ארכיון הקטגוריה: תזונה

כיצד מכינים מרגרינה?

מספרו של ד"ר ג'רי טנאט Healing is voltage:

"ההידרוגנציה1. זהו תהליך שהופך חומצת שומן בלתי רוויה ארוכת שרשרת (polyunsaturated) שנמצאת באופן רגיל נמצאת במצב נוזלי בטמפ' החדר, לשומן מוצק בטמפ' החדר. לצורך הייצור, היצרן מתחיל מהשמן הזול ביותר (סויה, תירס או כותנה) שכבר מעופש מתהליך הפירוק שעבר. השמנים האלה מעורבבים עם חלקיקים זעירים של מתכת – בדרך כלל חומצת ניקל. חומצת ניקל רעילה ביותר למאכל, וניקוי מלא של המרגרינה מחומצת הניקל אינו אפשרי. (ניקל הוא רעל לתאי העצב. JLT). לאחר מכן מזרימים גז מימן בלחץ גבוה לשמן עם הניקל כקטליזטור בטמפ' מאוד גבוהה. לאחר מכן חומר מתחלב דמוי סבון ועמילן מוזרמים לתערובת כדי לייצב אותה. מנקים את התערובת בעזרת קיטור חם מאוד. הקיטור מנטרל את הריח הנוראי. אבל צבע התערובת שמתקבל הוא אפור. את הצבע האפור מלבינים בעזרת חומר מלבין. צבעי מאכל מבוססי אפר פחם משמשים כדי להעניק לתערובת צבע שדומה לחמאה. לבסוף התערובת נדחסת ונארזת בבלוקים או שפופרות, מוכנה להימרח על הטוסט שלך (ולהעניק לתאי הגוף שלך קרום מפלסטיק JLT)."

עוד נקודה למחשבה, מרגרינה אינה נרקבת, ואפילו זבובים לא אוכלים אותה.

  1. תהליך הקשייה של השומן, בתהליך מוסיפים זוגות של אטומי חנקן למולקולה. []

הרעלת המזון בהורמונים נשיים

סרטה של אורנה בן דור שעושה עבודה מדהימה!! בערוץ 10 –

השימוש בהורמונים בירקות פירות ומשק החי – מתגבר.

סרטן וספציפית סרטן שד אצל גברים – תופעה מתגברת.

בנות מתבגרות כבר בגיל 6-7, ומרגע שמתחיל תהליך ההתבגרות קשה לעצור את כדור השלג.

ניכרת ירידה בספירת הזרע הגברית.

רפי רודמן מדריך לחקלאות אורגנית מספר שההורמונים וחומרי ההדברה לא נבדקו לבטיחות מעולם.

הטענה שהימנעות משימוש בחומרי הדברה והורמונים תיצור מחסור במזון אינה נכונה. הכל תלוי בהרגלי צריכה. הקטנת צריכת הבשר תגדיל את תפוקת הצומח פי כמה. מסאנובו פוקואוקה הוכיח את זה ביפן. החקלאים בארץ מוזמנים להרים את הכפפה. הם ירוויחו ראשונים מהשינוי.

 

האוכל משנה!

סרט תיעודי על התפקיד המרכזי שמשחקת התזונה בבריאות, על העיוורון של המערכת הרפואית לתזונה, על הטיפול האבסורדי בסרטן, על הטיפול האגרסיבי במחלות לב, על ויטמין C, על ההטייה הגדולה של מדע הרפואה לכיוון של "מדעי הרווח", על הפרסומות בטלוויזיה, מקדמי המכירות, על ההרעלה של שרשרת המזון, על הערבוב בין יצרני התרופות – מדע – רופאים – רגולטורים הכל הפך לעיסה דביקה שמכוונת לרווח. על הדבר החשוב ביותר – לקיחת אחריות מלאה על החיים והבריאות שלנו.

סרטם של ג'יימס קולקהום ולורנטין תן בוש. תורגם בידי חבר הפורום אמת אחרת.

קישור לסרט המתורגם ביוטיוב

הערה: לחצו על כפתור CC ביוטיוב כדי לראות את התרגום.

האם לחם מזון בריא? פרק 4 ואחרון על החיטה וקורותיה

File:Wheat close-up.JPG

טריטיקום איסטיבום -חיטה מודרנית. מקור וויקימדיה.

לאחר שסקרנו את הגנטיקה של החיטה המודרנית, ההבדלים בין החיטה המודרנית לחיטה בעת העתיקה, והאפקט ה"בריאותי" של החיטה,  נעבור לשלב האחרון – הלחם. הלחם הוא המוצר הנפוץ ביותר, המזון הבסיסי ביותר, מוצר שהוא למעשה סמל.

אז לאחר שהחיטה המודרנית עברה "התעללות" גנטית שקיצרה את קומתה, האריכה את מולקולות הגלוטן שלה, התאימה אותה לגידול בדשנים כימיים בלבד, ועוד מרעין בישין, נתאר מה עובר על החיטה מרגע שיווקה כזרע ועד שהיא מגיע לצלחת שלנו.

הגרעינים שמיוצרים היום ע"י חברות ענק, משווקים לחקלאים לאחר שקיבלו טיפול בחומרי הדברת חרקים, וחומרי הדברה לפטריות. חומרי הדברה לפטריות נחוצים על מנת שגרעיני החיטה לא יתקלקלו באחסון, וחומרי הדברת חרקים נחוצים למניעת אכילת הזרעים בשדה או בדרך לשם.

לאחר הנביטה ובעת הגדילה החיטה מקבלת מנות של חומרי הדברה נגד חרקים ונגד עשבים. החומרים המקובלים הם די-סיסטון, מתיל-פאראטיון, כלורפיריפוס, דימטואט, דיאמבה, גליפוסאט. החומרים האלה מותרים לשימוש, אבל השאריות שלהם מזיקות לאדם בהתאם לריכוז שלהם. חלקם מחקים הורמונים וגורמים לבלבול במערכות שמושפעות מהורמונים בגוף.

החיטה גדלה באדמות עניות במינרלים בשל החקלאות התעשייתית, דבר המחייב שימוש בדשנים כימיים.

לצורך וויסות ההנבטה והגידול לעיתים האיכרים מוסיפים לחיטה הורמונים.

החיטה גדלה ונקצרת, והגרעינים מועברים לאחסון בממגורות ענק. למניעת חרקים בעת האחסון, שוב מרססים את הגרעיניים בחומרים להדברת חרקים. בזמן מילוי הממגורות מוסיפים  חומרים נוספים נגד חרקים. ובשכבה העליונה של החיטה שמים חומר מיוחד כנגד עש – חומר שחודר כ- 10 ס"מ לתוך גרעיני החיטה. החומרים השונים המשמשים בעת אחסון החיטה הם: כלורפריפוס-מתיל, דיאטמקוס, בצילוס-טורינג'נסיס, סי-פלוטרין, מלתיון, פירטרינס.

בעת האחסון נבדקת המצאות חרקים, ואם נמצאים חרקים מיישמים שיטה של חיסול החרקים בגז (פומיגציה). הגז חודר לממגורה ולזרעים. החומרים שבשימוש הם – מתיל ברומיד, ופוספין-מגנזיום, פוספין-אלומיניום, או חומר אחר ממשפחת הפוספינים.

אחרי שהחיטה עברה את מסע הייסורים הנ"ל, האם היא מגיע למנוחה ולנחלה בבטן שלנו? אני מניח שניחשתם נכונה. הקטעים הקשים עוד לפניה.

ניתן לחלק את גרעין החיטה לשלושה חלקים – הקליפה, הנבט, והאנדוספרם. אני מניח שברור מהם הקליפה והנבט. מהו האנדוספרם? באופן גס, זהו מחסן האנרגיה ומזון של הנבט, הדרוש לנביטה. שלושת החלקים יחדיו נותנים ערך תזונתי שלם. אבל מאז המצאת המטחנות מתכת מהירות, מפרידים את הנבט והקליפה, וטוחנים רק את האנדוספרם. זהו הקמח הלבן המפורסם. אבל האנדוספרם מכיל רק חלק קטנטן מכלל המינרלים והויטמינים המצויים בגרעין המלא. גם הקמח המכונה מלא לא ממש  מלא. משום שכאשר הטחינה נעשית במטחנה חשמלית מהירה, הטמפרטורה מגיעה ל-204 מעלות!!! הטמפרטורה הזו חורכת את החיטה, מפרקת ומאדה חלק גדול מהויטמינים והחלבונים. מיותר לציין שהטמפרטורה הגבוהה משמידה חלק גדול מהויטמינים שנותרו באנדוספרם. כדרך אגב אפיית החיטה אינה כה הרסנית לויטמינים חלבונים ומינרלים, משום שאפיית החיטה נעשית בטמפ' של 180 עד 200 מעלות בחלל התנור, אבל הטמפרטורה בתוך הלחם נמוכה משמעותית, כך שתהליך האפייה אינו החלק הבעיייתי.

קמח מגרעיני חיטה שנטחנים באבן רחיים, משמר את הויטמינים, חלבונים ומינרלים, ומתקלקל באותה מהירות שחלב טרי מתקלקל.

לאחר שהקמח נטחן בטמפרטורה גבוהה הצבע שלו לא כל כך אטרקטיבי. אז מה עושים? מלבינים אותו. מלבינים פניו ברבים… החומרים המשמשים להלבנה הם די חזקים ועלולים להזיק: תחמוצת חנקן, כלור, כלוריד, ניטרוסיל, בנזואיל פירוקסיד. חלק גדול מהשארית הדלה של הויטמינים והמינרלים ששרדו את הטחינה, יחסולו בהלבנה. אבל הצבע הלבן עלול לדהות עם הזמן, אז מוסיפים חומרים כגון: גיר, תרכובת של אשלגן עם אלומיניום, ותרכובת אמוניה-פחמן. החומרים האלה מעניקים לו צבע רענן…

אז קיבלנו קמח לבן סטרילי עם שלל כימיקלים, מה הלאה? מכינים לחם. אבל להכין לחם מקמח, מים, סוכר, שמרים,  ומלח זה לא משתלם. למה? זמן המדף קצר. אז מה עושים? מכניסים תוספים על ימין ושמאל. הסתכלו ברשימת התכולה של הלחמים, אומנם את שאריות חומרי ההדברה והשימור של גרעיני החיטה לא תמצאו, אבל לפחות תמצאו תוספי לחם פופולריים. רשימה די ארוכה, ובלחמים דיאטטיים\קלים הרשימה כפולה באורכה. חלק מהתוספים הפופולריים מזיקים במיוחד לילדים לדוגמא  E282 (קלציום פרופיונט).

התוסף הזה נמצא ברוב הלחמים הפרוסים. מדוע מכניסים אותו? על מנת למנוע עובש. למה צריך למנוע עובש? אולי משום שההגיינה במאפייה אינה טובה? אולי כדי להאריך חיי מדף? אולי משום שהאריזה של הלחם החם ולח בניילון יוצרת תנאים אידיאליים לצמיחת עובש.

לכימיקל הזה תופעות לוואי רבות, בין היתר – בעיות עיכול, כאבי ראש, עייפות, בעיות עור, חוסר ריכוז. אפרופו ריטאלין שנותנים לילדים מצד אחד, מצד שני במוסדות לימוד רבים נותנים להם לחם פרוס עם E282.

אז מסתבר שהמסע  של גרגר החיטה ממש טרגי. הוא מרוסס בקוטלי חרקים וקוטלי פטריות, שוב פעם בחומרי הדברה וקוטלי עשבים, לאחר מכן נותנים מנת הורמונים, לאחר מכן קוצרים, ולפני האחסון שוב פעם מרוסס. בעת המילוי של המכולה הוא.. שוב פעם מרוסס, ולעיתים גם מורעל בגז. לאחר תקופת שהייה משתנה בממגורות, הוא יוצא לטחינה. נתלשים מימנו הקליפה והנבט, מה שנשאר נטחן ב-204 מעלות צלזיוס, מולבן, ומוסיפים לו חומרי צביעה. לאחר מכן יוצרים מימנו בצק יחד עם חומרי שימור חדשים, וחומרי נגד עובש. ובסוף לעיתים מזומנות הוא נארז באריזת ניילון שמהווה חממה לעובש.

בקיצור מסע הייסורים של איוב המקראי נדמה כמו נופשון לאי יווני לעומת מסע הייסורים של גרגר החיטה.

הלחם המוכה והמבוייש נוחת על שולחננו. נזכר במסלול ההיסטורי של החיטה מימי קדם עד לחיטה "המודרנית", והשאלה משתנה, האם לחם כזה יכול להיות בריא?

לפוסטים נוספים באותו נושא:

1) הכלאה מסורתית, הכלאה מודרנית, והנדסה גנטית.

2) חיטה מודרנית.

3) האם חיטה  מזון בריא?

מונסדיום גלוטמאט בתחפושת

מונסדיום גלוטמאט הוא אחד מהמרכיבים הנפוצים במזון מעובד. הסיבה לכך היא שהחומר הזה משפר טעם והוא זול.

משך השנים השימוש בחומר הלך וגבר, אולם מצד שני מומחים מצאו שהחומר הזה מאוד מזיק: הוא עלול לגרום לבעיות עיכול, גלי חום, שילשול ועוד.. החומר מזיק למוח, משום שהוא חוצה את מחסום מוח-דם, ומגרה את הניורונים במוח כתוצאה גורם לנזק רב ועלול לעודד אלצהיימר, ALS, פרקינסון ועוד..

ד"ר בלילוק שחקר את המונסדיום-גלוטמאט ומביא הרבה מהמימצאים בראיון הבא של מייק אדאמס.

מה הקשר לתחפושות?

אזרחים רבים כבר הבינו שמונסדיום גלוטמאט זה דבר רע! ולכן חברות המזון לכאורה הוציאו את המרכיב מהמזון. אולם מתברר שלפי החוק האמריקאי הם יכולים לקרוא לחומר בשם אחר ולהשאיר אותו במזון. לדוגמא תמצית שמרים יכולה להיות מונסדיום גלוטמאט לפי החוק האמריקאי. מה קורה בישראל? זו שאלה טובה. בדר"כ אנחנו מעתיקים את הרגולציה מארה"ב.

בראיון ד"ר בליילוק מביא מידע רב על הגלוטמאט, ההשפעות שלו, המאבק נגד הגלוטמאט, כיצד נמנעים מימנו, וכיצד מגינים על הגוף במידה ונאלצתם לצרוך אותו.

עולם ללא סרטן – סרטו של ג'י.אדוארד גריפין

ג'י אדוארד גריפין, חוקר עצמאי שלמד את תחום ריפוי הסרטן. ב-1974 הוציא גריפין את סרטו – עולם ללא סרטן. בסרט הוא הציג תרופה לסרטן. ויטמין B-17.

גריפין מציג בסרט כיצד המזון המודרני התדלדל ב-B-17 עד להעלמות כמעט מוחלטת. מצד שני הוא מציג כיצד שבטים מבודדים שהמשיכו לאכול ויטמין B-17 לא סבלו מסרטן. גריפין מציג גם שאנשים שחיים בחברה "מודרנית" וצורכים B-17 ולעולם אינם סובלים מסרטן.

בסרט מוצגת תאוריה להיווצרות הסרטן שדומה מאוד לתאוריה של ד"ר קלי. לפי התאוריה, תא שמכונה "Total life cell", בנוכחות הורמון אסטרוגן (הורמון) יוצר גידול סרטני (התפקיד המקורי של התא היה ליצור שיליה בעת הריון). הגוף מנסה לעטוף את הגידול ולבודד אותו, וכך נוצר הגידול הסרטני. הגידול מוקף במעטה חלבוני שנושא מטען שלילי. המטען השלילי דוחה את תאי הדם הלבנים שמנסים לתקוף את הגידול.

אחד הפתרונות הטבעיים של הגוף לסרטן הוא אנזימים של הלבלב (טריפסין) שמעכלים את המעטה החלבוני ומאפשרים לתאי הדם הלבנים לעכל את הגידול (שוב יש דימיון רב לעבודה של ד"ר קלי).

אולם מה קורה אם הלבלב נחלש ואינו מצליח להפריד טריפסין בכמות מספקת? אחד הפתרונות שמציג גריפין הוא B-17. B-17 (לאיטראל) מכיל שני יחידות סוכר, יחידת ציאניד ויחידת בנזנדלהאיד. הציאניד הרעיל קשור היטב בעזרת יחידת הבנזנדלהיד לסוכרים (גם הבנזנדלהאיד רעיל). הציאניד אינו משתחרר בשום מקום בגוף למעט בנוכחות אנזים בשם בטא-גלוקוזוטאז. האנזים מפרק את הציאניד ומולקולת הבנזנדלהאיד. לשתי המולקולות האלה יחדיו יש אפקט סינרגטי שהופך אותם למאות פעמים יותר רעילות יחד מאשר כל אחת בנפרד. בנוסף גריפין מספר על אנזים בשם רודניז שמנטרל את הציאניד. רודניז נמצא בכל מקום בגוף למעט הגידול הסרטני. כלומר B-17 משחרר את המטען הרעיל בדיוק בגידול וגורם למוות של התאים הסרטניים. לאחר מכן הגוף מנטרל את הציאניד.

ויטמין B-17 בעל חשיבות מיוחדת לטיפול בסרטן בשל הרעילות הגבוהה לגידולים, בעוד שאינו רעיל לגוף. לדוגמא אספירין רעיל יותר מויטמין B-17 פי 20.

גריפין מתאר כיצד המחקרים שבדקו את יעילות ה-B-17 נוסו עם מינונים נמוכים ביותר שאינם יכולים להשפיע על הבריאות.

מרבית החולים שפונים לטיפול ב-B-17 כבר טופלו בשיטות הרגילות של הקרינה והכימותרפיה. הנזק שעושות שיטות אלה עצום. במצב כזה הריפוי הוא בעייתי. אולם גם בחלק מהמקרים האלה שהיו "חסרי תקווה" חולים הצליחו להרפא ע"י טיפול ב- B-17. גריפין מביא בסרט מספר מקרים של חולים כאלה שנרפאו.

גריפין מביא שמות של רופאים רציניים שריפאו חולים בעזר B-17 וכן פרסמו על כך מחקרים. הוא אפילו מביא מקרה של רופא שחלה בסרטן ריאות מפושט עם גרורות ברגל. לאחר שבעזרת הרפואה הקונבנציונאלית הגיע לתשישות מוחלטת, הוא הצליח להרפא בעזרת B-17.

לסיכום גריפין משווה בין שיטות ריפוי "רגילות" של סרטן, לשיטות שהסרט מציע. ההצעה שלי לכם, לפני שאתם מתחילים בריפוי סרטן באופן "הרגיל" (הקרנות, כימותרפיה, ניתוח), בדקו מה סיכויי ההישרדות למשך 5 שנים1.

מנהל התרופות והמזון האמריקאי מזהיר שהאמיגדלין\B-17\לאיטראל רעיל בשל הציאניד. ד"ר בינזל נאבק בהכרזה הזו שוב ושוב, משום שמצד אחד הרשויות הציקו לו וביקשו מימנו בדרכים ואיומים שונים ומשונים שיפסיק לטפל בחומר הזה. ומצד שני ד"ר בינזל הצליח לרפא עשרות חולי סרטן מהמחלה. למעשה הוא נהנה מאחוזי ריפוי מדהימים של למעלה מ-80% בסרטן ללא גרורות, ו-70% בסרטן עם גרורות.

ד"ר בינזל כתב בספרו עד כמה תמוהים הניסיונות של המימשל להוכיח שהאמיגדלין רעיל. לפי ספרו של ד"ר בינזל, הסיבה היחידה שמנהל המזון והתרופות האמריקאי מעוניין לאסור את האמיגדלין, זה מפני שהוא באמת מרפא סרטן ובזול!!!

יצוין שלפי ד"ר בינזל טיפול באמיגדלין לבד עלול להיכשל פעמים רבות, משום שנדרשת דיאטה מיוחדת בנוסף.

תוכלו לקרו על כך בספרו של ד"ר בינזל "בריא ושלם" שנמצא בחינם על הרשת.

העיתון The Sydney Morning Herald פרסם כתבה על שימוש בגרעיני מישמש (מכילים אמיגדלין), ומביא סיפורים של חולים שנרפאו מסרטן סופני בעזרת גרעיני משמש דיאטה ושינוי רוחני.

זה כלל וכלל לא קל לגרום לגוף "ליצור" סרטן. יש הרבה מנגנונים שמונעים אותו. אולם לחץ מתמיד על הגוף שנובע בעיקר מתזונה ענייה בחומרים חיוניים ועשירה ברעלים , מהמים, זיהום אויר, שינה לקויה, וגורמים נפשיים, בסופו של דבר יכולים להוביל לסרטן.

  1. אל תבדקו מה סיכויי הריפוי של הסרטן, משום שהסטטיסטיקה עלולה להטעות – חולה סרטן שמת מדלקת ריאות שהתרחשה שנתיים לאחר ההקרנות יסווג כחולה שנרפא מהסרטן ומת מדלקת ריאות. למרות שהמערכת החיסונית שלו דוכאה בטיפולי ההקרנה, וסביר להניח שדלקת הריאות התרחשה כתוצאה. []

ריפוי סוכרת סוג 2 בשיטת דווין מקולי

דווין מקולי חלה בסוכרת סוג 2 חריפה. הוא נכנס לקומה וכמעט מת מהמחלה. הסוכרת שלו יצאה משליטה לחלוטין.

הרופאים הציעו לדווין לקטוע את הרגל. אבל הוא העדיף לנסות לרפא את הסוכרת.

דווין פיתח תזונה לפיה רוב הקלוריות מגיעות משומנים וחלבונים, וחלק קטן מגיע מפחמימות מהצומח (עדיף צומח ירוק). ללא אוכל מעובד, ממתיקים מלאכותיים, ללא חיטה או דגנים אחרים.

דווין מקולי הבריא לחלוטין ונגמל מזריקות האינסולין.

דווין מתאר בערץ היוטיוב הבא את הדיאטה ואת המקרה שלו בפרוטרוט.

בין היתר הוא מתאר כיצד ארגון התמיכה בסוכרתיים, רצה לפטר את מקולי משום שהוא הקטין את מכירות התרופות… אבל בתור מתנדב לא ניתן לפטר אותו.

הוא לא היחיד שטוען שהדיאטה המומלצת שגויה. בנוסף לד"ר דיוויס שממליץ על דיאטה "פליאוליטית", גם ד"ר ברנשטיין ממליץ על הוצאת הדגנים מהתפריט של חולי הסוכרת.

פסטר וביצ'אמפ – האם הגיעה העת לשנות את התפיסה?

לפני כ-150 שנה, התלהט דיון בין שני רופאים בצרפת. האחד ידוע לכולנו – לואי פסטר, והשני נשכח וכמעט נמחק מדפי ההיסטוריה – פייר ז'אק אנטון ביצ'אמפ.

בין חסידי פסטר לחסידי ביצ'אמפ ניטש וויכוח עז לגבי הגילויים המרכזיים שמיוחסים לפאסטר. לטענת חסידי ביצ'אמפ, רוב הגילויים של פאסטר התגלו על ידי ביצ'אמפ שנים קודם לכן. אולם הקרידיט המדעי פחות מעניין משאלת הגישה. בעוד שפאסטר וביצ'אמפ הסכימו על רוב הניסויים ותוצאותיהם, המסקנות שהסיקו לגבי אופן הטיפול היו שונות בתכלית.

הגישה של פאסטר היא הגישה השולטת עד היום בטיפולים רפואיים. התאוריה שאומרת כי החיידקים גורמים למחלות, לפיכך צריך למקד את מאמצי הריפוי בהשמדת החיידקים. הגישה הזו מוכרת וידועה. לפיכך נתמקד במאמר הזה בגישתו של ביצ'אמפ.

פייר ז'אק אנטון ביצ'אמפ, אדם בעל ידע עצום – עם תארים מתקדמים ברפואה, ביולוגיה, ביוכימיה, כימיה, פיסיקה, ורוקחות, שגם חקר ולימד בכל התחומים הללו.

אנטון ביצ'אמפ היה מפורסם מאוד בזמנו. בין היתר פיתח את תיאוריית הפליאומורפיזם. הפליאומורפיזם גרס שהפיטריות, והחיידקים משנים את צורתם. הם יכולים להתחיל ממעין נבג קטנטן שאנטון קרא לו  מיקרוזימאס. המיקרוזימאס נמצא בכל האורגניזמים החיים, מרגע לידתם. כל עוד האורגניזמים בריא הוא נוסע סמוי. ברגע שנפגעת בריאות האורגניזם, והרקמות חולות מאוד, או אפילו מתות, המיקרוזימאס מתעורר לחיים, מתחיל לאכול את הרקמות החולות עד שנגמר האוכל. בשלב הזה הופך המיקרוזימאס (בהתאם לסוגו) לחיידק, פטריה או וירוס פעיל. כשנגמר האוכל, אוכל החיידק\פטרייה את עצמו וחוזר למצב מיקרוזימאס.

היום המדע יודע לפחות לגבי חלק מהחיידקים והפטריות שיש להם מצב "נבג". החיידקים מזהים מתי הסביבה מתחיל להיות עויינת ומייצרים מעטה קשיח סביב הדי.נ.א. שלהם ועוד כמה אברונים הדרושים להתאוששות, והולכים לישון. הם יכולים לישון אלפי שנים (ויש הטוענים שגם מיליוני שנים) במצב זה. גם הפטריות מייצרות נבגים על מנת להתרבות.

אולם המדע כיום בעיקרון שולל את התאוריה של הפלאומורפיזם. הטענה היא שהחיידקים לא קיימים במצב ווירוס (או אפילו קטן מווירוס), בו למעשה יש רק די.נ.א., כמה חלבונים ומעטפת. אולם בנקודה הזאת נכנס רויאל ריימונד רייף עם המיקרוסקופ המדהים שלו.

רויאל ריימונד רייף הדגים עם המיקרוסקופ שלו כיצד חיידקי טיפוס משנים את צורתם מווירוס לחיידק, ולמעשה הוכיח את התאוריה של ביצ'אמפ.

אז מה המשמעות של העניין הזה חוץ מהערך המדעי?

המשמעות שלפחות חלק מהחיידקים, הפטריות, והווירוסים, נמצאים בתוכנו במצב רדום. כשאתם חולים בדר"כ הרפואה ה"קונבנציונאלית"  מייחסת את זה להידבקות. ביצ'אמפ אומר שאין צורך להידבק. אנחנו כבר נדבקנו. השאלה היא האם הגוף נחלש או שהוא חזק דיו. לכן כדי להיות בריאים צריך לחזק את הגוף במזונות טבעיים נטולי רעלים, אויר ומים נקיים, שינה טובה, וגישה נפשית רוגעת לחיים. זה הכל, אין צורך להילחם בחיידקים משום שהם חלק בלתי נפרד מאיתנו.

פאסטר אומר – אם נדבקתם כנראה שנחשפתם לחיידק ממקור חיצוני, תלכו לרופא כדי לתת לחיידק נבוט בראש.

ביצ'אמפ אומר – אם נדבקתם כנראה שהגוף או חלק מימנו נחלש. חזקו את הגוף והמחלה תימנע מכם.

המדע והרפואה בחרו בגישה של פאסטר.

במה אתם תבחרו?

עוד מקור מעניין:

http://www.healthtruthrevealed.com/full-page.php?page=article&&id=11421316206

חייו של אלן סמית' ניצלו בזכות ויטמין C

אלן סמית' מניו-זינלנד ניקלע למצוקה נשימתית לאחר שחלה בשפעת החזירים. ההתדרדרות של אלן היתה מהירה. הוא חובר למכונת הנשמה, ונכנס למצב של קומה. הריאות של אלן התמלאו נוזלים ולא נראו בתצלום X-ray. בנוסף אבחנו לאלן סוג של לוקמיה, שניתנת לטיפול אם הוא היה בריא.

לאחר תקופה הרופאים ביקשו לנתקו מהמכונה ולאפשר לו למות.

משפחו של אלן סמית' (שהיה נשוי עם 3 ילדים) לא השלימה עם גזר-הדין. הם החליטו שאלן יקבל ויטמין C בכמויות גדולות ישירות לדם (Intravenous Vitamin C –  IVC ). הרופאים סרבו, אולם המשפחה התעקשה ועמדה על דעתה בכל הכוחות. הרופאים היו תמימי דעים שויטמין C לא יעזור, אולם הם הסכימו לתת את הויטמין במשך יומיים בשל האמונה החזקה של בני המשפחה.

הטיפול ב- IVC התחיל. אלן קיבל מספר מנות של עשרות גרמים ויטמין C ביום.  כעבור יומיים של טיפול (בלבד) הריאות החלו להראות ב- X-ray, סימן מעודד שהנוזלים מתפנים מהריאות.

הרופאים טענו שטיפול אחר שלהם גרם להטבה… בני המשפחה שאלו מדוע לא הצעתם זאת לפני שניסינו ויטמין C?

כעבור יומיים נוספים נראה שאלן שוב מתדרדר. בני המשפחה גילו שהרופאים הפסיקו את הטיפול בויטמין C. הרופאים לא הסכימו להמשיך בטיפול עם ויטמין C. בני המשפחה זעמו, ובצורה שהם לא מפרטים גרמו לרופאים להמשיך בעירוי של ויטמין C, אולם בכמויות קטנות של 2 גרם ליום. ההתאוששות של אלן הואטה מאוד.

לאחר מכן שוב הרופאים החליטו להפסיק את הויטמין C. המשפחה החליטה להילחם באמצעים משפטיים. שוב החזירו אותו לטיפול בגרמים בודדים ויטמין C.

אלן התאושש באיטיות רבה. אולם בסופו של דבר היה חזק דיו כדי לבלוע מזון. בני המשפחה נתנו לו תרכובת יעילה של ויטמין C דרך הפה. בכמויות גדולות. אלן התחיל להתאושש במהירות רבה. כעבור שבועיים יצא על רגליו מבית החולים וחזר לביתו. אלן הבריא מהשפעת.

הסיפור כולו תועד ב-60 דקות של רשת  3News:

60 דקות של רשת 3News

הנוסחא של התרכובת לויטמין C בבליעה בה השתמש אלן  מפורטת באתר הבא.

בישראל משרד הבריאות מינה וועדה לבדיקת הכמות המומלצת של ויטמין C, הוועדה הגיעה למסקנה שיש לאמץ את הנחיות ה-FDA האמריקאי. הכמות המומלצת לקשישים היא 60 מ"ג לדעת הוועדה. בערך אלפית מהכמויות שנטל אלן סמית' ישירות לתוך הווריד.