פרופסור אנגוס דלגליש, מומחה לאונקולגיה, סבור שלעיתים ויטמין D יותר יעיל מתרופות נגד סרטן בעלות של עשרות אלפי דולרים

אחד מהמתנות של הטבע לבני אדם הוא ויטמין D. ויטמין D נוצר בכמויות גדולות באופן טבעי בעת חשיפת העור לשמש. אולם בעולמנו המודרני אנחנו ממעטים להיחשף, ורמות הויטמין יורדות לערכים מאוד נמוכים.

הויטמין הכרחי לתפקוד הגוף, ורמות נמוכות יוצרות מצוקה בגוף שמעודדת מחלות רבות, סכרת, דלקות, פסוריאזיס, אסטמה, מחלות חניכיים, מחלות לב,  מחלות נפשיות, סרטן, ובעיות נוספות.

לשמחתי הקשר בין ויטמין D למחלות מתחיל לזכות בהכרה מצד הממסד הרפואי.

פרופסור אנגוס דלגליש, רופא מומחה לאונקולגיה מפרבר של לונדון, הבחין שכל חולי המלנומה שהגיעו למרפאתו היו בעלי רמות נמוכות מאוד של ויטמין D. פרופסור דלגליש חקר במשך עשור תרופות "מקובלות" כנגד סרטן כגון אינטרפרון, תרופות שעולות כ- 60000 ש"ח בשנה לחולה. מצד שני פרופסור דלגליש רשם ויטמין D לכל חולי הסרטן שלו (לא רק לחולי מלנומה). המסקנה במילים שלו (ובתרגום שלי):"לדעתי בסבירות גבוה ויטמין D יועיל יותר".

מחקר באוניברסיטת לידס שבדק את הקשר בין מלנומה לויטמין D מצא, שהחולים בעלי הרמה הנמוכה ביותר של ויטמין D, היו בעלי הסיכוי הנמוך ביותר להירפא. כך גם מצא ג'והן לפה, פרופסור לרפואה, מאוניברסיטת נברסקה.

רמות דרושות של ויטמין D –

חשיפה של הגוף לשמש למשך 20-30 דקות יכולה יוצרת ויטמין בכמות של 10000 IU. כמה רושמים הרופאים היום? 1000IU ? 2000IU? חלק קטנטן מכפי שהיינו מקבלים אילו היינו נחשפים לשמש.

למה הרופאים לא נותנים ויטמין D בנדיבות? למה הקמצנות הזו? מה הסכנות של ויטמין D?

אם אני מחפש באיזה רמות הויטמין רעיל אני מקבל מחקרים שלאחר שלוקחים 50000 IU כל יום במשך מספר חודשים, או שתינוק קיבל 10000 IU במשך חודש יום יום, עלולים לפתח תסמיני רעילות.

לפי המחקרים, האינדיקציות מראות שהמינונים של הרופאים היום מאוד נמוכים, וההשפעה צפויה להיות בהתאם.

ספציפית לעניין המלנומה. נניח שאדם בעל עור בהיר, ובעל היסטוריה משפחתית של מלנומה (אצל ההורים) מגיע לרופא עור לבדיקה שיגרתית. הרופא לא מוצא שום דבר חשוד, אולם לא מתעניין בויטמין D. בסוף הפגישה הרופא מסביר: "תראה, כרגע הכל בסדר, אבל אתה צריך להיזהר. תמנע משיזוף, ומרח קרם הגנה כדי שהעור לא ישרף ולא יגרם נזק שעלול להוביל לסרטן".

הפציינט מקפיד על הוראות הרופא, נמנע משיזוף, רמות ויטמין D יורדות אצלו. במשך הקיץ הוא הולך לים ומורח קרם הגנה עם  SPF גבוה, שמונע את יצור ויטמין D, אך מונע חלקית את נזקי ה-UVA שגורמים לסרטן, ולא מונע כלל את נזקי ה-IR שגם הם גורמים לסרטן. מעבר לזה, חלקיקי הננו שמצויים בקרם ההגנה נבלעים בעור ובגוף ויוצרים נזק שבעצמו עלול לגרום סרטן. מה קיבלנו? שהפציינט התמים עלול לחזור לרופא עם מלנומה כעבור כמה שנים. הרושם שהגנטיקה והעור הבהיר אשמים יתחזק. אבל ה"אשמים" העיקריים יוצאים ללא פגע: קרם ההגנה, ומחסור באור שמש.

 

הערה: בחשיפה לשמש אני לא מתכוון שדרוש לשבת שעות ולצלות את העור, זה באמת עלול לגרום לסרטן. החשיפה צריכה להעשות בשעות הערב והבוקר, ובצורה הדרגתית. חשיפה שגורמת לכוויות (כפי שקורה ללא קרם הגנה), היא חשיפה מוגזמת. לגוף שלנו יש מנגנוני הגנה ואזהרה, לא צריך לכבות אותם עם קרם הגנה, צריך להקשיב להם.

פורסם בקטגוריה רופאים?, ריפוי סרטן, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

מטרת השאלה