הבעיה טמונה בכספית. אין חולק שהמתכת הכסופה והנוזלית הזו רעילה מאוד(כספית היא המתכת היחידה שנוזלית בטמפרטורת החדר).

הכספית בצורותיה השונות נספגת בגוף, במערכת העיכול, דרך העור, ובעיקר במערכת הנשימה כגז חסר צבע טעם וריח.

אין ספק שכל כמות כספית (אף הזעירה ביותר) הנספגת בגוף גורמת לנזק.

הנזקים שכספית עלולה לגרום מתבטאים במגוון עצום של מחלות, מחלות אוטואימוניות, חולשה, סחרחורות, כאבי ראש, בחילות, כאבי בטן, שילשולים, ירידה במשקל, רעד קל או משמעותי, פסיכוזות, בעיות בזיכרון, ירידה בתחושות העצביות, תחושת נימול, בעיות בראייה, בעיות בהליכה, לחץ דם גבוה,שינוי במצב הרוח, ירידה בחוזק השרירים, השפעה על תיפקודי כליות,ירידה במשקל, קמטים בעור, התקרחות, ואפילו אין אונות (וזו כבר ממש מכה מתחת לחגורה¹) ועוד ועוד… אני חושב שהרעיון ברור.

הכספית מצטברת בכל האיברים הפנימיים, בעיקר בכליות ובמוח. היא גם חודרת את מחסום השילייה ומועברת לעוברים.

הגוף גם מפריש את הכספית החוצה, אך ההפרשה איטית ויכולה להימשך שנים. בנוסף הכספית שחודרת למוח מתחמצנת ונקשרת לתרכובות שנקראות סולפדריל. לאחר מכן ככל הידוע היא נתקעת במוח כל עוד לא מפעילים חומרים מאוד ספציפיים בטכניקה שדורשת נטילת תרופות למשך זמן רב.

אז כיצד משתמשים באמלגם מעל 150 שנה? כשמשתמשים בכספית בתוך סגסוגת, הכספית משנה את תכונותיה לחלוטין והיא אמורה להישאר כלואה בסגסוגת.

אבל הכספית יודעת לזלוג החוצה מהסגסוגת. כל החוקרים מסכימים שהכספית זולגת מהאמלגם, הוויכוח בעיקר על הכמות שזולגת.לדעת המצדדים בשימוש באמלגם הכמות היא מזערית ולפיכך הנזק מזערי. לדעת המתנגדים הכמות הזולגת משמעותית ועלולה לגרום לבעיות בריאותיות. יתירה מכך רוב המחלות שמצביעים עליהם מתנגדי השימוש, אינן מתפתחות באופן מידי לאחר ביצוע הסתימה, אלא לאורך שנים, לפיכך במידה ואכן נגרמו בעטייה של הרעלת כספית, קשה לקשר בין הסיבה לתוצאה.