינואידים. חומרי ההדברה האלה ידועים כרעילים לדבורים.

מגדלי הדבורים ראו ירידה מתמשכת ביבול הדבש, התדלדלות של אוכלוסיית הדבורים ואף מוות של כוורות. הם מצאו קורלציה בין מידת השימוש בחומרי הדברה מסוג ניאוניקוטינואידים, לבין הידלדלות אוכלוסיית הדבורים. לפיכך החליטו מכוורות וותיקות להגיש תביעת נזיקין כנגד  התאגידים שמשווקים את חומרי ההדברה מסוג זה בקנדה על סך 450 מיליון דולר קנדי.

בדצמבר האחרון האיחוד האירופי אסר שימוש בחומרי הדברה מסוג ניאוניקוטינואידים בשטחו. במדינת ישראל מתקיים שימוש נרחב ביותר בחומרי הדברה מסוג זה (לדוגמא חומרי ההדברה הידועים בשמות המסחריים: קונפידור, קונפידנס, קלאץ', אקטרה ודוריבו).
מועצת הדבש בישראל יצאה בקריאה ללכת בעקבות האיחוד האירופאי ולאסור את השימוש בניאוניקוטינואידים.

הפרדיגמה השגויה בהדברת חרקים – פוסט שני

File:Maler der Grabkammer des Sennudem 001.jpg

ציור קיר בקבר של סנדג'ם – אמן שחי בתקופת מיצריים העתיקה, באדיבות וויקימדיה.

הדברת חרקים בחקלאות זה ביזנס רציני. למעשה ההדברה היום היא חלק אינטגרלי מהחקלאות הרגילה.

מדוע נדרשת הדברת חרקים? בדר"כ בשל החלשות הצמח וחוסר עמידותו לפגעי החרקים. להחלשות כזו יש  כמה סיבות:

1) תוצרת חקלאית שגדלה באיזור גאוגרפי שאינו מתאים לה מבחינת האדמה ו\או מזג האויר.

2) תוצרת חקלאית שגדלה בעונה שאינה מתאימה לה.

3) הכלאות שנועדו ליצור עמידות כנגד חרקים\מזג אויר, הגדלת היבול, הגדלת הפירות, יצירת מראה אטרקטיבי יותר לצרכן, שינוי תכונות הפרי\ירק לצרכים מסוימים (כגון הארכת מולקולות הגלוטן בחיטה לצורך יצירת בצק גמיש יותר), עמידות לחומרי הדברה.

4) גידולים מתועשים אחידים של שדה שלם בסוג צמח יחיד. כשחרק אחד מתגבר על הגנות הצמח, הלך כל השדה משום שהחרק יתרבה ויחסל אותו. מכאן ועד הדברה כימית הדרך קצרה. כששדה יגודל באופן מגוון בכמה סוגי צמחים, לחרק יחיד בלתי אפשרי לאכול את כל הסוגים וההתפשטות שלו תיבלם.

5) דישון והדברות כימיות מחסלות את האוכלוסיה הטבעית של החרקים. כשחרק מזיק מגיע לשדה אין לו אויבים טבעיים, והוא יכול להתפשט כאוות נפשו. מכאן נובע צורך בהדברה כימית.

חלק גדול מהשינויים שמחלישים את היבול נובעים מביקוש צרכני לתוצרת שאינה גודלת בתנאים הרגילים באותו איזור ביקוש. למשל מלונים בחורף או תפוזים בקיץ.

כשאנחנו קונים פרי לא מקומי או שלא בעונתו, לכאורה זה רק עניין של מחיר יותר גבוה. אבל האמת היא שהמחיר האמיתי לא מורגש ישירות – שאריות של חומרי הדברה וזיהום של כדור הארץ.

בעיה נוספת היא התיעוש של החקלאות, קשה לתעש חקלאות בעלת גידולים לא אחידים. אם המטע שלנו מורכב מכמה סוגים של עצי פרי וערוגות ירק, הדרך היחידה לקטוף את התוצרת היא בידיים. אין בזה דבר רע לקטוף בידיים פירות וירקות. הבעיה היא שהשכן עושה את הקטיף של השדה האחיד שלו בחצי מחיר עם קומביין. שוב אנחנו חוזרים לצרכנים שמעדיפים תוצרת לא אורגנית על אורגנית בגלל מחיר נמוך יותר. עדיף לשלם עוד כמה שקלים ולקבל תוצרת אורגנית, לעודד חקלאות שמשתלבת עם הטבע ולא הורסת את הטבע. לפעמים פרי  אחד טרי ואורגני שווה כמה פירות לא אורגניים שכל אחד מהם מכיל קצת רעל משאריות של חומרי הדברה.

בעיה נוספת של החקלאות הרגילה היא סוגי חומרי ההדברה שבשימוש. כמו חומרי ההדברה הביתיים שתוארו בפוסט הקודם (להלן קישור), גם החקלאות הרגילה משתמשת בעיקר חומרי הדברה שפועלים על מערכת העצבים של החרקים. מערכת העצבים כפי שתואר בפוסט הקודם דומה ביונקים ובחרקים. כל חומר הדברה שמנטרל את מערכת העצבים של החרקים, פוגע גם במערכת העצבים האנושית.  המצב חמור במיוחד בישראל בה נהוגים חוקי הדברה מתירניים שמאפשרים שימוש בחומרי הדברה שאסורים במדינות מערביות. ראה כתבה מעיתון "הארץ".

אז כיצד כצרכנים אנחנו יכולים להשפיע על העדפות החקלאים? יש לנו מנגנון הצבעה שמשפיע ישירות על הסביבה שלנו, ואלה הקניות שאנחנו עושים. ההצבעה הזו הרבה יותר אפקטיבית מההצבעה לכנסת.ישנן כמה דרכים פשוטות שיטיבו איתנו ועם הסביבה וכדור הארץ:

1) נסו לקנות את תוצרת אורגנית ישירות מהחקלאי. ישנן מספר חוות ברחבי הארץ שמספקות תוצרת אורגנית ישירות לצרכן. ככל שתקנו יותר מהן כך הן יתרבו והחקלאות המסורתית של שדות ענקיים מעובדים באחידות תלך ותיעלם בטבעיות.

2) קנו פירות מקומיים בעונתם, זה גם יותר זול וגם יותר בריא.

3) קנו תוצרת הארץ, היבוא בזבזני מבחינה אנרגטית, ויוצר עיוות.  החקלאים המקומיים נאלצים לעקור מטעים ושיחים בשל חוסר ביקוש.

4) לא לקנות מוצרים מהונדסים גנטית. מוצרים אלה הפכו ממש למגיפה. וזו משימה קשה בייחוד משום שאין תקנה שמחייבת רישום של מוצרים מהונדסים גנטית. אופן הגידול של יבולים מהונדסים לא רק מזיק לצרכן, אלא גם לסביבה. קנו את הפירות הישנית והטובים עם הגרעינים, ועם הטעם והצורה הישנים. החדשנות שמביאה לנו פירות שונים ומשונים, אולי תיהיה טובה לעידן אחר. כיום הזרעים הפכו לסחורה שכובלת את החקלאים לתאגידים שמוכרים אותם. אם היה ביקוש לאבטיח עם גרעינים לדוגמא, מחיר הגידול של האבטיחים היה יורד, וחשוב מכך היינו מקבלים זן שלא עבר הכלאות פרועות ואולי גם הנדסה גנטית. מיותר לציין שהאפקטים הבריאותיים של ההכלאות וההנדסה כלל אינן נבדקים.

ההשפעה של הצרכנים על אופי הגידולים החקלאיים, באופן פוטנציאלי גדולה יותר מכל השפעה אחרת.

הכלאה מסורתית, הכלאה מודרנית, והנדסה גנטית.

שרשרת המזון שלנו עוברת שינויים מואצים. נכון שמדברים על הנדסה גנטית כעל תקווה גדולה לחיסול הרעב, התגברות על מזיקים בחקלאות, ריפוי מחלות ואפילו ייצור איברים להשתלה. אבל בסופו של דבר המחקר לשם קידום המטרות הנ"ל מהווה חלק קטנטן. עיקר המחקר נתון בידי תאגידים למטרת רווח. רווח אינו עולה בקנה אחד עם ריפוי מחלות. עבור תאגידי תרופות רווח משמעו גרימת חולי.

בהנדסה גנטית המדענים מבצעים מניפולציה על הדי.נ.א. ישירות ומכניסים גנים שמעולם לא היו שם לתוך השרשרת, או מכבים גנים אחרים. באופן זה יכולים המדענים להביא לתוצאות מוזרות כמו כלבים שזוהרים בחשיכה, וכרוב שמכיל את רעל העקרב.

למרות שאיני נלהב לאכול מזון שהונדס גנטית, ובכל זאת אני אוכל עושה זאת. משום שבהמון מוצרים יש רכיבים מהונדסים גנטית, כגון שמן סויה (רוב הסויה מהונדסת גנטית) ותירס מהונדס שנמצא באין ספור מוצרים. כדרך אגב, גם אין חובת סימון בארץ על מוצרים מהונדסים גנטית.

אחד השימושים הנפוצים בהנדסה גנטית, הוא השתלת גן המקנה לצמח עמידות כנגד חומרי הדברה ספיציפיים. כך שהחברה שמייצרת את חומר ההדברה גם מייצרת את הזרעים העמידים, וכך היא מרוויחה פעמיים. הבטיחות של מזון כזה אינה ברורה. ד"ר הובר מאוניברסיטת פודרו באינדיאינה מצא פתוגן פטרייתי שמצוי בעיקר שמזןו מהונדס גנטית. הפתוגן חשוד כגורם להפלות בבעלי חיים.

אבל לא בהנדסה גנטית רציתי להתמקד, אלא בהכלאות. אולי חלק מאיתנו זוכרים את חוקי התורשה שגילה יוהן גרגור מנדל באפונים. כשמדברים על הכלאה מייד אצלי בכל אופן מייד מתעוררת התמונה של האפונים המוכלאים ע"י האבקה של מין אחד את מין אחר מאותה משפחה. אבל התמונה הזו כבר לא מתאימה לימינו.

לאחר הגילויים של מנדל גילו שיטות חדשות לעידוד המוטציות הגנטיות המתרחשות בהכלאה. לדוגמא: הקרנת הצמחים בקרינת רנטגן, קרינת גמא, ושימוש בכימיקל סודיום-אזיד. כל אלה יוצרים מוטציות גנטיות שלא היו מתרחשות באופן טבעי, וגורמים לשינויים רבים בדי.נ.א. חלק מהשינויים עולה בקנה אחד עם האינטרס הכספי של החברות המפתחות זרעים, ואותם זרעים (עם המוטציה המבוקשת) משווקים. לדוגמא זירעי חיטה בעלת עמידות כנגד חומר הדברה, את שניהם משווקת אותה החברה. מה הסיכוי שהחברה היתה משיגה כזה זרע חיטה בשיטות ההכלאה של מנדל? כנראה אפס. מה הקשר בין שיטות ההכלאה של מנדל לבין יצירת מוטציות עם סודיום אזיד? אין קשר. אבל עדיין כיום זה נחשב בארה"ב לשיטת הכלאה מסורתית שלא דורשת בדיקות מיוחדות. אני מרגיש צורך לחזור על כך שוב, הקרנה בקרני רנטגן\גמא, ושימוש בכימיקל הרעיל סודיום-אזיד לעירור המוטציות הגנטיות נחשבים לשיטות הכלאה מסורתיות "traditional breeding techniques". הצרכנים בארה"ב מקיימים מאבק כנגד הנדסה גנטית, ובצדק. אבל יש לזכור שבהנדסה גנטית מחדירים גן למיקום מדויק. ואילו בשיטות הקרנה ושיבוש הדי.נ.א. הנ"ל עלולים לגרום לנזק במוקדים רבים. לא כולם ניכרים בטעם או במבנה הצמח.

אחד המזונות שנחשבים לעמוד תווך של הדיאטה שלנו הוא חיטה. החיטה שמגודלת היום לכאורה לא עברה הנדסה גנטית, ולכן נחשבת למזון בטוח. אולם ד"ר דייויס גילה שהחיטה עברה כל כך הרבה שינויים בעזרת שיטות "הכלאה" מודרניות, עד שהיום היא מוצר שונה לחלוטין מהחיטה שסבים שלנו אכלו עד לפני 60 שנים. החיטה של היום עלולה לגרום לאלרגיות, השמנה, סכרת, צליאק, אי סבילות לגלוטן, וכל זאת בשל מוטציות גנטיות רבות ובלתי מבוקרות שהתווספו עם השנים.

עוד על החיטה בפוסטים הבאים:

חיטה "מודרנית"

האם החיטה מזון בריא

האם לחם מזון בריא? פרק 4 ואחרון על החיטה וקורותיה

בשר ודם

בשר מהווה חלק מחשוב בתפריט של רוב בני האדם בחברה המערבית. גם אצלי הוא היווה את מרכז ארוחת הצהריים במשך שנים רבות עד ש…. לאט לאט הבנתי שזה ממש לא בסדר. אל דאגה אני לא מתכוון להטיף מוסר בטור הזה, גם לא להתמקד בחלק הפלסטי והתמונות הקשות של תעשיית הבשר (כמו שעשתה רות ל. אוזקי בספר הנהדר שלה שנת הבשרים שלי). אבל כן להאיר כמה נקודות.

נניח שאתם רואים נער מתעלל באכזריות בגור-חתולים. מיד יעלו בכם רגשי כעס, רחמנות, אכזבה. אתם תרצו לללמד את הנער לקח לכל חייו, נכון? תעשיית הבשר גורמת להתעללות הרבה יותר אכזרית מכפי שנער מסוגל לגרום, ובקנה מידה נרחב. אנחנו כבני אדם בעלי תכונה שלפעמים נהדרת ולפעמים זוועתית. אנחנו מסוגלים להתעלם מהמציאות. אנחנו מסוגלים לגרום להתעללות שלדעתי ממש פושעת בבעלי חיים ואפילו לאכול את התוצרים שלה בהנאה!

אבל יש לנו לכאורה הרבה סיבות: כבני אדם אנחנו אוכלי כל ולכן זה טבעי שנאכל גם בשר כמו הדובים. אנחנו זקוקים לחלבונים, לויטמינים. וכנזר היצירה של הטבע  מותר לנו לאכול את שאר בעלי החיים, אפילו התורה מרשה לנו.

בעיני כל הסיבות שגויות:

1) אנחנו לא אוכלי כל אלא צמחוניים – כל הגוף שלנו מותאם לצמחונות החל מהלסת והשיניים, וכלה במעי הגס:

* הפה שלנו לא נפתח כמו פה של אוכלי בשר – כל מי שראה כלב מפהק יודע למה אני מתכוון.

* השיניים שלנו אינן בנויות לגזירה אלא לטחינה.

* מבנה הלסת מאפשר טחינה אופקית, בעוד אוכלי בשר יכולים לבצע רק תנועה אנכית.

* אורך המעי אופייני לצמחוניים.

וכן הלאה, כל מאפיין מתאים לגמרי לחיה צמחונית, הוא לא דומה לאוכלי כל ולא לאוכלי בשר. אנחנו צמחוניים. לכן גם מעולם לא ראיתם מישהו אוכל נתח בשר חי ומדמם. אבל חתולות וכלבים כן יאכלו כזה בשר. כשלאסקימוסים לא היתה ברירה אז הם אכלו בשר חי, אבל הם לא נהנו מבריאות טובה עם כזאת דיאטה. לסיכום אני מציע לעיין בטבלאות של ד"ר מילטון ר. מילס שהישווה בין אוכלי כל, אוכלי בשר, וצמחוניים, בכל קטגוריה וקטגוריה אנחנו מתאימים לחיות צמחוניות.

2) כל הויטמינים המינרלים וחומצות האמינו ניתן לקבל מהצומח! אם כי לעשות זאת נדרשת בריאות טובה ומקורות מזון מתאימים. בכל מקרה ניתן לקחת תוספי מזון, או מזון ספציפי כדי להשלים מרכיב חסר.

3) כנזר הבריאה אנחנו אמורים להגן על שאר היצורים – לא להרוס את בתי הגידול שלהם, לצוד אותם, לגדל אותם בתנאים מחפירים ובסוף לאכול אותם.

4) לגבי התורה – הדבר נתון לפרשנות. בעוד רוב הפרשנים בעד אכילת בשר. מצאתי גם צדיק רבי יוסף אלבו כותב בספר העיקרים (ההדגשה שלי):

"מלבד מה שיש בהריגת הבעלי חיים אכזריות חמה, ושטף אף, ולימוד תכונה רעה אל האדם לשפוך דם חינם, עוד יוליד אכילת בשר קצת הבעלי חיים עובי ועכירות ואטימות בנפש. … ובעבור זה, אף על פי שבשר קצת הבעלי חיים מזון טוב ונאות אל האדם, רצה השם להסיר ממנו הטוב המועט הזה שיש באכילת הבשר, בעבור הרע וההיזק המרובה שאפשר שימשך מזה אליו. ולזה אסר אכילת הבעלי חיים לאדם."

ישנם הטוענים שגם אכילת צומח אינה מוסרית משום שהיא "הורגת" את הצמחים. אז במישור מסוים הטענה נכונה, אולם אני בספק אם מישהו יתווכח על כך שהצמחים בעלי דרגת תודעה נמוכה מבעלי החיים, ולפיכך, אינם חווים את הסבל שחווים בעלי החיים באותה דרגת מודעות. אנחנו כנזר הבריאה צריכים להביא מינימום נזק לסביבה שלנו.

אז מה התכוונתי כשאמרתי שאנו משלמים מחיר אכילת בשר? לפחות הפרות יענישו אותנו כשנאכל בשר בקר. הבשר האדום אינו בריא והגוף מתקשה להתמודד עם השומנים שבו.

לסיום אצטט מסיפרו של מסאנובו פוקואקה "One straw revolution" (מיקרוביולוג וחקלאי יפני שגידל יבולים גדולים – לפעמים יותר גדולים מאשר בחקלאות קונבנציונאלית, בשיטה אורגנית המשתלבת עם הטבע), מסאנובו מדבר על גידול אורז בעיקר, אבל אני בטוח שגם בארץ ניתן לפעול בדרך דומה (ההדגשה שלי):

"585 ק"ג אורז ביבול קיץ, ו-585 ק"ג דגנים ביבול חורף, נקטפים מדונם אחד כזה (גידול בשיטה של מסאנובו – הערה שלי), לפיכך דונם כזה יזין 5 עד 10 אנשים, כל אחד מהם ישקיע פחות משעה ביום בעיבוד השדה. אולם אם  נהפוך את השדה לאדמת מרעה, רק אדם אחד יוכל להתקיים. בשר הופך למזון מותרות כשהייצור שלו דורש אדמה שיכולה לספק את מזונם של בני אדם באופן ישיר. זה הוכח באופן ברור ומוחלט. ראוי שכל אדם יברר כמה קשיים הוא יוצר כשהוא מבקש מזון כה יקר."

נקודה נוספת שכדאי להרהר בה – כמה שעות אנחנו עובדים היום? לפי השיטה של מסאנובו, אנחנו צריכים לעבוד כשעה ביום על מנת להרוויח את לחמנו. יתירה מזאת לפי השיטה שלו, היינו נהנים ממזון טרי, אורגני, עשיר באבות המזון, מינרלים,  והויטמינים הדרושים לנו. לעומת המזון הסינטטי הכולל מרק כימיקלים זרים, שאנחנו נאלצים לאכול היום.

מלבד מה שיש בהריגת הבעלי חיים אכזריות חמה, ושטף אף, ולימוד תכונה רעה אל האדם לשפוך דם חינם, עוד יוליד אכילת בשר קצת הבעלי חיים עובי ועכירות ואטימות בנפש. … ובעבור זה, אף על פי שבשר קצת הבעלי חיים מזון טוב ונאות אל האדם, רצה השם להסיר ממנו הטוב המועט הזה שיש באכילת הבשר, בעבור הרע וההיזק המרובה שאפשר שימשך מזה אליו. ולזה אסר אכילת הבעלי חיים לאדם. Cquote1.svg
– ספר העיקרים, מאמר שלישי, פרק ט"ו