ארכיון הקטגוריה: תזונה

תוספי יוד – המלצה על הספר של ד"ר דייויד ברונשטיין

ד"ר דייויד ברונשטיין בעל ניסיון עשיר בטיפול ביוד הוציא ספר על ניסיונו בטיפול בעזרת יוד בכמויות גדולות.ד"ר דייויד ברונשטיין
ארגון הבריאות העולמי ושאר ארגוני הבריאות המימסדיים ממליצים על לקיחת תוסף יוד בכמות של 90-290 מיקרוגרם ליום. דייויד ברונשטיין מדבר על 12-50 מיליגרם יוד ליום (בתוספת ויטמינים נוספים). פי עשרות ומאות מהמלצת ארגון הבריאות העולמי.

למה צריך יוד בגוף?
* אפופטוזיס – כשיש יוד בשפע בתאים, נוצרת מולקולת שומן מיוחדת שמסייעת לתפעול מנגנון הקרוי אפופטוזיס. מנגנון אפופטוזיס מפעיל מערכת השמדה עצמית כשהתא מתפקד באופן לקוי. תא שמתפקד באופן לקוי עלול להתפתח לתא סרטני. לפיכך ליוד בכמות גבוהה יש פוטנציאל למנוע סרטן.
* ייצור הורמוני בלוטת התריס – בעיקר T3 T4 שמורכבים בעיקר מיוד. הורמונים שמשפיעים על קצב הגוף ופעילותו ונדרשים לתפקוד תקין.
* הורמון גדילה והתפתחות ילדים – במחקרים נמצא קשר בין מחסור ביוד לבין בעיות התפתחותיות וכן מחסור בהורמון גדילה.
* היוד נחוץ להריון תקין ולמניעת מומים בילודים.
* כל תא בגופנו מכיל יוד. ריכוזי יוד ניתן למצוא בגוף בבלוטות , במוח, באיברי רבייה, בשדיים, בעיניים. להערכתי ישנם תפקידים נוספים של יוד בגוף שעדיין לא מסופרים בספר זה.

מחלות שניתן לרפא בעזרת תוסף יוד:
* מחלות הקשורות בבלוטת התריס – גרייבס, האשימוטו, יתר-פעילות בלוטת התריס, תת-פעילות בלוטת התריס, גויטר.
* מניעת סרטן – במיוחד סרטן השד, השחלות, פרוסטטה.
* שד פיברוציסטי.
* בעיות התפתחותיות בילדים – מוטוריות, נוירולוגיות, התפתחות מינית ועוד.

מדוע עלה הצורך בתוספי יוד בתקופתנו – התמעטות היוד במזון וחדירה מאסיבית של מזהמים למזון לאויר ולמים שתופסים את מקום היוד בגוף – פלואוריד, כלור, ברום, פרכלורט.

בנוסף ישנן כמויות מומלצות, איזה בדיקות נדרשות לפני שלוקחים יוד, איזה ויטמינים נלווים מומלצים, מה תופעות הלוואי האפשריות. הפרוטוקול בדרך כלל מתחיל בכמויות קטנות ועולה עד לכמות גדולה שמתאימה למטופל האינדיבידואלי.
יצויין שלקיחה של כמות גדולה של יוד לגוף שאינו מורגל בתוספי יוד כלל עלולה להיות מסוכנת ולגרום לתופעות לוואי קשות. לכן מומלץ להעזר במטפל שמבין את הנושא, ולחקור היטב לפני שמתחילים בתוספי יוד.

יוד - למה הוא דרוש

ויטמין סי ויתרונותיו המדהימים!

vitamincויטמין סי הכרחי לתפקוד הגוף. בשעת מחסור חמור בויטמין הרקמות החיבוריות מתפרקות1. אולם לעיתים קרובות יש מחסור שאינו חמור בויטמין סי בייחוד אצל בני אדם שאינם מסוגלים לייצרו בניגוד למרבית בעלי החיים.

ויטמין סי יכול לעזור להתגבר על מצבי חולי בעלי אופי קצר בדר"כ כמו דלקות זיהומים חידקיים וויראליים. כמו-כן הויטמין מצוין לסיוע במצבי חולי כרוניים כמו טרשת עורקים, בעיות עור, החלמת פצעים, דלקות פרקים, בעיות חניכיים, סרטן ועוד מצבים רבים.

הקצובה היומית המומלצת ע"י הרפואה המערבית היא קטנה ביותר. היא יכולה למנוע מחלה כמו צפדינה, אבל לא תסייע ברוב המצבים. כדי לקבל מלוא התועלת שבויטמין יש להעלות את המינון לגרמים ולעיתים לעשרות גרמים. בעולם הרפואה יש דוגמאות של עירוי עשרות גרמים לחולים שהבריאו בעקבות זאת.

ויטמין סי הוא זול וזמין, וגם המולקולה הסינטית בעלת ערך (חומצה אסקורבית טהורה). יש הטוענים שהערך של ויטמין סי סינטטי אינו נופל מויטמין סי שמתקבל מפירות וצמחים.

להרחבה:

רפואה כמוסה:הכוח האמיתי של ויטמין סי\דולב ראובן גלמור

כמה ויטמין סי לקחת? גדעון קינר מביא את שיטתו של רוברט קת'קרט למציאת המינון המתאים.

הערה: את המאמר הזה רשמתי בעקבות ניסיון אישי שלי עם הויטמין…. למה שרק אני אהנה…. נסו ותהנו.

  1. מצב זה מאובחן כמחלת הצפדינה. []

מגדלי דבורים בקנדה הגישו תביעה נגד סינגנטה ובאייר על שימוש בחומרי הדברה רעילים לדבורים

בספטמבר 2014 מגדלי דבורים במחוז אונטריו שבקנדה הגישו תביעת נזיקין כנגד שני תאגידים

באדיבות וויקימדיה

באדיבות וויקימדיה

(באייר וסינגנטה) המייצרים חומרי הדברה מסוג ניאוניקוטינואידים. חומרי ההדברה האלה ידועים כרעילים לדבורים.

מגדלי הדבורים ראו ירידה מתמשכת ביבול הדבש, התדלדלות של אוכלוסיית הדבורים ואף מוות של כוורות. הם מצאו קורלציה בין מידת השימוש בחומרי הדברה מסוג ניאוניקוטינואידים, לבין הידלדלות אוכלוסיית הדבורים. לפיכך החליטו מכוורות וותיקות להגיש תביעת נזיקין כנגד  התאגידים שמשווקים את חומרי ההדברה מסוג זה בקנדה על סך 450 מיליון דולר קנדי.

בדצמבר האחרון האיחוד האירופי אסר שימוש בחומרי הדברה מסוג ניאוניקוטינואידים בשטחו. במדינת ישראל מתקיים שימוש נרחב ביותר בחומרי הדברה מסוג זה (לדוגמא חומרי ההדברה הידועים בשמות המסחריים: קונפידור, קונפידנס, קלאץ', אקטרה ודוריבו).
מועצת הדבש בישראל יצאה בקריאה ללכת בעקבות האיחוד האירופאי ולאסור את השימוש בניאוניקוטינואידים.

כיצד לרפא מחלות דנטליות (פוסט שלישי)

לורן לוקמן פיתח בנערותו חורים בתוך שנה בה זלל ג'אנק פוד ומשקאות ממותקים, ונאלץ לסתום אותם באמלגם. שנים רבות לאחר מכן הוא עבר לדיאטת מזון טבעוני ושמר עליה באדיקות. כעבור כ-8 שנים שלורן חי על דיאטה טבעונית של מזון גולמי (Raw vegan diet), הוא הלך לרופא שיניים כדי להוציא את סתימות האמלגם. להפתעתו הרבה כמחצית מהסתימות (כ-6) פשוט נעלמו והשיניים התמלאו והחלימו. ראו את סיפורו של לורן (תורגם ע"י KnowYourFood):

 

 

פוסטים נוספים על ריפוי מחלות שיניים ללא רופא שיניים:
http://focus-il.org/amalgam/?p=2287
http://focus-il.org/amalgam/?p=2176

הקשר בין קשב וריכוז לג'אנק פוד

How Food Affects Behavior. Think it doesn't? You need to read this post.
ניסוי בהשפעת האוכל על התנהגות הילדים (לחצו על התמונה כדי להגיע לכתבה על הניסוי).
לקחו שתי קבוצות ילדים, האחת קיבלה מזון בריא כגון תפוחי עץ, רצועות גזר, סנוויצ'ים, חומוס ועוד… קבוצה שנייה קיבלה ג'אנק פוד כגון תפוצ'יפס, ממתקים, משקאות ממותקים, חטיפים עם סוכר, צבעי מאכל ותוספים לטעם.
יכולות הילדים נבדקה בקפדנות בפרמטרים של אלימות, ריכוז, זיכרון, ונרשמה בעת שהילדים שיחקו וביצעו משימות.

התוצאה – בקבוצה שקיבלה ג'אנק פוד נרשמו – 69 אירועים של התנהגות גסה, 63 מקרי אלימות פיזית, ו- 163 מקרים של התנהגות היפר אקטיבית.
בקבוצה שקיבלה מזון בריא נרשמו – 0 מקרים של התנהגות גסה, 8 מקרים של אלימות פיזית, ו-30 מקרים של התנהגות היפר אקטיבית.

מדוע נהרסו השיניים של העולים מאתיופיה?

מבצע שלמה

מבצע שלמה – באדיבות סוכנות העיתונות הממשלתית

ב-1984 מדינת ישראל הוציאה לפועל את "מבצע משה". במסגרתו הועלו לארץ כ-8000 עולים מאתיופיה.

העולים הגיעו מארץ נחשלת לארץ מודרנית מצוידת במיטב הרפואה, ובפרט רפואת השיניים של התקופה.

ד"ר דוידי פרץ שבדק את העולים החדשים הופתע מאוד. לעולים לא היו סתימות ולא היתה עששת. היו להם שיניים בריאות. לעומת בני הארץ שסבלו מעששת דרך כלל (ראו מאמר).

באתיופיה העולים לא השתמשו במשחות שיניים שמכילות פלואוריד, ליתר דיוק הם בכלל לא צחצחו שיניים, שלא לדבר על חוט דנטלי או שטיפות פה.

כעבור שנתיים הוא בדק את אותם עולים כששרתו בצבא. אז שוב הופתע ד"ר פרץ, הפעם לחיילים האתיופיים, היה ריבוי עששת, גם לחיילים שסגלו את מנהג צחצוח השיניים…

העובדות הנ"ל (שבמקרה של ד"ר פרץ) לא נבדקו במחקר מדעי, אולם אושרו בידי רופאי שיניים אחרים.

המסקנה של ד"ר פרץ מאוד נכונה, הגורם העיקרי לעששת זוהי התזונה. (ראו את הפוסטים הקודמים בנושא על ספרו של רמיאל נאגל – פוסט ראשון, פוסט שני). הצחצוח והחוט הדנטלי הם גורמים משניים, וקטנים בהשפעתם לעומת התזונה הנכונה. לעיתים צחצוח לא נכון יכול להביא יותר נזק מתועלת (כשמשתמשים במברשת קשה מדי ושורטים את החניכיים למשל).

לא ברור לי מה בדיוק אכלו העולים מאתיופיה באתיופיה, אבל ברור שהם לא אכלו את האוכל המודרני המזוקק והמעובד שהוא מנת חלקנו.

הפרדיגמה השגויה בהדברת חרקים – פוסט שני

File:Maler der Grabkammer des Sennudem 001.jpg

ציור קיר בקבר של סנדג'ם – אמן שחי בתקופת מיצריים העתיקה, באדיבות וויקימדיה.

הדברת חרקים בחקלאות זה ביזנס רציני. למעשה ההדברה היום היא חלק אינטגרלי מהחקלאות הרגילה.

מדוע נדרשת הדברת חרקים? בדר"כ בשל החלשות הצמח וחוסר עמידותו לפגעי החרקים. להחלשות כזו יש  כמה סיבות:

1) תוצרת חקלאית שגדלה באיזור גאוגרפי שאינו מתאים לה מבחינת האדמה ו\או מזג האויר.

2) תוצרת חקלאית שגדלה בעונה שאינה מתאימה לה.

3) הכלאות שנועדו ליצור עמידות כנגד חרקים\מזג אויר, הגדלת היבול, הגדלת הפירות, יצירת מראה אטרקטיבי יותר לצרכן, שינוי תכונות הפרי\ירק לצרכים מסוימים (כגון הארכת מולקולות הגלוטן בחיטה לצורך יצירת בצק גמיש יותר), עמידות לחומרי הדברה.

4) גידולים מתועשים אחידים של שדה שלם בסוג צמח יחיד. כשחרק אחד מתגבר על הגנות הצמח, הלך כל השדה משום שהחרק יתרבה ויחסל אותו. מכאן ועד הדברה כימית הדרך קצרה. כששדה יגודל באופן מגוון בכמה סוגי צמחים, לחרק יחיד בלתי אפשרי לאכול את כל הסוגים וההתפשטות שלו תיבלם.

5) דישון והדברות כימיות מחסלות את האוכלוסיה הטבעית של החרקים. כשחרק מזיק מגיע לשדה אין לו אויבים טבעיים, והוא יכול להתפשט כאוות נפשו. מכאן נובע צורך בהדברה כימית.

חלק גדול מהשינויים שמחלישים את היבול נובעים מביקוש צרכני לתוצרת שאינה גודלת בתנאים הרגילים באותו איזור ביקוש. למשל מלונים בחורף או תפוזים בקיץ.

כשאנחנו קונים פרי לא מקומי או שלא בעונתו, לכאורה זה רק עניין של מחיר יותר גבוה. אבל האמת היא שהמחיר האמיתי לא מורגש ישירות – שאריות של חומרי הדברה וזיהום של כדור הארץ.

בעיה נוספת היא התיעוש של החקלאות, קשה לתעש חקלאות בעלת גידולים לא אחידים. אם המטע שלנו מורכב מכמה סוגים של עצי פרי וערוגות ירק, הדרך היחידה לקטוף את התוצרת היא בידיים. אין בזה דבר רע לקטוף בידיים פירות וירקות. הבעיה היא שהשכן עושה את הקטיף של השדה האחיד שלו בחצי מחיר עם קומביין. שוב אנחנו חוזרים לצרכנים שמעדיפים תוצרת לא אורגנית על אורגנית בגלל מחיר נמוך יותר. עדיף לשלם עוד כמה שקלים ולקבל תוצרת אורגנית, לעודד חקלאות שמשתלבת עם הטבע ולא הורסת את הטבע. לפעמים פרי  אחד טרי ואורגני שווה כמה פירות לא אורגניים שכל אחד מהם מכיל קצת רעל משאריות של חומרי הדברה.

בעיה נוספת של החקלאות הרגילה היא סוגי חומרי ההדברה שבשימוש. כמו חומרי ההדברה הביתיים שתוארו בפוסט הקודם (להלן קישור), גם החקלאות הרגילה משתמשת בעיקר חומרי הדברה שפועלים על מערכת העצבים של החרקים. מערכת העצבים כפי שתואר בפוסט הקודם דומה ביונקים ובחרקים. כל חומר הדברה שמנטרל את מערכת העצבים של החרקים, פוגע גם במערכת העצבים האנושית.  המצב חמור במיוחד בישראל בה נהוגים חוקי הדברה מתירניים שמאפשרים שימוש בחומרי הדברה שאסורים במדינות מערביות. ראה כתבה מעיתון "הארץ".

אז כיצד כצרכנים אנחנו יכולים להשפיע על העדפות החקלאים? יש לנו מנגנון הצבעה שמשפיע ישירות על הסביבה שלנו, ואלה הקניות שאנחנו עושים. ההצבעה הזו הרבה יותר אפקטיבית מההצבעה לכנסת.ישנן כמה דרכים פשוטות שיטיבו איתנו ועם הסביבה וכדור הארץ:

1) נסו לקנות את תוצרת אורגנית ישירות מהחקלאי. ישנן מספר חוות ברחבי הארץ שמספקות תוצרת אורגנית ישירות לצרכן. ככל שתקנו יותר מהן כך הן יתרבו והחקלאות המסורתית של שדות ענקיים מעובדים באחידות תלך ותיעלם בטבעיות.

2) קנו פירות מקומיים בעונתם, זה גם יותר זול וגם יותר בריא.

3) קנו תוצרת הארץ, היבוא בזבזני מבחינה אנרגטית, ויוצר עיוות.  החקלאים המקומיים נאלצים לעקור מטעים ושיחים בשל חוסר ביקוש.

4) לא לקנות מוצרים מהונדסים גנטית. מוצרים אלה הפכו ממש למגיפה. וזו משימה קשה בייחוד משום שאין תקנה שמחייבת רישום של מוצרים מהונדסים גנטית. אופן הגידול של יבולים מהונדסים לא רק מזיק לצרכן, אלא גם לסביבה. קנו את הפירות הישנית והטובים עם הגרעינים, ועם הטעם והצורה הישנים. החדשנות שמביאה לנו פירות שונים ומשונים, אולי תיהיה טובה לעידן אחר. כיום הזרעים הפכו לסחורה שכובלת את החקלאים לתאגידים שמוכרים אותם. אם היה ביקוש לאבטיח עם גרעינים לדוגמא, מחיר הגידול של האבטיחים היה יורד, וחשוב מכך היינו מקבלים זן שלא עבר הכלאות פרועות ואולי גם הנדסה גנטית. מיותר לציין שהאפקטים הבריאותיים של ההכלאות וההנדסה כלל אינן נבדקים.

ההשפעה של הצרכנים על אופי הגידולים החקלאיים, באופן פוטנציאלי גדולה יותר מכל השפעה אחרת.

חקלאות אורגנית מול חקלאות רגילה

מסאנובו פוקואוקה- מדען וחקלאי שלימד וגידל בעזרת חקלאות אורנית בהצלחה רבה.

התרגלנו שחקלאות פירושה דשנים כימיים, זרעים מוכלאים או מהונדסים גנטית, הדברה כימית ובסוף שיטת חניטה של פירות בווקס וחומרים נוספים כדי שהם לא יתקלקלו.

כך לכאורה אנחנו מקבלים פירות גדולים שמחזיקים זמן רב יותר על המדף.

אבל מה על הבריאות שלנו? מה עם ההשפעה על הסביבה?

אני מוצא קווי דימיון רבים בין החקלאות לרפואה. בשני המקרים אנחנו מסתכלים על העולם דרך משקפיים של מלחמה. במלחמה מסמנים אויבים – בנוסף לווירוסים ולחיידקים בחקלאות סימנו את החרקים כאויבים (כדרך אגב החרקים קיימים גם בגוף האנושי אבל הרפואה המערבית לא כל כך מודעת לעניין – הרחבה אצל ד"ר הולדה קלארק).

במלחמה כמו המלחמה, יש כלי נשק – כימיקלים מאוד רעילים שמרססים על החרקים כדי לשבור את האויב ולהגן על הפירות הטובים. במלחמה יש גם מה שקוראים בצה"ל דו"צ (ירי על כוחותינו), לדוגמא השאריות של חומרי ההדבר שמגיעות לשולחננו, או ה-די.די.טי. הרעיל שנשאר בסביבה ולא מתפרק משך שנים רבות.

המלחמה, בניגוד למה שחושבים, לא נובעת מאויב אכזר, אלא מתפיסה של אויב אכזר. החרקים הם לא מזיקים. יש להם תפקיד, הם הסניטרים ועובדי פינוי האשפה של הפלנטה שלנו. אם הם באים לפירות ולירקות שאנחנו מגדלים, זה לא סימן שצריך להשמיד אותם, אלא סימן שאנחנו לא מגדלים נכון. תנאי מזג האויר לא מתאימים, האדמה לא מתאימה, אין מספיק מים, יש עודף מים וכיו"ב.

גם אם בסופו של דבר נדמה לנו שהפירות והירקות שהבאנו לשוק איכותיים יותר (נצחנו) מדובר רק על המראה החיצוני. הערך הבריאותי והטעם כמעט תמיד יהיו נחותים ביחס למקור. מעבר לזה בעונה הבאה יגיע חרקים משוכללים יותר שפתחו התנגדות לאמצעי ההדברה (גם החרקים משיבים מלחמה הם יעשו את עבודות הניקיון בכל מחיר).

כמו כל צבא שממשיך ונלחם הוא נחלש. החיילים שלו חוטפים סרטן, זאבת, מחלת ניוון שרירים, מחלות לב, סוכרת ועוד. ילדים קטנים סובלים מהשמנה ואוטיזם.

אז אולי השיעור שלנו הוא להצניע את האגו הנפוח ובמקום להילחם ולשנות את הטבע, להשתלב בטבע. במקום להילחם בחרקים להעזר בהם, הם בסופו של דבר המדשנים הטובים והבריאים ביותר בעולם. במקום לגדל גידולים חלשים שאינם מתאימים למקום ואחר כך לנסות להכניס להם גנים של חסינות נגד חומרי הדברה סופר רעילים, לגדל את הגידולים המתאימים לאיזור הגיאוגרפי. במקום להאריך חיי מדף ע"י חניטה – לשנות את הרגלי האכילה ולקנות את הפירות והירקות בעונתם.

אפשר גם אחרת, מסאנובו פוקואוקה הוכיח את זה, כשגידל גידולים אורגניים בלי שום מיכון חומרי הדברה או דשנים. היבולים שלו עלו על היבולים של השכנים שהשתמשו במיטב הטכנולוגיה.

גם מכון רודאל הוכיח את זה ב-30 שנים של מחקר החקלאות האורגנית. המחקר הראה יתרון לחקלאות האורגנית בכל פרמטר.

 

הגן הסודי

הגן הסודי הוא גן שמניב פירות מלאי ויטמינים וחומצות אמינו וחלבונים בהרכב מדויק לצרכי האדם.

כניסה לגן הסודי לא עולה כסף וכל אחד יכול לאכול כפי צורכו.

את הגן הסודי צריך לטפח ולתת לו מזון נקי מחומרי הדברה, ולהשקותו במים טהורים ונקיים מכלור, פלואוריד, ורעלים אחרים. אחרת הפירות שהוא מניב חסרים.

הגן הסודי למעשה מצוי אצל כל אחד בפנים, בבטן, זוהי הפלורה של המעיים. כשהיא מקבלת תנאים מתאימים היא מייצרת את כל המרכיבים הדורשים לנו, ויטמין B-12, חומצות אמינו חיוניות (שאין ביכולת הגוף לסנטז) וחלבונים חשובים. הגן הזה לא צריך בשר, חלב או ביצים. הוא יכול לייצר את כל הדרוש מתזונה טבעונית מאוזנת.

אבל, אם מרעיפים על הגן הסודי כספית מהשיניים, כלור ופלואוריד (ושאר הרעלים הנלווים לחומצה הפלורוסיליצית), חומרי הדברה במזון, בנזן מהתמרוקים והסבונים, טוליום מתוספי מזון, ועוד שאר מרעין בישין, הגן מתחיל להקריח, ואנחנו מפתחים חוסרים.

ישנם רבים שאוכלים בשר יום יום ועדיין חסר להם ויטמין B-12, הכיצד?

ישנם טבעוניים שמשופעים ב-B12.

 

 

הרב יובל הכהן אשרוב על בריאות, מחלות וסרטן

השקפה מרעננת מכבוד הרב:

 

מומלץ להקשיב לרב: "אין מחלה שלא ניתנת לריפוי!!!"

כבוד הרב ייסד את מכללת אילמה – לריפוי טבעי ברוח ההלכה.