שאלת הכימותרפיה מאמר שני

הספר שאלת הכימותרפיה (קישור לרכישת הספר ניתן לקבל בלחיצה על התמונה שלו):

Questioning Chemotherapy

נכתב ככלי לסיוע לחולי הסרטן. המחבר, פרופ' ראלף וו. מוס, חקר במשך שנים רבות התרופות הכימותרפיות ושימושן בסוגי הסרטן השונים, יעילותן, תופעות הלוואי שלהן, והדינמיקה מאחורי הדברים. חולי סרטן שנקלעו לפתע לתחום חדש שאין להם מושג בו, מוזמנים לעיין בספר כדי להבין מושגי יסוד בתחום, איזה תרופות קיימות, מה ההיסטוריה שלהן, ובאיזה צעדים כדאי להם לנקוט.

במקום לסכם את הספר בחרתי לתרגם מספר קטעים קצרים וחשובים מהפרק העשירי והאחרון. ההדגשות הועתקו מהמקור.

"מבט נוקב בכימותרפיה מניב מספר הפתעות. מעטים יתווכחו על יעילות הטיפול במקרים של לוקמיה, מחלת הודג'קין, סרטן האשכים והשחלות, acute lymphocytic, ומספר מצומצם של סוגי סרטן נדירים, בעיקר אצל ילדים.

אולם, ראיות להארכת חיים במקרים הממאירים הנפוצים חלשות, אפילו בסוגי הסרטן בהם הטיפול נוחל הצלחה, ההצלחה היא גבולית, וברוב מקרי הסרטן הוכחה להארכת חיים פשוט אינה קיימת, בייחוד בקרצינומות מתקדמות.

גם בסוגי סרטן נפוצים בו הטיפול הכימותרפי "עובד", כגון סרטן של התאים הקטנים בריאה (small -cell lung cancer), התוספת הממוצעת לחיי הפציינט נמדדת בשבועות או חודשים, לא בשנים. ובזמן הזה החולה צפוי לחוות תופעות לוואי קשות, אפילו מסכנות חיים, הנובעות מהטיפול. לכן התועלת הכללית מהטיפול נתונה לוויכוח."

"לעיתים מתייחסים לכימותרפיה כטיפול לשיכוך הסימפטומים ושיפור איכות החיים. אולם, המשמעויות של המונחים שיכוך ואיכות חיים כמעט ולעולם אינם מוגדרות, ויכולות להיות כמעט כל דבר. חלק מהאנשים מבינים את המשמעות כקידום גישה מלאת תקווה – אולם ברור שכל חומר יכול לשמש כתרופת דמי לקידום תקוות שווא. השאלה היא האם באמת כימותרפיה יעילה יותר מגלולת סוכר.

לרוב האנשים, המשמעות המעשית של כימותרפיה היא סדרה של נפילות באיכות החיים, בשל הרעילות הגבוהה של רוב התרופות בשימוש…"

בתת פרק זכויות החולה רשם ראלף וו. מוס:

"ד"ר מרטין שפירו מאוניברסיטת UCLA סיפר על מקרה של חולה בטיפולו, אדם בשנות השלושים עם סרטן ריאות מתקדם, שכבר עבר שלושה טיפולים כימותרפיים שונים – כולם נכשלו.

כשהחולה עמד להתחיל את הטיפול הרביעי, ד"ר שפירו שאל אותו האם באמת הוא מעוניין להתחיל את הטיפול הרביעי.

החולה ענה:"יש לי ברירה אחרת?" החולה היה מוכן לקבל כל דבר שהרופא יציע, מעודד מסיפורי הצלחה נפלאים של הכימותרפיה. "פרסומת אופטימית מוגזמת עוזרת ליצר אקלים בו החולה מתמסר לכימותרפיה בתנאים בה היא אינה עובדת," סיכם ד"ר שפירו.

אז הרשו לי להצהיר באופן חד משמעי: אם אתה מבוגר שפוי ומודע, יש לך את הזכות המוחלטת לקבל או לסרב לכל טיפול. אתה בהחלט יכול להמשיך עם הכימותרפיה, אם זה רצונך, אפילו אם הרופא שחושב שהסיכויים קלושים. אתה גם יכול לקום וללכת מכל סיטואציה טיפולית הקשורה בסרטן, ואף אחד אינו יכול לעצור בעדך."

"יש  לך הזכות להעתיק את התיקים הרפואיים שלך. תמיד תוכל לשאול לחוות דעת שנייה, שלישית ורביעית. אתה רשאי לדרוש תשובות לכל השאלות בשפה המובנת לך. ובאופן מיוחד, אתה רשאי לדרוש הוכחות ליעילות הטיפול המוצע במונחים של אורך חיים מעשי (לא במונחים של אורך חיים ללא מחלה) וכן של איכות חיים. "

"אתה זכאי לתת "הסכמה מודעת", מתוך כך שתקבל את המידע המדויק של התהליך המוצע לך.

ורק בגלל שמדובר על "הסכמה מודעת" אין הפירוש שאתה חייב להסכים, לאחר שלכאורה תיודע. בכל שלב זכותך לסרב. אתה לא צריך להיות "הגיוני" או לענות על הסטנדרטים של האחרים, כולל אלה של רופאיך.

הדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות הוא שהרופאים יכעסו. אבל על הרופאים לדעת שאם הם מסרבים לטפל בחולה על בסיס קפריזי או לא הגיוני, הדבר יכול להוות בסיס לתביעה."