ארכיון תגית: ויטמינים

ויטמינים מזיקים? או עיתונים מזיקים?

Ynet פרסמו מחקר ענק המראה שויטמינים מזיקים.

לגמרי "במקרה" אותו מחקר ממש פורסם בעיתונים הגדולים בעולם כולו, רשימה חלקית: USA Today, ב-CTV (קנדה), ב-BBC, בסידני, בגלוב אנד מייל, ב-ABC, ב-רויטר, ביזנסוויק, וול סטריט ג'ורנל, ב-CBS, בטלגרף הבריטי, בעיתון הגדול באוסטרליה- The Australian, בניו-יורק טיימס, בטיימס מגזין, ב-האפטינגטון פוסט, ב-MSNBC, בניו-יורק פוסט, ב-CNN, ברשת פוקס.

בגוגל ניוז ניתן למצוא עוד עשרות עיתונים שיצאו עם אותה ידיעה ממש.

האם הידיעה הזו נכונה?

אז לפני שנענה לשאלה, Ynet ושאר העיתונים שבדקתי לא הביאו את גוף המחקר. זו נקודה בעייתית. הייתי מצפה שאם העניין כה חשוב, כה מהפכני, המחקר יפורסם, על מנת שכולנו נוכל לקרוא ממקור ראשון. אבל במקרה הזה הביאו לנו מסקנות לעוסות.

שנית, אני מסיק שרוב הכתבים והעורכים ניזונים מאותם צינורות אינפורמציה. אין חשיבה ביקורתית ואין בדיקה עצמאית של הנתונים.

וחזרה לשאלה – האם המסקנות המוצגות בעיתונים נכונות?

אז לתימהוניים מבינכם, שמתעקשים לבדוק כתבות בעצמם, ניתן למצוא את המחקר באינטרנט באתר הבא (תודות למגיבה "סטודנטית" בכתבה ב-Ynet).

אם תנסו לקרוא אותו בעצמכם, תתקלו בקשיים. אני הגעתי למסקנה שדרושות מספר שעות כדי להבין (לפחות חלקית) מה בדיוק הם ניסו להוכיח ומה הם מצאו. אבל…. יש כבר אנשים טובים שעשו את העבודה(יותר נכון מייק אדמס וד"ר דויד ברונסטיין).

תקציר של המימצאים:

1) בעוד העיתונים מדגישים מימצאים שליליים, במקביל ישנם מימצאים חיוביים במחקר, כגון ירידה בתמותה שנמצאת בקורלציה עם לקיחת ויטמינים ומינרלים (C, D, E, סלניום, ואבץ).

2) בעוד שהירידה בתמותה כתוצאה מלקיחת ויטמינים עמדה על 3% עד 8%. העלייה שנמצאה בתמותה כתוצאה ממולטי-ויטמין עמדה על 2%. העיתונים הגדולים בחרו להדגיש את העלייה הקטנה בתמותה כתוצאה ממולטיויטמינים, לעומת הירידה הגדולה יחסית בתמותה כתוצאה מלקיחת ויטמינים.

3) מסאז' סטטיסטי (רק על זה אפשר לייחד פוסט שלם) –

  • למחברי המחקר ישנה נוסחא מיוחדת לחישוב הסיכון. בנוסחא הם לקחו כל מיני גורמים, לדוגמא הם ספרו באופן שונה חולי סכרת, ולחץ דם גבוה… אבל יתכן והתוספים מקלים על המחלות הללו, ומאריכים את חיי החולים.
  • הם שינו את התוצאות לפי כמות הפירות והירקות שהנבדקים אכלו.
  • ישנם עוד גורמים רבים שהשפיעו על אופן ביצוע הסטטיסטיקה הינה הרשימה:

Version 2 adjusted for age; educational level; place of residence; diabetes mellitus; high blood pressure; body mass index (calculated as weight in kilograms vided by height in meters squared); waist to hip ratio; hormone replacement therapy; physical activity; smoking status; and intake of energy, alcohol, saturated fatty acids, whole grain products, fruits, and vegetables. Updated covariate data were used in the interval analyses if information was available.

היכן נוסחאות הנירמול? למה לא מפרסמים את המידע הגולמי? איך ניתן לשפוט את המחקר על בסיס כה רעוע?

4) הג'ורנל בו פורסם המחקר ממומן ע"י פרסומות של חברות תרופות.

5) אין הבחנה בין סוגי הויטמינים. ישנן איכויות שונות לויטמינים, וישנם מקורות סינטטיים ומקורות טבעיים. לכל אחד מהם יש השפעה שונה. אני מניח שישנם ויטמינים באיכות כה ירודה כך שיזיקו יותר מכפי שיועילו.

בקיצור המחקר הזה לא ראוי לציטוט, בטח שלא ראוי לצטט מימנו רק חלקים השוללים לקיחת ויטמינים.

עכשיו נשאלת השאלה מדוע כל עיתוני העולם התגייסו לקדם כזה מחקר?

 

דגני הבוקר עשירים בברזל גולמי

אריזות דגני הבוקר יוצרים מצג של בריאות. דוגמנית חטובה הידועה בחיבתה לספורט, כדורסלן מחויך, דמות קורנת אושר באמצע פעילות ספורטיבית, כל אלה מופיעים על האריזה. ניתן להבין שזה מזון אידאלי לילדנו. כאילו אם תאכלו את הדגנים מיד תעשו מאושרים ובריאים. האמנם?

פריכות - כשתאכלו את דגני הבוקר מיד תרגישו פריכות נעימה בפה. פריכות יוצרת מצג של טריות. אבל איך הדגנים האלה ששוכבים שבועות במחסנים ובחנויות יכולים להיות טריים? הפריכות מושגת ע"י אפייה של הדגנים בנוכחות סוכר\שמן\מלח טהורים.  התוספים האלה מזיקים בכמויות גדולות כפי שהם מצויים בדגני הבוקר.

ויטמינים ומינרלים- בחלק גדול מהדגנים תמצאו רשימה מכובדת של ויטמינים ומינרלים. ממש חגיגה של בריאות. האומנם? כיצד דגנים שהופשטו מהעטיפה שלהם (קמח או אורז לבן) עטיפה שמכילה את מירב הויטמינים והמינרלים, או דגנים שמגודלים בצורה תעשייתית (תירס), נאפו (עוד פעולה שמדללת את הויטמינים), כיצד דגנים כאלה מכילים כל כך הרבה ויטמינים? התשובה פשוטה, אלה תוספים סינטטיים. אולי חלקכם יגידו מה רע בתוספים סינטטיים? ישנם הטוענים שבחלק גדול מהמיקרים זה לא עוזר. ניתן להדגים זאת על ברזל.

ברזל -כשאנו אוכלים מזון, הברזל הטבעי מגיע בתרכובת, והאטומים שלו מפוזרים בתאים של הירק\פרי\בשר הנאכל. אולם מהו הברזל הסינטטי? לפחות בחלק מהדגנים ראיתי תשובה שהדהימה אותי. זהו ברזל טהור – אבקת ברזל שמעורבבת עם העיסה מימנה יוצרים את הדגנים. ניתן אפילו לראות את זה, למשל בבלוג הזה המחבר מראה שיטה להפרדת הברזל:

http://www.stevespanglerscience.com/experiment/00000034

וגם זה:

http://www.sciencebuddies.org/science-fair-projects/project_ideas/FoodSci_p003.shtml

הדף הזה מראה בדיקה השוואתית של דגני בוקר בארה"ב ובודק מי הכניס הכי הרבה חלקיקי ברזל (לחיוב)….

http://www.bes.ccs.k12.nc.us/testing-practice%20for%20eog/5th%20reading/Gr5WS4cerealwithmostiron1624.pdf

לי זה נראה מוזר משהו שמכניסים ברזל גולמי לארוחת הבוקר. חישבו שהייתי מרכז את הברזל במנת הדגנים לערימה קטנה ומבקש מכם לאכול אותה. האינסטינקט שיתעורר בכם מאוד נכון במקרה הזה לדעתי. אולם כשהברזל הגולמי מוחבא בתוך המזון, והדמות מפתה על האריזה הסיפור אחר לגמרי. גם אני אכלתי את הלוקש (המתכתי) פעמים רבות.

כל השיטה הזו בעיני נראית מוזרה. לוקחים דגן שעשיר בויטמינים ומינרלים מן הטבע, מפשיטים אותו מהויטימינים והמינרלים לכדי קלוריות ריקות, אופים אותו יחד עם סוכר\שמן, ובסוף מוסיפים ויטמינים ומינרלים סינטטיים, שתועלתם מוטלת בספק. את כל זה עוטפים במארז מושך עין, ואנחנו קונים את זה כמזון בריאות.

למה לא נאכל את הדגן המלא עם ויטמינים ומינרלים מהטבע? לא אפוי ללא סוכר\שמן\מלח?

מי בדיוק "אשם" בשיטה המוזרה הזו – הוספת ברזל גולמי לאוכל? יצרני המזון או צרכני המזון?

לסיום שוב אצטט (בתרגום שלי מאנגלית) את מר מסאנאבו פוקואוקה מספרו הקלאסי "The one-straw revolution" :

"ישנן אגדות על  אנשים שרומו ע"י שועל לאכול הפרשות סוסים. זה לא מצחיק. כיום אנשים אוכלים לפי הנחיית השכל*, לא לפי נטיית הגוף. לרבים לא איכפת אם האוכל מכיל מונסדיום גלוטמאט, אולם הם טועמים על קצה הלשון, לכן מרומים בקלות."

* בחרתי לתרגם את המילה mind (שתמיד קשה לתרגם) לשכל.