ארכיון תגית: תעשיית התרופות

שאלת הכימותרפיה מאמר שני

הספר שאלת הכימותרפיה (קישור לרכישת הספר ניתן לקבל בלחיצה על התמונה שלו):

Questioning Chemotherapy

נכתב ככלי לסיוע לחולי הסרטן. המחבר, פרופ' ראלף וו. מוס, חקר במשך שנים רבות התרופות הכימותרפיות ושימושן בסוגי הסרטן השונים, יעילותן, תופעות הלוואי שלהן, והדינמיקה מאחורי הדברים. חולי סרטן שנקלעו לפתע לתחום חדש שאין להם מושג בו, מוזמנים לעיין בספר כדי להבין מושגי יסוד בתחום, איזה תרופות קיימות, מה ההיסטוריה שלהן, ובאיזה צעדים כדאי להם לנקוט.

במקום לסכם את הספר בחרתי לתרגם מספר קטעים קצרים וחשובים מהפרק העשירי והאחרון. ההדגשות הועתקו מהמקור.

"מבט נוקב בכימותרפיה מניב מספר הפתעות. מעטים יתווכחו על יעילות הטיפול במקרים של לוקמיה, מחלת הודג'קין, סרטן האשכים והשחלות, acute lymphocytic, ומספר מצומצם של סוגי סרטן נדירים, בעיקר אצל ילדים.

אולם, ראיות להארכת חיים במקרים הממאירים הנפוצים חלשות, אפילו בסוגי הסרטן בהם הטיפול נוחל הצלחה, ההצלחה היא גבולית, וברוב מקרי הסרטן הוכחה להארכת חיים פשוט אינה קיימת, בייחוד בקרצינומות מתקדמות.

גם בסוגי סרטן נפוצים בו הטיפול הכימותרפי "עובד", כגון סרטן של התאים הקטנים בריאה (small -cell lung cancer), התוספת הממוצעת לחיי הפציינט נמדדת בשבועות או חודשים, לא בשנים. ובזמן הזה החולה צפוי לחוות תופעות לוואי קשות, אפילו מסכנות חיים, הנובעות מהטיפול. לכן התועלת הכללית מהטיפול נתונה לוויכוח."

"לעיתים מתייחסים לכימותרפיה כטיפול לשיכוך הסימפטומים ושיפור איכות החיים. אולם, המשמעויות של המונחים שיכוך ואיכות חיים כמעט ולעולם אינם מוגדרות, ויכולות להיות כמעט כל דבר. חלק מהאנשים מבינים את המשמעות כקידום גישה מלאת תקווה – אולם ברור שכל חומר יכול לשמש כתרופת דמי לקידום תקוות שווא. השאלה היא האם באמת כימותרפיה יעילה יותר מגלולת סוכר.

לרוב האנשים, המשמעות המעשית של כימותרפיה היא סדרה של נפילות באיכות החיים, בשל הרעילות הגבוהה של רוב התרופות בשימוש…"

בתת פרק זכויות החולה רשם ראלף וו. מוס:

"ד"ר מרטין שפירו מאוניברסיטת UCLA סיפר על מקרה של חולה בטיפולו, אדם בשנות השלושים עם סרטן ריאות מתקדם, שכבר עבר שלושה טיפולים כימותרפיים שונים – כולם נכשלו.

כשהחולה עמד להתחיל את הטיפול הרביעי, ד"ר שפירו שאל אותו האם באמת הוא מעוניין להתחיל את הטיפול הרביעי.

החולה ענה:"יש לי ברירה אחרת?" החולה היה מוכן לקבל כל דבר שהרופא יציע, מעודד מסיפורי הצלחה נפלאים של הכימותרפיה. "פרסומת אופטימית מוגזמת עוזרת ליצר אקלים בו החולה מתמסר לכימותרפיה בתנאים בה היא אינה עובדת," סיכם ד"ר שפירו.

אז הרשו לי להצהיר באופן חד משמעי: אם אתה מבוגר שפוי ומודע, יש לך את הזכות המוחלטת לקבל או לסרב לכל טיפול. אתה בהחלט יכול להמשיך עם הכימותרפיה, אם זה רצונך, אפילו אם הרופא שחושב שהסיכויים קלושים. אתה גם יכול לקום וללכת מכל סיטואציה טיפולית הקשורה בסרטן, ואף אחד אינו יכול לעצור בעדך."

"יש  לך הזכות להעתיק את התיקים הרפואיים שלך. תמיד תוכל לשאול לחוות דעת שנייה, שלישית ורביעית. אתה רשאי לדרוש תשובות לכל השאלות בשפה המובנת לך. ובאופן מיוחד, אתה רשאי לדרוש הוכחות ליעילות הטיפול המוצע במונחים של אורך חיים מעשי (לא במונחים של אורך חיים ללא מחלה) וכן של איכות חיים. "

"אתה זכאי לתת "הסכמה מודעת", מתוך כך שתקבל את המידע המדויק של התהליך המוצע לך.

ורק בגלל שמדובר על "הסכמה מודעת" אין הפירוש שאתה חייב להסכים, לאחר שלכאורה תיודע. בכל שלב זכותך לסרב. אתה לא צריך להיות "הגיוני" או לענות על הסטנדרטים של האחרים, כולל אלה של רופאיך.

הדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות הוא שהרופאים יכעסו. אבל על הרופאים לדעת שאם הם מסרבים לטפל בחולה על בסיס קפריזי או לא הגיוני, הדבר יכול להוות בסיס לתביעה."

קבוצת מדענים בדקה ומצאה שעישון סיגריות צ'סטרפילד אינו מזיק

"ארגון אחראי מדווח על המחקר הזה שנערך בידי רופאים בעלי מוניטין והצוות שלהם: קבוצת אנשים עישנו סיגריות צ'סטרפילד בלבד במשך 6 חודשים בכמות הנורמלית שלהם 10-40 ליום, 45% מהנבדקים עשנו צ'סטרפילד בין שנה אחת ל-30 שנה. בתחילת ובסוף תקופת המחקר כל הנבדקים עברו בדיקה מקיפה  שכללה צילומי X-ray, הבדיקה כללה את הסינוסים, האף, אוזניים, וגרון. לאחר הבדיקה המקיפה שכללה את כל אחד מחברי הקבוצה, הרופאים הצהירו:"זו חוות דעתי שהאוזניים, גרון, ושאר האיברים של המשתתפים שנבדקו על ידי לא נפגעו בששת החודשים של המחקר ע"י הסיגריות שנתנו."

http://www.youtube.com/watch?v=cz8EQT2LB-w&feature=related

כפי שאתם רואים זו לא המצאה שלי. אכן לפני 60 שנה היו מחקרים שהראו שאין נזקים מהסיגריות. המחקרים פורסמו בכלי תקשורת המוניים.

כן התקדמנו מאז בעניין הסיגריות. אף אחד לא יעלה על דעתו לשדר כאלה מחקרים בטלוויזיה היום. אבל האם התקדמנו בנושאים אחרים?

 

חידון חיסונים – מצא את ההנחיות.

מה ההנחיות של הרגולטור לבדיקת החיסונים? מישהו מכם יודע? אני חיפשתי ומצאתי דברים מבולבלים וחסרי מיקוד.

פשפשתי שוב ושוב באתר של ה-FDA, קראתי את ההנחיות שהם מגלים לציבור באתר שלהם, ומצאתי פסקאות סתומות לדוגמא:

Pre-marketing (pre-licensure) vaccine clinical trials are typically done in three phases, as is the case for any drug or biologic. Initial human studies, referred to as Phase 1, are safety and immunogenicity studies performed in a small number of closely monitored subjects. Phase 2 studies are dose-ranging studies and may enroll hundreds of subjects. Finally, Phase 3 trials typically enroll thousands of individuals and provide the critical documentation of effectiveness and important additional safety data required for licensing. At any stage of the clinical or animal studies, if data raise significant concerns about either safety or effectiveness, FDA may request additional information or studies, or may halt ongoing clinical studies.

מהפיסקה הנ"ל כלל לא ברור כיצד יצרן החיסונים אמור לבדוק את החיסון. שלל שאלות נותרות באויר:

1) כמה זמן מחויב היצרן לעקוב אחר הנבדקים? כמה זמן אורכים הניסויים? ימים חודשים? שנים? עשרות שנים?

2) מה קריטריונים לבחירת הנבדקים?

3) האם מחויב לבדוק בעזרת קבוצת בקרה לבדיקת בטיחות החיסונים?

4) אם כן קיימת כזו קבוצה האם היא בעלי חיים או בני אדם (אני רציני בשאלה).

5) אם קיימת קבוצת בקרה מה החומר שמוזרק לה?

6) איך נבדקת יעילות החיסון כעבור 10 שנים?

7) בהתרחש תופעות לוואי, מה הקריטריונים לשיוכם לחיסונים?

8 ) האם יש צורך להתחשב בניסויים בשוני אתני, סוציו-אקונומי, תזונה, גיל, מצב רפואי, מצב רפואי של ההורים?

9) מה הגורמים אותם ניתן להביא בחשבון בסטטיסטיקה וכיצד מותר להביאם בחשבון?

אומנם המשחק "מצא את המטמון" הוא משחק משעשע, אבל הפעם אני לא משועשע. בכל זאת משרד הבריאות והממשלה יוצאים מגדרם שאזריק את חומרי החיסון לילדים שלי, אולם מצד שני הם אינם מספקים מידע מינימלי כיצד הם נבדקו.

הטענה שרופאים מכובדים בדקו אותם בעייתית, משום שאותם רופאים  מקבלים את משכורתם מתאגידים שמקבלים את ממונם ממכירת החיסונים. במערכת כזו בעייתית חבל ההצלה היא הרגולציה. אבל כשהרגולציה מוסתרת,במה אני אמור להאמין?

ויטמינים מזיקים? או עיתונים מזיקים?

Ynet פרסמו מחקר ענק המראה שויטמינים מזיקים.

לגמרי "במקרה" אותו מחקר ממש פורסם בעיתונים הגדולים בעולם כולו, רשימה חלקית: USA Today, ב-CTV (קנדה), ב-BBC, בסידני, בגלוב אנד מייל, ב-ABC, ב-רויטר, ביזנסוויק, וול סטריט ג'ורנל, ב-CBS, בטלגרף הבריטי, בעיתון הגדול באוסטרליה- The Australian, בניו-יורק טיימס, בטיימס מגזין, ב-האפטינגטון פוסט, ב-MSNBC, בניו-יורק פוסט, ב-CNN, ברשת פוקס.

בגוגל ניוז ניתן למצוא עוד עשרות עיתונים שיצאו עם אותה ידיעה ממש.

האם הידיעה הזו נכונה?

אז לפני שנענה לשאלה, Ynet ושאר העיתונים שבדקתי לא הביאו את גוף המחקר. זו נקודה בעייתית. הייתי מצפה שאם העניין כה חשוב, כה מהפכני, המחקר יפורסם, על מנת שכולנו נוכל לקרוא ממקור ראשון. אבל במקרה הזה הביאו לנו מסקנות לעוסות.

שנית, אני מסיק שרוב הכתבים והעורכים ניזונים מאותם צינורות אינפורמציה. אין חשיבה ביקורתית ואין בדיקה עצמאית של הנתונים.

וחזרה לשאלה – האם המסקנות המוצגות בעיתונים נכונות?

אז לתימהוניים מבינכם, שמתעקשים לבדוק כתבות בעצמם, ניתן למצוא את המחקר באינטרנט באתר הבא (תודות למגיבה "סטודנטית" בכתבה ב-Ynet).

אם תנסו לקרוא אותו בעצמכם, תתקלו בקשיים. אני הגעתי למסקנה שדרושות מספר שעות כדי להבין (לפחות חלקית) מה בדיוק הם ניסו להוכיח ומה הם מצאו. אבל…. יש כבר אנשים טובים שעשו את העבודה(יותר נכון מייק אדמס וד"ר דויד ברונסטיין).

תקציר של המימצאים:

1) בעוד העיתונים מדגישים מימצאים שליליים, במקביל ישנם מימצאים חיוביים במחקר, כגון ירידה בתמותה שנמצאת בקורלציה עם לקיחת ויטמינים ומינרלים (C, D, E, סלניום, ואבץ).

2) בעוד שהירידה בתמותה כתוצאה מלקיחת ויטמינים עמדה על 3% עד 8%. העלייה שנמצאה בתמותה כתוצאה ממולטי-ויטמין עמדה על 2%. העיתונים הגדולים בחרו להדגיש את העלייה הקטנה בתמותה כתוצאה ממולטיויטמינים, לעומת הירידה הגדולה יחסית בתמותה כתוצאה מלקיחת ויטמינים.

3) מסאז' סטטיסטי (רק על זה אפשר לייחד פוסט שלם) –

  • למחברי המחקר ישנה נוסחא מיוחדת לחישוב הסיכון. בנוסחא הם לקחו כל מיני גורמים, לדוגמא הם ספרו באופן שונה חולי סכרת, ולחץ דם גבוה… אבל יתכן והתוספים מקלים על המחלות הללו, ומאריכים את חיי החולים.
  • הם שינו את התוצאות לפי כמות הפירות והירקות שהנבדקים אכלו.
  • ישנם עוד גורמים רבים שהשפיעו על אופן ביצוע הסטטיסטיקה הינה הרשימה:

Version 2 adjusted for age; educational level; place of residence; diabetes mellitus; high blood pressure; body mass index (calculated as weight in kilograms vided by height in meters squared); waist to hip ratio; hormone replacement therapy; physical activity; smoking status; and intake of energy, alcohol, saturated fatty acids, whole grain products, fruits, and vegetables. Updated covariate data were used in the interval analyses if information was available.

היכן נוסחאות הנירמול? למה לא מפרסמים את המידע הגולמי? איך ניתן לשפוט את המחקר על בסיס כה רעוע?

4) הג'ורנל בו פורסם המחקר ממומן ע"י פרסומות של חברות תרופות.

5) אין הבחנה בין סוגי הויטמינים. ישנן איכויות שונות לויטמינים, וישנם מקורות סינטטיים ומקורות טבעיים. לכל אחד מהם יש השפעה שונה. אני מניח שישנם ויטמינים באיכות כה ירודה כך שיזיקו יותר מכפי שיועילו.

בקיצור המחקר הזה לא ראוי לציטוט, בטח שלא ראוי לצטט מימנו רק חלקים השוללים לקיחת ויטמינים.

עכשיו נשאלת השאלה מדוע כל עיתוני העולם התגייסו לקדם כזה מחקר?

 

פיתוח חיסונים – לא לפירסום.

תמלול של שיחה עם ד"ר מוריס הילמן. שיחה שגורמת לחשוב מה מזריקים לנו היום בחיסונים, ואיזה בסיס יש לנו לחשוב שהמצב השתפר מאז אותם ימים של "מדע גס" כפי שמכנה אותו ד"ר מוריס הילמן.

הערה: הכתב המוטה הוא תוספת של המתמלל והמתרגם. יצוין שכשכתוב (צחוק) הצחוק לא היה של ד"ר הילמן, אלא של נוכחים אחרים בשיחה, למעט בבדיחה על הרוסים.

לראיון המוקלט ביוטיוב.

תמלול (מאנגלית באדיבות http://www.naturalnews.com/033584_Dr_Maurice_Hilleman_SV40.html וגוגל translate שתוקן על ידי):

ד"ר לן הורוביץ: הקשיבו למומחה החיסונים העולמי ד"ר מוריס הילמן, ראש מחלקת החיסונים של ענק התרופות חברת מרק, פורש את הבעיות שנתקל בהם ביבוא קופים, וההסבר הטוב ביותר שיש לו לגבי מקור האיידס. מה שאתה עומד לשמוע צונזר מכל גילוי הציבור.

ד"ר מוריס הילמן: ואני חושב חיסונים צריכים להחשב כטכנולוגיה שהיא ממש "מציאה" במאה ה -20.

קריין: לפני 50 שנה כאשר מוריס הילמן היה תלמיד תיכון מיילס בעיר מונטנה, הוא קיווה שיוכל להתאים כמנהל מתמחה לחנות המקומית של ג'יי סי פני. במקום זאת הוא המשיך והוביל פריצות דרך במחקר ופיתוח חיסונים יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה של הרפואה האמריקני. בין הפיתוחים שהוא אחראי להם בבית מרק, הם חיסונים נגד אדמת, חזרת חצבת

ד"ר אדוארד שורטר: תגיד לי איך מצאת את ה-SV40 (סוג של וירוס) וחיסון הפוליו.

ד"ר מוריס הילמן: ובכן, זה היה במרק. כן, הגעתי למרק. וגם אה, באתי  לפתח חיסונים. והיו לנו וירוסים פראיים באותם ימים. אתה זוכר את וירוס כליית הקוף הפראי וכן הלאה? ואני סוף סוף אחרי 6 חודשים ויתרתי ואמרתי כי לא ניתן לפתח חיסונים על הקופים לעזאזל, ולכן אנחנו גמורים, ואם אני לא יכול לעשות משהו אני הולך לפרוש, אני לא הולך לנסות את זה. אז הלכתי לראות את ביל מאן בגן החיות בוושינגטון וסיפרתי לביל מאן, אמרתי "תראה, יש לי בעיה ואני לא יודע מה לעזאזל לעשות". ביל מאן הוא בחור מבריק ממש. אמרתי כי אלו הם קופים גרועים, הם תופסים אותו (את הוירוס) בעת איחסונם בשדות התעופה, במעבר, טעינה ופריקה. הוא אמר, מאוד פשוט, אתה הולך קדימה ומקבל את הקופים שלך במערב אפריקה ומקבל את הקופים הירוקים, מביא אותם מדריד פורק אותם, שם אין תנועה אחרת (של) בעלי חיים, מטיס אותם לתוך פילדלפיה ואוסף אותם. או מטיס אותם לתוך ניו יורק לאסוף אותם, מיד מהמטוס. אז הבאנו הירוקים מאפריקה ואני לא ידעתי שאנחנו ייבאנו את נגיף האיידס באותו זמן.

קולות רקע שונים: … (צחוק) … אתה ייבאת את נגיף האיידס למדינה. עכשיו אנחנו יודעים! (צחוק) זהו סיפור אמיתי! (צחוק) מה מרק לא יעשו כדי לפתח חיסון! (צחוק)

ד"ר מוריס הילמן: אז מה הוא עשה, הוא הביא, אני מתכוון הבאנו את הקופים האלה, רק אלה פתרו את הבעיה, כי לקופים הללו לא היה וירוסים פראיים אבל אנחנו

ד"ר אדוארד שורטר: רגע, למה לא, האם לירוקים אין וירוסים פראיים בטבע באפריקה?

ד"ר מוריס הילמן: … כי הם לא היו, הם לא היו, לא היו וירוסים שידביקו אותם כשהם בקבוצה שיש לה דברים כאלה עם 40 וירוסים אחרים שונים

ד"ר אדוארד שורטר: אבל הם (הקבוצה) היו אלה שהובאו מהג'ונגל

ד"ר מוריס הילמן: … כן, הם היו אלה, אבל אלה היו מעטים יחסית, מה שאתה עושה כשיש לך דיור (בקבוצה) מתרחש שידור מדבק של (מחוללי) דלקת בחלל מצומצם. אז בכל מקרה, הירוקים הגיעו ועכשיו יש לנו אותם אז נטלנו אתו הכלים שלנו כדי לנקות אותם ואלוהים עכשיו אני מגלה וירוסים חדשים. אז אמרתי כהן יהודה(כינוי לישו) . טוב, קיבלתי הזמנה ממוסד אחיות הקיני שהיו בראש המתנגדים כאשר דובר על וירוס חי (לשימוש בחיסון) …

ד"ר אדוארד שורטר: אה, נכון

ד"ר מוריס הילמן: כן, הם קפצו על עגלת הלהקה של סאבין והם ביקשו ממני להרצות בכינוס קרן אחיות הקיני וראיתי שזה היה מפגש בינלאומי, אלוהים, מה על מה אני הולך לדבר? אני יודע מה אני הולך לעשות, אני הולך לדבר על זיהוי של וירוסים שלא ניתנים לזיהוי כנושא.

ד"ר אלברט סאבין: … היו כאלה שלא רצו חיסון בשימוש עם נגיף חי … (לא ברור) … ריכזו את כל המאמצים לגרום ליותר ויותר אנשים להשתמש בחיסון העשוי מוירוס מומת, בו בזמן שהם תומכים בי למחקר על וירוסים חיים.

ד"ר מוריס הילמן: אז עכשיו אני צריך לומר משהו (צחוק), אתה יודע, שעומד למשוך תשומת לב. ואז gee, חשבתי SV40 לעזאזל, אני מתכוון לחומר (שמשרה תהליך) ממאיר לעזאזל שיש לנו, אני רק הולך לברור אותו במיוחד, כי הנגיף חייב להיות בחיסונים, זה חייב להיות בחיסונים של סאבין אז ביצעתי בדיקה מהירה להימצאותו (צחוק) ובאמת הוא היה שם.

ד"ר אדוארד שורטר: שככה יהיה לי טוב

ד"ר מוריס הילמן: … אז עכשיו

ד"ר אדוארד שורטר: … אז אתה פשוט לקחת אצוות של חיסונים של סאבין מהמדף כאן במרק

ד"ר מוריס הילמן: … כן, זה נעשה, זה נעשה במרק

ד"ר אדוארד שורטר: האם עשית את זה בשביל סאבין בשלב זה?

ד"ר מוריס הילמן: … כן, זה נעשה עוד לפני שהגעתי

ד"ר אדוארד שורטר: כן, אבל בנקודה זו סאבין פשוט עשה ניסויים גדולים בתחום

ד"ר מוריס הילמן: … אה הא

ד"ר אדוארד שורטר: בסדר,

ד"ר מוריס הילמן: … ברוסיה וכן הלאה (הניסויים נעשו). אז הלכתי דיברתי על זיהוי של וירוסים בלתי ניתנים לזיהוי ואמרתי לאלברט, הקשב אלברט, אתה יודע שאתה ואני חברים טובים, אבל אני מתכוון לנסוע לשם ואתה הולך להתעצבן. אני הולך לדבר על הנגיף בחיסון שלך. אתה הולך להיפטר מהוירוס, אל תדאג בקשר לזה, אתה הולך להיפטר ממנו אבל אממ, אלברט היה נסער מאוד כמובן

ד"ר אדוארד שורטר: מה הוא אמר?

ד"ר מוריס הילמן: … טוב בעצם הוא אמר, שזה רק עוד ערפול וזה הולך להטיל רפש בחיסונים. אמרתי אתה יודע, אתה צודק לחלוטין, אבל יש לנו כאן עידן חדש, העיקר להיפטר מוירוסים אלה.

ד"ר אדוארד שורטר: למה הוא היה קורא לזה ערפול אם וירוס זה זיהם את החיסון?

ד"ר מוריס הילמן: … גם יש 40 וירוסים שונים בחיסונים האלה בכל מקרה שאנחנו ניטרלנו ו.. אה,

ד"ר אדוארד שורטר: אבל למרות זאת לא נטרלתם את שלו

ד"ר מוריס הילמן: … לא, זה נכון, אבל בחיסון קדחת צהובה היה נגיף לוקמיה  ואתה יודע זה היה בימים של מדע גס מאוד. אז בכל מקרה הלכתי ודיברתי איתו ואמרתי לו טוב, למה אתה מודאג בקשר לזה? אמרתי "אני אגיד לך מה, אני מרגיש בעצמותי שהוירוס הזה שונה, אני לא יודע לספר למה אבל אני … (לא ברור) … אני פשוט חושב שחלק מהשפעות הוירוס הזה יהיו לטווח ארוך". והוא אמר מה? ואני אמרתי "סרטן". (צחוק) אמרתי אלברט, אתה בטח חושב שאני משוגע, אבל משום מה יש לי את ההרגשה הזו. ובכן, בינתיים לקחנו את הווירוס הזה והכניס אותו קופים ולאוגרים. אז היה לנו את המפגש הזה, וזה היה מעין נושא היום, הסתובבו שם בדיחות כדוגמת "וואו, אנחנו עומדים לזכות באולימפיאדה כי הרוסים יהיו מלאי גידולים(ממאירים)." (צחוק) באותו זמן החיסון נבדק, זה היה שם כן, אהה, וזה באמת הרס את הפגישה זה היה באמת הנושא. טוב, בכל אופן

ד"ר אדוארד שורטר: האם זה הרופאים … (לא ברור) … המפגש בניו יורק?

ד"ר מוריס הילמן טוב לא, זה היה בכינוס של האחיות קיני

ד"ר אדוארד שורטר: האחיות קיני, נכון

ד"ר מוריס הילמן: … ודל בקו (SP) קם, הוא צפה בעיות עם סוגים כאלה של חומרים.

ד"ר אדוארד שורטר: מדוע לא יצאת עם העניין לתקשורת?

ד"ר מוריס הילמן: … טוב, אני מניח שעשינו, לא אני לא זוכר. לא היתה לנו שום הודעה לעיתונות על זה. ברור שאתה לא יוצא, זה עניין מדעי בתוך הקהילה המדעית

קול של כתבת חדשות: … ניצחון היסטורי על מחלה איומה אשר נפרש באופן דרמטי באוניבסיטה של מישיגן. המדענים יצאו בגילוי רפואי חדש עם דוחות מונומנטליים המוכיחים כי חיסון סאלק נגד מחלת פוליו המשתקת עומד להיות הצלחה סנסציונית. זה יום של ניצחון עבור המפתח של החיסון ד"ר יונה סאלק בן ה-40. הוא מגיע לכאן עם בזיל אוקונור ראש הקרן הלאומית לחולים בשיתוק ילדים אשר מימנה את הבדיקות. מאות עיתונאים ומדענים שנאספו מכל רחבי המדינה התכנסו להכרזה רבת החשיבות ….

ד"ר אלברט סאבין: … זה היה יותר מדי נוצץ, זה היה יותר מדי הוליווד.היתה הגזמה, יותר מדי רושם בשנת 1957, לא (בעצם) בשנת 1954 שהבעיה נפתרה, הפוליו נכבש.

ד"ר מוריס הילמן: … אבל בכל מקרה, ידענו שזו נקודת המוצא שלנו בעשותינו חיסונים. הוירוס שאתה רואה, הוא אחד מתוך 10,000 חלקיקים אינו מופעל … (לא ברור) … זה היה מדע טוב באותו זמן כי זה מה שעשית. לא דאגת לגבי וירוסים הפראיים האלה.

ד"ר אדוארד שורטר: אז גילית, שזה לא היה מבוטל בחיסון סאלק?

ד"ר מוריס הילמן: … נכון. אז הדבר הבא שאתה יודע, 3- 4 שבועות לאחר מכן מצאנו שצצו גידולים על אוגרים אלה.

ד"ר לן הורוביץ: למרות שאיידס ולוקמיה פתאום הפכו למגיפה מוירוסים פראיים כאלה הילמן אמר, זה היה "מדע טוב" באותו זמן.

אני מצטרף למחאת הרופאים!

אני מזדהה עם חלק מהמסרים של הרופאים:

ד"ר רומן סקורז'ינסקי, גם הוא רופא משפחה, הוסיף: "תנאי העבודה של הרופאים נהיו בלתי נסבלים. הרופאים משתדלים לתת את הטיפול הטוב ביותר למטופלים אבל בזמן המועט שאפשר להקדיש לכל מטופל זה בלתי אפשרי".

שלטי הרופאים המפגינים:"עשר דקות = רפואה שלמה"

נציגות הרופאים הצעירים הגיבה בחריפות על מכתבו של גמזו: "מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור רוני גמזו התגלה כלא פחות מ'בריון הכפר' המאיים בכוחנות על הרופאים הצעירים במערכת", נמסר בהודעה מטעם המתמחים. "אינך מאיים עלינו".

ד"ר דנה קנטרל, רופאת משפחה בשכונת קריית משה ברחובות, סיפרה לכתבים כי במרפאה שבה היא מועסקת מטפלות שלוש רופאות משפחה ורופאת ילדים אחת בלבד, המועסקת בחצי משרה, ב-6,000 מטופלים.

הרופאים נשאו שלטים רבים בהם נכתב בין היתר: "הזמן קצר והרפואה מרובה", "5 דקות? אני רופא, לא קוסם"

"פרופ' גמזו, אתה לא מאייים עלינו! האיום הכי גדול עלינו הוא שבתנאים הקיימים איננו יכולים לתת טיפול ראוי לחולים שלנו", אמרו המתמחים.

"זו מערכת שעובדת באי ספיקה. אנחנו עובדים בשעות לא הגיוניות, בעומסים אדירים, בלי מנוחה" – כך אמר היום (שלישי) מתמחה בבית החולים תל השומר

 

לא להיחרד מהחרדה

חרדה – אותו רגש שתוקף אותנו, ומכניס אותנו בספירלה יורדת לקושי הולך וגובר. קשה להתמודד, קשה גם להרפות. החרדה אוחזת בחוזקה, גורמת למחשבות טורדניות ותסמינים גופניים.

אז מה עושים? נחלק את התשובה לשניים. מה קורה היום, ומה ניתן לעשות.

מה קורה היום? בדרך כלל הולכים לרופא והוא נותן גלולה. פשוט וקל. אפילו רופא המשפחה יכול לרשום תרופות פסיכיאטריות.

הגלולות משפיעות באופנים שונים על המוח.לדוגמא הכדור המאוד מפורסם ציפרלקס (פרוזאק). הציפרלקס מעלה את רמת הסרוטונין במוח. בהנחה ורופא המשפחה החליט להעלות את רמת הסרוטונין, נשאלת השאלה האם רמת הסרוטונין נמוכה מדי במוח? האם הרופא בודק את רמת הסרוטונין לפני שהוא מעלה אותה? האם בכלל יש בעיית סרוטונין במוח?

גישות אחרות לטיפול בחרדה:

דבר ראשון זכרו שחרדה היא תופעה טבעית היא לא בהכרח מחלה שדורשת גלולה. התקפי חרדה יכולים להגיע ולעבור כפי שבאו. לעיתים קרובות זוהי התנסות נוספת שלנו בחיים, אין צורך לעשות דבר.

אם ההתקפים חוזרים ומציקים יש שיטות אחרות לטיפול בהם. ראשית אני חוזר ומציע את השינויים הדרושים לריפוי חלק גדול מהמחלות.

מעבר לכך ישן טכניקות רבות שמשפרות את השליטה על האנרגיות בגוף: יוגה, טאיי צ'י, צ'י קונג, ביו-פידבק, שיטות בודהיסטיות עתיקות מהמזרח, ולמעשה כל שיטה אחרת שעוזרת לנו לנתב את החיוניות שלנו למחוז חפצנו.

לדוברי אנגלית הרצאה נפלאה של ג'ק קורנפילד על חרדה – אהבו את החרדה:

http://bipolarblast.wordpress.com/2010/08/19/lovefear/

 

המפ (קנבוס)

קנבוס(המפ) הוא אחד הצמחים המדהימים שקיימים. הוא גודל בכל אקלים בדרישות מים מינימליות. הקנבוס משמש לייצור זול של מוצרים רבים: נייר, בדים, שמן, מזון. אולם הבלוג הזה מתמקד בשימושים הרפואיים של המפ. המפ שימש למטרות רפואיות בתחילת המאה ה-20.

ריק סימפסון חקר את שמן ההמפ והגיע מסקנה שהוא יכול לשמש כתרופה למצבים רפואיים רבים: בעיות עור, מלנומה, גלאוקומה, כאבים כרוניים, כוויות, פצעים, מיגרנות, נדודי שינה, עצבנות, דיכאון, בעיות משקל, בעיות הקשורות בתאים מוטנטיים, עידוד איברים פנימיים.

ריק סימפסון ריפא את עצמו מסרטן עור, ופגיעת ראש בעזרת שמן המפ. המימסד הרפואי סירב לבחון את העניין וכיצד רופא ריק.

ריק סימפסון מביא עדויות לכוח הריפוי של שמן קנבוס. הסרט כולל  מקרים של סרטן שהוגדר טרמינלי ורופאו ע"י שמן המפ.

(עידכון 21.11.2011 – יוטיוב החליטו שהסרט של ריק סימפסון מתאים רק לגיל 18 ומעלה… רק בגלל שהוא סרט על יתרונות על החשיש. אז עדכנתי את הקישור לסרט אחר שלא צריך הרשאה. אני מקווה שהם לא ידרשו הרשאה גם לעותק הזה ).

פרופ' מנואל גוזמן (מומחה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית) באוניברסיטת מדריד, חקר את ההמפ . הוא מצא לקנבוס השפעה מרגיעה בעת קבלת טיפול כימותרפי, וכן הוא מדכא תאים סרטניים משום שהוא מסדיר תקשורת בין תאית, באופן שגורם לגידולים להיעצר. פרופ' גוזמן לא מצא תופעות לוואי לקנבוס.

פרופ' לסטר גרינספון (מאוניברסיטת לרפואה של הרווארד) החל לחקור את המריחואנה בשנת 1967. הוא ביקש לכתוב ספר על המריחואנה הנוראית שמדרדרת את הנוער. הוא ביקש להוכיח מדעית שהחומר ממכר ומזיק. למרבה ההפתעה הוא סיים עם ספר שונה שטען שהמריחואנה מזיקה פחות מאלכוהול וטבק. מעבר לכך הוא הגיע למסקנה שלמריחואנה סגולות רפואיות חשובות, והוא פרסם ספר שני באשר לסגולות הרפואיות של המריחואנה. בסופו של דבר פרופ' לסטר עצמו החל משתמש במריחואנה משום שהוא השתכנע שיש לחומר השפעה חיובית על הנפש. http://marijuana-uses.com/learn/

קבוצת מדענים מאיטליה, צרפת,  וספרד שחקרה את שמן הקנביס הגיע למסקנה שהשמן יכול לרפא סוגים מסוימים של סרטן מוח.

 

למרות יחסי הציבור הנוראיים ששלטונות בריאות למינהם יצרו לקנבוס, שמן ההמפ מותר לשיווק בישראל. אולם השמן שמשווק בישראל עשוי מזרעי המפ בכבישה קרה. השמן של ריק סימפסון, עשוי מהעלווה בעזרת חימום וזיקוק. יתירה מכך השמן שמשרד הבריאות מאשר ליבוא אינו כולל THC , השמן של ריק כולל THC בכמות גבוהה ולדבריו ל-THC השפעה קריטית בריפוי מחלות קשות. בקיצור השמן בחנויות בישראל הוא לא אותו השמן.

בנוסף ריק סימפסון מזהיר כי לעת עתה, לא ניתן לסמוך על איכות השמנים המשווקים. ריק טוען שהטיפול בשמן היה יעיל כשבוצע עם השמן האיכותי שנעשה על פי שיטת הזיקוק שהציע,  מעלוות הצמח המצוין. שמן מאיכות נמוכה לא ישיג את האפקט. לפיכך הוא מציע שאנשים שזקוקים נואשות לשמן הזה, יקבלו אותו מייצור עצמי. גידול המריחואנה מותר תחת אישורים ופיקוח למטרות רפואיות בארץ. אולם מצד שני, נראה לי שלא יהיה קל להשיגו מגידול מקומי.

חתימה על עצומות לליגליזציה של המריחואנה\המפ מהווה צעד בכיוון הנכון:

עצומה לליגליזציה לגידול עצמי: http://www.atzuma.co.il/democratlegalization

עצומה לליגליזציה לשימוש בבעיות נפשיות:http://www.atzuma.co.il/petition/eymau11/1

בריאות לכולם.

השוואת מנות הקרינה בטיפול נגד סרטן לקרינות בנסיבות אחרות.

להלן נתוני הקרינה האתר SmashCancer מפרט מידת הקרינה שמקבלים בנסיבות שונות:

  • אדם ממוצע סופג 10 מיקרו-סיוויריט ליום מקרינת רקע טבעית כלומר 0.00001 סיוויריט.
  • צילום חזה ברנטגן מקרין ב-100 מיקרו-סיוויריט כלומר 0.0001 סיוויריט.
  • ממוגרפיה לאישה שוות ערך ל-3000 מיקרו-סיוויריט כלומר 0.003 סיוויריט.
  • סקירת CT ממוצעת מקרינה ב-10 מילי-סיוויריט כלומר 0.01 סיוויריט.
  • כמות שנתית של קרינה היוצרת סיכון לסרטן – 100 מילי-סיוויריט כלומר 0.1 סיוויריט.
  • כמות היוצרת מחלת קרינה זמנית – 1000 מילי-סיוויריט כלומר 1 סיוויריט.
  • כמות קרינה קטלנית – 6000 מילי-סיוויריט, כלומר 6 סיוויריט.
  • כמות המשמשת להקרנה ממוקדת של גידול סרטני – 20000 מילי-סיוויריט כלומר 20 סיוויריט. כמות זו ממוקדת עד כמה שאפשר בגידול עצמו. אם כי בדרך לגידול, ובסביבות הגידול, הרקמות יספגו מנות לא מבוטלות של קרינה.

אם תלחצו על הגרף הצבעוני באתר Gizmodo תוכלו לראות את הנתונים האלה ואחרים באופן ציורי יותר.

תראו גם שה-EPA ממליץ על כמות מקסימלית שאזרח ממוצע יכול לספוג בשנה – 1000 מיקרו-סיוויראט, כלומר 0.001 סיוויראט.

על מנת לאמת את הנתונים מכיוון אחר נסתכל בערך Radiation Therapy בוויקיפדיה. בהנחה שההקרנה נעשית בעזרת X-ray, יחס ההמרה של היחידות בהן מתוארת הקרינה – Gray ל-סיוויריט הוא 1. לפי המאמר סרטן של תאי האפיתל מוקרן ב-60 עד 80 סיוויריט (אני מניח שזה מחולק לכמה מנות שזה סכומם). טיפול הקרנה מניעתי דורש מנות של 1.8-2 סיוויריט המצטברות לכמות של 45-60 סיוויריט.

 

בעיות חניכיים

אייל כהן פרסם ספר על בעיות חניכיים טיפול ומניעה. בספר זוית רעננה למניעת נסיגת חניכיים וכל הצרות שבאות לאחר מכן – איבוד שיניים, השתלות, ניתוחי חניכיים. השיטה מאפשרת גם שיקום חניכיים שכבר נפגעו. אולי תופתעו לשמוע שהשיטה דורשת שינוי הרגלי תזונה בעיקר, היא לא עולה כסף, והספר פורסם חינם באתר הבא:

דברים שלא תשמע מהרופא שלך\אייל כהן

אייל פרסם את הספר שלו כתרומה לכם ועל מנת למנוע כריתת עצים לצורך הדפסת הספר. הוא יעריך תרומה שלכם לעידוד הפרוייקטים שלו.