סרט תיעודי עם כתוביות בעברית על ההיסטוריה של הסרטן והטכניקות של הרפואה המודרנית ויעילותן. נקודת מבט לא שגרתית על המצב העגום בשדות האונקולוגיה:
תביעה ייצוגית נגד מקורות על הטעיית הציבור באשר להפלרה
מתקן לבקרת ריכוז פלואוריד
בחודש אפריל 2013, מר יעקב גורמן הגיש תובענה יצוגית נגד חברת "מקורות" ועיקרה – חברת "מקורות" מטעה את ציבור לקוחותיה באשר לאיכות המים המסופקים להם בשל ההפלרה ואופן ביצועה. סכום התביעה המוערך עבור כלל האזרחים הוא 4 מיליארד שקל, 500 ש"ח עבור כל אזרח. להלן קישור לתביעה.
בכתב התביעה נטען שהחברה מציגה ללקוחותיה שהיא עושה את מירב המאמצים כדי לספק מים באיכות גבוהה, בעוד שלמעשה היא מוסיפה רעלים מסוכנים יחד עם נוזל ההפלרה שהוא חומצה פלואורוסיליצית.
להלן תמצית הטענות כנגד "מקורות" בכתב התביעה:
* "מקורות" טוענת שהיא מוסיפה פלואוריד בעוד שהיא מוסיפה נוזל המכיל חומצה מסוכנת (חומצה פלאורוסיליצית – נוזל ההפלרה) אליו מתלווים חומרים מסוכנים לבריאות כגון ארסן ועופרת. למרות זאת, מקורות טוענת שאיכות המים היא שיקול מרכזי בפעילותה.
* "מקורות" טוענת שהיא מבקרת את איכות המים, בעוד שזוהי הטעיה משום ש"מקורות" בודקת את איכות המים ביציאה מהצינורות שבבעלותה. איכות המים בברז בבית (האיכות שרלבנטית לצרכן), כלל אינה נבדקת. בנוסף התביעה מביאה עדות של מהנדס הפלרה ותיק (אינג' אהוד לשם), שנוזל ההפלרה הוא חומצה מאכלת המגבירה את שחיקת הצנרת, והפרשת חומרים רעילים למים, בצנרת העירונית והביתית אותה "מקורות" כלל אינה בודקת.
* "מקורות" טוענת שמי השתייה מופלרים לרמה שלכאורה מיטבית, בעוד שגם רוב המים לחקלאות מופלרים כך שכמויות הפלואוריד שסופגים הצרכנים מהמים ומוצרי החקלאות גדולה מהכמות המיטבית.
* "מקורות" בודקת את ריכוז החומצה הפלואורסיליצית אותה היא מוסיפה, אולם אינה בודקת את הריכוז של מזהמים מסוכנים בנוזל ההפלרה, לכל אורך צנרת ההולכה. כך שלמקורות אין כלל אפשרות לבקר את ריכוז המזהמים שהיא מכניסה למים, והיא נסמכת על רצונו הטוב של יצרן ומשווק החומצה.
* החומצה הפלואורוסילצית היא פסולת תעשייתית ויש לטפל בה בהתאם לפי החוק (הטמנה וכו').
התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד. בתגובה השיבה "מקורות" שיש לדחות את התביעה על הסף, ולהלן תמצית תשובתה:
* התביעה חסרת בסיס, והתובע מבקש "לגזור קופון" אישי, הטענות – מקורן בבורות, והתובע לא הביא ראיות שנפגע מהליך ההפלרה. מעבר לזה המים שמגיעים לביתו התובע אינם מופלרים.
* התביעה חסרה בסיס עובדתי, והוספת החומצה הפלואורוסיליצית היא דרך נכונה, מקובלת ואף מצוינת בתקנים, להעלאת ריכוז הפלואוריד במים. עצם היות החומצה חומר מסוכן אינו פוסל את השימוש בחומצה לצורך הפלרה.
* "מקורות" פועלת על פי תקנות בריאות העם ועובדה זו שומטת את בסיס התביעה.
* תהליך ההפלרה והבקרה על איכות המים נעשה על פי התקנות ודרישות משרד הבריאות. ההפלרה היא חובתה החוקית של "מקורות".
* נוזל ההפלרה נרכש מיצרנים מאושרים ע"י משרד הבריאות ומכון התקנים והם עומדים בכל דרישות התקן. השימוש בחומצה הפלואורוסיליצית אינו מוסיף חומרים מסוכנים למים. התובע לא הביא ראיות שנוזל ההפלרה מכיל רעלים מסוכנים.
* נוזל ההפלרה אינו גורם להפרשת חומרים מסוכנים מצנרת ההולכה של המים והתובע לא הביא ראיות לכך.
* אין ולא כלום בטענה כלפי "מקורות" שהפירות והירקות מופלרים וכתוצאה מנת הפלואוריד אינה מיטבית, משום שהליך ההפלרה נעשה על פי התקנות וההנחיות של משרדי הממשלה וריכוז הפלואור הובא בחשבון בעת קביעת התקן. "מקורות" מחויבת להפליר את המים, והטענה על הפלרת הקרקע צריכה להיות מופנית לממשלה.
* אין ולא כלום בטענה ש"מקורות" אינה בודקת את ריכוז המזהמים בנוזל ההפלרה, מאחר ו"מקורות" בודקת את המים ע"י עובדים מיומנים ובהתאם לנהלים סדורים.
* התביעה היא בגדר ניסיון עצירה של תהליך ההפלרה בעקיפין.
הנתבעת הביאה את ד"ר שלמה אלמוג והד"ר ברכה לימוני-רליס כעדים מומחים.
בתגובה הגיש התובע את הטענות הבאות:
* האמירות כלפי מגיש התביעה משוללות יסוד. לדוגמא לאמירה שהתובע לא ניזוק כי אינו גר באיזור מופלר, אין בסיס משום שהוא עבר לגור באיזור זה לפני זמן קצר. מעבר לכך התובע מקבל מים מופלרים בהיותו מחוץ לבית ודרך מוצרי החקלאות ומשקאות.
* לגבי איכול הצנרת כתוצאה מההפלרה – התובע הביא עד מומחה בעל ניסיון רב בהנדסת ההפלרה בארץ והוא קבע שנוזל ההפלרה מאכל את הצנרת. בנוסף התובע הביא בדיקות המראות שההפלרה גורמת לאיכול הצנרת. הנתבעת לא הפריכה את הנתונים האלה.
* לגבי הטענה שריכוז הפלואור בתוצרי החקלאות הובא בחשבון בתקן, התובע טוען שהתקן כלל לא הביא בחשבון טיהור מי ביוב וכתוצאה השקיית תוצרי החקלאות במים מופלרים כפי שנעשה בארץ. אי לכך הטענה שריכוז הפלואוריד מיטבי – מטעה.
* לגבי הטענה שנוזל ההפלרה על שלל מרכיביו עומדים בתקן, התובע טוען שישנם חומרים נלווים לחומצה הפלואורוסיליצית שהתקן שלהם הוא אפס – לדוגמא ארסן. אם "מקורות" מוסיפה ארסן למים היא צריכה לציין זאת בגילוי נאות לצרכנים.
* לגבי הטענה שמקורות מפקחת על נוזל ההפלרה בהתאם לנדרש, טוען התובע שבתשובתה חיזקה "מקורות " את הטענה שהנוזל אינו מפוקח על ידה משום שהיא הביאה את תעודות היצרן בלבד כביסוס.
* לגבי הצורך לנהוג בנוזל ההפלרה כחומר מסוכן – טוען התובע שאכן הוא חומר מסוכן ואין לו פטור מהחוק.
* לגבי הטענה שהחומצה הפלואורוסיליצית היא חומר מקובל להפלרת מים טוען התובע שההפלרה הופסקה במרבית חלקי העולם, על כן הטענה על מקובלות אינה נכונה.
התובע הביא את אינג' אהוד לשם, פרופ' פול קונט, פרופ' דקלאן ווג, ופרופ' האנס מולברג כעדים מומחים.
לסיכום הביניים, נראה כי מתנהל משפט מורכב בין "מקורות" לתובע ועורכי הדין (הטובים) משני הצדדים. עם זאת לטענה העיקרית כנגד "מקורות" – על הטעייה באשר לאיכות המים ובקרת האיכות על המים, אין ל"מקורות" מענה. "מקורות" מודה שהיא מוסיפה חומרים רעילים שלחלק מהם אין סף בטיחות (לפי ה-EPA) ופשוט אסור שיהיו שם. כמו-כן נראה ש"מקורות" לא הפריכה את העדות שנוזל ההפלרה שוחק את הצנרת מעבר לשחיקה הנגרמת במים ללא נוזל ההפלרה – תוצרי השחיקה הם חומרים רעילים, דהיינו "מקורות" גורמת לתוספת של רעלים בבית הלקוח, ובכך מציגה מצג שווא שכביכול איכות המים עומדת בראש מעייניה, בעוד שהיא מוסיפה רעלים למים כתוצר לוואי של הליך ההפלרה. אומנם הליך ההפלרה נכפה על "מקורות" בחוק, אבל מן ההוגנות ש"מקורות" תפרסם לקהל לקוחותיה גילוי נאות על הוספת רעלים למים בפרוט. מרגע שלא פרסמה "מקורות" גילוי נאות, הרי שהיא נושאת באחריות למצג שווא.
אישה בתהליך ריפוי מסרטן בעזרת תזונה לאחר שהפסיקה כימותרפיה
בראיון אומרת האישה ש-6 שנים לאחר שהפסיקה את הכימותרפיה היא כבר אינה חולת סרטן, והגידול מתכווץ. הרופאים קצבו לה שנתיים בלבד בעת שהודיעה להם שהיא מפסיקה את הטיפולים הכימותרפיים.
בתוכניתו של גבי גזית "רדיו ללא הפסקה" 103FM (לחצו על התמונה כדי להגיע לתוכנית):
ראיון עם אשה שנרפאה מסרטן בעזרת תזונה ושיטות אלטרנטיביות אחרי שהרופאים קצבו לה שנתיים
סרטן וביופסיה
ביופסיה מהמוח באדיבות וויקיפדיה
כשמתגלה גוש\גידול בגוף, הדבר הראשון שבדרך כלל עושים הוא ביופסיה. ביופסיה היא תהליך בו לוקחים דגימה מהגידול\גוש ולאחר מכן מומחה בודק אותה, בדרך כלל כדי להחליט אם הגידול סרטני או לא.
תהליך הביופסיה נחשב לבטוח באופן יחסי ולכן הוא מבוצע פעמים רבות לאחר גילוי הגידול. אולם מרפאים אלטרנטיביים וגם לעיתים מהרפואה המערבית מטילים ספק בבטיחות של כזה הליך.
לדוגמא ד"ר הולדה קלארק, שטיפלה בחולי סרטן רבים, הגיע למסקנה שהגושים הסרטניים והטרום סרטניים הם הצטברות של חומרים מזיקים, ופתוגנים שהגוף עטף בקרום כדי להרחיק מאיברים חיוניים ולהימנע מפגיעה בתפקוד הגוף ככל הניתן. הביופסיה למעשה חודרת את הקרום, ועלולה לגרום להתפרצות של הפתוגנים והחומרים המזיקים לרקמות ולדם. לפיכך הביופסיה עלולה להאיץ ולהחמיר את המחלה באופן ניכר.
בסרטון הבא ד"ר קלארק משווה את הגידול לשקית אשפה סגורה היטב עם רעלים מסוכנים בתוך הבית. האם נפתח כזו שקית בביתנו?
גם ברפואה המערבית ניתן למצוא סימוכין לסיכונים שיש בביופסיה. למעשה התאוריה של הרפואה המערבית גורסת שהסרטן נובע מתאים סרטניים (שעברו מוטציה) ומתחלקים ללא בקרה. כלומר התפשטות של תאים אלה, במידה רבה היא התפשטות של הסרטן. כאשר מכניסים את המחט לתוך הגוש הסרטני, השליטה על זליגה של תאים מהגוש לרקמות ולדם מועטה, ולפיכך הביופסיה עלולה להאיץ את התפשטות הסרטן. התאוריה הזו מופיעה בנייר לסטודנטים לאונקולוגיה שפורסם ע"י איגוד הסרטן של אמריקה, ובית הספר לרפואה של רוצ'סטר, להלן קישור.
על כן הבטיחות של הביופסיה עומד בסימן שאלה גדול. כשבטיחות עומדת בסימן שאלה, מה עומד בצד השני של המשוואה? האם הביופסיה יכולה לעזור לנו לטפל בסרטן?
לדעת הרפואה המערבית, זו הדרך המקובלת להחליט האם להפעיל את התותחים הכבדים: ניתוחים, כימותרפיה ורדיותרפיה.
כפי ששמתם לב, הבלוג הזה נועד לספקנים. השאלה היא האם התותחים הכבדים אכן יסייעו לפתור את בעיית הסרטן. בנושא הכימותרפיה כבר הבעתי דעות שונות מהמיינסטרים בעבר, ואפשר למצוא אותן תחת התג ראלף וו. מוס. את שני הכלים האחרים – נשאיר לעתיד.
אז לפני שמבצעים ביופסיה מן הראוי לשקול את הסיכונים והתועלת שבדבר, על מנת להביא למסלול החלמה אופטימלי.
רק בריאות!
הפרוטוקול של ד"ר אברם הופר לטיפול בסרטן
ד"ר אברם הופר, פסיכיאטר בהכשרתו, גילה במקרה ששני ויטמינים שהוא נותן לחולי סכיזופרניה, מועילים לחולי סרטן: ויטמין C וויטמין B3.
ד"ר אברם הופר החליט לבדוק את העניין לעומקו והחל באופן שיטתי לתת את שני הויטמינים לחולי סרטן שהגיעו אליו, מבלי להפסיק את ההקרנות, הכימותרפיה והניתוחים.
התוצאות היו מרשימות, חולים שלא התמידו בפרוטוקול שהוא הציע שרדו 5.7 חודשים בממוצע, בעוד שחולים שהתמידו בפורוטוקול שרדו מעל 70 חודשים בממוצע בעת שד"ר הופר סיכם את הנתונים. הנתונים סוכמו כעבור 12 שנים מתחילת המחקר. בעת סיכום הנתונים בקבוצת הבקרה כל החולים מתו. בקבוצה שטופלה כ-50% שרדו. יצוין שקבוצת הבקרה לא מדעית, משום שהאנשים היו בה בדר"כ נשרו מהניסוי, כלומר יתכן ורצונם לחיות היה מראש חלש יותר. עם זאת עדיין הנתונים שמציג ד"ר הופר מרשימים.
כמויות ויטמין C שנדרש לקחת גדולות- 12 גרם ביום ומעלה (בצורה הטהורה) ולהתמיד בפרוטוקול לפחות חודשיים . כמו כן כמויות ויטמין B3 ולאחר מכן הוסיף ד"ר הופר גם ויטמינים נוספים כמו סלניום (בהמשך שד"ר הופר שכלל את הפרוטוקול שלו).
הניסיון של ד"ר אברם הופר בטיפול בסרטן מסוכם בדף הבא.
עדות לטיפול מוצלח בלוקמיה מסוג מיילופיברוזיס בעזרת הפרוטוקול של ד"ר הופר – בעמוד הבא.
שיטות אלטרנטיביות נוספות לריפוי סרטן בעמ' הבא.
קנאביס כטיפול מוצלח לסרטן
כתבה של ערוץ 10:
הקשר בין קשב וריכוז לג'אנק פוד
ניסוי בהשפעת האוכל על התנהגות הילדים (לחצו על התמונה כדי להגיע לכתבה על הניסוי).
לקחו שתי קבוצות ילדים, האחת קיבלה מזון בריא כגון תפוחי עץ, רצועות גזר, סנוויצ'ים, חומוס ועוד… קבוצה שנייה קיבלה ג'אנק פוד כגון תפוצ'יפס, ממתקים, משקאות ממותקים, חטיפים עם סוכר, צבעי מאכל ותוספים לטעם.
יכולות הילדים נבדקה בקפדנות בפרמטרים של אלימות, ריכוז, זיכרון, ונרשמה בעת שהילדים שיחקו וביצעו משימות.
התוצאה – בקבוצה שקיבלה ג'אנק פוד נרשמו – 69 אירועים של התנהגות גסה, 63 מקרי אלימות פיזית, ו- 163 מקרים של התנהגות היפר אקטיבית.
בקבוצה שקיבלה מזון בריא נרשמו – 0 מקרים של התנהגות גסה, 8 מקרים של אלימות פיזית, ו-30 מקרים של התנהגות היפר אקטיבית.
חג החירות
חג החירות מתקרב. כולנו רוצים להיות בני-חורין, אבל לעיתים יש לנו הרושם שהמערכת שאנו נמצאים בה מאוד מגבילה. אילו רק היינו עושים כמה שינויים, משפרים את שירותי הבריאות, משפרים את התחבורה, את הממשל וכיו"ב, הייתה לנו חירות הרבה יותר גדולה.
הרושם הזה נכון ברמה מסוימת. אבל רק ברמה מסוימת. ברמה אחרת, אנחנו כבר ממילא חופשיים, לא חשוב באיזה מסגרת אנחנו חיים, הרוח האנושית חופשיה. אולם כדי לחוות את החופש הזה צריך לקחת אחריות. הדבר מתחדד בנושאי בריאות ורפואה.
כשאנחנו מתמודדים עם בעיה בריאותית, קשה לנו לחקור מאות ואלפי מחקרים כפי שנעשה באקדמיה. הרי הפרופסורים בודקים כל מולקולה בחלבון וההשפעות ההדדיות שלה. לכן יש נטייה ללכת למומחים שיגידו לנו מה לעשות. הנטייה הזו היא בעצם העברת האחריות על בריאותנו לאחרים. לעיתים רחוקות זה מעשה נכון להעביר את האחריות על גופנו למישהו אחר, בדר"כ אנחנו יכולים לקבל חוות דעות מרופאים שונים, לסקור שיטות שונות, ולהחליט החלטה מבוססת על ידע ואינטואיציה.
חג שמח לכולם!
מדוע נהרסו השיניים של העולים מאתיופיה?
_-_Ethiopian_immigrants_coming_off_a_Boeing_jet.jpg "עולים חדשים מאתיופיה יורדים ממטוס לאחר הגעתם במסגרת מבצע שלמה מאדיס אבבה.")
מבצע שלמה – באדיבות סוכנות העיתונות הממשלתית
ב-1984 מדינת ישראל הוציאה לפועל את "מבצע משה". במסגרתו הועלו לארץ כ-8000 עולים מאתיופיה.
העולים הגיעו מארץ נחשלת לארץ מודרנית מצוידת במיטב הרפואה, ובפרט רפואת השיניים של התקופה.
ד"ר דוידי פרץ שבדק את העולים החדשים הופתע מאוד. לעולים לא היו סתימות ולא היתה עששת. היו להם שיניים בריאות. לעומת בני הארץ שסבלו מעששת דרך כלל (ראו מאמר).
באתיופיה העולים לא השתמשו במשחות שיניים שמכילות פלואוריד, ליתר דיוק הם בכלל לא צחצחו שיניים, שלא לדבר על חוט דנטלי או שטיפות פה.
כעבור שנתיים הוא בדק את אותם עולים כששרתו בצבא. אז שוב הופתע ד"ר פרץ, הפעם לחיילים האתיופיים, היה ריבוי עששת, גם לחיילים שסגלו את מנהג צחצוח השיניים…
העובדות הנ"ל (שבמקרה של ד"ר פרץ) לא נבדקו במחקר מדעי, אולם אושרו בידי רופאי שיניים אחרים.
המסקנה של ד"ר פרץ מאוד נכונה, הגורם העיקרי לעששת זוהי התזונה. (ראו את הפוסטים הקודמים בנושא על ספרו של רמיאל נאגל – פוסט ראשון, פוסט שני). הצחצוח והחוט הדנטלי הם גורמים משניים, וקטנים בהשפעתם לעומת התזונה הנכונה. לעיתים צחצוח לא נכון יכול להביא יותר נזק מתועלת (כשמשתמשים במברשת קשה מדי ושורטים את החניכיים למשל).
לא ברור לי מה בדיוק אכלו העולים מאתיופיה באתיופיה, אבל ברור שהם לא אכלו את האוכל המודרני המזוקק והמעובד שהוא מנת חלקנו.
הפרדיגמה השגויה בהדברת חרקים – פוסט שני
ציור קיר בקבר של סנדג'ם – אמן שחי בתקופת מיצריים העתיקה, באדיבות וויקימדיה.
הדברת חרקים בחקלאות זה ביזנס רציני. למעשה ההדברה היום היא חלק אינטגרלי מהחקלאות הרגילה.
מדוע נדרשת הדברת חרקים? בדר"כ בשל החלשות הצמח וחוסר עמידותו לפגעי החרקים. להחלשות כזו יש כמה סיבות:
1) תוצרת חקלאית שגדלה באיזור גאוגרפי שאינו מתאים לה מבחינת האדמה ו\או מזג האויר.
2) תוצרת חקלאית שגדלה בעונה שאינה מתאימה לה.
3) הכלאות שנועדו ליצור עמידות כנגד חרקים\מזג אויר, הגדלת היבול, הגדלת הפירות, יצירת מראה אטרקטיבי יותר לצרכן, שינוי תכונות הפרי\ירק לצרכים מסוימים (כגון הארכת מולקולות הגלוטן בחיטה לצורך יצירת בצק גמיש יותר), עמידות לחומרי הדברה.
4) גידולים מתועשים אחידים של שדה שלם בסוג צמח יחיד. כשחרק אחד מתגבר על הגנות הצמח, הלך כל השדה משום שהחרק יתרבה ויחסל אותו. מכאן ועד הדברה כימית הדרך קצרה. כששדה יגודל באופן מגוון בכמה סוגי צמחים, לחרק יחיד בלתי אפשרי לאכול את כל הסוגים וההתפשטות שלו תיבלם.
5) דישון והדברות כימיות מחסלות את האוכלוסיה הטבעית של החרקים. כשחרק מזיק מגיע לשדה אין לו אויבים טבעיים, והוא יכול להתפשט כאוות נפשו. מכאן נובע צורך בהדברה כימית.
חלק גדול מהשינויים שמחלישים את היבול נובעים מביקוש צרכני לתוצרת שאינה גודלת בתנאים הרגילים באותו איזור ביקוש. למשל מלונים בחורף או תפוזים בקיץ.
כשאנחנו קונים פרי לא מקומי או שלא בעונתו, לכאורה זה רק עניין של מחיר יותר גבוה. אבל האמת היא שהמחיר האמיתי לא מורגש ישירות – שאריות של חומרי הדברה וזיהום של כדור הארץ.
בעיה נוספת היא התיעוש של החקלאות, קשה לתעש חקלאות בעלת גידולים לא אחידים. אם המטע שלנו מורכב מכמה סוגים של עצי פרי וערוגות ירק, הדרך היחידה לקטוף את התוצרת היא בידיים. אין בזה דבר רע לקטוף בידיים פירות וירקות. הבעיה היא שהשכן עושה את הקטיף של השדה האחיד שלו בחצי מחיר עם קומביין. שוב אנחנו חוזרים לצרכנים שמעדיפים תוצרת לא אורגנית על אורגנית בגלל מחיר נמוך יותר. עדיף לשלם עוד כמה שקלים ולקבל תוצרת אורגנית, לעודד חקלאות שמשתלבת עם הטבע ולא הורסת את הטבע. לפעמים פרי אחד טרי ואורגני שווה כמה פירות לא אורגניים שכל אחד מהם מכיל קצת רעל משאריות של חומרי הדברה.
בעיה נוספת של החקלאות הרגילה היא סוגי חומרי ההדברה שבשימוש. כמו חומרי ההדברה הביתיים שתוארו בפוסט הקודם (להלן קישור), גם החקלאות הרגילה משתמשת בעיקר חומרי הדברה שפועלים על מערכת העצבים של החרקים. מערכת העצבים כפי שתואר בפוסט הקודם דומה ביונקים ובחרקים. כל חומר הדברה שמנטרל את מערכת העצבים של החרקים, פוגע גם במערכת העצבים האנושית. המצב חמור במיוחד בישראל בה נהוגים חוקי הדברה מתירניים שמאפשרים שימוש בחומרי הדברה שאסורים במדינות מערביות. ראה כתבה מעיתון "הארץ".
אז כיצד כצרכנים אנחנו יכולים להשפיע על העדפות החקלאים? יש לנו מנגנון הצבעה שמשפיע ישירות על הסביבה שלנו, ואלה הקניות שאנחנו עושים. ההצבעה הזו הרבה יותר אפקטיבית מההצבעה לכנסת.ישנן כמה דרכים פשוטות שיטיבו איתנו ועם הסביבה וכדור הארץ:
1) נסו לקנות את תוצרת אורגנית ישירות מהחקלאי. ישנן מספר חוות ברחבי הארץ שמספקות תוצרת אורגנית ישירות לצרכן. ככל שתקנו יותר מהן כך הן יתרבו והחקלאות המסורתית של שדות ענקיים מעובדים באחידות תלך ותיעלם בטבעיות.
2) קנו פירות מקומיים בעונתם, זה גם יותר זול וגם יותר בריא.
3) קנו תוצרת הארץ, היבוא בזבזני מבחינה אנרגטית, ויוצר עיוות. החקלאים המקומיים נאלצים לעקור מטעים ושיחים בשל חוסר ביקוש.
4) לא לקנות מוצרים מהונדסים גנטית. מוצרים אלה הפכו ממש למגיפה. וזו משימה קשה בייחוד משום שאין תקנה שמחייבת רישום של מוצרים מהונדסים גנטית. אופן הגידול של יבולים מהונדסים לא רק מזיק לצרכן, אלא גם לסביבה. קנו את הפירות הישנית והטובים עם הגרעינים, ועם הטעם והצורה הישנים. החדשנות שמביאה לנו פירות שונים ומשונים, אולי תיהיה טובה לעידן אחר. כיום הזרעים הפכו לסחורה שכובלת את החקלאים לתאגידים שמוכרים אותם. אם היה ביקוש לאבטיח עם גרעינים לדוגמא, מחיר הגידול של האבטיחים היה יורד, וחשוב מכך היינו מקבלים זן שלא עבר הכלאות פרועות ואולי גם הנדסה גנטית. מיותר לציין שהאפקטים הבריאותיים של ההכלאות וההנדסה כלל אינן נבדקים.
ההשפעה של הצרכנים על אופי הגידולים החקלאיים, באופן פוטנציאלי גדולה יותר מכל השפעה אחרת.