חתמו על עצומה להפסקת ההפלרה.
התרופה נגד סרטן של חנן אלרז
רון נחמן, ראש עירית אריאל, נרפא מסרטן בעזרת הפורמולה של חנן אלרז. ענת גוב, מחזאית מפורסמת, התחזקה ומצבה השתפר.
חנן אלרז מצא פורמולה צמחית שמרפאת סרטן ברוב המקרים. ראו בקישור הבא.
הרופאה שמרואיינת בסרטון, ד"ר נועה ברוך מציינת ש"האונקולוגים רק ישמחו לתת תרופות שרק יעזרו, אבל אנחנו צריכים להיות משוכנעים שהם שאכן הן עובדות, וכאן… זו נקודת השבר בין הרפואה האלטרנטיבית לבין לרפואה היותר קונבנציונאלית או מבוססת ראיות".
אז הבה ננסה לחבר את השבר. כדי לחבר את נקודת השבר האונקולגים צריכים לשאול את עצמם את השאלות הבאות:
1) מה הקריטריון להצלחת טיפול אנטי סרטני? האם זה אורך חיי הפציינט או הצטמקות הגידול? כי פרופ' ראלף וו. מוס טוען שהקריטריון הוא הצטמקות הגידול והארכת זמן הרמיסיה אבל לא הארכת זמן החיים. יתירה מכך התרופות הקונבנציונאליות לדעתו לעיתים רחוקות מאוד מאריכות את זמן החיים.
2) היכן המחקרים שמראים את יעילות הטיפול הכימותרפי והקרנות למול חולים שלא מקבלים שום טיפול? קשה למצוא אותם משום שלפי אמנת הלסינקי אסור לבצע אותם.
3) כמה כסף מגלגלת תעשיית הסרטן? 200 מיליארד דולר בשנה! חולה סרטן "שווה" עשרות אלפי דולרים לתעשייה.
עוד חומר רב בכתבה המצוינת של עידן סער.
עידכון 4.7.2012
חברים יקרים שחלו בסרטן. לי אין קשר עם חנן אלרז, ואני לא מכיר אותו מעבר לכתבה. אני מניח שעכשיו הוא מוצף בפניות רבות, ולא מקנא בו.
אולם רציתי לומר לכם, שישנן עוד שיטות רבות לרפא סרטן. המטפלים שרפאו סרטן בעבר, לעיתים מזומנות רשמו בפירוט ובפומבי כיצד הם עשו זאת, משום שהם רצו שכמה שיותר אנשים יהנו מהידע שלהם. ברור שהמצב שלכם מקשה על הלימוד ודרוש לכם מישהו שיעזור לכם, נסו למצוא אדם כזה, וללמוד ביחד כיצד מרפאים סרטן. הידע קיים, והיכולת נמצאת אצלכם.
ספציפית ברשומה המקושרת, ניסיתי לקבץ את כל השיטות הידועות לי לריפוי סרטן. מהחומר שאני נחשפתי אליו השיטות האלה עולות בקנה אחד עם ריפוי. תופעות הלוואי קטנות, ובדר"כ לא קיימות. הן לא הורסות את תאי הגוף, ומשבשות את פעילותו כפי שנגרם בשיטות אחרת.
בהצלחה ורפואה שלמה מכל הלב!
הרעלת המזון בהורמונים נשיים
סרטה של אורנה בן דור שעושה עבודה מדהימה!! בערוץ 10 –
השימוש בהורמונים בירקות פירות ומשק החי – מתגבר.
סרטן וספציפית סרטן שד אצל גברים – תופעה מתגברת.
בנות מתבגרות כבר בגיל 6-7, ומרגע שמתחיל תהליך ההתבגרות קשה לעצור את כדור השלג.
ניכרת ירידה בספירת הזרע הגברית.
רפי רודמן מדריך לחקלאות אורגנית מספר שההורמונים וחומרי ההדברה לא נבדקו לבטיחות מעולם.
הטענה שהימנעות משימוש בחומרי הדברה והורמונים תיצור מחסור במזון אינה נכונה. הכל תלוי בהרגלי צריכה. הקטנת צריכת הבשר תגדיל את תפוקת הצומח פי כמה. מסאנובו פוקואוקה הוכיח את זה ביפן. החקלאים בארץ מוזמנים להרים את הכפפה. הם ירוויחו ראשונים מהשינוי.
מדעני הפליאומורפיזם – גינתאר אנדרליין
תיעוד תהליכים פליאומורפיים ע"י רוברט או. יאנג באדיבות וויקימדיה.
גינתאר אנדרליין ( 1968- 1872), זאולוג, מומחה לחרקים, וממציא תרופות.
גינתאר הוא פרופסור לזאולוגיה שפעל בגרמניה. הוא עבד במוזיאון הגרמני להיסטוריית הטבע כעוזר. במלחמת העולם הראשונה הוא שימש כמנתח ראשי למרות היותו ביולוג, בשל המחסור ברופאים.
ב-1933 הוא שימש כמנהל יצור במפעל תרופות קטן בשם Sanum.
גינתאר צבר מוניטין רב כזואולוג, וגילה מינים רבים של חרקים שעד היום נקראים על שמו. אולם להשקפתי גולת הכותרת של העבודה שלו היא פיתוח תיאוריית הפליאומורפיזם.
בתקופתו של גינתאר תיאורית הפליאומורפיזם כבר פותחה ע"י ביצ'אמפ. אולם נותר עבודה רבה בהמשך החקירה והרתימה של התיאוריה ליצירת אורח חיים בריא, ולריפוי מחלות. גינתאר חקר במשך שנים ארוכות את התהליך הפליאומורפי. לצורך חקירותיו (ומשום שחסרו לו מונחים בסיסיים לתיאור המימצאים) הוא המציא טרמינולוגיה שלמה ומורכבת. בפוסט הזה ניסיתי להימנע מהטרמינולוגיה המורכבת, משום שקל לאבד בה את הידיים והרגליים. את החלקיקים הבסיסיים שמהווים אבני ביניין לאורגניזמים מפותחים יותר כיניתי חלקיקים קולואידיים. יש בזה חטא לתורה של אנרדליין משום שלחלקיקים שאני קראתי קולואידיים יש מספר שמות שונים שמדברים על דרגות שונות של התפתחות.
מימצאיו של גינתאר מהפכניים בעולם הביולוגיה ומשנים לחלוטין את ההסתכלות על עולם החיידקים והפטריות:
1) חיידקים ללא גרעין יכולים לפתח גרעין, והפוך. (טרנספורמציה בין יוקריוטי לפרוקריוטי). מימצא זה עומד בניגוד מוחלט לדעה הרווחת לפיה שתי משפחות החיידקים נפרדו זו מזו לפני זמן רב. יתירה מכך, אנדרליין טען שהוא הצליח ליצור מקבוצה של 10 חיידקים כל פתוגן ידוע, או לפחות ליצור פתוגן שמחקה בדיוק את התנהגות הפתוגן (שהוא ניסה ליצור). כלומר, מקורו של כל חיידק הוא החלקיקים קולואידיים. גינתאר למעשה ראה תחת מקרוסקופ שדה אפל, כיצד החלקיקים הקולואידיים מסתדרים כספירה שמהווה את הקרום של התא, ובהמשך יוצרים תא-חיידק מחלקיקים יסודיים יותר. אין מדובר על חלוקה תא (מיטוזה), אלא ממש יצירה של תא מחלקיקים אלמנטריים.
2) החלקיקים הקולואידיים יכולים לתרום להתפתחות וקיום הגוף ע"י היטמעות במבני הגוף, לדוגמא במקרה של קרישה (בפצעים), החלקיקים הקולואידיים תורמים לקרישה, לבניית השלד ורקמות החיבור. מצד שני אותם חלקיקים יכולים להתפתח לפתוגנים מזיקים כגון חיידקים ופטריות. כלומר בגופנו מתקיימת סוג של אבולוציה המושפעת מהתנאים השוררים בגוף. כאשר החלקיקים הקולואידיים מתפתחים לפתוגנים, הם משתמשים בחלבונים, חומצות אמינו ושאר המרכיבים של תאי הגוף לבניית הפתוגנים. (הערה שלי – זה נראה כאילו החלקיקים הקולואידיים הם שירות ניקיון built in שנמצא בגוף שלנו ונכנס לפעולה כשהתנאים מעידים שבריאות הגוף מתחילה להתערער).
3) THE ANARTATIC LAW – גינתאר גילה שרמת החומציות של הדם משפיעה על מסלול ההתפתחות של החלקיקים הקולואידיים. חומציות יתר גורמת להתפתחות של פתוגנים, בעוד שבסיסיות דרושה להתפתחות תקינה של הרקמות והדם. אנדרליין מצא בתצפיות שלו שזהו חוק יסוד וכינה אותו הכלל האנארטטיק (THE ANARTATIC LAW). נקודה מעניינת בחוק הזה שיצירת חומציות מלאכותית ע"י הוספת חומצה לתמיסה אינה מעודדת היווצרות פתוגנים. רק עלייית חומציות הנובעת מההפרשות החומציות של הפתוגנים המתפתחים מעודדת את המשך התפתחותם. מצד שני העלאת ה-PH (אלקילאציה של התמיסה), גורמת לשינוי מידי בפתוגנים והם מתחילים את ההתפרקות לחלקיקים קולואידיים. הערה – ואולי זה הסוד של מספר שיטות של ריפוי סרטן.
4) אנדרליין מצא קורלציה בין דרגת ההתפתחות של החלקיקים הקולואידיים בדם של חולים (לחלקיקים היו שלבים רבים של התפתחות בעלי מבנה מרחבי שונה), לבין חומרת המחלה.
5) אנדרליין תעד את מנגנוני הבקרה וההכוונה של התפתחות החלקיקים הקולאודיים. הוא קרא למערכת זו רגרסיה איזופטית. למעשה מעבר למילים המפחידות מסתתר תהליך סקסואלי הפוך לתהליך שאנו מכירים. חלקיקים קולואידיים מרכיבים פתוגנים מורכבים (חיידק או בקטריה). לאחר מכן חלקיקים קולואידיים אחרים מרכיבים "משהו" (זה לא תא ולא וירוס), שאנדרליין קרא לו ספארמיט מלשון ספארם – זרע. לספארמיט יש שוטון כמו לזרע. הספארמיט נצמד לפתוגן (כמו זרע לביצית) וכעבור זמן מה הפתוגן מתפרק ונעלם! אנרדרליין פיתח תרופות על סמך התכונה הזו, המנסות לבודד את הספארמיטים ולגרום להיווצרותם אצל החולה.
העולם הזעיר שגילה אנדרליין לפני 100 שנים בעזרת מיקרוסקופ שדה-אפל, מדהים ופותח שאלות רבות: אם החלקיקים הקולואידיים בונים צורות חיים מורכבות כגון חיידקים ופטריות, היכן מצויה תוכנית הבנייה וההרכבה (באנגלית the blue print)? באיזה תהליכים משתמש תהליך הבנייה? האם התהליכים האלה דומים לבנייה של תא רגיל? כיצד נבנה הדי.נ.א.? היכן מצויים חלקיקים קולואידיים? האם ישנם כמה סוגם של חלקיקים? האם קיים חלקיק קולואידי יסודי זעיר אחד שמרכיב את שאר החלקיקים? או אולי ישנה סדרה של חלקיקי יסוד? ואולי כל חלקיק הקולואידי בנוי מחלקיקים קטנים יותר, כך שהשרשרת נמשכת ללא סוף?
אין ספק שיש פה כר מאוד פורה למחקר.
מקורות:
http://www.pnf.org/compendium/An_Open_Letter_On_Pleomorphic_Microbiology.pdf
http://findarticles.com/p/articles/mi_m0ISW/is_2003_May/ai_100767864/
http://www.life-enthusiast.com/index/Articles/Myers/Gunther_Enderlein
פרופסור אנגוס דלגליש, מומחה לאונקולגיה, סבור שלעיתים ויטמין D יותר יעיל מתרופות נגד סרטן בעלות של עשרות אלפי דולרים
אחד מהמתנות של הטבע לבני אדם הוא ויטמין D. ויטמין D נוצר בכמויות גדולות באופן טבעי בעת חשיפת העור לשמש. אולם בעולמנו המודרני אנחנו ממעטים להיחשף, ורמות הויטמין יורדות לערכים מאוד נמוכים.
הויטמין הכרחי לתפקוד הגוף, ורמות נמוכות יוצרות מצוקה בגוף שמעודדת מחלות רבות, סכרת, דלקות, פסוריאזיס, אסטמה, מחלות חניכיים, מחלות לב, מחלות נפשיות, סרטן, ובעיות נוספות.
לשמחתי הקשר בין ויטמין D למחלות מתחיל לזכות בהכרה מצד הממסד הרפואי.
פרופסור אנגוס דלגליש, רופא מומחה לאונקולגיה מפרבר של לונדון, הבחין שכל חולי המלנומה שהגיעו למרפאתו היו בעלי רמות נמוכות מאוד של ויטמין D. פרופסור דלגליש חקר במשך עשור תרופות "מקובלות" כנגד סרטן כגון אינטרפרון, תרופות שעולות כ- 60000 ש"ח בשנה לחולה. מצד שני פרופסור דלגליש רשם ויטמין D לכל חולי הסרטן שלו (לא רק לחולי מלנומה). המסקנה במילים שלו (ובתרגום שלי):"לדעתי בסבירות גבוה ויטמין D יועיל יותר".
מחקר באוניברסיטת לידס שבדק את הקשר בין מלנומה לויטמין D מצא, שהחולים בעלי הרמה הנמוכה ביותר של ויטמין D, היו בעלי הסיכוי הנמוך ביותר להירפא. כך גם מצא ג'והן לפה, פרופסור לרפואה, מאוניברסיטת נברסקה.
רמות דרושות של ויטמין D –
חשיפה של הגוף לשמש למשך 20-30 דקות יכולה יוצרת ויטמין בכמות של 10000 IU. כמה רושמים הרופאים היום? 1000IU ? 2000IU? חלק קטנטן מכפי שהיינו מקבלים אילו היינו נחשפים לשמש.
למה הרופאים לא נותנים ויטמין D בנדיבות? למה הקמצנות הזו? מה הסכנות של ויטמין D?
אם אני מחפש באיזה רמות הויטמין רעיל אני מקבל מחקרים שלאחר שלוקחים 50000 IU כל יום במשך מספר חודשים, או שתינוק קיבל 10000 IU במשך חודש יום יום, עלולים לפתח תסמיני רעילות.
לפי המחקרים, האינדיקציות מראות שהמינונים של הרופאים היום מאוד נמוכים, וההשפעה צפויה להיות בהתאם.
ספציפית לעניין המלנומה. נניח שאדם בעל עור בהיר, ובעל היסטוריה משפחתית של מלנומה (אצל ההורים) מגיע לרופא עור לבדיקה שיגרתית. הרופא לא מוצא שום דבר חשוד, אולם לא מתעניין בויטמין D. בסוף הפגישה הרופא מסביר: "תראה, כרגע הכל בסדר, אבל אתה צריך להיזהר. תמנע משיזוף, ומרח קרם הגנה כדי שהעור לא ישרף ולא יגרם נזק שעלול להוביל לסרטן".
הפציינט מקפיד על הוראות הרופא, נמנע משיזוף, רמות ויטמין D יורדות אצלו. במשך הקיץ הוא הולך לים ומורח קרם הגנה עם SPF גבוה, שמונע את יצור ויטמין D, אך מונע חלקית את נזקי ה-UVA שגורמים לסרטן, ולא מונע כלל את נזקי ה-IR שגם הם גורמים לסרטן. מעבר לזה, חלקיקי הננו שמצויים בקרם ההגנה נבלעים בעור ובגוף ויוצרים נזק שבעצמו עלול לגרום סרטן. מה קיבלנו? שהפציינט התמים עלול לחזור לרופא עם מלנומה כעבור כמה שנים. הרושם שהגנטיקה והעור הבהיר אשמים יתחזק. אבל ה"אשמים" העיקריים יוצאים ללא פגע: קרם ההגנה, ומחסור באור שמש.
הערה: בחשיפה לשמש אני לא מתכוון שדרוש לשבת שעות ולצלות את העור, זה באמת עלול לגרום לסרטן. החשיפה צריכה להעשות בשעות הערב והבוקר, ובצורה הדרגתית. חשיפה שגורמת לכוויות (כפי שקורה ללא קרם הגנה), היא חשיפה מוגזמת. לגוף שלנו יש מנגנוני הגנה ואזהרה, לא צריך לכבות אותם עם קרם הגנה, צריך להקשיב להם.
חומרים שמכניסים לנו לפה.
אולף בנגטסון חיבר מסמך מרתק (הכתובת להורדת המסמך www.gbg.bonet.se/bwf/art/radio.doc במידה והוא לו נפתח מהקישור), שנותן אינדיקציות שחלק מהתקני השיניים ששווקו במשך עשרות שנים הכילו אורניום ותוריום!!! (שני יסודות רדיואקטיביים בעלי רעילות גבוהה). יתירה מכך היסודות האלה נכללו בהתקנים בכוונת תחילה (בין היתר בהתקני פורצלאן וסתימות קומפוסיט).
ובכן נשאלת השאלה – למה לעזאזל יצרניות ההתקנים יכלילו אורניום ותוריום בהתקני השיניים? הסיבות נראות קצת מוזרות, אבל עד כה לא נמצאו אחרות:
1) כדי לתת לשיניים מלאכותיות ברק דומה לשיניים טבעיות.
2) כדי שסתימות קומפוסיט יזוהו בצילומי רנטגן (כפי שמזהים סתימות אמלגם).
הדרך בה אולף הגיע למסקנות שלו מעניינת. הוא לא יכל לגשת לתוית של התקני השיניים ולראות את החומרים הנכללים בהתקן משום שתאמינו או לא… המרכיבים לא תמיד רשומים בתווית. היצרנים מחשיבים את הרכב החומרים כסוד תעשייתי, והם לא מחויבים לחשוף מה הם מכניסים לנו לפה. הוא נאלץ לחטט באינדיקציות עקיפות כמו פטנטים ומאמרים.
במהלך השנים הולדה קלארק, הגיע למסקנה שיש אורניום בפיות רבות, הוא מתפרק לפולוניום, והפולוניום מהווה מרכיב מרכזי בגידולים סרטניים. מהבדיקות שהיא ערכה עולה גם שכמחצית מסתימות האמלגם מזוהמות באורניום.
האוכל משנה!
סרט תיעודי על התפקיד המרכזי שמשחקת התזונה בבריאות, על העיוורון של המערכת הרפואית לתזונה, על הטיפול האבסורדי בסרטן, על הטיפול האגרסיבי במחלות לב, על ויטמין C, על ההטייה הגדולה של מדע הרפואה לכיוון של "מדעי הרווח", על הפרסומות בטלוויזיה, מקדמי המכירות, על ההרעלה של שרשרת המזון, על הערבוב בין יצרני התרופות – מדע – רופאים – רגולטורים הכל הפך לעיסה דביקה שמכוונת לרווח. על הדבר החשוב ביותר – לקיחת אחריות מלאה על החיים והבריאות שלנו.
סרטם של ג'יימס קולקהום ולורנטין תן בוש. תורגם בידי חבר הפורום אמת אחרת.
קישור לסרט המתורגם ביוטיוב
הערה: לחצו על כפתור CC ביוטיוב כדי לראות את התרגום.
חלב ונזקיו
האם לחם מזון בריא? פרק 4 ואחרון על החיטה וקורותיה
טריטיקום איסטיבום -חיטה מודרנית. מקור וויקימדיה.
לאחר שסקרנו את הגנטיקה של החיטה המודרנית, ההבדלים בין החיטה המודרנית לחיטה בעת העתיקה, והאפקט ה"בריאותי" של החיטה, נעבור לשלב האחרון – הלחם. הלחם הוא המוצר הנפוץ ביותר, המזון הבסיסי ביותר, מוצר שהוא למעשה סמל.
אז לאחר שהחיטה המודרנית עברה "התעללות" גנטית שקיצרה את קומתה, האריכה את מולקולות הגלוטן שלה, התאימה אותה לגידול בדשנים כימיים בלבד, ועוד מרעין בישין, נתאר מה עובר על החיטה מרגע שיווקה כזרע ועד שהיא מגיע לצלחת שלנו.
הגרעינים שמיוצרים היום ע"י חברות ענק, משווקים לחקלאים לאחר שקיבלו טיפול בחומרי הדברת חרקים, וחומרי הדברה לפטריות. חומרי הדברה לפטריות נחוצים על מנת שגרעיני החיטה לא יתקלקלו באחסון, וחומרי הדברת חרקים נחוצים למניעת אכילת הזרעים בשדה או בדרך לשם.
לאחר הנביטה ובעת הגדילה החיטה מקבלת מנות של חומרי הדברה נגד חרקים ונגד עשבים. החומרים המקובלים הם די-סיסטון, מתיל-פאראטיון, כלורפיריפוס, דימטואט, דיאמבה, גליפוסאט. החומרים האלה מותרים לשימוש, אבל השאריות שלהם מזיקות לאדם בהתאם לריכוז שלהם. חלקם מחקים הורמונים וגורמים לבלבול במערכות שמושפעות מהורמונים בגוף.
החיטה גדלה באדמות עניות במינרלים בשל החקלאות התעשייתית, דבר המחייב שימוש בדשנים כימיים.
לצורך וויסות ההנבטה והגידול לעיתים האיכרים מוסיפים לחיטה הורמונים.
החיטה גדלה ונקצרת, והגרעינים מועברים לאחסון בממגורות ענק. למניעת חרקים בעת האחסון, שוב מרססים את הגרעיניים בחומרים להדברת חרקים. בזמן מילוי הממגורות מוסיפים חומרים נוספים נגד חרקים. ובשכבה העליונה של החיטה שמים חומר מיוחד כנגד עש – חומר שחודר כ- 10 ס"מ לתוך גרעיני החיטה. החומרים השונים המשמשים בעת אחסון החיטה הם: כלורפריפוס-מתיל, דיאטמקוס, בצילוס-טורינג'נסיס, סי-פלוטרין, מלתיון, פירטרינס.
בעת האחסון נבדקת המצאות חרקים, ואם נמצאים חרקים מיישמים שיטה של חיסול החרקים בגז (פומיגציה). הגז חודר לממגורה ולזרעים. החומרים שבשימוש הם – מתיל ברומיד, ופוספין-מגנזיום, פוספין-אלומיניום, או חומר אחר ממשפחת הפוספינים.
אחרי שהחיטה עברה את מסע הייסורים הנ"ל, האם היא מגיע למנוחה ולנחלה בבטן שלנו? אני מניח שניחשתם נכונה. הקטעים הקשים עוד לפניה.
ניתן לחלק את גרעין החיטה לשלושה חלקים – הקליפה, הנבט, והאנדוספרם. אני מניח שברור מהם הקליפה והנבט. מהו האנדוספרם? באופן גס, זהו מחסן האנרגיה ומזון של הנבט, הדרוש לנביטה. שלושת החלקים יחדיו נותנים ערך תזונתי שלם. אבל מאז המצאת המטחנות מתכת מהירות, מפרידים את הנבט והקליפה, וטוחנים רק את האנדוספרם. זהו הקמח הלבן המפורסם. אבל האנדוספרם מכיל רק חלק קטנטן מכלל המינרלים והויטמינים המצויים בגרעין המלא. גם הקמח המכונה מלא לא ממש מלא. משום שכאשר הטחינה נעשית במטחנה חשמלית מהירה, הטמפרטורה מגיעה ל-204 מעלות!!! הטמפרטורה הזו חורכת את החיטה, מפרקת ומאדה חלק גדול מהויטמינים והחלבונים. מיותר לציין שהטמפרטורה הגבוהה משמידה חלק גדול מהויטמינים שנותרו באנדוספרם. כדרך אגב אפיית החיטה אינה כה הרסנית לויטמינים חלבונים ומינרלים, משום שאפיית החיטה נעשית בטמפ' של 180 עד 200 מעלות בחלל התנור, אבל הטמפרטורה בתוך הלחם נמוכה משמעותית, כך שתהליך האפייה אינו החלק הבעיייתי.
קמח מגרעיני חיטה שנטחנים באבן רחיים, משמר את הויטמינים, חלבונים ומינרלים, ומתקלקל באותה מהירות שחלב טרי מתקלקל.
לאחר שהקמח נטחן בטמפרטורה גבוהה הצבע שלו לא כל כך אטרקטיבי. אז מה עושים? מלבינים אותו. מלבינים פניו ברבים… החומרים המשמשים להלבנה הם די חזקים ועלולים להזיק: תחמוצת חנקן, כלור, כלוריד, ניטרוסיל, בנזואיל פירוקסיד. חלק גדול מהשארית הדלה של הויטמינים והמינרלים ששרדו את הטחינה, יחסולו בהלבנה. אבל הצבע הלבן עלול לדהות עם הזמן, אז מוסיפים חומרים כגון: גיר, תרכובת של אשלגן עם אלומיניום, ותרכובת אמוניה-פחמן. החומרים האלה מעניקים לו צבע רענן…
אז קיבלנו קמח לבן סטרילי עם שלל כימיקלים, מה הלאה? מכינים לחם. אבל להכין לחם מקמח, מים, סוכר, שמרים, ומלח זה לא משתלם. למה? זמן המדף קצר. אז מה עושים? מכניסים תוספים על ימין ושמאל. הסתכלו ברשימת התכולה של הלחמים, אומנם את שאריות חומרי ההדברה והשימור של גרעיני החיטה לא תמצאו, אבל לפחות תמצאו תוספי לחם פופולריים. רשימה די ארוכה, ובלחמים דיאטטיים\קלים הרשימה כפולה באורכה. חלק מהתוספים הפופולריים מזיקים במיוחד לילדים לדוגמא E282 (קלציום פרופיונט).
התוסף הזה נמצא ברוב הלחמים הפרוסים. מדוע מכניסים אותו? על מנת למנוע עובש. למה צריך למנוע עובש? אולי משום שההגיינה במאפייה אינה טובה? אולי כדי להאריך חיי מדף? אולי משום שהאריזה של הלחם החם ולח בניילון יוצרת תנאים אידיאליים לצמיחת עובש.
לכימיקל הזה תופעות לוואי רבות, בין היתר – בעיות עיכול, כאבי ראש, עייפות, בעיות עור, חוסר ריכוז. אפרופו ריטאלין שנותנים לילדים מצד אחד, מצד שני במוסדות לימוד רבים נותנים להם לחם פרוס עם E282.
אז מסתבר שהמסע של גרגר החיטה ממש טרגי. הוא מרוסס בקוטלי חרקים וקוטלי פטריות, שוב פעם בחומרי הדברה וקוטלי עשבים, לאחר מכן נותנים מנת הורמונים, לאחר מכן קוצרים, ולפני האחסון שוב פעם מרוסס. בעת המילוי של המכולה הוא.. שוב פעם מרוסס, ולעיתים גם מורעל בגז. לאחר תקופת שהייה משתנה בממגורות, הוא יוצא לטחינה. נתלשים מימנו הקליפה והנבט, מה שנשאר נטחן ב-204 מעלות צלזיוס, מולבן, ומוסיפים לו חומרי צביעה. לאחר מכן יוצרים מימנו בצק יחד עם חומרי שימור חדשים, וחומרי נגד עובש. ובסוף לעיתים מזומנות הוא נארז באריזת ניילון שמהווה חממה לעובש.
בקיצור מסע הייסורים של איוב המקראי נדמה כמו נופשון לאי יווני לעומת מסע הייסורים של גרגר החיטה.
הלחם המוכה והמבוייש נוחת על שולחננו. נזכר במסלול ההיסטורי של החיטה מימי קדם עד לחיטה "המודרנית", והשאלה משתנה, האם לחם כזה יכול להיות בריא?
לפוסטים נוספים באותו נושא:
מסנני קרינה – אסון אקולוגי ומפגע בריאותי
פרופ' אליזבט' פלורדי, סיימה תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני בפסיכולוגיה, ופרופסורה שעשתה על הורמונים והשפעתם על גוף האדם. אליזבט' פרסמה ספר מדהים שלוקח אותנו בנבכי תעשיית מסנני הקרינה. ומראה לנו כיצד בעיה פשוטה לפיתרון מסתבכת גדלה ובסופו של דבר הופכת לאסון אקולוגי ולגורם מחלות. ההתמחות שבהורמונים אותה רכשה אליזבט' ב-20 שנות מחקר עזרו לה במיוחד להבין את השפעת מסנני הקרינה על האדם והסביבה. אליזבט' הסיקה שמסנני הקרינה למעשה פועלים באופן הפוך לאמונת המשתמשים – הם מעודדים סרטן והזדקנות מהירה של העור. הם גורמים לנזק עצום לעולם החי והצומח באוקיינוסים, בין היתר הם גורמים לפגיעה נרחבת בפלנקטון באוקינוסים שמייצרים חלק גדול מהחמצן על פני כדור הארץ.
מטרתם המקורית של יצרני מסנני הקרינה היתה למנוע כוויות שמש הנגרמות ע"י חלק מהקרינה אולטרא סגולית המכונה UVB. קרני UVB גורמים לעור לפתח כוויה, כאב ואדמומיות. קרני ה-UVB למעשה מרימים דגל אדום בעור שאומר לנו חד משמעית: "עברת את מידת הקרינה שהעור מסוגל לספוג, הימנע מחשיפה נוספת לשמש".
אולם קרינת השמש המזיקה מורכבת גם מקרינת UVA ואינפרא אדום (IR). קרינת ה-UVA חודרת עמוק יותר לשכבות העור יוצרת נזקים, גורמת לקמטים הזדקנות העור ולסרטן. היא אף יותר מסוכנת מקרינת ה-UVB. קרינת ה-IR נחקרה באופן חלקי, אולם מתברר שגם היא אחראית לנזקי עור.
יצרני מסנני הקרינה הבינו את הבעיה וחיפשו מסנן קרינה גם ל-UVA. אבל מכאן העניינים רק הלכו והסתבכו… מסתבר שמעט מאוד חומרים מתאימים למשימה, לפיכך היצרנים פנו לחומרים אנאורגניים – תרכובות אבץ-דו חמצן וטיטניום-דו חמצן. אולם התרכובות האלה משאירות שכבה עבה ולבנה על העור, כלל לא נעים. לפיכך יצרני המסננים הקטינו את חלקיקי התרכובות לגודלי נאנו. למרות שלא נמצאו מחקרים המוכיחים את בטיחות החומר, ב-1999 ה-FDA אישר את הקטנת חלקיקי התחמוצות לגודלי נאנו. כמעט כל יצרני המסננים בעולם אימצו את הפרקטיקה ומייצרים כיום מסנני קרינה עם תחמוצות טיטאניום ואבץ בגודלי נאנו. עם הזמן הצטברו מחקרים שמעידים שלתחמוצות בגודלי נאנו רעילות לעולם החי והצומח בימים ובאוקיינוסים. אולי זה לא מוחשי ביום יום, אבל המין האנושי קשור קשר הדוק לעולם הצומח והחי בים. רוב החמצן שאנו נושמים מגיע מהפלנטון בים! הפלנקטון באוקיינוסים במגמת ירידה כבר שנים רבות. לפי מחקר ישנה ירידה של 40% בכמות הפלנקטון החל מ-1950. מסנני הקרינה נשטפים לאוקיינוסים וגורמים לפגיעה נוספת ביצורים אלה, שממילא נפגעו מחומרי הדברה דשנים ושפכים. יצוין שגם החומרים שמסננים קרינת UVB רעילים לפלנקטון.
חלקיקי הנאנו מציבים אתגר בריאותי לבני האדם. מחקרים הראו שהחלקיקים חודרים את העור ונספגים בגוף. החלקיקים גורמים להזדקנות מואצת של העור ויוצרים תרכובות מחמצנות. חלקיקי טיטאניום דו חמצני חודרים בקלות את קרום התא ויוצרים נזקים בתוכו. בנוסף החוקרים סוברים שחלקיקי טיטאניום דו חמצני חודרים את מחסום דם-מוח, נכננסים למוח ויוצרים שם נזקי חמצון.
אליזבט' מזכירה לנו שקרינת ה-IR המצויה באור השמש מזיקה במידה משמעותית ועלול לגרום להזדקנות העור, סרטן, ורדיקלים חופשיים. אולם, אין כיום חומר שקוף בעל יכולת לחסום את קרינת ה-IR. לפיכך כל מסנני הקרינה מעבירים את ה-IR. אומנם חלק קטן מיצרני המסננים שילבו חומרים שאמורים לסייע לגוף בהתמודדות עם נזקי ה-IR. אולם מרבית מסנני הקרינה כלל לא כוללים כזה חומר. כך שמריחת מסנן קרינה משאיר את האנשים חשופים לקרינה IR מזיקה.
עוד אפקט שלילי של מסנני הקרינה – דיכוי יצור ויטמין D. ויטמין D נוצר בעור בכמויות גדולות כשהוא נחשף לשמש. ויטמין D עוזר לגוף להתמודד ולרפא מגוון עצום של מחלות, סכרת, סרטן, בעיות בצפיפות עצם, דלקות, ועוד.
כלומר מריחת העור במסנן קרינה גורם לכמה התרחשויות מקבילות שכולם מעודדות סרטן:
1) חסימה גבוהה של קרני ה-UVB שגורמת לאפקט האדמומיות והכאב – כלומר הורדת הדגל האדום שנוצר ע"י קרינת השמש. לפיכך החשיפה עלולה להתארך פי כמה מכפי שהעור מסוגל לספוג.
2) חסימה חלקית של קרני ה-UVA שגורמות לנזקים בשכבות העמוקות של העור וסרטן.
3) חדירת חלקיקי נאנו לעור לגוף ולתאי הגוף, ולפיכך יצירת נזקים בתאי הגוף, והגדלת הסיכוי לסרטן.
4) מעבר חופשי לקרני ה- IR שגורמים לנזקים בכל שכבות העור ולסרטן.
5) דיכוי יצור ויטמין D שהוא בעל תפקיד חשוב בהגנה מפני סרטן.
אז כשמביאים בחשבון את כל הגורמים הללו ובודקים האם מסנני הקרינה עוזרים למנוע סרטן עור מה מקבלים? שמסנני הקרינה מעודדים סרטן! אליזבט' בדקה את הסטטיסטיקה של סרטן העור לאורך עשרות השנים האחרונות. שכיחות סרטן העור (מסוג מלנומה) עבור בהירי עור בארה"ב עלתה פי עבור גברים 5 ופי 4 עבור נשים מאז תחילת השימוש במסנני קרינה (מ-1973 עד ל-2008). ואם חשבתם שהעליה במלנומה היא חלק מהמגמה הכללית לעלייה במקרי הסרטן, אז אליזבט' מביאה מחקר המראה שסרטן מלנומה היווה חלק גדול יותר מכלל מקרי הסרטן ב-2008 מאשר ב-1992.
יצוין שרשימת הדרישות ממסנני קרינה ארוכות ומורכבות, והדבר גורם ליצרנים להכניס עוד ועוד כימיקלים כדי ליצור את "המרק" שיגן עלינו. האם השימוש בחומרים האלה נבדק ונמצא כבטוח? פרופ' פלורדי טוענת שלא. אחת הסיבות המרכזיות, שלא ניתן לבדוק את בטיחות החומרים בניסוי עם קבוצת בקרה. לא ניתן לחשוף קבוצת אנשים לשמש לכמה שעות ללא מגן קרינה ולהשוות את התוצאות לאנשים שכן השתמשו במגני קרינה.
אז כיצד בוחנים את הבטיחות? בעיקרון משתמשים במשפחות כימקלים שהראו בטיחות מסוימת בעבר. אולם השיטה הזו כה רעועה שקשה לקרוא לה בדיקת בטיחות – השילובים של הכימיקלים משתנים ממוצר למוצר. הבדיקה של השילובים הספציפיים לאורך שנים בלתי אפשרית. החשיפה לשמש גורמת להתפרקות של חלק מהחומרים, השפעת החומרים המשניים אינה ברורה. חלק מהחומרים עלולים להשרות השפעה דומה להשפעת הורמונים.
סימון המוצרים כיום מטעה. מדד SPF מתייחס ל- UVB בלבד. אולם למרבה הצער, הקרינה המזיקה יותר היא UVA. מדד ל- UVA לא ניתן משום שמדידת הנזק של קרני UVA הרבה יותר קשה מאשר הנזק של קרני UVB (הנזק ברקמות העור העמוקות). כך שקרם שטוען להגנת UVA + UVB ומתהדר ב SPF גבוה, יכול לתת הגנה נמוכה במפני קרני UVA (הקרניים שיותר מזיקות) והגנה גבוהה מפני קרני UVB. כלומר אנשים שישהו בשמש יספגו קרינה רבה ומזיקה ולא יחושו בכך, משום שדווקא הקרניים שגורמות לעור להאדים מסוננות.
לדעת אליזבט' רק איסור מוחלט על מכירת מסנני קרינה בא בחשבון.
אז מה עושים? בקווים כלליים: קרינת שמש בכמות סבירה היא מאוד בריאה. כשהקרינה גבוהה מדי מתגוננים בביגוד וכובע. בדיוק כמו שהבדוואים עושים כבר מאות שנים. אליזבט' מפרטת על הבגדים ומידת ההגנה שהם מספקים, וסכנות שקיימות בבגדים עצמם, כגון חומרים מונעי בעירה או שילוב חלקיקי נאנו לחסימת קרינה בבגדים.
בארץ שטופת שמש כמו ישראל, מומלץ בחום לקרוא את הספר של אליבזט' פלורדי, על מנת לקבל סקירה מליאה וברורה על הסכנות, היתרונות ודרכי ההתגוננות הנכונים מפני קרינת השמש, כולל מזונות המכילים נוגדי חימצון שיוצרים הגנה טבעית מפני קרינת השמש. הספר מבוסס על מחקר עדכני, מביא מקורות רבים לאישוש הטענות, ומוסבר בצורה פשוטה שאינה דורשת ידע מוקדם בביולוגיה או בכימיה. (לחצו על התמונה כדי לקבל את כתובת הספר באמזון).
כמו-כן ניתן לרכוש את הספר במהדורה דיגיטלית תמורת 10$בלבד בכתובת הבאה.