ארכיון הקטגוריה: תזונה

התקפי לב – למה ומדוע?

התקפי לב היתה "מכה" של המאה ה-20. מכה זו ממשיכה ומלווה אותנו לתוך המאה ה-21. מה הסיבה? אין וויכוח על כך שרוב מקרי התקפת הלב נובעים מהצטברות שיכבה טרשתית על עורקי הלב, עד שהעורקים נסתמים ואספקת החמצן ללב נפסקת. למעשה טרשת העורקים אחראית בנוסף להתקפי לב לשבץ מוחי, וטרומבוזות בגוף.

אז מדוע מצטברת השכבה הטרשתית על עורקי הלב? לרפואה הקונבנציונאלית יש כמה עבריינים מועדים: שומנים מוקשים או מוקשים חלקית (לדוגמא מרגרינה), תזונה עשירה בכולסטרול, עישון, השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, תורשה.

הבעיה עם התיאוריה הזו שהיא לא מסתדרת עם העובדות "הנחבאות" הבאות:

1) לפני 1910 טרשת העורקים וספציפית התקפי לב לא היו קיימים באוכלוסיית העולם.

2) אסקימוסים שאכלו טונות של שומן רווי בימי חייהם לא סבלו מהתקפי לב.

3) אוכלוסיות מבודדות שלא נהנו (או סבלו) מה"קידמה", לא חוו טרשת העורקים או התקפי לב ללא קשר לאוכל שאכלו.

4) הכולסטרול הוא מרכיב חיוני בגוף. הוא חומר הביניין של קרומי התאים, יש לו תפקיד מרכזי במוח. ומהווה חומר מוצא להורמונים בגוף.

כולססטרול היווה תמיד חלק נכבד במזונם של בני האדם, ועדיין, לא היו התקפי לב לפני המאה ה-20. הקשיית שומנים נכנסה לשימוש נרחב רק בשנות ה-40 של המאה-20. התהליך הטרשתי לוקח כ-10-20 שנים. היה גורם מוקדם יותר להופעת התקפי הלב. תורשה תמיד היתה בעייתית ולכן לא יכולה להוות הגורם להתקפות לב, כך גם השמנה. עישון – התקפי הלב מופיעים גם אצל אנשים שלא עישנו סיגריה מימהם לפיכך העישון יכול להוות רק גורם מישני.

אז מי "האשם"? מי הופיע על הבמה של המאה ה-20 ובכליו רבדים של שומן טרשתי?

ג'וזף מ. פרייס פירסם ספרון קטן כבר ב-1969 – " פקקת העורקים הכליליים, כולסטרול, כלור" (CORONARIES, CHOLESTROL, CHLORINE). מהשם אתם יכולים לנחש מי "האשם" העיקרי – כלור!

ד"ר פרייס חקר ללא ליאות את התיאוריה, אסף נתונים, ולאחר התנכלויות ועיכובים הצליח לפרסם את הספר שלו. כמובן שלאחר פרסום הספר, במקום לזכות להוקרה וכבוד, הוא הוקע ונאלץ להפוך לרופא משפחה באיזור כפרי בארה"ב. ככה זה אצל התוכים (סליחה התכוונתי לרופאים) של ימינו, אסור לחרוג מהקו. אבל מדהים יותר – הסיבה העיקרית להתקפי לב במאה ה-20 כמעט ולא ידועה עד היום. הקרדיולוגים יכולים לעשות מאות ניתוחי מעקפים, אולם הם לא חוקרים מדוע בכלל צריכים לעשות אותם.

ד"ר פרייס הוכיח על תרנגולים צעירים שמים מוכלרים במידה רבה, גורמים תוך שלושה שבועות לסתימת העורקים של התרנגולים.

ד"ר פרייס בחן את הדו"חות על נתיחות לאחר המוות של חיילים האמריקאים שנהרגו במלחמת וייטנאם וקוריאה. החיילים שתו מים שהיו מוכלרים בריכוז של פי 20-30 מכפי שמקובל בארה"ב. על מנת למנוע זיהום. הסתבר שבגופות החיילים הצעירים התגלתה טרשת עורקים מתקדמת, לעומת גופות צעירים שלא שירתו בחזית.

שני המרכיבים העיקריים ש"מקורות" מוסיפים למי השתייה (בהנחיית משרד הבריאות), הם כלור ופלואוריד. הכלור מבצע מחטא את המים מחיידקים. הפלואוריד אמור להגן על השיניים.

יצוין כי מקורות משתמשת בסודיום היפוכלוריט לחיטוי המים, אולם גם בכלוראמינים. בניגוד לסודיום היפוכלוריט כלוראמינים אינם מתאדים ממיכל פתוח, וגם אינם מתאדים בהרתחה רגילה, ואפילו חלק מפילטרי הפחם אינם מסננים אותם.

אז מה מציע הד"ר פרייס במקרה של סתימת עורקים – צעד ראשון הפסיקו לשתות כלור (ואני מוסיף הפסיקו גם את הפלואוריד). חיילים שנלחמו בדרום קוריאה ונאלצו לשתות מים מוכלרים במידה רבה ביותר, פיתחו טרשת עורקים חמורה תוך מספר שנים. לעומת זאת כשהם חזרו לארה"ב ולשתיית מים מוכלרים במידה רגילה, הטרשת שלהם נסוגה למידה הרגילה באוכלוסיה כעבור כמה שנים.

מדוע אני מכניס את הפלואוריד לרשימה השחורה של סותמי העורקים? לקבוצה של מתנדבים הוזרק איזוטופ של פלואוריד בתרכובת סודיום פלואוריד. לאחר מכן נעשתה להם סריקה בסורק טומוגרפי. בתוצאות נמצא שהפלואוריד שקע באיזורי הסתיידות העורקים. מעניין ששני החומרים העיקריים המתווספים למים בהנחיית משרד הבריאות (במקרה של הפלואוריד בכפיית משרד הבריאות) גורמים להסתיידות עורקים. כדרך אגב גם את הפלואוריד מסנן פחם פשוט לא יסנן.

צעד נוסף שמביא הד"ר פרייס, הוא צום ממושך. במקום לעבור ניתוח מאוד מסובך, ולהחלים במשך חודשים , עדיף לצום במשך שבועות ולנקות את העורקים והוורידים. ד"ר ג'ואל פורמן ממליץ על הפרקטיקה בספר "צום ואכילה לבריאות טובה". כמובן שמאוד כדאי שצום ממושך יעשה בפיקוח רפואי, כי הוא אינו נטול סכנות. הצום אינו מתאים בכל המקרים, והחיסרון העיקרי שלו הוא דלדול הגוף ממינרלים וויטמינים נחוצים. יש גם סוגים רבים של צומות, ואם החלטתם על דרך זו רצוי להתייעץ עם מומחה בעל ניסיון בנושא ולא ללכת בשיטת "עשה זאת בעצמך".

צום הוא חלופה שכדאי לשקול כשמנסים לרפא טרשת  עורקים. צום יכול להקטין את המשקע הטרשתי באופן משמעותי.

עוד על התקפי ומניעתם ראו בפוסט הזה.

האם חלב לא מפוסטר מסוכן?

ליתר דיוק השאלה האם הפיסטור הופך את החלב לבטוח יותר? שכן דעתי שהחלב המשווק היום אינו בריא בכל מקרה (בתנאי הגידול והתזונה של הפרות היום).

לימדו אותנו שהתהליך שהמציא לואי פסטר הסיר איום חיידקי גדול מהחלב, ואפשר לנו להינות מחלב איכותי ונקי מחיידקים.

אבל עד כמה זה נכון? עד כמה החיידקים בחלב מסוכנים? ארגון  The Weston A.Price Foundation טוען שהמנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA), וההמרכז לבקרה על תרופות (CDC), נכשלו להוכיח החלב הלא מפוסטר מסוכן.

יתירה מכך פנייה של הארגון ל-FDA לצורך הבהרות לא נענתה.

האם יש בסיס סטטיסטי לטענה שחלב גולמי (לא מפוסטר) מסוכן יותר?  WAPF לא מצאו שום עדות לכך. אז מה יש נגד החלב ההגולמי? תומכי הפיסטור מנופפים בחיידקים איומים שנמצאים בחלב הלא מפוסטר. לדוגמא חיידק הברוצילוזיס. החיידק גורם למחלה ממושכת וקשה לאיבחון. מצד שני ארגון WAPF טוען שהחיידק אחראי לאחוז מזערי מהרעלות המזון המתרחשות בארה"ב וגם אז רוב ההדבקות ארעו מחוץ לארה"ב.

WAPF הגיע למסקנה שאין תימוכין לטענה שהפיסטור מונע מחלות.

מצד שני תומכי החלב הגולמי טוענים שהחלב המפוסטר מסוכן יותר. משום שהפיסטור הורס את המרכיבים האנטי-בקטריאליים שמהווים חלק מהחלב הגולמי, הוא הופך פגיע יותר לזיהומים. לדוגמא התפרצות מחלה שפגעה בכ-200000 איש ב-1984-5.

בארה"ב ישנה תנועה גוברת והולכת לרכישת חלב גולמי. מדוע? משום שאותם אנשים שוכנעו שהחלב הלא מפוסטר, מרכיבים אנטי-בקטריאליים ואנזימים שמיטיבים עם הבריאות.החלב הגולמי לא עבר תהליך הימגון (פיצוץ בועות שומן החלב), חלב מהומגן הראה קורלציה למחלות לב. אזרחים רבים חושבים שהחלב הגולמי הרבה יותר בריא מחלב מפוסטר ומהומגן.

באופן אישי אני מתרשם שהחלב הגולמי יותר בריא מהחלב המהומגן והמפוסטר שמוכרים לנו היום בחנויות. הטענות בעד החלב הגולמי ונגד החלב המפוסטר מפורטות היטב באתר הבא.

חלק חושבים שהפיסטור מזיק, חלק חושבים שהוא מועיל, איש באמונתו יחיה. לא בדיוק, היום משרד הבריאות כופה שיווק של חלב מפוסטר בלבד.

 

מיהו קרבס ולמה הוא מעניין אותנו?

הנס אדולף קרבס – הוא ביוכימאי יהודי, למד רפואה והתקדם במחקר המטבוליזם בגוף האדם. התרומה החשובה ביותר של הנס לאנושות היא גילוי מעגל חומצת הלימון, שקרוי גם על שמו מעגל קרבס.

למה המעגל המורכב הזה מעניין אותנו? מסיבה פשוטה – המעגל הזה הוא למעשה התהליך בו מיוצרת האנרגיה הדרושה לגוף. המעגל מייצר מולקולות ATP שהם למעשה הדלק של התאים בגוף. באנלוגיה למכונית, המעגל הזה דומה למילוי הדלק במיכל.

בכל פעם שאנחנו מניעים את הגוף, מעכלים מזון, חושבים, ואפילו נושמים, הגוף מנצל מולקולות ATP. מסיבה זאת הגוף חייב כל הזמן לייצר ATP, בייחוד בזמן מאמץ כלשהוא.

כמעט בכל שלב במעגל קרבס נדרשים ויטמינים מסוג B ונגזרות שלהם: ויטמין  B2 ו-B3, ויטמין B1, ויטמין B6, ויטמין B12. בנוסף נדרשים המינרלים הבאים: זרחן, מגנזיום, ברזל, נחושת, מנגן, אבץ, כרומיום.

קמח לבן ואורז לבן עניים מאוד בויטמינים ומינרלים (וזה כולל ויטמינים מסוג B). מדוע? משום שהויטמינים האלה נמצאים בעיקר בקליפה של הגרעין. המין הקורא לעצמו האדם הנבון, מסיר את הקליפה, ונותן אותה למאכל בעלי חיים. בסוכר לבן ניתן למצוא רק גלוקוז, אין מה לדבר על ויטמינים.

מה קורה שמזינים את הגוף בסוכר לבן, קמח לבן, ואורז לבן? מעגל קרבס ממשיך לפעול (שכן נמות אם המעגל יפסיק את פעולתו), אולם חסרים ויטמינים. הגוף חכם יותר מאיתנו ולוקח את הויטמינים הדרושים מכל מקום אפשרי בגוף. הגוף מתחיל לפעול בתנאי תת-תזונה (ללא קשר למשקל כי באותה העת הגוף יכול לצבור שומנים שסונתזו מהסוכרים העודפים שנצרכו).  למרות פעולת האכילה, נשארת הרגשת הרעב, משום שהגוף באמת רעב, אבל לא לקלוריות ריקות, אלא לויטמינים ומינרלים. בעולם "המודרני" אנשים בעלי עודף משקל משמעותי, לעיתים סובלים מתת תזונה (בעלי משקל עודף שקוראים את הטור- יתכן ותוכלו לשנות את הכיוון). המחסור בויטמינים גם משנה את הפעילות של הגוף והמוח, ומטפלים רבים טוענים שהוא עלול לגרום לתופעות של היפראקטיביות, ובעיות תקשורת.

אל תרוצו לחנויות לקנות לחם מלא, מרבית הלחמים המסחריים "הדיאטטיים" בעלי הרכב נורא ואיום. הביטו לעבר רשימת המרכיבים. לחם זה מוצר פשוט, קמח מים, שמרים, מלח וסוכר (עדיף מולסה ומלח ים ללא אלומיניום – או כפי שמכנים אותו חומר נגד התגיישות). בלחמים המסחריים יש מרכיבים שנועדים להאריך את חיי המדף, לצבוע את הלחם, לרכך אותו, ולשפר את הטעם. כל אלה מיותרים ובדר"כ גם מזיקים!

להרחבה נסו את ספרו של דולב NUTRITION AND YOUR CHILD'S SOUL: Don Quixote's Heart-Cry ,גם אם אין לכם ילדים הוא מומלץ בחום.

דגני הבוקר עשירים בברזל גולמי

אריזות דגני הבוקר יוצרים מצג של בריאות. דוגמנית חטובה הידועה בחיבתה לספורט, כדורסלן מחויך, דמות קורנת אושר באמצע פעילות ספורטיבית, כל אלה מופיעים על האריזה. ניתן להבין שזה מזון אידאלי לילדנו. כאילו אם תאכלו את הדגנים מיד תעשו מאושרים ובריאים. האמנם?

פריכות - כשתאכלו את דגני הבוקר מיד תרגישו פריכות נעימה בפה. פריכות יוצרת מצג של טריות. אבל איך הדגנים האלה ששוכבים שבועות במחסנים ובחנויות יכולים להיות טריים? הפריכות מושגת ע"י אפייה של הדגנים בנוכחות סוכר\שמן\מלח טהורים.  התוספים האלה מזיקים בכמויות גדולות כפי שהם מצויים בדגני הבוקר.

ויטמינים ומינרלים- בחלק גדול מהדגנים תמצאו רשימה מכובדת של ויטמינים ומינרלים. ממש חגיגה של בריאות. האומנם? כיצד דגנים שהופשטו מהעטיפה שלהם (קמח או אורז לבן) עטיפה שמכילה את מירב הויטמינים והמינרלים, או דגנים שמגודלים בצורה תעשייתית (תירס), נאפו (עוד פעולה שמדללת את הויטמינים), כיצד דגנים כאלה מכילים כל כך הרבה ויטמינים? התשובה פשוטה, אלה תוספים סינטטיים. אולי חלקכם יגידו מה רע בתוספים סינטטיים? ישנם הטוענים שבחלק גדול מהמיקרים זה לא עוזר. ניתן להדגים זאת על ברזל.

ברזל -כשאנו אוכלים מזון, הברזל הטבעי מגיע בתרכובת, והאטומים שלו מפוזרים בתאים של הירק\פרי\בשר הנאכל. אולם מהו הברזל הסינטטי? לפחות בחלק מהדגנים ראיתי תשובה שהדהימה אותי. זהו ברזל טהור – אבקת ברזל שמעורבבת עם העיסה מימנה יוצרים את הדגנים. ניתן אפילו לראות את זה, למשל בבלוג הזה המחבר מראה שיטה להפרדת הברזל:

http://www.stevespanglerscience.com/experiment/00000034

וגם זה:

http://www.sciencebuddies.org/science-fair-projects/project_ideas/FoodSci_p003.shtml

הדף הזה מראה בדיקה השוואתית של דגני בוקר בארה"ב ובודק מי הכניס הכי הרבה חלקיקי ברזל (לחיוב)….

http://www.bes.ccs.k12.nc.us/testing-practice%20for%20eog/5th%20reading/Gr5WS4cerealwithmostiron1624.pdf

לי זה נראה מוזר משהו שמכניסים ברזל גולמי לארוחת הבוקר. חישבו שהייתי מרכז את הברזל במנת הדגנים לערימה קטנה ומבקש מכם לאכול אותה. האינסטינקט שיתעורר בכם מאוד נכון במקרה הזה לדעתי. אולם כשהברזל הגולמי מוחבא בתוך המזון, והדמות מפתה על האריזה הסיפור אחר לגמרי. גם אני אכלתי את הלוקש (המתכתי) פעמים רבות.

כל השיטה הזו בעיני נראית מוזרה. לוקחים דגן שעשיר בויטמינים ומינרלים מן הטבע, מפשיטים אותו מהויטימינים והמינרלים לכדי קלוריות ריקות, אופים אותו יחד עם סוכר\שמן, ובסוף מוסיפים ויטמינים ומינרלים סינטטיים, שתועלתם מוטלת בספק. את כל זה עוטפים במארז מושך עין, ואנחנו קונים את זה כמזון בריאות.

למה לא נאכל את הדגן המלא עם ויטמינים ומינרלים מהטבע? לא אפוי ללא סוכר\שמן\מלח?

מי בדיוק "אשם" בשיטה המוזרה הזו – הוספת ברזל גולמי לאוכל? יצרני המזון או צרכני המזון?

לסיום שוב אצטט (בתרגום שלי מאנגלית) את מר מסאנאבו פוקואוקה מספרו הקלאסי "The one-straw revolution" :

"ישנן אגדות על  אנשים שרומו ע"י שועל לאכול הפרשות סוסים. זה לא מצחיק. כיום אנשים אוכלים לפי הנחיית השכל*, לא לפי נטיית הגוף. לרבים לא איכפת אם האוכל מכיל מונסדיום גלוטמאט, אולם הם טועמים על קצה הלשון, לכן מרומים בקלות."

* בחרתי לתרגם את המילה mind (שתמיד קשה לתרגם) לשכל.

בשר ודם

בשר מהווה חלק מחשוב בתפריט של רוב בני האדם בחברה המערבית. גם אצלי הוא היווה את מרכז ארוחת הצהריים במשך שנים רבות עד ש…. לאט לאט הבנתי שזה ממש לא בסדר. אל דאגה אני לא מתכוון להטיף מוסר בטור הזה, גם לא להתמקד בחלק הפלסטי והתמונות הקשות של תעשיית הבשר (כמו שעשתה רות ל. אוזקי בספר הנהדר שלה שנת הבשרים שלי). אבל כן להאיר כמה נקודות.

נניח שאתם רואים נער מתעלל באכזריות בגור-חתולים. מיד יעלו בכם רגשי כעס, רחמנות, אכזבה. אתם תרצו לללמד את הנער לקח לכל חייו, נכון? תעשיית הבשר גורמת להתעללות הרבה יותר אכזרית מכפי שנער מסוגל לגרום, ובקנה מידה נרחב. אנחנו כבני אדם בעלי תכונה שלפעמים נהדרת ולפעמים זוועתית. אנחנו מסוגלים להתעלם מהמציאות. אנחנו מסוגלים לגרום להתעללות שלדעתי ממש פושעת בבעלי חיים ואפילו לאכול את התוצרים שלה בהנאה!

אבל יש לנו לכאורה הרבה סיבות: כבני אדם אנחנו אוכלי כל ולכן זה טבעי שנאכל גם בשר כמו הדובים. אנחנו זקוקים לחלבונים, לויטמינים. וכנזר היצירה של הטבע  מותר לנו לאכול את שאר בעלי החיים, אפילו התורה מרשה לנו.

בעיני כל הסיבות שגויות:

1) אנחנו לא אוכלי כל אלא צמחוניים – כל הגוף שלנו מותאם לצמחונות החל מהלסת והשיניים, וכלה במעי הגס:

* הפה שלנו לא נפתח כמו פה של אוכלי בשר – כל מי שראה כלב מפהק יודע למה אני מתכוון.

* השיניים שלנו אינן בנויות לגזירה אלא לטחינה.

* מבנה הלסת מאפשר טחינה אופקית, בעוד אוכלי בשר יכולים לבצע רק תנועה אנכית.

* אורך המעי אופייני לצמחוניים.

וכן הלאה, כל מאפיין מתאים לגמרי לחיה צמחונית, הוא לא דומה לאוכלי כל ולא לאוכלי בשר. אנחנו צמחוניים. לכן גם מעולם לא ראיתם מישהו אוכל נתח בשר חי ומדמם. אבל חתולות וכלבים כן יאכלו כזה בשר. כשלאסקימוסים לא היתה ברירה אז הם אכלו בשר חי, אבל הם לא נהנו מבריאות טובה עם כזאת דיאטה. לסיכום אני מציע לעיין בטבלאות של ד"ר מילטון ר. מילס שהישווה בין אוכלי כל, אוכלי בשר, וצמחוניים, בכל קטגוריה וקטגוריה אנחנו מתאימים לחיות צמחוניות.

2) כל הויטמינים המינרלים וחומצות האמינו ניתן לקבל מהצומח! אם כי לעשות זאת נדרשת בריאות טובה ומקורות מזון מתאימים. בכל מקרה ניתן לקחת תוספי מזון, או מזון ספציפי כדי להשלים מרכיב חסר.

3) כנזר הבריאה אנחנו אמורים להגן על שאר היצורים – לא להרוס את בתי הגידול שלהם, לצוד אותם, לגדל אותם בתנאים מחפירים ובסוף לאכול אותם.

4) לגבי התורה – הדבר נתון לפרשנות. בעוד רוב הפרשנים בעד אכילת בשר. מצאתי גם צדיק רבי יוסף אלבו כותב בספר העיקרים (ההדגשה שלי):

"מלבד מה שיש בהריגת הבעלי חיים אכזריות חמה, ושטף אף, ולימוד תכונה רעה אל האדם לשפוך דם חינם, עוד יוליד אכילת בשר קצת הבעלי חיים עובי ועכירות ואטימות בנפש. … ובעבור זה, אף על פי שבשר קצת הבעלי חיים מזון טוב ונאות אל האדם, רצה השם להסיר ממנו הטוב המועט הזה שיש באכילת הבשר, בעבור הרע וההיזק המרובה שאפשר שימשך מזה אליו. ולזה אסר אכילת הבעלי חיים לאדם."

ישנם הטוענים שגם אכילת צומח אינה מוסרית משום שהיא "הורגת" את הצמחים. אז במישור מסוים הטענה נכונה, אולם אני בספק אם מישהו יתווכח על כך שהצמחים בעלי דרגת תודעה נמוכה מבעלי החיים, ולפיכך, אינם חווים את הסבל שחווים בעלי החיים באותה דרגת מודעות. אנחנו כנזר הבריאה צריכים להביא מינימום נזק לסביבה שלנו.

אז מה התכוונתי כשאמרתי שאנו משלמים מחיר אכילת בשר? לפחות הפרות יענישו אותנו כשנאכל בשר בקר. הבשר האדום אינו בריא והגוף מתקשה להתמודד עם השומנים שבו.

לסיום אצטט מסיפרו של מסאנובו פוקואקה "One straw revolution" (מיקרוביולוג וחקלאי יפני שגידל יבולים גדולים – לפעמים יותר גדולים מאשר בחקלאות קונבנציונאלית, בשיטה אורגנית המשתלבת עם הטבע), מסאנובו מדבר על גידול אורז בעיקר, אבל אני בטוח שגם בארץ ניתן לפעול בדרך דומה (ההדגשה שלי):

"585 ק"ג אורז ביבול קיץ, ו-585 ק"ג דגנים ביבול חורף, נקטפים מדונם אחד כזה (גידול בשיטה של מסאנובו – הערה שלי), לפיכך דונם כזה יזין 5 עד 10 אנשים, כל אחד מהם ישקיע פחות משעה ביום בעיבוד השדה. אולם אם  נהפוך את השדה לאדמת מרעה, רק אדם אחד יוכל להתקיים. בשר הופך למזון מותרות כשהייצור שלו דורש אדמה שיכולה לספק את מזונם של בני אדם באופן ישיר. זה הוכח באופן ברור ומוחלט. ראוי שכל אדם יברר כמה קשיים הוא יוצר כשהוא מבקש מזון כה יקר."

נקודה נוספת שכדאי להרהר בה – כמה שעות אנחנו עובדים היום? לפי השיטה של מסאנובו, אנחנו צריכים לעבוד כשעה ביום על מנת להרוויח את לחמנו. יתירה מזאת לפי השיטה שלו, היינו נהנים ממזון טרי, אורגני, עשיר באבות המזון, מינרלים,  והויטמינים הדרושים לנו. לעומת המזון הסינטטי הכולל מרק כימיקלים זרים, שאנחנו נאלצים לאכול היום.

מלבד מה שיש בהריגת הבעלי חיים אכזריות חמה, ושטף אף, ולימוד תכונה רעה אל האדם לשפוך דם חינם, עוד יוליד אכילת בשר קצת הבעלי חיים עובי ועכירות ואטימות בנפש. … ובעבור זה, אף על פי שבשר קצת הבעלי חיים מזון טוב ונאות אל האדם, רצה השם להסיר ממנו הטוב המועט הזה שיש באכילת הבשר, בעבור הרע וההיזק המרובה שאפשר שימשך מזה אליו. ולזה אסר אכילת הבעלי חיים לאדם. Cquote1.svg
– ספר העיקרים, מאמר שלישי, פרק ט"ו

לרפא אולקוס – סיפור מהחיים

הטור הבא נועד למתעניינים הסובלים למכיב קיבה שאינו נובע מתרופות כגון אספירין.

לפני מספר שנים התחלתי להרגיש כאבים ברום הבטן. צריבה שהופיעה בעיקר לאחר ארוחות.

לאחר חודשים רבים שהכאבים הציקו לי, נגשתי לרופא. הרופא איבחן אולקוס והמליץ לבצע בדיקת נשיפה, ונתן לי תרופה בשם אומפרדקס. התעניינתי לגבי בדיקת הנשיפה ומצאתי שאני בר מזל. כעשר שנים לפני כן שני רופאים אוסטרליים (Dr Barry J. Marshall and Dr J. Robin Warren) גילו את ה"אשם" חיידק בשם הליקובקטר פילורי. לפני גילוי החיידק המדענים היו בטוחים לחלוטין ששום חיידק לא מסוג לחיות בסביבה החומצית של הקיבה. אולם הרופאים הפריחו את הסברה. לכאורה היתה זו בשורה לכל הסובלים מכיב קיבה. משום שהרפואה המודרנית יודעת להתמודד עם חיידקים בעזרת אנטיביוטיקה. בדיקת הנשיפה מזהה את נוכחות החיידק  בבדיקת הנשיפה הפציינט שותה משקה, גם ההליקובקטר "שותה" את המשקה מפרק אותו ויוצר מימנו גז מיוחד. בדיקת הנשיפה מנטרת את הגז וקובעת את הימצאות החיידק. ביצעתי את הבדיקה ומצאתי שהאורח הלא קרוא נמצא בקיבה.

חזרתי לרופא והוא רשם לי טיפול  אנטיביוטי. אבל יש בעיה מסוימת עם הטיפול האנטיביוטי. החיידק הזה חי בדופן של הקיבה, כדי שהאנטיביוטיקה תגיע לדופן הקיבה בריכוזים אפקטיביים צריך לקחת מינונים גבוהים של אנטיביוטיקה. הרופא רשם לי מינונים גבוהים של שני סוגי אנטיביוטיקה. בינתיים הוא רשם לי תרופה בשם אומפרדקס להקלה על הכאבים.

לקחתי את האנטיביוטיקה לפי מצוות הרופא. כעבור כחודשיים שוב ביצעתי את בדיקת הנשיפה. מתוח משהו ניגשתי לבדוק את התוצאות. לאכזבתי האורח הלא קרוא היה עקשן ונשאר בקיבה. כדרך אגב האומפרדקס לא הזיק ולא הועיל – הפסקתי לקחת אותו.

שוב ניגשתי לרופא המשפחה. הסתבר לי שהמקרה היה מסובך מדי לרופא המשפחה והוא היפנה אותי למומחה לעינייני קיבה – גסטרואנטרולוג.

הרופא המומחה מיד רשם לי אנטיביוקטיקה משני סוגים אחרי במינונים גבוהים. שוב לקחתי את האנטיביוטיקה שוב ניגשתי לבדיקת נשיפה. גם הפעם לאכזבתי הדייר בקיבה התעקש להישאר.

חזרתי לרופא המומחה. הפעם הרופא החליט להפעיל את כל התותחים. הוא רשם לי אנטיביוטיקה במינונים גבוהים משלושה סוגים שונים והוסיף כדור נגד בחילה. ניגשתי לרוקח לקנות את הכדורים, כשגיליתי שאחד הכדורים הוא נגד בחילה, שאלתי את הרוקח אם זה חלק מהטיפול או שזה רק נגד הבחילה שעושים כל כך הרבה כדורים. הרוקח אמר לי בביטחון שזה רק נגד הבחילה אני לא חייב לקחת את הכדורים נגד הבחילה. לקחתי את שלושת סוגי האנטיביוטיקה אולם נמנעתי מהכדורים נגד בחילה. כעבור חודשיים שוב עשיתי בדיקת נשיפה ושוב הופיע החיידק הסרבן….

ניגשתי לרופה המומחה – לרופא הסימפטי היו שתי בשורות רעות. האחת שהכדורים נגד בחילה היו חלק מהטיפול, והשנייה שאין לו אפשרות לעזור עוד. הקשיתי ושאלתי אם אין איזה כדור אחר? הרופא היה נחרץ ושלל את האפשרות. אולי עוד כמה שנים אוכל לקבל שוב את הטיפול שאלתי בשמץ של תיקווה? הרופא אמר אולי ספקני. באוירה מלנכולית זו הודיתי לרופא על מאמציו ועזבתי את החדר.

טוב, השלמתי עם הדייר הלא קרוא והבנתי שאצטרך לחיות עם הכאבים עד סוף ימי.

כעבור חודשים מעטים עברתי לרופא משפחה אחר וסיפרתי לו על הבעיה שאני סובל מימנה. הרופא אמר לי, "תשמע אני אתן לך טיפול שב-100% יעזור". בשלב הזה הייתי כמובן ספקן ושבע אנטיביוטיקה. אולם הרופא שכנע אותי ואמר לי שאני חייב לנסות – שוב קיבלתי שלושה סוגי אנטיביוטיקה במינונים גבוהים. לאחר חודשיים עשיתי בדיקת נשיפה ואתם בטח מנחשים שהאנטיביוטיקה לא הזיזה לדייר הסרבן.

עברו מספר חודשים והכאבים ממשיכים להציק. החלטתי לפנות לעולם הוירטואלי. חיפשתי באינטרנט חומר על הנושא. הדבר הראשון שמצאתי היה מחקר על מנגונני החיידק המופלא שחי בסביבה כה חומצית. קראתי את המחקר והוא קצת ייאש אותי, מסתבר שהחיידק מפעיל זרועות כדי להידבק לדופן הקיבה, ומפריש חומרים שסותרים את החומצה בקיבה, יש קשר בין הימצאותו למחלות לב, והוא די עקשן ולפעמים גם גורם למחלות יותר קשות. בקיצור לא נעים לקרוא. המשכתי לחפש, חיפשתי וחיפשתי ובסוף באתר נידח מצאתי "מתכון" לריפוי אולקוס (חבל שאני לא יכול להביא את כתובת האתר זה היה ממש מזמן ואין לי מושג כבר איפה הוא). המתכון היה די פשוט, אני משחזר מזכרוני ומקווה שאני לא מפספס הרבה:

1) לא לשתות בזמן הארוחות כלל (למעט מרק\מיץ מירקות ופירות טריים במידה). מותר לשתות חצי שעה לפני הארוחה או שעה לאחר הארוחה. השתייה מדללת את מיצי הקיבה ומקשה על העיכול.

2) לא לאכול בלילה כלל. הלילה הוא זמן מנוחה והתחדשות לאיברים הפנימיים.

3) לאכול ארוחות מסודרות, אפשר שלוש ארוחות, אבל לא לאכול ארוחות גדולות שהבטן תפוחה לאחר הארוחה. ארוחות גדולות מקשות על מערכת העיכול.

4) לאכול לאט – ללעוס היטב, ולאחר אכילת מנה לתת לבטן לנוח מספר דקות. למערכת העיכול קשה להתמודד עם שפע פתאומי שנובע מאכילה מהירה.

5) לא לאכול מזונות חריפים, מטוגנים, לצמצם את צריכת המלח והסוכר ככל האפשר. להימנע ממוצרי חלב. כמובן להימנע גם ממרגרינה (יש ברוב המאפים המוכנים).

6) לאכול בננות וכרוב מבושל.

7) לאכול אוכל קל לעיכול – ירקות מבושלים, פירות. אם אתם צריכים בשר אז עוף "מכובס". לא בשר בקר.

8 ) אינני זוכר אם זה היה כתוב "במתכון", אבל הימנעו מממתיקים מלאכותיים (אספרטיים נוטרה סוויט וכיו"ב), צבעי מאכל מלאכותיים, חומרים משמרים מלאכותיים, חומרים מייצבים, חומרים מתחלבים. המעיטו ככל האפשר בכל התוספים הסינטטיים שאמורים לתת למזון טעם משופר ולשמר אותו. כדאי גם להפסיק לעשן ולצרוך אלכוהול וקפה.

לאחר שראיתי את "המתכון" חשבתי מה כבר יש להפסיד. ביצעתי את "המתכון" באדיקות. הכאבים אט אט פחתו. וכעבור כחודשיים שלושה נעלמו לחלוטין. מאז ועד היום, כבר שנים לא מעטות, לא חוויתי את האולקוס. האם "המתכון" עזר לי? לא ניתן להסיק ממקרה אחד, אבל אני מאמין שכן.

היום עדיין נהוג הטיפול האנטיביוטי בכיב קיבה מתוך אמונה שהחיידק אשם. היום אני מחזיק בדעה שברוב המקרים, הבעלים הרשומים של הגוף "אשמים", גם אם הם לא יודעים את כללי אחזקת הגוף. ניתן להשליך לקיבה כל דבר, אבל אם מכניסים לשם יותר מדי מזיקים הגוף נחלש ונחלש עד שהחיידק שנמצא אצל חלק גדול מהאנשים (אולי אפילו 50%) מתחיל לעשות את תפקידו. לחיידקים יש הרבה תפקידים בעולם. התערבות הרפואה המודרנית לא תמיד תעזור.

סוף דבר – לאחר שנתקלתי בבעיה אחרת, ניגשתי לרופא האחרון שרשם לי את האנטיביוטיקה "שבטוח תעזור" לי. כדרך אגב סיפרתי לו שפתרתי את בעיית האולקוס באופן שונה, עוד לא הספקתי לספר לו מה עשיתי והרופא הפגין חוסר ענין ורק הפטיר – "טוב מאוד תמשיך לעשות מה שאתה עושה".

אם יש לכם סיפורים דומים כיצד "מתכון" כזה או אחר ריפא אתכם – אשמח לפרסם אותם.

רק בריאות!

להבריא

(עדכון אחרון ב-4 ביולי 2012).

העולם המודרני הביא איתו ברכות רבות: טכנולוגיה מתקדמת, חקלאות יעילה, אמצעי תחבורה מהירים, אמצעי תקשורת שהופכים אותנו זמינים 24 שעות ביממה, וידע עצום.

יחד עם זאת העולם המודרני הביא לאדם גורמים חדשים שלכאורה מיטיבים את איכות החיים, אולם יש להם מצד שני השלכות קשות על הבריאות שלנו. ידה של הרפואה שמערבית קצרה מלהושיע אנשים שסובלים מהשלכות הגורמים החדשים, משום שהרפואה המערבית מתעלמת מהבעייתיות בגורמים אלה.

בפוסט זה אנסה לסכם חלק מהגורמים שמייצרים מחלות שמכונות "חשוכות מרפא". מחלות שחלקן באמת חשוכות מרפא ומחלקן ניתן להבריא. במקרה שהמחלה חשוכת מרפא – הנזק שכבר נגרם לגוף הוא בלתי הפיך, אולם עדיין כדאי להפיק את המירב ממה שיש. לפעמים גורם המחלה אינה ידועה לרפואה הקונבנציונאלית, כמו במקרה של תסמונת התשישות הכרונית. במקרה כזה החולה גם סובל מתווית של חולה נפש, ומולעט בתרופות פסיכיאטריות שמשנות את אופן תפקוד המוח ועלולות לגרום לנזק נוסף.

אם נתקלתם במחלה כול שהיא, כל מחלה, התייחסו אליה כתמרור אזהרה. בידקו את אורח חייכם ונסו לבדוק מה חסר, במה יש עודף, מה מזיק.הרבה מהמחלות שלנו ניתן להבריא בשינוי אורח חיים. להלן קצות חוט להרגלים שיכולים לעשות הבדל.

1) שינה מספיקה.

2) פעילות גופנית מבוקרת

3) ארוחות  – מסודרות, לא לשתות בזמן הארוחה, ולהמעיט בארוחת ערב. בלילה לא לאכול כלל.

4) כמות מתאימה של אוכל מזין (בלי להגזים)

5) הפסקת עישון

6) נשימה נכונה – הנשימה בחברה המערבית שטחית בדר"כ. שינוי אופן הנשימה יכול להשפיע באופן חיובי מאוד על הבריאות. מקורות על נשימה נכונה: יוגה ובריאות של סלאברג'אן יסודיאן ואליזבט הייך, ודרך היוגה של אביחי כהן. בספרים אלה ישנם גם טיפים רבים נוספים שיכולים לעזור להתמודד עם מחלות ללא תרופות.

7)  הפחתת הלחץ והמתח בחיים. ישנן טכניקות שיכולות לסייע לכם בחיזוק כח הרצון והתגברות על מכשולים. לדוגמא אנשים המוטרדים מבעיות נפשיות יכולים להיעזר בספרים הנפלאים של ג'אק קורנפילד: "דרך הלב" ו"הלב הנבון". ג'אק קורנפילד מביא באופן קריא את הטכניקות המזרחיות העתיקות לסיוע והתפתחות נפשית. בניגוד לפסיכולוגיה המערבית שעוסקת בעיקר בסימפטומים, ולפסיכאטריה שמנסה לדכא סיפטומים באמצעים כימיים, הטכניקות המזרחיות מתוות דרך רוחנית להתמודדות עם בעיות וכן דרך חלופית להתפתחות.

אולם בנוסף לחיזוק הרוחני ושינוי ההרגלים ישנם מכשולים גופניים שלא תמיד מוכרים. הרשימה ארוכה, אין בידי הזמן להוכיח כל אחד מהם ולהתנצח עם המחקרים של הרפואה הקונבנציונאלית הממומנת בידי תעשיית התרופות. אין לי גם רצון בכך. אולי רבים יגידו אם אתה לא מוכיח את דבריך מבחינה מדעית מדוע להאמין בהם? לאותם ספקנים לגיטימים אני מציע ללכת בדרך ההיגיון הפשוט והאינטואיציה, בנוסף האינטרנט היום מוצף במידע ולדעתי ניתן להוכיח את הנזק של כל גורם וגורם באופן מדעי.

8) טכניקות לשחרור קשיים\טראומות מהחיים הנוכחיים כמו "המסע" של ברנדון בייס, או מגלגולים קודמים (יש כזה דבר) כמו נשימה מעגלית בטכניקה של סטניסלב גרוף או רגרסיה בשיטה של בריאן  ויייס.

 

להלן הרשימה של המזיקים הניסתרים (אני עלול לעדכן אותה מדי פעם משום חוסר ידע שלי או גורמים חדשים). שימו לב שהרשימה מכילה רק קצות חוט. על כל אחד מהנושאים נכתבו ספרים שלמים. דוברי אנגלית יכולים למצוא שפע של חומר בכל נושא. בעברית יש פחות מקורות לצערי.

1) תזונה – להימנע מסוכר, מלח, אורז לבן (עדיף אורז מלא), פחמימות מעובדות בחום רב, מזון מטוגן, צריכה מוגזמת של כל מזון. להימנע ממרגרינה. לגוף יש יכולת מדהימה להתגבר על מזונות שאינם מתאימים. אולם אם אנחנו מזינים אותו רק בסוג אחד של מזון, או אם המזון שלנו אינו מכיל מינרלים, ויטמינים, יסודות קורט, חומצות אמינו ושומנים נדרשים אנחנו מקשים עליו. בשר – בניגוד לפירמידת המזון של משרד הבריאות הבשר לא דרוש. איברי העיכול של גוף האדם אופיניים לחיות צמחוניות. כמובן שאנחנו יכולים לבשל להמליח ולטגן את הבשר ולעשות אותו קל יותר לעיכול, אולם עדיין הוא מכביד על גופנו ללא צורך.

הערה: לא כדאי להפסיק בבת אחת לאכול בשר, כמו-כן יש לדאוג לדיאטה הכוללת את מרכיבי המזון הדרושים מהצומח.

2) חיטה. החיטה של היום היא לא החיטה של פעם. היא קשה הרבה יותר לעיכול, גורמת לעלייה חדה של הסוכר בדם, ועלולה אף לשחרר חומרים ממכרים במוח. היא חשודה בגרימת שורה של מחלות. אם אתם סובלים ממצב של חולי (כמו סוכרת, דלקות במקומות שונים בגוף, ראומטיזם, אוסטאופורוזיס, השמנה, בעיות לב, בעיות עיכול, ועוד..) נסו חודש ללא חיטה ותבדקו את הרגישות שלכם לחיטה. להרחבה קראו את ספרו של ד"ר דייויס.

3) חלב – אין הכוונה שחלב הוא רע באופן גורף. אולם רוב החלב של היום מזוהם במוגלה. דרך הייצור שלו  אכזרית ולא ראויה לדוגמא – הפרדת העגל מהפרה זמן קצר לאחר ההמלטה. עוד על החלב ונזקיו.

4) תוספים "משפרי" מזון – כעיקרון כדאי להימנע מרוב תוספי התזונה שנועדו לשפר טעם, לייצב, לשמר, ולשנות את מרקם המזון. רשימה חלקית של חומרים מאוד מזיקים: צבעי המאכל המלאכותיים כדוגמת טראטראזין, מונסדיום גלוטמאט, אספרטיים וממתיקים מלאכותיים, חומרים מתחלבים.

5) חומרי ניקוי – החומרים החזקים האלה ניספגים בגוף דרך העור והנשימה. רצוי להמעיט בשימוש ככל האפשר. כולל הסבון והשמפו, קרמים מלאכותיים לעור ולשיער.

6) כספית – הספיגה העיקרית נובעת מאמלגם, חיסונים, נורות פלואורסצנטיות שבורות. הבעיה שכספית מצטברת במוח לשנים רבות מאוד, ויוצרת נזקים רבים בגוף, ונדרשת טכניקה מיוחדת כדי להפחית את ריכוזה.

7) מזהמים במים –

א) כלור – הכלור במי השתייה מעודד את יצירת המשקע השומני בעורקים. להרחבה ראו את ספרו של ג'וזף מ. פרייס פירסם ספרון קטן כבר ב-1969 – " פקקת העורקים הכליליים, כולסטרול, כלור".

ב) פלואוריד –  מוכנס בכוונה למים, אולם אינו נחוץ ועלול לעודד סרטן. הוא שוקע בעצמות, ויש לו פעולה דומה לכלור בגרימת משקעים בכלי הדם

ג) מזהמים נוספים כגון מתכות כבדות, רדיואקטיביות, מוכנסים בשל התפרקות הצנרת, וזיהום בחומרי החיטוי. הרחבה רבה ניתן למצוא בספר הזה של הולדה קלארק.

8.) תנור מיקרו – הורס את כל המרכיבים הטובים במזון בשל אופן החימום, ויוצר מולקולות חדשות שלא נכללו במזון האדם.

9) חומרי הדברה במזון – אויב ניסתר שיכול לגרום לנזקים רבים בגוף. הבקרה על התוצרת הישראלית לשוק המקומי לא אפקטיבית.

10) חומרים מעכבי נביטה במזון, דונג לפירות (במיוחד תפוחים), אסבסט בפירות וירקות. כל אלה מעמיסים את הגוף ללא צורך.

11) קרינה ממכשירים סלולריים ואנטנות – למרות שהרפואה מעט מגמגמת בנושא, הנזק הנגרם כבר ידוע.

12) דאודורנטים – מספרים שזה לא מזיק. אבל האמת לעיתים קרובות שונה. הפרשת הזיעה משחררת רעלים בגוף. דיאודורנטים שאוטמים את הנקבוביות, לא מאפשרים לגוף לשחרר את הרעלים בדרך הטבעית. הרעלים עלולים ליצור בעיות חמורות.

13) קרמים להגנה מפני השמש – הקרמים האלה לכאורה אמורים להגן על העור מפני הזדקנות וסרטן. מסתבר שהקרמים האלה בעצמם גורמים לסרטן. למניעת חשיפה מוגזמת מהשמש עדיף להשתמש בבגדים וכובע רחב שוליים. גם לשהייה במים יש בגדים מתאימים. פשוט קל ובריא יותר. שינוי הדיאטה לבריאה יותר תגן על העור מפני הזדקנות מוקדמת.

כשאתם פונים לרופא במקרים רבים אתם מעבירים לרופא את האחריות לריפוי שלכם. הדבר משולל היגיון. רק אתם אדונים לגופכם ורק אתם יכולים לרפא את הגוף. הרופא (כל רופא) יכול רק לייעץ לכם. מעבר לגלולה שהוא רושם חשוב שתבינו מה העיצה שהוא נותן? מה הבעייה שהוא איבחן? מה הגורמים לבעיה? אם הרופא אינו יודע להשיב או שאין לו זמן להשיב על שאלות אלה כיצד תבינו את הבעיה ותרפאו את גופכם?

לפני שאתם פונים לרופא תשאלו את עצמכם איפה טעיתי? למה הגוף שלי חולה? אולי בשינוי קל של הרגלי חיים תוכלו להירפא? אל תחשבו שהרופא יותר חכם מימכם ועל כן מסוגל לרפא אתכם. זו דרך מחשבה שגויה. לרופא שיושב מעבר לשולחן יש המון לחצים שלכם אין. כשאתם מצפים שהרופא ישקול את המצב ויתן טיפול אופטימלי, הרופא עלול לחשוב על חדר ההמתנה מלא חולים שעדיין מחכה לו, בעוד שהבן שלו מצפה שיגיע כבר בשעה שש בערב לחגיגה בגן.
אין לרופא סמכות על הבריאות שלכם. אתם היחידים שמוסמכים לטפל בעצמכם לפי מיטב שיפוטכם. התייחסו לרופא כיועץ. הוא יכול להיות יועץ טוב אבל זה לא הכרחי, וישנם גם יועצים אחרים שאולי כדאי לפנות אליהם.

בריאות לכולם!