שנה טובה!

לא קשור לרפואה או לאמלגם. אבל בכל זאת מרגש לראות התעוררות ספונטנית של אזרחים יקרים.

הקטע המעניין הוא מדקה 4:00

http://www.youtube.com/watch?v=3AIoZfz6a-o&feature=player_embedded

שלום חברים,

באחד הסיורים לליקוט אוכל בג'ונגל – צמחים, ביצים, וציד חיות קטנות, חברינו גילו להפתעתם אדם זר. האדם היה לבוש בפריטי לבוש מבד מוזר, צבע עורו לבן, ניכר עליו שגופו אינו מותאם לשהייה ארוכה בג'ונגל. לזר היה עוזר בעל מצלמה אלקטרונית הרבה יותר מתקדמת מהמכשירים שיש לנו.

לשמחתנו הזר ועוזרו היו לבביים וידידותיים. הם הציגו בפנינו את פריטי הלבוש, והצידה שלקחו אתם. לקחנו אותם למחנה ואחרי שקצת למדנו האחד את שפתו של השני שוחחנו איתם והתבררו לנו פרטים מדהימים.

קודם כל הזר חבר בשבט עצום, המונה מיליארדים של פרטים, ופרוס על כל כדור הארץ. השבט קורא לעצמו בשמות רבים, בעיקר בתלות במיקום הגאוגרפי. אולם כולם מכנים את עצמם האדם המודרני. שוחחנו על אורחות חייהם וקצרה היריעה מלספר את הפרטים שלא שערנו בנפשנו. אולם נספר כמה נקודות עיקריות.

נתחיל מהלידה של הפרטים באותו השבט: הם לא יולדים את ילדיהם בבית, אלא במקום זר ומנוכר שנקרא בית חולים, הם מפחדים מכאב ולכן נותנים להם זריקה שמשתקת לחלוטין את פלג הגוף התחתון ומעלימה את הכאב. מיד לאחר הלידה לוקחים את הילד בעגלה שנקראת אינקובטור ומזריקים לו חומר ישר לתוך הדם. החומר אמור לחסן אותו נגד מחלה שנקראת צהבת (בדרך כלל אין לאמא צהבת, כך שהפעוט אינו יכול להידבק, אבל הם מעדיפים להזריק חומר נגד צהבת מאשר לבדוק אם לאם יש צהבת). בהמשך חייו של הפעוט הרך, מזריקים לו עוד עשרות זריקות נגד מחלות, שאצלנו עוברות בקלות אצל כל הילדים. הזר טען שיש אנשים שטוענים שהזריקות האלה גורמות נזק רב לילדים הרכים. אבל להוא לא הצליח להסביר לנו מדוע בכל זאת מזריקים אותם. מוזר.

לאחר הלידה בחלק גדול מהמקרים הילד מקבל לאכול אבקה שאמורה להכיל את כל הדרוש, אולם מתברר שבמקרים רבים האבקה הזו גורמת נזק, ואלרגיות. הזר ניסה להסביר מדוע האמהות לא מניקות, הוא מילמל משהו על דלקת, כאבים, עבודה של האישה, עצלנות, אנחנו לא מכירים את הבעיות האלה, הרי האישה בנויה להניק את התינוק, מוזר.

לאחר מכן הזר ספר לנו על התזונה של חברי השבט. הוא סיפר על גידולים חקלאיים תעשייתיים עצומים שמבוצעים שנה אחר שנה על אותו השטח. דבר שגורם למינרלים הדרושים להתדלדל ומושך מזיקים ועשבים. אז הם מרססים את השטח בכימיקלים רעילים, ומכניסים דשן מיוחד על מנת לאפשר לצמחים לגדול. הם גם מזינים את הצמחים בהורמונים מיוחדים שגורמים להם להראות יפה, ולהכיל סוכר רב. כל השיטות האלה מדלדלים את המינרלים והויטמינים, וכתוצאה הפירות והירקות שלהם לא כל כך בריאים. לאחר מכן הם עושים משהו מאוד מוזר – הם מקלפים את הקליפה של הזרעים מהחיטה והאורז, משבולת השועל הם מסירים את הסובין. גם הם יודעים שבקליפה ישנם כל הויטמינים והמינרלים הדרושים לבריאותינו, למרות זאת הם משאירים נבט עירום שמכיל בעיקר קלוריות ריקות ואותו הם אוכלים. הם לא לוקחים תוספי מזון כדי ל"תדלק" את הגוף שלהם בויטמינים ומינרלים שחסרים כתוצאה מכך שהסירו את הקליפה. יתירה מכך, הם לוקחים את הזרעים העירומים, טוחנים אותם, ומחממים אותם באפייה ובטיגון (דבר שגורם להם להתדלדל עוד יותר מבחינה תזונתית), ואם זה לא הספיק לכם, בסוף הם מוסיפים כימיקלים לשפר את הטעם והצבע וזמן המדף. שאלנו את הזר מה זה זמן מדף, שהרי אנחנו קוטפים ואוכלים. אולם כבר הוא היה עייף מלדבר על מזון. אז שינינו נושא לבריאות.

הזר טען שאצלם יש מומחים שלומדים 12 !!! שנה ויש להם פיתרון לכל בעיית בריאות. יותר נכון גלולה לכל בעיה. ביקשנו לשמוע על הבעיות שלהם. הוא סיפר על מחלות שמעולם לא שמענו עליהם, מחלות אוטואימוניות שמשתקות את הגוף, סכרת שגורמת לתלות כרונית בתרופות, סוגי סרטן שהורגים תוך זמן קצר יחסית, ומחלות קלות שפוקדות את כול השבט – שפעות, התקררויות, דלקות אוזניים, עששת. כשהוא דיבר על עששת נזכרנו שהיה לנו מקרה של עששת לילדה אחת לפני עשרים שנה, אבל לא הכרנו אף מחלה אחרת. שאלנו על גלולות הפלא, אז הזר אמר שצריך לקחת אותם לכל החיים, והם לא ממש פלאיות, אלא בדר"כ גורמות לבעיות אחרות.

אנחנו לא הבנו על מה הוא מדבר, אז הזר הציע לדבר על נושא אחר – עבודה. הזר סיפר על מערכת יעילה של התמחות ספציפית לכל אדם בנושא מאוד צר, כך שכולם עובדים כמכונה אחת משומנת ויעילה שמספקת רמת חיים גבוהה ביותר וטכנולוגיה מתקדמת מאוד. באמת התפעלנו, ושאלנו כמה שעות נהוג לעבוד. הזר ענה שבערך 9-10 שעות ביום, כולל נסיעות הם עובדים כ-12 שעות של עבודה קשה. התשובה הזו מאוד הפליאה אותנו שכן אצלנו רק הגברים מלקטים וצדים בערך 4 שעות בבוקר, הנשים מטפלות בילדים ובמחנה. לכן שאלנו אם גם אנשים בעלי משפחה עובדים? והזר ענה שבעיקר בעלי משפחות עובדים ואפילו רוב הנשים. מוזר, מתי ההורים מבלים עם הילדים? הזר דיבר על מטפלות, על שעות איכות, וטלוויזיה. שאלנו את הזר מדוע הם עובדים  כל כך הרבה שעות. אז הוא ניסה בכל כוחו להסביר לנו, הוא דבר על מושגים שהצלחנו להבין מבחינה טכנית כמו משכורת, אוברדראפט, משכנתא, בנקים, אבל לא ראינו בזה שום היגיון. לדוגמא – לא הבנו למה חבר אחד בשבט משלם כסף לחבר אחר בשבט בעבור מגורים על אדמה שלא שייכת לאף אחד מהם?

התבלבלנו לגמרי, אז הזר הציע לדבר על נושא אחר – אנרגיה. אנחנו מקבלים את האנרגיה מהשמש הנהדרת. אבל הוא התחיל לספר על משרפות גדולות של פחם וגז, ועל כורים אטומיים מזהמים ומסוכנים. רק לפני שלושה חודשים התפוצצו להם כמה כורים בארץ שנקראת יפן, וזיהמו שליש מהמדינה באופן הרסני. הסיפור  על הכור שהתפוצץ היה כל כך מרתיע שביקשנו לעבור נושא. אז הוא סיפר על תחבורה.

אצלנו תחבורה הם זוג רגליים בריאות שלוקחות אותנו ממקום למקום. אבל הוא סיפר על מכוניות שמוציאות עשן ונוסעות במהירות מטורפת. על כבישים ומגרשי חנייה עצומים שגוזלים שטח רב ומפריעים לחיות הבר (כמעט ולא נשארו חיות בר באיזורים בהם גר השבט הזה, כולן ניצודו או נדרסו).

בקשנו לשמוע כיצד מסתדרים האנשים זה עם זה. ואז הוא סיפר על מלחמות עצומות ונוראיות שהתרחשו בעבר, ועל מלחמות קטנות יותר שמתרחשות גם היום במקומות בעלי שמות משונים כמו לוב, אפגאניסטן. לחרדתנו הוא סיפר שגם היום האנשים ממש הורגים אחד את השני. יתירה מכך הם משקיעים זמן וממון רב בהמצאת  מכונות משוכללות שהורגות הרבה אנשים בבת אחת. ואפילו פצצה עצומה ונוראית ששורפת הכל ומשאירה מחלות אחריה.

דייייי….. יותר לא רצינו לשמוע. לא יכולנו לשמוע על השבט הזה שהורג האחד את השני, ונוהג בצורה כל כך פרימטיבית ומשונה. ביקשנו בנימוס מהאיש שלעולם לא יספר לחבריו היכן אנו נמצאים, ושלעולם לא יבוא לבקר אותנו. לאיש החביב היו כוונות טובות, והוא רצה להביא עלינו "קידמה", אבל אחרי מאמצים רבים הצלחנו לשכנעו שלא יחזור. כולנו תקווה שנישאר בג'ונגל בלי שהשבט הזה יפריע לנו לחיות את חיינו השלווים.

האיש השאיר את הסרט שלו למזכרת אתם יכולים לצפות בו בקישור הבא:

ותודה לסופר הפולני סטניסלב לם שמסתכל עלינו עכשיו מלמעלה ונתן את הרעיון לקטע הזה.